בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (פסק הדין מ- 23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה הינה באמצעות שאלות הבהרה. יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלבנטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה, כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שאלות הבהרה למומחה מטעם בית הדין לעבודה: 1. לפנינו בקשת שני הצדדים להפנית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, פרופ' מרדכי קרמר. כל אחת מהבקשות הועברה לצד שכנגד וזה הגיב עניינית על כל שאלה מבקשות. 2. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך, הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות מומחים יועצים רפואים, הנחיית הנשיא 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות: א. האם ממצאי בדיקת ה- CT חזה מיום 15.4.07 המאוזכרת בחוות דעתך אופיינים לסיליקוזיס ומאשרים אבחנה זו? נמק. ב. האם לשיטתך, הפרעות קלות בתפקודי ריאות, מהוות סימן דיאגנוסטי לאבחנה של סיליקוזיס? נכון שלא די בקיומן של הפרעות קלות בתפקידי ריאות כשלעצמן כדי לאבחן סיליקוזיס? נמק. ג. האם נכון, כי כאשר קיים חשד לסיליקוזיס מקובל לבקש הערכה מ-3 "קוראים מוסמכים" במקביל, וזאת בהתייחס לצילומי הרנטגן של הריאות? האם עמדה בפניך הערכה של 3 "קוראים מוסמכים" שעל פי צילום הרנטגן התובע סובל מסיליקוזיס, וככל שלא עמדה בפניך הערכה כזו, האם יש מקום, לדעתך, להורות על בדיקת צילומי הרנטגן ע"י 3 "קוראים מוסמכים" על מנת לבסס את האבחנה של סיליקוזיס? הננו מבהירים למומחה, כי המונח "קוראים מוסמכים" מבוסס על הוראות תקנה 15 לתקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), תשמ"ד-1984, אשר על פיה תצלומי רנטגן של הריאות יקראו לפחות בידי קורא מוסמך אחד, ואם לדעת הקורא המוסמך קיים ממצא של אבחנה רנטגנית, הכוללת, בין היתר, סיליקוזיס - יקראו את התצלום 3 קוראים מוסמכים. "קורא מוסמך" הינו רופא על בקיאות וידע במחלות הקשורות באבק מזיק, לרבות קריאת צילומי רנטגן של הריאות, אשר שר העבודה והרווחה, בהמלצת ועדה רפואית ובהסכמת שר הבריאות, הסמיך אותו לעניין התקנות הנ"ל. בכל מקרה, נציין כי מקובלת עלינו הערת ב"כ התובע, שהתקנות אינן נוגעות באופן ישיר לענייננו, והמומחה מטעם בית-הדין אינו חייב בהכרח לעמוד בדרישות התקנות. יתר על כן, נציין, כי הנתבע לא המציא פענוח רנטגן של "קורא מוסמך", אשר יש בו כדי להצביע על כך, שתמונת הרנטגן, במצורף לתפקודי הראיה, אינה יכולה להתאים לסיליקוזיס (חוות הדעת מטעם הנתבע התייחסה להעדר הקשר בין חזה האוויר הספונטני לבין עבודת התובע, אולם לא התייחסה לאפשרות קיומה של פגיעה בנשימה - סיליקוזיס). ד. האם עבודה בחשיפה לאבק, המתקבל בעת שיוף שיש, במשך תקופה של פחות מ-3 שנים, מ-8/04 עד 1/07, מספקת לגרימת התפתחות מחלה ריאתית מסוג סיליקוזיס אצל התובע? המומחה מתבקש לנמק תשובתו. ה. האם נכון, כי לא מצאת בתיעוד הרפואי שעמד נגד עיניך, ממצאים לפיהם סבל התובע מפגם מולד של בולות - ציסטות בריאה הימנית? ו. נכון שידוע, כי פנמוטורקס הנו פגיעה אופיינית לעובדים עם אבק מזיק? ז. האם נכון ולאור העובדה, כי התובע עישן עד שנת 2000, במידה והינו סובל מפגם מלידה ההחמרה במצב צריכה להופיע בתקופת העישון או לכל המאוחר בסמוך להפסקת העישון? ח. האם נכון, כי עצם העובדה שפנמוטורקס הופיע בשנת 2007, דהיינו 7 שנים לאחר הפסקת העישון מלמד, כי העישון אינו הגורם לפנמוטורקס או להחמרה במצב התובע? ט. ככל שאתה סבור, כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלת הפנמוטורקס שאובחנה אצל התובע בשנת 2007, נא כמת באחוזים את השפעת העבודה בהשוואה לגורמים אחרים? י. האם קיים מסמך רפואי בחומר שהועבר למומחה הקובע, כי התובע סובל מסיליקוזיס? אם לא - מתבקש המומחה להסביר, על איזה ממצאים רפואיים, לרבות צילומי רנטגן, תוך ציון תאריכי הצילומים, הוא מתבסס בקביעה, כי התובע סובל מסיליקוזיס? 3. באשר לשאלה ג', שביקש הנתבע להפנות למומחה, אין מקום להפנייתה, שכן איש מהצדדים לא הביא לפני בית-הדין נתונים באשר לריכוז החשיפה, ובהעדר נתונים, ברור כי בית-הדין לא יכול היה לקבוע ריכוז מדויק של החשיפה. נציין, כי ככל שהמדובר במחלה המופיעה ברשימת מחלות המקצוע, קיימת חזקה אשר על הנתבע לסתור אותה, כך שהנתבע היה צריך להביא ראיות שהחשיפה היתה בריכוז נמוך מהריכוז המותר, שכן סיליקוזיס הינה מחלת מקצוע לעובדים החשופים לאבק סיליקטים. אין מקום להפניית שאלות 6-9 - כפי שנתבקשו ע"י התובע, מהנימוקים שפורטו בתגובת הנתבע. באשר לשאלה 7 - ניסח בית-הדין את השאלה בצורה אחרת, שתהא רלבנטית לעניינו הספציפי של התובע. 4. ברצוננו לציין, כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (פסק הדין מ- 23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה הינה באמצעות שאלות הבהרה. יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והינחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלבנטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה, כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו. לאור הנחיות אלה של בית הדין הארצי, היה מקום להיעתר לבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה פרופ' קרמר. 5. אין מקום להפנות למומחה שאלות שהינן תאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעותיו, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים או לשאלות קודמות של המבקש עצמו ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (עיין בבר"ע 331/07 יצחק לוי נ. המוסד לביטוח לאומי). 6. "נוסיף כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאיה עבודה. " (עיין בעב"ל 215/05 מוריס מגירה נ. המוסד לביטוח לאומי). 7. המומחה ישיב על השאלות במידת האפשר תוך 30 יום. שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל. שאלות הבהרה למומחהמומחה מטעם בית הדין לעבודהמומחהבית הדין לעבודה