קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בתביעות קטנות - טיול לפולין: אין חולק כי לא הוצמד מדריך דובר עברית לקבוצה, כפי שהובטח על ידי הנתבעת ומי מטעמה. לעניין האתרים, נטען על ידי התובעים כי מתוך 21 אתרים שהובטח כי יבקרו בהם לפי תוכנית הטיול, כלל לא נכנסו לשבעה אתרים, עברו על פני תשעה אתרים אחרים שלא קיבלו כל הסבר לגביהם וכן ביקרו בחמישה אתרים נוספים אשר קיבלו הסברים באנגלית לגבי שלושה מהם, ומכאן שקיבלו הסברים בעברית לגבי שני אתרים בלבד. בנוסף טענו התובעים כי הנסיעה באוטובוס לגדנסק ארכה 12 שעות במקום 6 שעות. לעניין זה נטען על ידי נציג הנתבעת כי נאמר לנוסעים שייקח פרק זמן כ-8 שעות על מנת לעבור 500 ק"מ בנסיעה. עוד נטען כי הנסיעה נמשכה מעבר ל-8 שעות הנ"ל, שכן היו מספר עצירות במהלך הנסיעה, לרבות עצירה לארוחת ערב שנמשכה כשעתיים. בנוסף לכך נטען על ידי התובעים כי הרבו בנסיעות ועצירות לקניות, ולא ראו מספיק אתרים בפועל, לרבות מוזיאונים ואתרים מרכזיים, וכל זאת כאשר לא הוצמד להם מדריך קבוע במהלך כל הטיול, כפי שהיה על הנתבעת לעשות. בתום הדיון הוצגו שני פסקי דין אשר ניתנו כנגד הנתבעת בנוגע לאותו טיול: פסק דין שניתן בתיק 45968-12-10 שבו חויבה הנתבעת להשיב 60 אחוז מעלות הטיול וכן פסק דין אשר ניתן בתיק 13390-03-11, שבו קיבלו התובעים את מלוא הסכום ששולם בגין הטיול וכן סכום נוסף בגין הוצאות ועוגמת נפש. יצוין כי על רקע טענות הצדדים היה מקום להשוות בין האמור בתוכנית הטיול אשר הופצה למטיילים אל מול אותה טבלה אשר הוצגה על ידי התובעים, נספח 3, אשר מתייחסת לאתרי ביקור בשישה ימי טיול מתוך שבעה, ושבה פורט מהם האתרים הכלולים בטיול, לכמה מהם נכנסו בפועל ולגבי כמה מהם זכו התובעים לקבל הסבר בעברית ו/או באנגלית. בכתב התביעה צוין כי במרבית הימים לא היה מדריך כלל, אולם אין לשלול כי לפחות בחלק מהימים במצטבר אכן היה מדריך, אם כי הנתבעת מודה שלא היה מדריך דובר עברית אלא ליום טיול אחד בלבד. אף שהחבילה כללה מדריך דובר עברית צמוד למשך כל הטיול, אין לשלול תרומה מסוימת של מדריך דובר אנגלית, כאשר סביר להניח כי חלק מהמטיילים הבינו את שנאמר להם על ידי אותו מדריך. עוד נטען בכתב ההגנה כי הנתבעת לא הבטיחה שהתובעים והמטיילים יכנסו לכלל האתרים בפועל, ואף ציינה כדוגמה את בניין הרייכסטאג. התובעים לא צירפו את התוכנית המלאה אלא עמוד אחד בלבד ממנה אשר מתייחס ליומיים הראשונים ולחלק מהיום השלישי של הטיול בלבד. בהעדר התייחסות ועיון בתיקים האחרים ולראיות אשר הוצגו בהם, אשר אינם מהווים ראיות במסגרת תיק זה, לא ניתן היה לערוך כל השוואה ממצה בין הטבלה אשר צורפה לכתב התביעה (עמ' 5 מתוך נספח 3) לבין תוכנית הטיול אשר רק חלק ממנה צורף לכתב התביעה כנספח 2. למעשה במצב זה ועל רקע הטבלה, ניתן היה לקבוע כי התובעים אכן נכנסו לשני האתרים אשר מופיעים ביום השלישי של הטיול בעמוד שצורף כנספח 2, וכן היה מקום לקבוע כי התובעים זכו לראות ביום הראשון של הטיול לפחות 33% מהתוכנית שהוצגה בפניהם ובהתייחס ליום השני זכו לקבל לכל הפחות 25% מהתוכנית שהובטחה להם כאשר נתון זה צריך לעלות מקום שבו אתר שהוא רחוב היה אמור להסתיים בסיור באותו רחוב בלבד. מהאמור לעיל יוצא כי התובעים כלל לא הצליחו להוכיח באמצעות ראיות אשר הוצגו בתיק שבפני מה הייתה התוכנית המלאה, שכן לא הוצג המשך תוכנית מאמצע היום שלישי ואילך וכן לא הוצגו תוכניות כלשהן לגבי כל יתר ימי הטיול. מהמסמכים שצורפו על ידי התובעים בתיק שבפני בלבד יוצא כי הנתבעת סיפקה מעבר ל- 50% מהתוכנית בהתייחס לשלושת ימי הטיול הראשונים כאשר בית המשפט אינו מתייחס כלל לעלויות טיסה, לינה ואוכל). אם נחרוג מכללי הראיות ונעיין בתיקים אחרים ובתביעות אחרות אשר הוגשו בנוגע לאותו עניין, ניתן למצוא את התוכנית המלאה באחד מאותם תיקים, ובדרך זו ניתן לערוך השוואה בין התוכנית המלאה לבין הטבלה הנ"ל. בהקשר זה יצוין כי אין התייחסות פרטנית לאמור בטבלה הנ"ל בכתב ההגנה אלא טענות כלליות שלפיהן היה מדריך, וברור שלא נכנסים לכל אחד מהאתרים בפועל. בכתב התביעה אין התייחסות ספציפית לטיב הסיור באותם אתרים שבהם "עברו" התובעים אך לא קיבלו כל הסבר לגביהם. ניתן להבין מהטבלה כי התובעים אכן ירדו וביקרו באותם מקומות, אך לא נכנסו אליהם בפועל, שכן קיימת רובריקה נפרדת לעניין זה (7 מתוך 21 צוין שאין כניסה לאתר בפועל). מדובר בכ- 9 אתרים מתוך 21 אשר מופיעים בטבלה שבהם "עברו ללא הסבר", ואף אם נקבל את טענת התובעים שלפיה לא קיבלו כל הסבר אך ביקרו באותם מקומות, אין לשלול ערך כלשהו שהפיקו התובעים מאותם ביקורים. יצוין כי חלק מאותם אתרים הינם אתרים שלא נכנסים אליהם בפועל, שכן מדובר באנדרטאות שונות או הסתובבות ברחובות שונים וגם לכך יש ערך כלשהו במסגרת הטיול הכולל. כאמור לעיל, בית המשפט נכנס ועיין בתיק אחר שבו נמצאה התוכנית במלואה, ובאם יתקבלו כל טענות התובעים כעולה מהטבלה שהציגו, באופן שיש לשלול כל תרומה של ביקור באתר אשר לא נכנסו אליו בפועל ושלא ניתן לגביו כל הסבר, אזי נגיע לתוצאה שלפיה הנתבעת סיפקה 43% ממה שהתחייבה לספק בפועל, וזאת מבלי לקחת בחשבון הוצאות במסגרת הטיול בגין טיסה, לינה ואוכל. יש להבהיר כי למעשה הגיעו התובעים ל- 16 מתוך 21 אתרים אשר פורטו בטבלה, כאשר חלק מאותם אתרים אשר צוין כי עברו בהם ללא קבלת הסבר, לא דרשו על פני הדברים הסבר כלשהו על מנת להפיק תרומה כלשהי מאותם אתרים. וכך למשל רחוב קורפוסטנדם אשר מופיע במסלול של היום השני, שהוגדר בתוכנית כ"רחוב ארוך המשמש גן עדן לחובבי הקניות", וכאשר הסבר קצר לגבי רחוב זה אכן נמסר לתובעים מראש. כפי שצוין לעיל, הגם שהתובעים לא טרחו להציג בפני בית המשפט את התוכנית המלאה של הטיול כראיה כאשר נטל ההוכחה מוטל עליהם לעשות כן, הנתבעת לא התמודדה עם האמור בטבלה הנ"ל בצורה מפורטת אלא רק הכחישה בכלליות את טענות התובעים. הועלו טענות בנוגע לנסיעה ארוכה אשר ארכה 12 שעות. מהתוכנית ניתן היה לראות כי אכן מדובר בנסיעה ארוכה מאוד. קיימת מחלוקת לגבי הבטחה שלפיה הנסיעה היתה אמורה להיערך בין 6 ל- 8 שעות בלבד. כן קיימות טענות שונות לגבי זמני העצירות המצטברים. היה מקום להציג בפני בית המשפט מה היו אותם אתרי תיירות אשר הובטח לתובעים לבקר בהם באותו יום, תוך התייחסות לביקור או העדר ביקור באותם אתרים בפועל כתוצאה ממשך הנסיעה הנ"ל, אולם התובעים לא עשו כן. בנוסף לכך יצוין כי אין בכתב התביעה טענה כלשהי לעניין נסיעה ארוכה, פרט לטענה כללית שלפיה חלק הארי מזמן הטיול הועבר בנסיעות ובאתרי קניות. לאור זאת, וכאשר אין חולק כי אכן היו עצירות בדרך וזמן זה נכלל במסגרת 12 השעות הנ"ל, אינני מוצא לנכון לחייב את הנתבעת בגין טענות התובעים לעניין זה. במהלך הדיון העלו התובעים לראשונה טענות לגבי בית המלון ולגבי טיב וכמות המזון שהוגש, וכך כאמור לעיל גם בנוגע לנסיעה הארוכה הנ"ל, אך טענות אלה אינן מוזכרות כלל בכתב התביעה ולכן אין מקום להתייחס אליהן. לאור כל האמור לעיל, וכאשר בית המשפט מצא לנכון ללכת לקראת התובעים בעניין טיב ההסברים שקיבלו אודות האתרים והכניסה אליהם, הנני קובע כי יש לקבל את תביעת התובעים ביחס ל- 60% מסכום התביעה בלבד, ועל כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 6,576 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 6/2/11 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף לכך הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. תביעות קטנות