קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לקבלת בעלות על ריהוט בדירה: בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו כל הרכוש, הציוד, הריהוט והמטלטלין הנמצאים בדירה שברחוב מאיר גרשון 8/3 בירושלים, שייכים למבקשת הראשונה, נטליה, ולה בלבד. המבקשת הראשונה (להלן - נטליה), היא אימה של המבקשת השניה (להלן - מרינה); הן מתגוררות בדירה הנ"ל ביחד עם שני ילדיה הקטינים של נטליה, אחיה של מרינה. זו האחרונה "שלא בטובתה, ובקלות דעת בלתי נסבלת, הסתבכה בחובות רבים כלפי נושים רבים", כדברי בא כוחה, ונפתחו כנגדה הליכי הוצאה לפועל. לבקשה זו התנגדו המשיבים 4 ו5-. שאר המשיבים הסכימו, מי במפורש (המשיבים 3 ו10-) ומי במשתמע (שאר המשיבים שלא מסרו תגובתם בכתב, ולא התייצבו לדיון). מרינה הודתה כי נהגה בפזרנות ובקלות דעת: "זרקתי את הכסף על שטויות", משכה שיקים ללא כיסוי, ודומה כי כלכלה את חייה מעל ומעבר, ביחס לאמצעים הכספיים שעמדו לרשותה. האם נטליה עלתה ארצה בשנת 1980; התגרשה מבעלה בשנת 1992, ושימשה כשליחה באוקראינה בין השנים 1992 1996-. בחצי השנה האחרונה לשהותה של האם נטליה בחו"ל, בפברואר 1996, התגייסה מרינה לצה"ל, חיה ממשכורתה של חיילת + 400 ש"ח שקיבלה מאימה מדי חודש. "הרבה דברים התגלו לי כשחזרתי ארצה", אמרה אימה, וכיוונה, למשובותיה-מעלליה של ביתה מרינה. מרינה שוחחה, לדבריה, "בלי חשבון" בטלפון סלולרי, עד שהתעשתה, "רק כשראיתי בסוף החודש את החשבון, הבנתי". בגילוי לב אמרה מרינה "בזבזתי כסף ללא חשבון" על סרטים וחברות, וסיפרה על רכישותיה "בגדים וקשקושים", בגדים שהשאילה לחברותיה; "אני השאלתי בגלל שאני לא יודעת להגיד לא". מרינה פתחה חשבון בבנק הפועלים עם גיוסה, ועוד לפני כן פתחה חשבון בבנק לאומי. מדוע? "אין לי תשובה. עשיתי שטויות". התיאורים הנ"ל לא באו כדי לתאר את קלונה. אדרבא, דומה כי מרינה למדה לקח, אם כי גם לאחר שחרורה מצה"ל, אין היא עושה די כדי להרויח את לחמה בכבוד. כך, על כל פנים, עולה מגירסתה. עו"ד אברהם כליף, ב"כ המשיב החמישי טוען שהאם וביתה לא אמרו אמת בחקירתן וכי לא יתכן שנצבר רכוש כה רב ממשכורתה של האם בלבד, ובודאי שגם ביתה עבדה לפרנסתה. כ40%- ממשכורתה של האם נועדו למימון שכר הדירה. מן ההכנסה הנותרת - כ3,250- ש"ח היה עליה לכלכל 4 נפשות, לשלם מיסים, ארנונה ושאר תשלומים, מזון, כלכלה, מימון לימודי הבת, ועוד צריך היה להיוותר סכום כסף לצבירת רכוש רב. רוב הרכוש שבו מדובר, הינו רכוש שהדעת נותנת כי שייך לאימה של מרינה. היטב הסבירה האם- נטליה כיצד צברה את רכושה. התפרנסה בכבוד. קיומם של פריטי רכוש כפולים מוסבר בכך ש"החזקת דירה בחו"ל לא עלתה לי כסף כיון שזה היה על חשבון השליחות"; בהתחשב במקצועה ובעיסוקה של נטליה, אינני רואה לפקפק בכך שאוסף בן 6,000 ספרים שייך לה, ולה בלבד. כיוצא בזה, מכונת כביסה, טוסטר, תנור גז, שואב אבק, מיקרוגל, מקרר, מכונת תפירה, מאוורר, מכשיר מי-עדן חשמלי, ארונות ספרים, שידות, כסאות, אקוריום, תמונות אומנותיות, מגהץ, פסל ברונזה, תכשיטי זהב וכסף, וכיוצא באלה פריטים - לגבי חלקם הומצאו קבלות, דומני שלא נסתרה בעלותה של אם-המשפחה בהם. היא מתפרנסת בכבוד ובהיתר וצברה כמדומה את רוב הרכוש המדובר ביושר; רובו בישראל, ומקצתו בברית המועצות שם שהתה בשליחות. עם זאת, ומטבע הדברים, פרסה אימה של מרינה את חסותה על ביתה גם במהלך השירות הצבאי (והוסיפה למשכורת הצבאית 400 שקלים מדי חודש) וגם לאחריו (אמנם, לדבריה, "מינימום שבמינימום"). עו"ד אידה לנדמן-עזר, ב"כ המשיב הרביעי, מבקשת שלא ליתן אמון בגירסתה של מרינה, שגם לאחר שחרורה מצה"ל, וגם עתה, חרף חובותיה הרבים, היא מעדיפה לעסוק בהתנדבויות במרבית זמנה, במקום לעבוד ולהשתכר כדרך שעושים סטודנטים רבים, ולשלם את חובותיה. ועוד טוענת עו"ד אידה לנדמן-עזר, כי בשל מגוריה של מרינה בכתובת שבה נמצאים המטלטלין נשוא תיק זה, יש להעמידה בחזקתה, כי חלקם שייכים לה, ובמיוחד מכשירי חשמל הנמצאים בדירה בכמויות שאינן מקובלות. יש טעם בטענות אלה, ומכל מקום, דומני כי לא יהיה זה הולם בנסיבות הענין להעמיד את מרינה כמי שבחזקתה רכוש במידה פחותה מזה שבחזקת אחיה הקטינים. גם אם למדה לקח, לא נראה שמי ששוחחה שעות ארוכות בפלאפון, בלי חשבון, משך תקופה ארוכה, ורכשה מותרות בלי חשבון, התנזרה בבת אחת מכל אלה. זאת להזכיר, כי בבית המשפחה, בין היתר, 2 מערכות סטריאו, 3 טלויזיות צבעוניות, שני מכשירי רדיו-טייפ, 2 קומפקט-דיסק, שני ווקמן, 2 מצלמות, 4 פלאפונים, 2 אופניים ועוד. מכלל הפריטים הכפולים הללו (שאינם אלא מקצת מרשימת הציוד בבית המשפחה שצורף לתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה), הנני קובע כי הטלויזיה הצבעונית (מספר 4 ברשימה); רדיו טייפ (מספר 7); קומפקט-דיסק (מספר 20); ווקמן (מספר 17); פלאפון (מספר 34); אופנייים (מספר 36) ומצלמה (מספר 23), כל אלה הינם בבעלותה של מרינה, ואין מניעה מנקיטת הליכים בהוצאה לפועל על ידי המשיבים 4 ו5-. להוציא פריטים אלה, כל שאר הרכוש, הציוד, הריהוט והמטלטלין הנמצאים בדירה ברחוב מאיר גרשון 8/3 בירושלים, שייכים לגב' נטליה ברוק, ולה בלבד, ואינם ניתנים לעיקול על ידי המשיבים הנ"ל. המבקשות ישלמו למשיב הרביעי ולמשיב החמישי הוצאות ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ בסכום כולל של 750 שקלים, לכל אחד מן המשיבים הללו. רהיטים (תביעות)בעלות