קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בגלל פיצוץ בגלגל הקדמי של הרכב: 1. התובעת ילידת 1958 - מורה במקצועה, נפגעה לטענתה בתאונת דרכים ביום 20.7.98. 2. נסיבות אירוע התאונה כמו גם גובה הנזק שנויים במחלוקת. 3. הנסיבות: התובעת טוענת בתצהירה כי נסעה ברכב של בעלה, המבוטח באמצעות הנתבעת 2, בכביש הראשי בישוב ימה לפתע ארע פיצוץ בגלגל הקידמי ימיני. הנהג איבד שליטה, הרכב הסתובב וכתוצאה מהטלטלה נפגעה התובעת בקרסולה. לטענתה הפגיעה ארעה ממכה של מתקן רב הבריח. גירסה זו נתמכה ע"י תצהיר בעלה ולא נסתרה בנקודות המהותיות בחקירה נגדית. ב"כ הנתבעת מס' 2 ביקשה לערער מהימנות הגירסה בטענה לחוסר הגיון בין מיקום מתקן הרב בריח לפגיעה בקרסול כמו גם אי דיוקים בכל הקשור במועדים בהם פנתה התובעת לטיפול רפואי. 4. גירסת התובעת נתמכת ע"י בעלה ואולם עובדה זו לכשעצמה, אין בה כדי לקבוע כי העדויות אינן מהימנות. התובעת ובעלה הותירו רושם אמין במהלך עדותם בבית המשפט. בחקירתם הנגדית לא נמצאו כאמור סתירות מהותיות ולא מצאתי לקבל הטענה בדבר פער הזמנים המשמעותי בין מועד התאונה לקבלת התובעת בחדר המיון. גירסתה של התובעת נתמכה בעדותו של רופא המשפחה (ע.ת. 1) שזומן למרפאה ביום האירוע, בדק את התובעת והפנה אותה לחדר המיון, וכן באישור המשטרה ותעודת חדר המיון המציינים כי המדובר בתאונת דרכים. מנגד לא הובאה ראיה קבילה כלשהי מטעם הנתבעת 2 כדי לבסס גירסה אחרת. 5. נטל הראיה מוטל על התובעת. עליה לשכנע את בית המשפט על פי מידת ההוכחה האזרחית של נטיית מאזן ההסתברות לטובתה. לאחר שמיעת העדים ועיון בנספחים הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת הרימה את נטל הראיה המוטל עליה, ושוכנעתי כי מאזן ההסתברות נוטה לטובתה ולפיכך יש לקבל גירסתה לגבי נסיבות אירוע התאונה. אין מקום לספקות אותן מעלה ב"כ הנתבעת 2 במצב בו מאזן ההסתברות נוטה לטובת גירסת התובעת. "אם מוכחת אותה טענה עד למעלה מ- 50% הרי יתייחס אליה בית המשפט כעובדה קיימת ולא יתחשב בספקותיו בנדון". (ע"א 591/80 חיו נ' ונטורה לח (4) 393). 6. סוף דבר הנני קובעת כי התובעת נפגעה בעת נסיעה ברכב המבוטח באמצעות הנתבעת 2, האירוע נשוא כתב התביעה הינו "תאונת דרכים" כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975. 7. גובה הנזק: מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ד"ר מ. פריטש (פרי) קבע בחוות דעתו כי לעניין תלונות התובעת באשר לכאבים בעמוד השידרה הצווארי, המדובר בשינויים ניווניים שאינם קשורים לתאונה. באשר לפגיעה בקרסול, השבר התאחה בעמדה תקינה ונותרה הגבלה קלה בקרסול לפיכך הוערכה הנכות הצמיתה בגין התאונה בשיעור 2%. 8. ב"כ התובעת עותר בסיכומיו לפיצוי על הנזקים שנגרמו ומפנה לתחשיבי הנזק ולצרופות לתצהיר התובעת. דא עקא לא הוכחו בפני נזקים מיוחדים בשיעור הנטען. לעניין הפסד הכנסה לעבר: התאונה ארעה במהלך החופש הגדול והתובעת צמצמה תביעתה להפסד שכר חודש ספטמבר 1998 עם תחילת שנת הלימודים. ראה עמ' 14 לפרוטוקול). מתלושי השכר שצורפו עולה כי משכורתה שולמה במלואה גם בחודש ספטמבר. בחקירתה הנגדית לא יכלה התובעת להסביר את העובדה כי לא נרשמו ימי העדרות בתלוש של חודש ספטמבר בניגוד לתצהיר עדותה הראשית. לטענתה נעדרה 24 יום ומשכורתה שולמה על חשבון מכסת ימי מחלה. הצהרתה בסעיף 15 לתצהיר כמו גם נספח י' - אינם תחליף לראיה קבילה. לא הוכח בפני דבר לעניין ההפסד בפועל הנטען, שווי דמי פדיון ימי המחלה, המכסה הנטענת וכו' לפיכך לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין הפסדי הכנסה. למותר לציין כי כבר בדיון בתחשיבי הנזק נתבקש ב"כ התובעת להמציא את הראיות הנדרשות להוכחת הנזק המיוחד הנטען בגין הפסדי עבר ועזרת הזולת ראה החלטה מיום 1.6.2000. למרבה הצער לא הובאו הראיות הנדרשות גם במהלך שמיעת הראיות. 9. הטענה לעזרת צד ג' בעבר לא הוכחה אף שהתובעת הצהירה כי נזקקה לעזרה וסיעוד במשך 40 יום (ראה סעיף 19 לתצהירה) וכי העסיקה עוזרת בית בשכר. בחקירתה הנגדית התברר כי מדובר באחותה, אך זו לא הובאה לעדות. יחד עם זאת מצאתי להעתר לבקשה בחלקה בנסיבות הפגיעה, העובדה שהתובעת היתה בגבס לתקופה של 6 שבועות ומטופלת בילדים קטנים, כאשר גם בהעדר ראיה להעסקת עזרה בשכר זכאית התובעת לפיצוי אם ניתן ע"י בן משפחה ומעבר לעזרה המקובלת. לפיכך הנני פוסקת פיצוי בגין עזרת צד ג' בעבר והוצאות על פי קבלות בסך כולל של 2,000 ₪. 10. אובדן כושר השתכרות בעתיד: התובעת חזרה לעבודה מלאה, לא הוכחו הפסדי עבר ואין מקום לטענת ב"כ התובעת לחישוב אקטוארי מלא על פי 2% עד גיל 65. בנסיבות גילה ועיסוקה של התובעת שיעור הנכות הרפואית הנמוך והשלכותיה התיפקודיות הנני מעריכה את אובדן כושר ההשתכרות לעתיד בגבולות 8,000 ₪. 11. נזק שאינו נזק ממוני - התובעת סבלה משבר בקרסול ונזקקה לטיפול רפואי ושיקומי. שיעור הנכות הרפואית נמוך ובמכלול הנסיבות יהיה ראוי לפסוק פיצוי בגבולות 10,000 ₪. סה"כ הפיצוי לעבר ולעתיד: 20,000 ₪. 12. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובעת את הסך של 20,000 ₪ בצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ. גלגל רכב