מגמת חוק בית המשפט למשפחה להביא לפתרון כולל אינטגרטיבי של חלוקת רכוש בני - זוג בסכסוך גירושין. פיצול מלאכותי ודיון בחלק מרכוש המשפחה עלול להביא לחלוקה בלתי שויונית של הרכוש המשותף, וליתרונות לא צודקים לאחד מבני - הזוג. יתכן שבחלוקה כוללת של הרכוש - אחד מבני - הזוג ישאר עם נכסי הדירות, ובן הזוג האחר ישאר עם שאר הרכוש - דבר שייתר תא הצודק בפירוק. בהעדר סיבות מוצדקות, אין לבודד את תביעת פירוק השיתוף בדירה משאר התביעות הרכושיות שהוגשו לבית המשפט. אם טיעוני הנתבעת אינם מעמידים טענת הגנה בתביעה לפירוק השיתוף בדירה, אולם קיימות נסיבות המצדיקות ביצוע בה בעת של חלוקת כלל הרכוש, להבדיל מפירוק חלקי - ניתן לעכב את ביצוע פירוק השיתוף עד להכרעה בתביעה הרכושית האחרת שתלויה בפני בית המשפט. ראו: תמ"ש 20950/96 גלילי נ' גלילי - פורסם ב"דיני המשפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה", דיונון אוניברסיטת ת"א, חלק א 231-239. גישה זו קנתה לה אחיזה גם בפסיקת בית המשפט העליון. בע"א 1692/92 גולדברג נ' גולדברג אמר השופט מצא: "אף עלי מקובל שכל אימת שהנסיבות מאפשרות את הדבר, ראוי לדון בפירוק השיתוף בדירתם של בני - הזוג לא כעניין נפרד אלא במסגרת בירורן של כלל הסוגיות הרכושיות השנויות ביניהם במחלוקת".פיצול הדיוןדיוןפירוק שיתוף בין בני זוגפירוק שיתוףבני זוג