קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רטיבות בדירה מקבלן: המבקשים רכשו דירה חדשה מאת המשיבה 1. דירת המבקשים מצויה מתחת לדירת המשיבים 2-3, לפחות בחלקה. בדירת המשיבים 2-3, שהיא בקומה העליונה בבניין, מרפסת הנמצאת מעל לחלק מדירת המבקשים, כאשר מפתן המרפסת מצוי מעל חדר המגורים וחדר שירות בדירת המבקשים. אין חולק, כי בחורף 94-95 הופיעו סימני רטיבות בחדר המגורים ובחדר השירות בדירת המבקשים. אלה פנו למשיבה 1, בדרישה כי תטפל בליקוי האמור, בתוקף היותה הקבלן ממנו רכשו המבקשים את הדירה. חלפו שני חורפים, הרטיבות לא תוקנה והמבקשים פנו לבית המשפט. המשיבה 1, טענה כי הרטיבות נובעת מקידוחים שביצעו במשיבים 2-3 במרפסת, לצורך התקנת סורגים בדירתם, ואילו המשיבים 2-3 טענו כי מקור הרטיבות הוא בבניה לקויה שביצעה המשיבה 1, ללא קשר לאותם קידוחים. כדי לבדוק את מקור הרטיבות, והדרך לתיקונה מונה המהנדס מר סילביו הופמן שמסר חוות דעת לבית המשפט ואף אמר והדגיש מספר דברים בדיון שהתקיים בבית המשפט. אין חולק עתה בין הצדדים כי הרטיבות תוקנה. המחלוקת עתה היא, מי מהצדדים ישא בהוצאות שנבעו מהליך זה. בדיון שהתקיים בפני ביום 4/7/99 הוריתי לצדדים להגיב בקצרה בכתב לשאלת ההוצאות. המבקשים טוענים בסיכומיהם כי יש להטיל את ההוצאות הן על משיבה 1, בתוקף אחריותה כקבלן, והן על המשיבים 2-3 כמי שקדחו את אותם חורים במרפסת, ושכתוצאה מכך נגרמה אותה רטיבות. המשיבים בסיכומיהם, מטילים את האחריות זה על זה. נראה, כי לצורך ההכרעה בשאלת ההוצאות, יש להעניק את המשקל המרבי לחוות דעתו של המהנדס הופמן ולדבריו בבית המשפט, בתוקף היותי מומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו, מיום28/10/98 מציין הופמן (עמ' 4 סעיף 6), כי בעת ביקורו דווח לו כי בעבר בוצעו תיקוני אטימה במרפסת משיבים 2-3, הן ע"י משיבה 1, וכנראה אף על ידי משיבים 2-3. מר הופמן מציין בהמשך כי ביקר בפעם הראשונה בדירה ביום 7/12/97 ומצא כתמי רטיבות בחדר המגורים ובמרפסת השירות. הכתמים נמצאו רובם ככולם בתקרה, ומרפסת השירות אף בתחתית תריס האלומיניום. מר הופמן הורה על בדיקות "הצפה" מבוקרות, היינו על ידי חלוקה לאזורים שונים, שהוצפו בנפרד. תוצאות הבדיקות היו שלא נמצאו סימני רטיבות חדשים בדירת המבקשים, ואילו במרפסת דירת משיבים 2-3, נמצאו סימני "רטיבות כלואה". להגדרת מר הופמן, מדובר ב"אזורים פעילים", אך לא ברמה כזו שהשפיעה על המצב בתקרת דירת המבקשים. בסעיף 5.3 לחוות הדעת מציין מר הופמן כי הבחין בליקויים בבניין המקורי היכולים לגרום לרטיבות. מר הופמן מציין, כי אין לשלול אפשרות כי עקב אותם ליקויים, המים מחלחלים וגורמים לרטיבות. מר הופמן אומר עוד, כי אין לשלול פגמם בצנרת בדירת משיבים 2-3 הגורמים לרטיבות. בסעיף 6(1) לחוות הדעת, קובע מר הופמן כי סביר להניח שתיקוני האטימה שבוצעו על ידי המשיבים במרפסת משיבים 2-3 הצליחו להסיר או לצמצם את הבעיה בתקרת דירת המבקשים. בבית המשפט חזר מר הופמן על האמור בחוות הדעת, ואמר כי הוא ממליץ להמתין זמן נוסף כדי לוודא שתופעת הרטיבות אינה חוזרת לדירת המבקשים. הדיון התקיים ביום 2/11/98. תופעת הרטיבות לא חזרה ולפיכך, הוסכם בדיון מיום 4/7/99 כי עניין זה בא לידי פתרונו. באשר לשאלת ההוצאות, מהדברים שהובאו לעיל מחוות דעתו של מר הופמן, עולה כי לדעתו הופעת הרטיבות נעוצה כנראה הן בליקויי הבנייה, והן בקידוח אותם חורים שנעשו על ידי משיבים 2-3. ולראיה, על אף שהחורים נאטמו, נוצרה רטיבות כלואה, ברצפת מרפסת המשיבים 2-3, לאחר אותן בדיקות הצפה, ומכאן שהדבר נעוץ באיטום או בליקויי בנייה אחרים עליהם הצביע מר הופמן. לפיכך, יש לקבוע כי הרטיבות, נגרמה עקב שילובם של אותם גורמים, ופסקה לאחר שבוצעו תיקוני איטום במרפסת ואטימת הקידוחים. לאור זאת, יש לחלק את ההוצאות בין המשיבה 1, למשיבים 2-3 בחלקים שווים. אשר על כן, אני מורה למשיבים, לשלם למבקשים את הסכומים הבאים, כשאלה מתחלקים באופן שווה בין המשיבה 1 למשיבים 2-3: שכרו של מר הופמן, 4500 ש"ח בצירוף מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2/11/98 ועד התשלום המלא בפועל. אגרת המשפט בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 8,000 ש"ח בצירוף מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.נזקי מיםרטיבותקבלן