קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו נגד מימוש כתב ערבות: כללי 1. בבקשה זו, כמו גם בתיק העיקרי, מתבקש צו כנגד מימוש כתב הערבות מס' 2256/99 (להלן: "הערבות"). 2. המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") והמשיב 2 (להלן: "בנק לאומי") מתנגדים לבקשה, בראש ובראשונה בשל היותה של הערבות "ערבות בנקאית אוטונומית". בין הצדדים הוסכם, כי הדיון בבקשה ייחשב כדיון גם בתיק העיקרי (ה"פ 537/99), וכי תחילה תינתן החלטה בטענה המקדמית, שלפיה דין הבקשה להיות מסולקת על הסף, בשל מעמדה המיוחד של הערבות הבנקאית האוטונומית. הטיעון העובדתי בבקשה 3. בבקשה טוענת המבקשת, כי בינה לבין המשיבה נכרת חוזה, שבו התחייבה המשיבה לבצע עבור המבקשת, כקבלן משנה, עבודות העמסה והובלת עפר באתר הידוע כדרך מס' 471 - מכבים מזרח שלב ב' (להלן: "האתר"). המדובר בפרוייקט של מע"צ, שאותו מבצעת חברת זלמן בראשי ואחיו בע"מ, כאשר המבקשת הינה קבלן משנה שלה. 4. בחוזה שבין הצדדים (נספח ב' לבקשה), נקבע: "7. להבטחת תשלום התמורה תפקיד חוצבי המרכז אצל קבלן המשנה ערבות בנקאית אשר המוטבים בה יהיו חברת א.ע. טלאל בע"מ ובנק לאומי לישראל בע"מ בתוקף עד ליום 1.11.99 בסך של 80,000 ש"ח; קבלן המשנה יהא רשאי לממש את הערבות הבנקאית במידה ועמד בכל תנאי הסכם זה במלואם והתמורה המגיעה לו כאמור בהסכם זה לא שולמה ובתנאי שהופקד השיק לבטחון וחולל מכל סיבה שהיא". 5. בהמשך נטען, כי המשיבה לא עמדה בחובתה החוזית להוביל מהאתר כמות יומית מינימלית של 2,000 מ"ק; 3 משאיות שלה נתפסו באתר במהלך ניסיון גניבת מחצב מהאתר; תוך כדי ביצוע העבודות גרמה המשיבה לפגיעה קשה בשיפועים, תוך כדי אי-הישמעות להוראות המפקחים בשטח. עקב הפרות אלו, ביטלה המבקשת את החוזה עם המשיבה, הגישה נגדה תביעה כספית, ואף ביקשה, וקיבלה, צו לסילוק ידה של המשיבה מהאתר. 6. המבקשת, כמתחייב מהחוזה, ביקשה מהמשיב 3 למסור את הערבות - נספח א' לבקשה - למשיבה. בערבות, המופנית למשיבים 3-2, נרשם מפורשות: "עפ"י בקשת חוצבי המרכז בע"מ (להלן: "החייב") אנו הח"מ ערבים בזה כלפיכם לסילוק כל סכום עד לסך כולל של 80,000 (שמונים אלף) ש"ח (להלן - "סכום הערבות") שיגיע לכם מאת החייב, בקשר עם חוזה שנערך ונחתם ביום 16.2.99 לביצוע העמסה והובלה בכביש 471 מכבים מזרח. אנו מתחייבים בזה לשלם לכם מדי פעם בפעם, לפי דרישתכם, בכל פעם בתוך 10 ימים מיום קבלת דרישתכם הראשונה אצלנו, כל סכום שיידרש על ידכם עד לסך כולל שלא יעלה על סכום הערבות, מבלי להטיל עליכם לבסס את דרישתכם או לדרוש תחילה מהחייב (או מכל אחר) את סילוק הסכום הנדרש או כל חלק הימנו". כאמור, זו הערבות שמבוקש עתה למנוע את מימושה. הטיעון המשפטי 7. המבקשת אינה כופרת בכך שמדובר בכתב ערבות מהסוג הידוע כ "ערבות בנקאית אוטונומית", אשר משמעה - התחייבות עצמית ובלתי תלויה. עם זאת, לטענתה, יימנע המימוש במקרים חריגים. כך הוכר החריג של מקרי מרמה וזיוף, אך אין זה החריג היחיד. המבקשת תומכת את טיעונה במספר פסקי דין, שמהם ניתן ללמוד, לדבריה, שייתכנו גם חריגים אחרים, שבהם מדובר על התנהגות חמורה במיוחד. במקרה זה, כך נטען, הוצאה דרישת המימוש אך ורק מטעם של נקמנות, לאור ביטול החוזה וסילוק ידה של המשיבה מהאתר; המשיבה קיבלה סכומים ביתר, והוצאת הדרישה נעשתה בידיעה ברורה, כי היא חסרת בסיס וזאת עקב מצבה הכספי הקשה של המשיבה. 8. המשיבה והבנק טוענים מנגד, כי בשל אופיו של המסמך, אין למנוע את מימושו. דיון 9. אין מחלוקת, כי ערבות בנקאית בנוסח המצוי לפנינו, איננה הערבות הרגילה שבה עוסק חוק הערבות. זוהי התחייבות עצמית של בנק, שמקבל על עצמו כלפי נושה אחריות מוגדרת ובלתי תלויה בחיובו של החייב העיקרי. ראו: ע"א 529/78 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מיכנית ישראלי בע"מ, פ"ד לד(2) 13; ע"א 255/89 פרדו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו (5) 641. במקרה כזה: "חיובו של הערב הוא חיוב ראשוני, שאינו מושפע מדרך קיום עיסקת היסוד, ולכן חובת התשלום של הערב קמה בעקבות הצגת המסמכים המהווים תנאי לתשלום לפניו, בלי שהוא נדרש לבדוק אם הייתה בפועל הפרה של עיסקת היסוד". ע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ' אז-דז טרום בע"מ, פ"ד נ(2) 685, 696. 10. לצד כלל זה, הוכר חריג המרמה או התרמית. לפי חריג זה עשוי הערב להיות משוחרר מחיוב התשלום לזכאי לפי כתב הערבות, במקרה שבו דרך הקיום של חיוב הזכאי על פי עסקת היסוד עולה כדי תרמית. כב' הנשיא שמגר ציין, בהקשר דומה, כי: "הגישה המקובלת היא, כי רק מרמה חמורה מצד המוכר אשר לא מילא כלל את חיוביו וחובותיו במסגרת חוזה המכר, מצדיקה הוצאת צו האוסר על הבנק לשלם לו בהתאם להתחייבותו במסגרת מכתב האשראי... דרגת המרמה, הנדרשת מהמוכר בכל הקשור לחוזה המכר, צריכה להיות כזאת, אשר תגרום לכך שהעיקרון החשוב של ניתוק מכתב האשראי מחוזה המכר לא ישרת עוד שום מטרה לגיטימית, ושהמרמה לא תאפשר למבצעה לנצל יתרון לא הוגן ולהימלט עם כספו של הקונה" ע"א 646/84 שוראב אינדסטרי נ' רמונד סבה, פ"ד לח(4) 693, 698. 11. עם זאת, ניתן למצוא בפסיקה אמירות, המבקשות להרחיב את מתחם החריגים. כך, למשל, מציין כב' השופט ש' לוין (כתוארו אז), כי: "גם לעניין ערבות בנקאית אוטונומית ייתכנו חריגים, וזאת במקרים נדירים, שבהם התנהגות הנערב הייתה חמורה במיוחד, וכלל זה אינו מוגבל רק למקרי מרמה וזיוף". דעה זו ניתנה כדעת יחיד, ברע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בניה בע"מ, פ"ד מח(1) 450, 455, וזאת תוך הפנייה למספר אסמכתאות: רע"א 270/87 רובין נ' פמר, פ"ד מא(3) 753, 754; רע"א 222/87 פיתוח כוכב יאיר בע"מ נ' דביר בע"מ, פ"ד מא(4) 430, 432. החלטת כב' השופטת לוין ניתנה ביום 14.11.93. בפסק הדין בעניין מליבו הנ"ל, שניתן לאחר מכן, ביום 25.9.96, מדגיש כב' השופט אור, כי ההערות בעניין הרחבה אפשרית של חריג המרמה נאמרו אגב אורחא. בהתייחסו לדברי כב' המשנה לנשיא, השופטת מרים בן-פורת בעניין פיתוח כוכב יאיר, הנ"ל, אומר כב' השופט אור: "המשנה לנשיא (כתוארו אז) ציינה אגב אורחא, כי לדעתה יש מקום להתיר את הרצועה ולהכיר בחריגים נוספים באשר לעצמאות העילה של הערבות הבנקאית האוטונומית, אולם הכרעה זו אינה נדרשת בענייננו". עניין מליבו הנ"ל, בעמ' 704. 12. כאמור, כשמדובר בסכסוך חוזי, שבו אין טענות למרמה חמורה, נוטים בתי המשפט שלא למנוע את מימוש הערבות. ראו גם: רע"א 5387/98 חברת המזח הצפוני בע"מ נ' רונה (ניתן ביום 29.10.98); בש"א (מחוזי י-ם) 1051/99 חרות בע"מ נ' אסטבלישמנט נהל (ניתן ביום 21.1.99). 13. אכן, בהלכה הפסוקה, נכון להיום, הוכר מפורשות חריג המרמה בלבד. לצידו - מספר הערות אגב, שלא תיחמו כלל ואף לא מנו חריגים ספציפיים אחרים. דעתי היא, שכל עוד אלו לא פותחו בפסיקה, אין לומר שהרצועה הותרה. גם בספרות הובעה הדעה, כי יש להסתפק אך ורק בחריג של מרמה רבתי. ראו: ששון ויפרח, אשראים דוקומנטריים - היבטים מעשים ומשפטיים (מהדורה שניה, שוקן בע"מ, תשנ"ו), בעמ' 195. התרת הרצועה, שהושארה, כאמור לעיל, בעניין מליבו, בצריך עיון, איננה רצויה, לטעמי. היא עלולה להביא לכרסום בעקרון העצמאות ולגרום לטשטוש הגבולות בינו לבין עסקת היסוד. היא עלולה לגרום לפיחות מעמדם של מכתבי האשראי וכתבי הערבות. 14. בענייננו, גם אם באה דרישת המימוש בעקבות ביטול ההסכם וסילוק המשיבה מהאתר, אין בכך ולא כלום. ברור, כי לצדדים טענות הדדיות: המבקשת טוענת להפרות חוזה מצד המשיבה ולתשלום סכומים ביתר; המשיבה טוענת שהמבקשת מסתירה ממנה מידע, ביטלה עמה את החוזה שלא כדין וחייבת לה כספים. סכסוך זה, הנסוב סביב עסקת היסוד, איננו מצדיק את מניעת מימושה של הערבות. סוף דבר 15. המבקשת לא הצביעה על עילה לעיכוב מימושה של הערבות. הצו הארעי מתבטל. הבקשה נדחית (וכך גם התובענה בה"פ 537/99). המבקשת תשלם הוצאות, למשיבה 1 , בסך 2,000 ש"ח + מע"מ, ולמשיב 2 בסך 1,500 ש"ח + מע"מ, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד ליום התשלום בפועל.צוויםערבות