קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה לגילוי פרטים נוספים: מונחות בפני שתי בקשות שהגישה העותרת לגילוי פרטים נוספים. האחת מופנית למשיבים מס' 1-3, והשניה למשיב מס' 4. בטרם אפנה לדיון בבקשות, אתייחס לבקשתה של העותרת "לקיום דיון בפני שופט". בבקשה טוענת העותרת, כי מאחר שהגב' חגית מאק-קלמנוביץ מונתה כרשמת בבית המשפט העליון, ומאחר שחלק נכבד מן השאלות בבקשה לפרטים נוספים מופנה אליה, קיים חשש אפשרי של ניגוד עניינים פנימי. לפיכך מבקשת העותרת, כי לא אדון בבקשותיה. דין בקשה זו להידחות. ככל שהבקשה שבפני היא בקשה כי אפסול עצמי מלדון בבקשותיה של העותרת - אינני סבורה כי הוצגו בפני טעמים המצדיקים זאת. ההלכה בענין זה היא, כי בעל דין המבקש את פסלותו של שופט הדן בעניינו צריך להראות כי התנהגות השופט מעוררת חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 5/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) עמ' 247, וכן בג"צ 2184/94 גלברט נ' יושב ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון, פ"ד מח(3) עמ' 573). אינני סבורה כי הנסיבות להן טענה העותרת מעלות חשש שכזה המאפשר לי לפסול עצמי מלדון בבקשות. לפיכך, בקשת העותרת לקיום הדיון בפני שופט נדחית. כמו כן לא מצאתי כי הדיון בבקשות מצריך קיומו של דיון במעמד הצדדים. מכאן אפנה לדיון בבקשות לגילוי פרטים נוספים. עניינה של העתירה בעתירה זו מבקשת העותרת כי בית המשפט יורה ליועץ המשפטי לממשלה לקבל ערר שהעותרת הגישה. עררה של העותרת הופנה כנגד ההחלטה על גניזת תיק המשטרה שנפתח בעקבות תלונה שהגישה העותרת כנגד המשיב מס' 4. בעררה בקשה העותרת לבטל את ההחלטה על סגירת התיק, וכן כי תנתן הוראה על השלמת החקירה בתיק התלונה. השתלשלות העניינים העתירה הוגשה ביום 4.3.98, וביום 12.7.98 לאחר שהתקיים דיון בעתירה, ניתן בה צו על-תנאי. ביום 23.8.98 הוגש על ידי המשיבים 1-3 כתב תשובה, לו צורפו שלושה תצהירים: תצהירה של עוה"ד חגית מאק, תצהירו של רפ"ק גז, ראש משרד חקירות בבירה דאז, שהחליט על גניזת התיק, ותצהירו של עו"ד שילה, פרקליט בפרקליטות המדינה, אשר במסגרת תפקידו טיפל בערר שהגישה העותרת. ביום 17.11.98 הוגש כתב תשובה ותצהיר של המשיב מס' 4. ביום 7.10.98 שלחה העותרת למשיבים 1-3 דרישה למתן פרטים נוספים אשר כללה כ62- שאלות, להן שאלות משנה. לבקשת העותרת נקבע דיון בפני בבקשה להורות למשיבים ליתן הפרטים הנוספים. מספר ימים לפני מועד הדיון הוגשה מטעם המשיבים הודעה לפיה נשלחו לעותרת הפרטים הנוספים, ולפיכך הדיון שנקבע בפני התייתר. בסמוך לאחר הגשת הודעת המשיבים הוגשה הודעה מטעם העותרת, בה נאמר, כי העותרת לא קיבלה את הפרטים הנוספים ולפיכך, עומדת היא על בקשתה לקיים דיון בבקשה. אשר על כן הוריתי לקיים את הדיון במועד שנקבע. ביום 22.12.98 התקיים הדיון בפני ובמהלכו נמסרו לעותרת תצהירי התשובה לפרטים הנוספים. בנסיבות אלה, ומאחר שלטענת העותרת לא היה סיפק בידה לדעת האם הפרטים שנמסרו עונים על דרישתה, אפשרתי לעותרת להגיש תוך ארבעה עשר יום בקשה להשלמת הפרטים הנוספים. בעקבות האמור לעיל הוגשה ביום 5.1.99 הבקשה מטעם העותרת למתן פרטים נוספים מאת המשיבים 1-3. בין לבין, הגישה העותרת ביום 27.12.98 בקשה להורות על מתן פרטים נוספים על ידי המשיב מס' 4. להלן ידונו שתי בקשות אלה אחת לאחת. הבקשה להשלמת פרטים נוספים מאת המשיבים 1-3 הבקשה הנוספת להשלמת פרטים נוספים אשר הופנתה למשיבים 1-3 משתרעת על פני 12 עמודים וכוללת כ182- שאלות הכוללות שאלות משנה. הפניתי הבקשה לתגובת המשיבים. בתגובתם טוענים המשיבים, כי דין הבקשה להידחות על הסף, וזאת ממספר טעמים: אחד, משום שמהשתלשלות העניינים בעתירה זו ומכמות השאלות בבקשה להשלמת פרטים נוספים עולה, כי העותרת עושה ככל יכולתה לדחות את הדיון בעתירה לגופה ולהכביד על המשיבים, ויש בכך שימוש לרעה בהליך הבקשה לפרטים הנוספים. שנית, כי אין הבקשה לפרטים נוספים שהגישה העותרת עולה בקנה אחד עם מטרתם של הפרטים הנוספים, היינו, צמצום המחלוקת והבהרתה. המשיבים מציינים, כי מספר השאלות בבקשה הנוכחית עולה פי כמה על מספר השאלות בבקשה הראשונה להשלמת פרטים ועל כן אין לראות בה השלמה. כן טוענים המשיבים, כי הגידול שחל במספר השאלות מעיד על כך שמטרתה של הבקשה הוא להרחיב את היריעה ולא לצמצמה. שלישית, כי מעיון בשאלות המופיעות בבקשה עולה כי מדובר בשאלות מסוג השאלות שנשאלות ב"שאלון" בהליך אזרחי או "שאלות של חקירה נגדית", החורגות ממטרותיו של הליך הפרטים הנוספים בבית המשפט הגבוה לצדק. ורביעית, משום שאין להרשות הצגת שאלות בנסיבות שבהן מתן התשובות עלול להכביד יתר על המידה על הצד הנשאל. בנוסף טענו המשיבים, כי מרביתן של השאלות בבקשה דנן הנן בלתי רלוונטיות לעניין נשוא העתירה, וכי אף מטעם זה דין הבקשה להידחות. המשיבים מציינים, כי מפאת ריבוי השאלות אין הם עומדים על כל אחת ואחת מהן. דין בקשתה של העותרת למתן פרטים נוספים על ידי המשיבים מס' 1-3 להידחות. כפי שציינו בצדק המשיבים, מטרותיו של הליך הפרטים הנוספים הן: "האחת - להביא לידי צמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית והשניה - לגרום להבהרת עמדת בעל דין על מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל צעדיו ולהשיב". (בשג"ץ 365/86 קסטלניץ (טאוב) נ' טאוב, תקדין עליון 86(3) עמ' 442). ובבשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן, פ"ד מ(2) עמ' 246 נאמר: "הפרטים הנוספים הם המכשיר היחידי, שבאמצעותו יכול בעל הדין לברר את העובדות, אולם עלינו לזכור, שמטרתם היא הבהרה וצמצום של העובדות שבעתירה ולא הרחבתם עד כדי פרישת היריעה המכסה את כל הנושא ובוודאי שלא יתקבל על הדעת, שבאמצעות מכשיר הפרטים הנוספים יוכל המבקש להכות את הצד שכנגד ולהוציא ממנו את שיכול היה לקבל, אילו יכול היה לחקור אותו חקירה נגדית". (שם, בעמ' 249). בנוסף, בקשה לפרטים נוספים צריכה לעמוד בשני מבחנים נוספים. האחד, דרישת הרלבנטיות, והשני, קיום המידע העדיף אצל בעל הדין שכנגד. כן יצוין, כי אם מטרת הבקשה היא להדגיש אי דיוקים עובדתיים שבידיעת המבקש, עליו להגיש לשם כך בקשה לתצהיר נוסף ולא בקשה לפרטים נוספים (להרחבה ראו: בג"צ 3330/97 עירית אור יהודה נ' ממשלת ישראל ואח', תקדין עליון, כרך 98(3) עמ' 760). כאמור, בהחלטתי מיום 22.12.98 אפשרתי לעותרת להגיש בקשה להשלמת הפרטים הנוספים. אפשרות זו ניתנה לעותרת, למקרה שהפרטים הנוספים שנמסרו על ידי המשיבים לא יענו על דרישתה הראשונה לפרטים נוספים. אין צורך לציין, כי האפשרות להגשת הבקשה צריכה היתה להיות מנוצלת ככל שדרישתם של הפרטים הנוספים הנה מוצדקת על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה. כאמור, כ182- שאלות, להן שאלות משנה, מפנה העותרת בבקשה הנוכחית אל המצהירים מטעם משיבים 1-3. מספרן הרב של השאלות מעיד, כמדומני, על עצמו. כפי שציינו המשיבים, בצדק, כי מהשתלשלות העניינים בעתירה זו ומכמות השאלות בבקשה דנן עולה הרושם, כי השימוש שעושה העותרת במכשיר הפרטים הנוספים גובל בשימוש לרעה בהליך. אינני סבורה כי יש בשאלות שמעלה העותרת בבקשתה הנוכחית כדי לתרום לבירור המחלוקת העולה בעתירה. בשל ריבוין של השאלות לא ניתן להתייחס אליהן אחת לאחת ולמנות את הטעמים מדוע אין מקום ליתן בגינן צו לגילוי פרטים נוספים. כאמור, אין בשאלות כדי לתרום לבירור העתירה, ואת רובן המכריע ניתן להכתיר כלא רלוונטי. כמו כן, ככלל ניתן לומר כי מספרן הרב של השאלות מצביעה על הרחבת היריעה, ולא על צמצומה של המחלוקת והבהרתה. זאת ועוד, ריבוין של השאלות ואופין מראה, כי העותרת מנסה "להכות את הצד שכנגד" ולהוציא ממנו את שיכלה לו ניתן היה לה לחוקרו בחקירה שכנגד (ראו בשג"צ 58/86 לעיל), כפי שצוין לעיל, אין מכשיר הפרטים הנוספים נועד למטרה זו. מאחר שלא ניתן, כאמור, לבחון את כל השאלות שבבקשה, יובאו אך דוגמאות מספר. כדוגמא ניתן להביא מספר שאלות שהפנתה העותרת למשיבים, באשר למסמכים ששקלה פרקליטת המדינה עת דנה בערר. בפרטים הנוספים שהגישו המשיבים נכללה תשובתו של המצהיר מר משה שילה, כי בפני פרקליטת המדינה היה כל חומר החקירה שהיה מצוי בתיק המשטרה (א.ת. 3761/93), במועד קבלת ההחלטה, והערר שהגישה העותרת בתוספת הטיעונים לערר. בבקשתה הנוכחית מבקשת העותרת: "נא פרט, אחד לאחד, אילו מסמכים שקלה פרקליטת המדינה, בבואה להחליט בערר, לרבות בכמה מסמכים מדובר בסך הכל, דהיינו, מה מספר המסמכים?" ראשית, סבורני כי התשובה שניתנה בתצהיר הפרטים הנוספים עונה, ככל שנדרש, על השאלות שהציגה העותרת. שנית, אינני רואה במה תשובה לשאלה באשר למספר המסמכים עשויה להבהיר את עמדתם של המשיבים ועשויה לתרום לבירור העתירה. ביתר שאת נכון הדבר באשר להשלמה הנדרשת מהגב' חגית מאק-קלמנוביץ, אליה מפנה העותרת כעת לא פחות מ151- שאלות, להן שאלות משנה. שלוש דוגמאות להשתלשלות השאלות אשר הופנו לגב' חגית מאק. בבקשה הראשונה להשלמת פרטים התבקשה תשובה לשאלה: "2. לסעיף 3: כיצד הגיע חומר החקירה לגב' חגית מאק? האם הגב' מאק נטלה אותו אישית מהמשטרה? האם חומר החקירה הגיע אליה על ידי שליח בעקבות דרישה כתובה של הגב' מאק?" בתצהיר הפרטים הנוספים שהגישה הגב' חגית מאק, נאמר: "2. לא נטלתי את התיק אישית מן המשטרה. לא זכור איך הגיע התיק פיזית. בפעם הראשונה הועבר חומר החקירה בעקבות בקשתי, בנסיבות המפורטות בסעיף 4 לתצהיר. אני ביקשתי מהמזכירות בפרקליטות מחוז ירושלים לדאוג לקבלת החומר ולא ידוע לי איך נעשה בדיוק. בפעם השניה הועבר אלי החומר ביוזמת המשטרה, כמפורט בתצהירי. לא ידוע לי באיזה אופן זה נעשה." תשובה זו הולידה בבקשה הנוכחית שמונה-עשרה שאלות המופנות לגב' חגית מאק. דוגמא שניה: בבקשתה הראשונה למתן פרטים נוספים מאת משיבים 1-3 נכללה השאלה הבאה: "6. לסעיף 4 (בתצהירה של הגב' חגית מאק שצורף לכתב התשובה מטעם המשיבים 1-3 - מ.א.): האם פנה עו"ד חיות לגב' חגית מאק בבקשה שתעביר אליו את תיק המשטרה? אם כן, באיזה תאריך פנה והאם פנייתו היתה בכתב?" בתצהיר הפרטים הנוספים שמסרה הגב' חגית מאק-קלמנוביץ נכתבה התשובה הבאה: "6. בישיבה בה נכחו גם עו"ד חיות וגם אני ציין עו"ד חיות שלא הצליח להשיג את חומר החקירה מן המשטרה ואני הצעתי את עזרתי." בהמשך לשאלה ותשובה אלו, מופיעות בבקשה הנוכחית להשלמת הפרטים הנוספים תשע שאלות: "(31) לתשובה 6: פרט לעו"ד חיות, מי השתתף בישיבה מלבדך? (32) לתשובה 6: היכן נערכה הישיבה? היינו, במשרדו של מי נערכה הישיבה? (33) לתשובה 6: מי יזם את הישיבה ולאיזו תכלית? (34) לתשובה 6: האם נערך פרוטוקול בישיבה? (35) לתשובה 6: לאיזו תכלית היה עו"ד חיות זקוק לעיון בתיק חומר החקירה? (36) לתשובה 6: האם קיים רישום כלשהו היכול לרענן את זכרונך באשר לתאריך המדויק של הישיבה? אם כן, נא פרטי מהו. אם לא, נא פרטי הכיצד ומדוע לא. (37) לתשובה 6: לצורך מתן עזרה לעו"ד חיות, מדוע היה עליך להוציא את חומר החקירה מבנין המשטרה, ומדוע לא יכולת לעזור לעו"ד חיות בדרך של צילום חומר החקירה בבנין המשטרה עצמו? (38) לתשובה 6: מה קדם למה? מועד הישיבה או פנייתך היזומה לקבלת התיק? (39) לתשובה 6: מהו פער הזמנים בין מועד הישיבה לבין הוצאתו לבקשתך של תיק חומר החקירה מבנין המשטרה?" דוגמא שלישית: בבקשה הראשונה להשלמת פרטים התבקשה תשובה לשאלה: "19. לסעיפים 4-8: האם השאירה הגב' חגית מאק אצלה או אצל מישהו אחר, עותק של חומר החקירה, בדרך של צילום או תרשומת מתוכו, לפני שהחזירה את התיק למשטרה?" בתצהיר ההשלמה נאמר: "19. כן השארתי ברשותי צילום" תשובה זו הולידה בבקשה הנוכחית שתיים עשרה שאלות חדשות. הנני סבורה כי די בדוגמאות זו כדי להמחיש במה דברים אמורים. כמו כן, אינני סבורה כי יש צורך להיכנס לפירוט כל השאלות המופיעות בבקשה על מנת להגיע למסקנה כי אין בהן כדי לשרת את המטרות לשמן נועד הליך הפרטים הנוספים. לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את בקשתה של העותרת להשלמת הפרטים הנוספים על ידי המשיבים מס' 1-3. כן החלטתי לחייב העותרת בהוצאות משיבים אלו בבקשה זו, בסכום כולל של 3,500 ש"ח. הבקשה למתן פרטים נוספים מאת המשיב מס' 4 בקשת העותרת להורות על מתן פרטים נוספים מאת המשיב מס' 4 (להלן: המשיב) מתייחסת למכתב דרישה למתן פרטים נוספים אשר נשלח למשיב זה ביום 18.12.98 ולמכתב דרישה נוסף מיום 21.12.98. במכתבי הדרישה, 97 שאלות להן שאלות משנה המופנות למשיב. לטענת העותרת, מתן הצו נדרש לצורך בירור העובדות נשוא הצו על תנאי מיום 12.7.98, וכי הפרטים המבוקשים יכולים להימסר על ידי המשיב לבדו. מוסיפה העותרת, כי מאחר שבמקומות רבים תצהירו של המשיב אינו ברור, ואינו מפורט, יש צורך בתשובה לפרטים הנוספים שבקשה. המשיב מבקש כי בקשה זו תדחה, וכי העותרת תחויב בהוצאות לדוגמא בגינה, וזאת בשל מספר טעמים: האחד, מאחר שדרישת העותרת לפרטים נוספים נגועה באי-נקיון כפיים, והיא מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. השני, כי הדרישה נועדה רק על הכביד על המשיב, המצוי בלימודים בחו"ל. השלישי, מאחר שכל הדרישות לפרטים נוספים, ולחילופין - רובן המכריע, איננו רלוונטי כלל לעתירה דנן. ורביעי, כי הדרישה הוגשה באיחור, בלא נטילת רשות מבית המשפט, וחלקה - בניגוד לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד1984- (להלן: התקנות). דין בקשתה של העותרת למתן צו פרטים נוספים אף כלפי המשיב מס' 4 להידחות. הטעמים לדחיתה של בקשה זו דומים בעיקרם לטעמים בשלם החלטתי לדחות בקשתה של העותרת שהופנתה למשיבים 1-3. בכל זאת אציין, ויפורט בעניין להלן, כי בקשה של העותרת נמצאה כלא מוצדקת לאור זאת שרובן המכריע של השאלות שהופנו למשיב אינן רלוונטיות לנושא העתירה דנן. זאת ועוד, מריבוין של השאלות והן מתוכנן עולה המסקנה, כי אין הן עולות בקנה אחד עם מטרתם של הפרטים הנוספים, היינו, צמצום המחלוקת והבהרתה. דוגמא באשר לחוסר הרלוונטיות של הפרטים הנוספים המבוקשים על ידי העותרת: בסעיף 1 לתצהיר התשובה שהגיש המשיב נכתב: "1. אני עו"ד במקצועי ומכהן כיועץ המשפטי במשרד התמ"ס. בשנה הנוכחית אני נמצא בשנת לימודים בארצות הברית, במסגרת קרן ווקסנר." בבקשה הנוכחית מופנות למשיב בנוגע לסעיף זה שבתצהירו שש עשרה שאלות. אביא כלשונן מספר משאלות אלה: "1. לסעיף 1 (בתצהיר שהגיש המשיב - מ.א.) :באיזה תאריך החל מר מירון הכהן לשמש כיועץ המשפטי במשרד התעשיה והמסחר? 2. לסעיף 1: האם מר מירון כהן התקבל לעבודה בשירות המדינה על פי מכרז? אם כן, באיזה תאריך הגיש את מועמדותו למכרז למשרת היועץ המשפטי בתמ"ס? 3. לסעיף 1: בעת שהגיש מועמדות למכרז, האם היו למר מירון הכהן 6 שנות נסיון בעבודה בעריכת דין כנדרש בהוראות התקשי"ר לגבי משרה של יועץ משפטי של משרד ממשלתי? 4. לסעיף 1: מתי קבל מר מירון הכהן רשיון עיסוק בעריכת דין? 5. לסעיף 1: מתי היה מירון הכהן זכאי לקבלת התואר "בוגר במשפטים"? 6. לסעיף 1: מתי הגיש מר מירון הכהן מועמדות לקבלת מילגה מטעם קרן וכסנר? 7. לסעיף 1: מתי הודיעה קרן וכסנר למר הכהן כי זכה במילגה מטעמה? 8. לסעיף 1: מתי נסע מר הכהן לחו"ל על פי המילגה של קרן וכסנר? 9. לסעיף 1: האם קרן וכסנר היא קרן ציבורית? 10. לסעיף 1: אנא פרט מהי קרן וכסנר, איזה סוג אישיות משפטית היא, מי עומד מאחוריה ומי מממן אותה?" אין ספק כי מהותה של קרן וכסנר אינה יכולה לתרום במאום לקידום העתירה. דוגמא נוספת - בסעיף 9 לתצהירו של המשיב נאמר: "בתום עדותי בקשתי מהחוקר להתייחס לנאמר בה כתלונה שלי נגד העותרת בגין תקיפתה אותי ולחקור את המקרה עד הסוף לרבות גביית עדויות מאת עדי הראיה לארוע. אולם, החוקר הביע חוסר נכונות לקבל תלונה זו נוכח העובדה שנגד העותרת נפתחו הליכים משמעתיים בקשר עם ארוע זה." בבקשה הנוכחית מפנה העותרת למשיב חמש שאלות בנוגע לסעיף זה בתצהיר: "67. לסעיף 9: נא פרט איזה "הליכים משמעתיים" נפתחו כנגד העותרת? 68. לסעיף 9: נא פרט כמה "הליכים משמעתיים" נפתחו כנגד העותרת, וכן פרט מי פתח הליכים משמעתיים אלו, ומתי. 69. לסעיף 9: האם מר מירון הכהן היה מעורב בפתיחת "ההליכים המשמעתיים" כנגד העותרת המאוזכרים בסעיף? 70. לסעיף 9: האם מר מירון הכהן פרט בפני החוקר איזה "הליכים משמעתיים" נפתחו כנגד העותרת? 71. לסעיף 9: מי הביא לידיעת החוקר כי נפתחו "הליכים משמעתיים" כנגד העותרת?" כזכור, עניינה של העתירה בהחלטת רשויות התביעה, שלא להעמיד לדין פלילי את המשיב, בגין תלונה שהעותרת הגישה נגדו. למקרא השאלות המובאות לעיל, ברור הדבר, כי אין בינן לבין נושא העתירה ולא כלום, או למצער, אין בהן דבר אשר יכול להביא תועלת כלשהי בבירור העתירה. זאת ועוד, שאלות רבות המופיעות בדרישה נראות, על פניהן, כמצויות בידיעתה של העותרת. לדוגמא שאלה 32: "לסעיף 6: האם היתה זו הפעם הראשונה בה ראה מר מירון הכהן את העותרת שוהה במשרדי הלשכה המשפטית "בשעות הערב"?" או שאלה 35: "לסעיף 6: האם העותרת החליפה דברים עם מר מירון הכהן ליד מכונת הצילום, ואם כן, מה אמרה העותרת למר הכהן?". שאלות אלה ורבות נוספות, נראות כאמור, על פניהן כמצויות בידיעתה של העותרת, ומכאן שאין כל הצדקה להורות על מתן תשובות להן. זאת ועוד, כפי שכבר הוזכר לעיל, אם מטרת הבקשה היא להדגיש אי דיוקים עובדתיים שבידיעת המבקשת (כפי שמתקבל הרושם במקרה דנן), הרי שעליה להגיש לשם כך בקשה להגשת תצהיר נוסף ולא בקשה לפרטים נוספים. לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את בקשתה של העותרת למתן פרטים נוספים מאת המשיב מס' 4. כן החלטתי לחייב העותרת בהוצאות משיב זה בבקשה זו, בסכום כולל של 3,500 ש"ח.בקשה למתן פרטים נוספים