קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו אשפוז בבית חולים לחולי נפש: .1לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 23.7.80, שלפיה נדחה עררו של העורר על החלטת בית-משפט השלום בנצרת לעצור את העורר ולאשפזו בבית-חולים לחולי נפש. .2ביום 18.7.80הוגשה בקשה מטעם המשטרה לבית-משפט השלום בנצרת לעצור את העורר לתקופה של 15יום. בבקשה נאמר, בין היתר, כי יום לפני כן התלוננה אשתו של העורר, "שהוא התעצבן והתחיל לשרוף את המסמכים שלו וגם שרף את מערכת הסלון וגם את הטלויזיה". בהמשך הבקשה נאמר, כי העורר נעצר על-ידי המשטרה באשמת הצתה, "והחשוד מסוכן לצבור והנ"ל בטפול רופא פסיכיאטרי ושחרורו עלול להזיק לאנשים". העורר, שהופיע בבית המשפט ללא סניגור, טען, כי אינו רוצה להתאשפז, והסביר את רקע המעשה כקשור בעניין אישה נשואה, שהוא מתרועע עמה. בא-כוח המשטרה הוסיף ואמר: "הנ"ל מסוכן לצבור, אבקש מעצרו לשם בדיקה רפואי". השופט המלומד החליט לאמור: "יש נגד החשוד חומר מפליל ונראה לי כי החשוד חולה - ולכן לעצרו ל- 15יום ועל מנת לקבוע אם החשוד חולה יש לאשפזו בבית החולים, וזה במסגרת סעיף 6(א) לחוק לטפול בחולי נפש". בו ביום הוצא על-ידי בית-משפט השלום צו אשפוז/בדיקת עצור, והעורר אושפז בבית החולים לחולי נפש "מזרע". .3ביום 22.7.80הגיש העורר ערר על הצו האמור לפני בית המשפט המחוזי בנצרת. בין היתר טען העורר, כי למעשה לא התכוונה אשתו להתלונן עליו, וכי מעשהו אין בו משום עבירת הצתה. כן טען העורר, כי התנגד לאשפוזו, ועל בית המשפט היה למנות לו סניגור בטרם יצווה על אשפוזו, וכן כי בית המשפט לא היה מוסמך לצוות על אשפוזו, מאחר שטרם הוגש נגדו כתב אישום. בדיון לפני בית המשפט המחוזי, שהתקיים ביום 23.7.80, הגיש בא-כוח המשטרה אישור מטעם בית החולים "מזרע", כי לא ניתן להביא את העורר עצמו לבית המשפט. אחיו של העורר, מר רפאל טולידאנו שטען גם לפניי בשם עורר - הודיע בבית המשפט המחוזי לאמור: "אין לי התנגדות שאחי מיכאל טולידאנו יוחזק במעצר ובאישפוז, אך אבקש כי יועבר לבית חולים אחר כי התנאים בבית חולים מזרע גרועים ועלולים להחמיר את מצבו של אחי". בא-כוח המשטרה הודיע, כי לא יתנגד לכך, אם בני המשפחה יבקשו להעביר את העורר לבית חולים אחר. השופט המלומד בבית המשפט המחוזי החליט לאמור: "לאור מכתב בית חולים מזרע מיום 23.7.80ולאחר שלא מצאתי כל יסוד בערר זה אני דוחה הערר. "מאחר ועל פי המכתב הנ"ל יש כנראה צורך באשפוזו של החשוד אני מורה כי התיק יוחזר לכבוד שופט השלום שנתן כבר צו הסתכלות על מנת שיחליט אם יש מקום למתן צו אשפוז על פי המלצת רופא פסיכיאטרי. כמו כן רשמתי טענות המבקש מר רפאל טולדיאנו הקובל על תנאי האשפוז במזרע ובקשתי כי אם יוחלט על אישפוזו של המשיב - שהאישפוז יהיה במקום אחר... אין המבקש מתנגד לאישפוזו ומעצרו. אני בטוח שטענות אלו יילקחו בחשבון על ידי כבוד שופט השלום בעת שידון בבקשת המשטרה שתוגש עוד היום באם לאשפז את החשוד אם בכלל. כאמור הערר נדחה והתיק יוחזר לבית משפט השלום על מנת שידון בבקשה לאישפוז שתוגש כאמור". .4בערר שלפניי חזר העורר על הטענות שטען לפני בית המשפט המחוזי נגד תוקפו של הצו, שניתן על-ידי בית-משפט השלום, וכן הוסיף וטען נגד קבלת חוות הדעת הרפואית של בית החולים "מזרע", וכן כי אחיו לא נתן הסכמתו לאשפוזו. .5פטור אני מלדון בטענותיו השונות של העורר בדבר מהות התלונה, טיב העבירה בה הואשם וכיוצא בהם, מאחר שבאתי למסקנה, כי ערר זה בדין יסודו, והחלטת בית-משפט השלום, ובעקבותיה החלטת בית המשפט המחוזי, שלא כדין ניתנו. ומשבח אני את ד"ר י' בן-אור, בא-כוחה המלומד של המדינה, על שטען מיזמתו הוא, כי ערר זה בדין יסודו, ולא מצא כל מקום להגן עליו ולקיימו. ואכן, ההחלטה מלאה טעויות כרימון, ואין בה מתום. .6בשתי דרכים רשאי בית המשפט לצוות על אדם, שיאושפז בבית-חולים לחולי נפש, ומצויות הן בהוראות סעיפים 6ו-6א לחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו- .1955הדרך האחת מצויה בסעיף 6, סעיפים-קטנים (א) ו-(ב), וניתן להשתמש בה - כאמור ברישא של סעיפים-קטנים אלה - כאשר "הועמד נאשם לדין פלילי", היינו, לאחר שהוגש כתב-אישום. תנאי מוקדם זה לא נתקיים בעניין שלפנינו, ומאחר שכך הוראת האשפוז, שניתנה על-ידי בית-משפט השלום "במסגרת סעיף 6(א) לחוק לטפול בחולי נפש", בטעות יסודה, ושלא כדין ניתנה. .7הדרך האחרת היא זו המצויה בסעיף 6א, סעיף-קטן (א), לחוק לטיפול בחולי נפש, לפיה רשאי בית המשפט להורות על אשפוזו של אדם, גם בטרם הוגש נגדו כתב-אישום, לאחר שבית המשפט ציווה על מעצרו. התנאים הקודמים למתן הוראת האשפוז לפי סעיף זה המה אלה: א. שמצויה לפני בית המשפט חוות-דעת של רופא פסיכיאטרי; ב. שבית המשפט סבור, על יסוד חוות-דעת זו, כי העצור חולה, וכי מצבו מצריך אשפוז; ג. שהצו יינתן בנוכחות סניגורו של העצור, ואם אין לעצור סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור; ו-ד. שהעצור לא יועבר לבית החולים אלא לאחר גמר חקירתו. בעניין שלפנינו לא נתקיים אף אחד מארבעת התנאים האמורים עובר להוצאת צו האשפוז על-ידי שופט השלום המלומד; וצו האשפוז, שניתן על-ידיו - אם אמור היה להינתן במסגרת סעיף 6א(א) - הריהו אפוא בטל ומבוטל. טעה אפוא השופט המלומד בבית המשפט המחוזי בקבעו בהחלטתו, שדוחה הוא את הערר על החלטת בית-משפט השלום, משום שלא מצא כל יסוד בערר זה. החזרת התיק לשופט השלום, בליווי מתן הוראות כיצד להוציא צו אשפוז - גם אילו הוראות אלה שלמות היו - אין בה, כמובן, כדי להשאיר בתוקף - או ליתר דיוק לתת תוקף - לצו, שמלכתחילה ניתן שלא כדין. צו, שבא לעולם שלא כדין, יש לקבוע, שבטל הוא, ולא להשאירו בתוקפו תוך כדי מתן הוראות נוספות. ולא זו אף זו. הוראותיו של השופט המלומד בבית המשפט המחוזי ניתנו, כנראה, במסגרת סעיף 6א(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, אך, כיוצא מדברינו לעיל, גם הן לוקות בחסר. בתיק לא מצוי דבר בקשר לקיום חקירה שלהעורר ולגמר חקירה כזו, ובמיוחד אין זכר בהוראות לתנאי ההכרחי והעקרוני, כי העורר יהא מיוצג על-ידי סניגור, וכאמור, לא טען לו סניגור גם בדיון, שהתקיים בבית המשפט המחוזי. .8אוסיף ואומר, כי נראה שהדרך הנכונה והרצויה, אותה צריך היה בית-משפט השלום לבור לעצמו בנסיבות המקרה שהובא לפניו, היא זו המצויה בסעיף 6א, סעיפים-קטנים (ב) ו-(ג). על-פי סעיפים אלה רשאי בית המשפט לצוות, כי העצור ייבדק בדיקה רפואית כדי לקבוע אם הוא חולה, ומשניתן צו כאמור, רשאי פסיכיאטר מחוזי להורות על אשפוז העצור לצורך הבדיקה לתקופה, שלא תעלה על תקופת תוקפו של צו המעצר. .9בא-כוחה המלומד של המדינה הודיע לי, כי בתאריך אתמול, 27.7.80, הוציא ד"ר וינדמן - המשמש כסגן פסיכיאטר מחוזי, ואשר נתמנה על-ידי שר הבריאות, כאמור בסעיף 1לחוק לטיפול בחולי נפש - הוראת אשפוז על-פי סעיף 5לחוק האמור. הוראת אשפוז זו ניתנה על-ידיו, מאחר שנוכח, על-פי חוות-דעת שני רופאים מבית החולים "מזרע", כי העורר נמצא במצב פסיכוטי חריף, והוא מסוכן לעצמו ולסביבתו. אחיו של העורר, מר רפאל טולידנו, טען לפניי נגד תוקפה של הוראת אשפוז זו, באשר ניתנה בהיות העורר מאושפז על-פי צו בית-משפט השלום, שניתן, כאמור, שלא כדין. טענה זו, במידה שיש בה ממש, צריך שתיטען במסגרת ערר על הוראת אשפוז לפי סעיף 5האמור, שיוגש לוועדה פסיכיאטרית, כאמור בסעיף 11לחוק, וגם על החלטתה של ועדה זו ניתן לערער לפני בית-משפט מחוזי , כמפורט בסעיף 25לחוק. בפי מר רפאל טולידנו בקשה, כי אחיו יועבר לאשפוז בבית-חולים אחר. משאלה זו נתקבלה בעין יפה על-ידי השופט המחוזי המלומד, ובטוחני, כי כך היא תידון גם על-ידי הגורמים המוסמכים, כמובן, בכפוף לשיקולים מקצועיים וענייניים. אך גם עניין זה לא לבית-משפט לענות בו, וצריך שבקשה זו תוגש על-פי סעיפים 20ו- 21לחוק האמור, ועל-פי תקנה 11לתקנות לטיפול בחולי נפש, תשי"ט-1959, ולפיהם יוחלט בה. .10ולשיטה אחרונה. אשפוזו של אדם בבית-חולים לחולי נפש קשה ומר הוא למאושפז ולבני משפחתו, ומשנעשה האשפוז שלא מרצונו של המאושפז, יש בו משום אחת הצורות החמורות והמדכאות של שלילת חירותו של האדם. משום כך מצא המחוקק לנכון לעשות סייג ומשמרת למשמרת למתן הוראת אשפוז, אף כאשר זו ניתנת על-ידי בית המשפט, וקבע שורה של תנאים מפורטים, שקיומם נדרש עובר למתן הוראת האשפוז. ובסוגיה חמורה זו דין תנאים, שלכאורה דיוניים הם, כדין תנאים בעלי אופי מהותי; אלה כאלה מטרתם להבטיח, במידת האפשר, שלא תצא, חס ושלום, תקלה מתחת יד השופט בהורותו על אשפוזו של אדם בבית-חולים לחולי נפש. אשר על-כן, זהירות והקפדה מרביות דרושות בקיומם של תנאים אלה, ויש להצטער צער רב על שלא כך היה במקרה שלפנינו. אשר על כל אלה ערר זה שלפניי בדין יסודו, ואני מחליט לקבלו. החלטתו האמורה של שופט השלום מיום 18.7.80, שקוימה על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 23.7.80, בטלה, ואם העורר עצור או מאושפז על-פי ההחלטה האמורה, ישוחרר מיד. התחום הנפשירפואהחולי נפשבית חוליםצווים