##האם שיק נחשב מעין "חוזה" בין הצדדים ?## בית המשפט ציין כי כאשר אנו באים לדון בפרשנות צ'קים יש לדון בו כאילו היו חוזה. לעניין זה קבע כב' הנשיא ברק בע"א 4294/90 עזבון המנוחה חיה לאה רינסקי ז"ל נ' רחמי ושות' מימון בע"מ ואח' פד נ(1) 453 כי - "הגישה של פירוש המסמך בכללותו המפנה את תשומת הלב למסמך כולו ואינה מבודדת את החתימה בלבד, נראית לי ראויה... גישה זו מגשימה את התכלית המונחת ביסוד ההוראה שבפקודה. תכלית זו הינה להגשים את הציפיות הסבירות של אוחז השטר... גישה זו תואמת את הדין הכללי. שטר הוא חוזה וחוזה י שלפרש מתוך עיון בכל חלקיו. אין מפרשים חוזה תוך התמקדות בסעיף אחד או במילה אחת בלבד. המפרש חלק מהחוזה מפרש את החוזה כולו" (עמ' 472-473). שטר הוא הלכה למעשה התחייבות לתשלום סכום כסף בעתיד, והוא מהווה חיוב עצמאי של מושך השטר כלפי מי שהשטר נעשה לפקודתו, וכלפי כל מי שיועבר לו השטר בהתאם לדיני השטרות. זאת דוגמא למורכבותו של השטר, אשר הוא גם חפץ אשר דיני הקניין חלים עליו, ובנוסף הוא גם חוזה, אשר דיני החוזים חלים עליו, והוא גם מסמך סחיר, אשר דיני הסוחרים חלים עליו (ראו אהרן ברק מהותו של שטר 37 (תשל"ב)). דיני החוזים הכלליים חלים גם על תביעה על פי שטר – ראu בין היתר ע"א 5939/96 צמח נ' שלבסקי, פ"ד נא(5) 598 [1997] וכן דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי פ"ד נה(4) 193 [1998]), כמו כן, על טענת כשלון תמורה מלא, עשויים לחול דיני השבה מתחום דיני החוזים. מוסיף הנשיא ברק לעניין פרשנות שיק וקובע - "הגישה הראויה לפירוש חתימתו של אדם "בתור" מורשה היא זו הבוחנת את השטר בשלמותו... האם ניתן להיזדקק לנסיבות חיצוניות אלה בפרשנות החתימה המצויה בשטר? בענין זה יש להבחין בין צד קרוב בשטר ולבין צד רחוק בשטר. בין צדדים קרובים - כלומר צדדים אשר ביניהם עסקת יסוד - אין מניעה מהתחשבות בנסיבות החיצוניות בפרשנות החתימה על השטר... לעומת זאת בין הצדדים רחוקים - כלומר הצדדים אשר אין ביניהם עסקת יסוד - חזות השטר היא המקור לפרשנות, ואין לפנות לנסיבות החיצוניות. ביסוד הבחנה זו עומדת המדיניות המשפטית המשמשת בסיס לדיני השטרות. על פיה צד רחוק רשאי לסמוך על חזור השטר" (עמ' 474) חוזהשיקיםשאלות משפטיות