קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערר על שחרור ממעצר בעבירות אלימות במשפחה: 1. זהו ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט כרמל) מיום 12.12.1999 לשחרר את המשיב ממעצרו בתנאים אלה: א. המשיב ימצא בתחומי העיר אשדוד או חיפה בלבד, ויתגורר בדירת בן משפחה אשר יתן הסכמתו לכך שהמשיב יתגורר אצלו עד לסיום המשפט. על קרוב המשפחה להיות גם הבעלים של זכויות מגורים במגורי קבע בעיר אשדוד או חיפה. ב. המשיב יהא במעצר בית בין השעות 20: 00 ועד 06: 00 ויאסר עליו לעזוב את תחומי העיר אשדוד או חיפה, אלא לצרכי משפטו. ג. המשיב יחתום על ערבות עצמית וימציא ערב צד ג' כאשר כל ערבות תהא ע"ס של 15,000 ש"ח. הערבות תהא להבטחת תנאי שחרורו של המשיב. הערב יהא קרוב המשפחה אצלו יתגורר המשיב. ד. אני אוסר על המשיב ליצור כל קשר שהוא עם אשתו, לרבות קשר טלפוני. ה. המשיב יפקיד סך של 1,000 ש"ח. 2. נגד המשיב, עולה חדש מאתיופיה, כבן שלושים, הוגש לבית משפט השלום כתב אישום בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ובגין שתי עבירות של איומים. קורבן העבירות היא אשת המשיב. בכתב האישום נטען כי המשיב היכה את אשתו באגרופו בפניה וגרם לה לחבורה בעין. כעבור כחודשיים איים המשיב על אשתו כי יתאבד וירצח אותה. המשיב אמר זאת כשהוא מדגים הנחת חבל על צווארו. ביום 21.11.99 חזר המשיב ואיים על אשתו באומרו לה שעד כה אמנם לא עשה לה דבר, אך עתה זה היום האחרון לחייה. 3. באת-כוח המשיב איננה חולקת על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישום. היא גם איננה חולקת על קיומה של עילה למעצרו של המשיב. המחלוקת בין הצדדים נטושה בשאלה, האם קיימת בנסיבות שלפנינו חלופה ראויה למעצר. 4. לאחר שעיינתי בראיות ובתסקירו של קצין המבחן, אני סבורה כי דין הערר להתקבל. אקדים ואומר, למעלה מן הצורך, לאור מסקנתי הסופית, כי תנאי השחרור שהוצעו לא היו מוגדרים ומבוססים דיים. וראה בש"פ 819/93, מ"י נ' סורוצקי, פ"ד מז(1), 371, 373), ראה גם בש"פ 5772/94, מ"י נ' אלקאדר, פ"ד מח(4), 772, 775). 5. מן הראוי לציין כי כתב האישום כשלעצמו, בניסוחו היבש, איננו מבטא נכונה את מסוכנותו הרבה של המשיב. לכאורה, מדובר בעבירות אלימות ואיומים שאינן מן החמורות הידועות במקומותינו. עם זאת, בחינת הנסיבות כולן, כפי שהן עולות מן הראיות, כולל תסקירו של קצין המבחן, מעוררת חשש ממשי לשלמות גופה של האשה. חשש זה הוא כה כבד, שתנאי השחרור שקבע בית משפט השלום אין די בהם כדי להפיגו, ולא יהא בהם כדי ליתן הגנה ראויה לחייה של האשה. 6. מתסקיר קצין המבחן עולה כי המשיב נשוי ואב לשלושה ילדים בני שמונה, ארבע ושנתיים. עד למעצרו התגורר המשיב יחד עם אשתו וילדיו בגבעת המטוס בירושלים. המשיב לומד עברית באולפן ועובר תהליך של גיור. בני הזוג נישאו באתיופיה לפני כעשר שנים. הם עלו ארצה לפני כשנה וחצי. לדברי שניהם, היחסים ביניהם עד לפני מספר חודשים היו תקינים. לאחרונה, בשל הליכתה של האשה מדי יום לאולפן לעברית, החל המשיב לחשוד בה שיש לה מאהב. הוא החל לעקוב אחריה לכל מקום, להטיח בפניה אשמות ולאיים כי יהרוג אותה ויתאבד. 7. האשה נמנעה מלהתלונן נגד המשיב, והיא אף סירבה ליצור קשר עם עובדת סוציאלית ששמעה על אלימות המשיב מפי מורתה של בתם של בני הזוג. היא נאלצה למסור עדות נגד המשיב רק כשהוזעקה המשטרה לביתם על ידי שכנים שהיו עדים לאיומו של המשיב לרצוח את האשה. בעדותה סיפרה האשה כי ביום האירוע, 21.11.99, כשחזרה מן האולפן לביתה, הטיח בה המשיב שהוא עקב אחריה ויודע שהיא מתרועעת עם גבר זר. האשה טענה שהיתה באולפן, אך המשיב לא שעה לדבריה ואיים עליה שזה יומה האחרון. האשה שחששה מפגיעת המשיב, החלה לבכות ויצאה בבהלה מן הבית כשהמשיב רודף אחריה. שכנים שהיו עדים לאירוע, הזעיקו את המשטרה. האשה אמרה כי חשדותיו של המשיב גברו בחודשים האחרונים והיחסים ביניהם התדרדרו. המשיב החל ללחוץ עליה לגלות את זהות הגבר האלמוני ואיים להרגה אם לא תעשה כן. כחודשיים לפני האירוע היכה המשיב באגרופיו בעינה וגרם לה לחבלה חמורה. כחודש לפני האירוע, כשחזרה לביתה, מצאה את ילדיה מתייפחים בבכי. לשאלתה לפשר הדבר, השיבו הילדים כי המשיב אמר להם שהיא נפטרה. האשה אמרה כי המשיב עוקב אחריה לכל אשר תלך ומאיים להרגה. היא ביקשה להוסיף כי היא איננה מעונינת שהוא ייעצר. היא רק מבקשת להתגרש ממנו. 8. עדויות נוספות של קרובים ואנשי רווחה מלמדות לכאורה על חשדנות קיצונית מצד המשיב כלפי אשתו, על הטלת איסורים עליה לצאת מהבית או ללכת לאולפן, על אלימות פיזית מצדו, הן כלפי האשה והן כלפי הילדים, ועל איומים בלתי פוסקים לרצוח אותה. 9. בשל החשש לשלמות גופה של האשה, העריך קצין המבחן כי "יש סיכון בשחרורו (של המשיב) לחלופת מעצר", ובאופן חריג לא המליץ על שחרורו בתנאים מגבילים. בנסיבות אלה, אף אני סבורה כי לא ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעות חלופת המעצר שקבע בית משפט קמא. לפיכך, אני נעתרת לבקשה, ומורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.שחרור ממעצראלימות במשפחהאלימותעררמעצר