קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין בניית תקרה נמוכה מדי: תביעות כספיות בעקבות טענות להפרת הסכם לביצוע עבודת קבלנות בנין אשר ביצע הנתבע 1 בביתו של התובע בעכו באביב 98, על פי תכניות של הנתבע 2. התביעה בתיק אזרחי 3665/99 הוגשה במקורה על סך 105,720 ₪ ביום 15.12.99 ועניינה דרישה לפיצוי בגובה מלוא עלות תוספת הבניה של כ - 70 מ"ר משהתברר כי מפלס התקרה של התוספת כשהוא נמדד ממפלס הריצוף, נמוך מן המינימום הנדרש, ובסך הכל 2.33 מ' וכי הנתבע 1 לא ביצע חגורות בטון מתחת לחלונות. התביעה בתיק אזרחי 1619/02 הוגשה במקורה על ידי צד ג' אשר תבע ביצוע השיק על סך 4,000 ₪, זמן פרעון 25.7.98, שהיה אחד מסדרה של שיקים, שמשך התובע ומסר לנתבע 1 כחלק מן התמורה הכוללת בסך 14,000 $ בשקלים עבור ביצוע עבודות גמר בתוספת הבניה ועבודות נוספות בחלק הקיים של הדירה, עבודות שעל פי הטענה לא בוצעו. בתביעה זו נותרה לדיון ההודעה לצד ג' במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבע לשפותו בגין כל סכום אותו יחוייב לשלם לתובע באותו הליך. התביעה בתיק אזרחי 3665/99 כנגד הנתבע 2 הסתיימה בפסק בוררות מדצמבר 2001 על פיה נדחתה התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות ועל כן לא נותרה לדיון אלא התביעה כנגד הנתבע 1. מן הנתונים שבתיק ביהמ"ש עולה כי במאי 98 או בסמוך לכך נכרת הסכם בעל-פה בין התובע לבין הנתבע 1, על פיו קיבל על עצמו הנתבע 1 לבנות עבור התובע לפי תכניות של הנתבע 2, תוספת בניה חיצונית לדירת התובע בבית משותף בן 4 קומות מעל לקומת עמודים ברחוב חטיבת גולני 53 בעכו. תוספת הבניה בקומת התובע שהיא הקומה השניה בבנין תוכננה לכ - 66 מ"ר. בפועל ביצע הנתבע 1 תוספת דומה גם עבור השכן בקומה השלישית ובצילומים אשר צורפו לחוו"ד השמאי מטעם התובע, המוצג ת/1, ניתן לראות את המבנה המקורי ואת תוספות הבניה. התמורה כפי שנקבעה בין הצדדים לצורך ביצוע עבודות השלד היתה 16,000 $ בשקלים והתובע צירף לכתב התביעה כנספח אישור בחתימת הנתבע נושא תאריך 8.7.98, על פיו מאשר הנתבע 1 קבלת סך 60,000 ₪ (שהיא לכאורה התמורה עבור ביצוע עבודות שלד). בין הצדדים מחלוקת בשאלת תוכנו של החוזה והליך כריתתו. לגרסת התובע, הוסכם מלכתחילה כי הנתבע 1 יקבל סך של 30,000 $ בשקלים מתוכם סך של 16,000 $ עבור ביצוע עבודת שלד לתוספת בניה של 70 מ"ר ובנוסף לכך מחסן וסך של 14,000 $ בשקלים עבור ביצוע עבודות גמר הכוללות: "טיח חוץ ופנים, חלונות ועבודות נוספות". לגרסת הנתבע 1 סוכם מלכתחילה רק על ביצוע עבודות שלד כאשר המחסן הנזכר בכתב התביעה לא נכלל בהסכמה זו, ואולם בשלב מאוחר יותר ומשהושלמו עבודות השלד פנה אליו התובע יחד עם השכן וביקש גם ביצוע עבודות גמר והצדדים הסכימו כי תמורת עבודות הגמר בתוספת הבנייה ובדירה הקיימת , יקבל הנתבע 1 סך של 14,000 $ בשקלים. התובע טוען כי במסגרת העבודות אשר קיבל על עצמו הנתבע 1 לבצע נכללו לבד מהקמת המחסן גם עבודות גמר הכוללות: טיח חוץ ופנים בתוספת הבניה, סיפי שיש בחלונות בתוספת הבניה, משקופים ודלתות בתוספת הבניה וכן את כל העבודות הנכללות בהסכם שבכתב אשר נאלץ התובע לטענתו לכרות עם קבלן חלופי בשם מר בן חמו יצחק, הסכם שצורף לתיק ביהמ"ש בשלב מאוחר יותר של ההליך על פי החלטה שניתנה בתיק בש"א 1625/03. ההסכם החלופי נכרת מכיון שהנתבע 1 לא ביצע את חלקו. הנתבע 1 חולק כאמור על הטענה כי הסכים לבצע מחסן וכן הוא טוען שלא קיבל על עצמו לבצע חלונות קטנים באמבטיה, מעקה במרפסת חדשה, ויטרינה ו - 2 חלונות במבנה קיים, מדרגה בין מבנה קיים לתוספת. אף באשר לעבודות שלכל הדעות קיבל על עצמו הנתבע 1 לבצע חלוקים הצדדים. הנתבע 1 טוען כי ביצע את עבודת השלד במלואה ובנוסף לכך ביצע עבודות טיח חוץ ופנים, משקופים בכל תוספת הבניה ללא דלתות, צביעת חוץ של תוספת הבניה, סיפי שיש בכל החלונות בתוספת הבניה. התובע טוען כי הנתבע 1 לא השלים אפילו את עבודת השלד בכך שלא ביצע את המחסן וכן לא ביצע פתח לחיבור החלק הקיים לתוספת הבניה וכן טוען התובע כי הנתבע 1 לא ביצע סיפי שיש ואף לא מסגרות למשקופים בתוספת הבניה וכי למעשה בעניין עבודות הגמר "כמעט ולא עשה הנתבע 1 כלום". התביעה הכספית על סך 105,720 ₪ נסמכת על חוו"ד של מומחה, מר יוסף מילוא, אשר ביקר בנכס ביום 27.7.98 ומצא כי עבודת השלד בוצעה בצורה בלתי מקצועית ורשלנית במיוחד כאשר התוצאה הסופית היא: "הבדלי גובה בין המפלסים ובעיות של חוסר התאמה למפרט הטכני. גובה תקרה ממפלס הריצוף נמוך מהמינימום המותר באותו חלק של החללים (חדרים למטרת מגורים) להעדר חגורות בטון יצוקות מתחת לפתחי החלונות כמתחייב מכללי המקצוע". אומדן הנזק בסכום הנ"ל מבוסס על ההנחה שיש להרוס את כל הקיים ולבנות הכל מחדש. בנוסף לכך הסביר התובע בכתב התביעה כי הסכים להקדים תשלומים לנתבע 1 לפני השלמת ביצוע עבודות השלד וכתמורה לביצוע עבודות גמר עתידיות ומסר לידיו 5 שיקים בסכום כולל של 49,000 ₪ אשר הנתבע 1 הסב לצדדים שלישיים ויש לחייב את הנתבע 1 להחזיר לתובע כל סכום שבו יחוייב אם יחוייב בעתיד לשלם לצד ג' וזאת מכיוון שהנתבע 1 כאמור כשל מלקיים את חלקו בהסכם ולא ביצע את עבודות הגמר. בהתאם לכך הסכימו הצדדים לאחד את הדיון בשני התיקים הנ"ל שכן התיק האחר עוסק בתביעת שיפוי כנגד הנתבע 1 בעקבות הגשת שיק לביצוע על ידי צד ג' על סך 4,000 ₪ (קרן). להשלמת תמונת התביעה יש עוד לציין שבתאריך 28.7.03 ניתן פסק דין כנגד התובע בתיק אזרחי 3079/99 בתביעת צד ג', אסניר חומרי בנין בע"מ, על סמך שיק על סך 8,000 ₪ שהוא אחד מן השיקים שמשך התובע ומסר לנתבע 1 על חשבון עבודות גמר ועל כן מבקש התובע לחזור אל הנתבע 1 גם בעניין שיק זה. כבר עתה ניתן לקבוע כי תובענה זו אינה במקומה שהרי באותו הליך נתבע גם הנתבע 1 בהודעה לצד ג' וניתן כנגדו פסק דין משלא התגונן. הנתבע 1 גורס כי ביצע את עבודות השלד בשלמות ועמד בכל המטלות שקיבל על עצמו וכי את הליקוי בעניין הסטיה במפלס התקרה לעומת מפלס הרצפה אשר מצא המומחה מטעם התובע, יש לייחס לליקוי בתכנון. בסופו של יום לא הצליח הנתבע 1 לסתור את ראיות התובע כי נמצאו ליקויים בביצוע תוספת הבניה וכי את הסטיה מן הגובה המינימלי הדרוש במפלס התקרה לעומת מפלס הרצפה יש לייחס לליקוי בביצוע כמו גם להעדר חגורות בטון יצוקות מתחת לפתחי החלונות. מן הנתונים אשר הוגשו לתיק ביהמ"ש עולה כי טענת הנתבע 1 בענין הפגם בתכנון נבדקה על ידי מהנדס מטעם הנתבע 2 ועל ידי הבורר אשר מונה בזמנו לדון בסכסוך שבין הצדדים, המהנדס מר ע. גלזמן ונמצאה כבלתי נכונה לכאורה. המומחה מטעם התובע, אשר חוות דעתו לא נסתרה, לא מצא כל פגם בתכנון ואם מבקשים למצוא בחוו"ד התייחסות אפשרית כלשהי לענין התביעה שהוגשה בזמנו גם כנגד הנתבע 2 הרי שהתייחסות זו מסתכמת בהערה כי "ניתן היה למנוע את הליקויים בפיקוח יעיל, ערני ואחראי יותר". המומחה איננו קובע כי הנתבע 2 קיבל על עצמו פיקוח צמוד על פעולות הבניה. ניתן איפה לקבוע כי התובע הוכיח במידה הדרושה שאת הליקוי לענין הגובה בתוספת הבניה ואת הליקוי לענין העדר חגורות בטון מתחת לחלונות בתוספת הבניה, יש לזקוף לחובת הנתבע 1. התובע לא הצליח להוכיח את מלוא גרסתו לענין תוכנו של ההסכם שבין הצדדים, ומכיון שמדובר בגרסאות מנוגדות שאין לאחת עדיפות על רעותה, יש לדחות את הטענה כי הנתבע 1 קיבל על עצמו לבצע מחסן או עבודות אחרות אשר הנתבע 1 איננו מאשר כי קיבל על עצמו. הנתבע 1 הצליח להראות כי לבד מעבודת השלד הוא ביצע חלק נכבד מעבודות הגמר, הכוונה לעבודות טיח חוץ ופנים, צביעה חיצונית, סיפי שיש בחלונות ומשקופים (לא כולל דלתות בתוספת הבניה). גרסת הנתבע 1 בענין עבודות הטיח שהיתה גרסה פוזיטיבית ודאית, לא הוכחשה בסופו של יום על ידי התובע שציין כי איננו זוכר אם אכן כך היה וממילא יש לקבל את גרסת הנתבע 1 כי ביצע גם משקופי דלתות והסביר כי לא ניתן להשלים את עבודות הטיח ללא משקופים. אף ההשוואה עם ההסכם אשר נחתם עם הקבלן החלופי מר בן חמו תומכת חלקית בעמדת הנתבע 1. מהשוואה זו עולה שיש לקבל את גרסת הנתבע 1 בענין ביצוע סיפי שיש ובענין הצביעה החיצונית בתוספת הבניה. מכיון שלא ניתן לקבל את גרסת התובע כפי שהיא בענין תוכנו של ההסכם שבין הצדדים, ומכיון שהוכח כי הנתבע 1 ביצע חלק משמעותי מעבודות הגמר, ממילא יש לדחות התביעה בתיק אזרחי 1619/02 שעניינה כאמור דרישה לשיפוי מן הנתבע 1 בגין שיק על סך 4,000 ₪ שקיבל מן התובע כחלק מן התמורה עבור עבודות הגמר. בשאלת הפיצוי המגיע לתובע בגין הליקויים כמפורט לעיל. אין לקבל את עמדת התובע הנסמכת על חוו"ד המומחה מטעמו כי את הפיצוי יש לחשב על סמך ההנחה שאין כל ערך לתוספת הבניה ויש להרסה כליל ולבנותה מחדש. הליקוי של העדר חגורות בטון בבסיסי החלונות ניתן לתיקון ואת הליקוי לענין גובה התקרה לעומת מפלס הרצפה אשר איננו עומד בתקן המינימלי הדרוש, יש להעריך על פי ירידת ערך הדירה משלא ניתן בנסיבות הענין לבצע הריסה ואף אין מקום לקביעה המאיינת כליל את ערך תוספת הבניה. מדובר בתוספת בניה בשטח נרחב למדי המשרתת את התובע לצורך מגורים לכל דבר וענין. תוספת בניה של כ - 66 מ"ר בגובה של 2.33 מ' משרתת כל פונקציה המקובלת לצורך מגורים אף אם ערכה פחות מתוספת בניה תקנית. בעניין זה שותף אני לעמדת המומחה מטעם הנתבעת 2 אשר הוגשה בזמנו לתיק בית המשפט. אמנם התובע לא צרף חוו"ד של שמאי להוכחת שווי ירידת הערך כאשר ראש נזק זה מהווה את עיקר הנזק אשר נגרם לתובע כאשר הליקוי האחר הינו קטן ביחס, אולם על סמך הנתונים הקיימים , קרי, שווי התמורה הכוללת כפי שנקבעה בין הצדדים והנגזר ממנה לעניין שווי מ"ר מבונה ניתן לאמוד מסגרת של פיצוי בגין נזק אשר ניתן להניח במידה סבירה של ודאות כי נגרם וכי התובע ראוי לפיצוי בגינו. הנתונים אשר יש להביאם בחשבון כוללים את הליקוי בגובה חלל תוספת הבנייה כאשר את ירידת הערך יש לשקול לא רק לעניין החסר בגובה אלא אף לעניין המפלס הנוסף אשר נוצר בדירה והמדרגה הבלתי מתוכננת שהיא כשלעצמה מהווה מפגע מתמיד. עוד יש להביא בחשבון כי בתוספת בנייה של כ- 70 מ"ר יש לכל הפחות 3 חלונות ותיקון התשתית מצריך הריסה ובנייה מחדש כולל ביטון וזיון כאשר מותקנים כבר חלונות אלומיניום על כל המשתמע מכך ולרבות צביעה וכאשר מדובר גם בתיקונים חיצוניים בדירה הנמצאת בבית קומות. הפיצוי אשר לדעתי יש לפסוק לזכות התובע בנסיבות אלה עולה לסך של 25,000 ₪ בערכי יום מתן פסק הדין (ראה עוד לענין זה ע.א. (ת"א) 2542/86 בהט נ' משולם ת"ק מ"ח 2000 (3) 5273). אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכות הנתבע 1 לתבוע את המגיע לו לטענתו בגין ביצוע חלק מעבודת הגמר, טענה שיש לה תימוכין כמבואר לעיל. הנתבע 1 לא העלה טענת קיזוז והנתונים אשר הציג אינם מאפשרים התייחסות ראויה לטענה אפשרית זו. התוצאה אם כך הינה שהתביעה כנגד הנתבע 1 בת.א. 1619/02 נדחית. התביעה בת.א. 3665/99 מתקבלת בחלקה. אני מחייב הנתבע 1 לשלם לתובע ע"י ב"כ סך של 25,000 ₪ וכן את הוצאות המשפט בסך 3000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6000 ₪ בצירוף מע"מ. כל הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.בניהתקרה