קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד משכיר דירה בגין ליקויים במושכר:  1. עסקינן בתביעה כספית, אשר הגישה השוכרת כנגד המשכירים, על סך 10,000 ש"ח בגין הוצאות שהוציאה לתיקון ליקויים במושכר (8,658 ש"ח בהתאם לקבלה שצורפה לכתב התביעה) ולפיצוי על נזקים שנגרמו לרכושה כתוצאה מרטיבות. 2. אין חולק כי בין הצדדים נחתם ביום 10.6.99 חוזה שכירות לשנה, המתייחס לדירת מגורים בבעלות המשכירים בעיר מודיעין - נ/1 (להלן:"החוזה"). תקופת השכירות, על פי החוזה, החלה ביום 1.7.99 ואמורה היתה להסתיים ביום 31.6.00, אלא שהצדדים האריכו את החוזה למשך תקופה של שנה נוספת. הארכה זו לא עוגנה במסמך בכתב ובין הצדדים הוסכם כי הוראות החוזה יחולו אף על שנת השכירות השניה. דומני כי זה המקום להעיר כי חוזה השכירות שהוגש - נ/1 - אינו שלם (עמוד אחד מסתיים בסעיף 5 ועמוד נוסף מתחיל בסעיף 17). שאלה בענין זה הופנתה על ידי אל הצדדים במהלך הדיון ונענתה בתשובה כי החוזה המקורי הוא שהוצג בפני - נ/1 - ואין ביכלתו. 3. לטענת השוכרת, כבר במהלך שנת השכירות הראשונה "היו נזילות קשות מהמרפסת לתוך הבית" אשר מנעו מהמשפחה לעשות שימוש סביר במושכר ואף גרמו נזק לרכושם. לטענתה, תקופת השכירות הוארכה בכפוף להתחייבות המשכירים כי הליקויים יתוקנו כדבעי ומשאלה תוקנו באופן חובבני, כך שלא בא פתרון של ממש לבעיה, החליטה לתקן את הליקויים בעצמה. בעל מקצוע שהוזמן על ידה ריצף, בריצוף חדש, את המרפסת וביצע פעולות איטום, כמפורט בחשבונית שצורפה לכתב התביעה. 4. לטענת המשכירים המדובר בדירה חדשה, אשר היתה בתקופת אחריות - תקופת בדק ועל כן זכאים היו המה כי התיקונים יבוצעו על ידי החברה הקבלנית אלא שהשוכרת, באופן שיטתי, מנעה מפועלי הקבלן לבצע את העבודה. בסופו של דבר שכרו המשכירים את שירותיו של קבלן שיפוצים, אשר ביצע בעבורם את עבודות האיטום שנדרשה ואשר לדידם היה בה כדי לפתור את בעיית הנזילות. לטענת המשכירים בוצעה עבודות התיקון על ידי השוכרת לאחר שזו נדרשה לפנות את המושכר עקב הפרת החוזה ולמעשה ללא כל צורך של ממש, תוך גרימת נזק למושכר. עוד ובנוסף טען המשכיר בפני כי עבודות התיקון בוצעו על ידי השוכרת בניגוד גמור להוראות החוזה. 5. דומה כי ראוי ונכון להקדים דיון והכרעה בטענת המשכירים הנוגעת לעצם זכותה של השוכרת לבצע את התיקון, נשוא התביעה - האם רשאית היתה לבצע את עבודות התיקון או שפעלה ללא רשות ובניגוד גמור להוראות החוזה. 5.1 כאמור, מערכת היחסים בין בעלי הדין הינה מערכת חוזית, כאשר הוראות החוזה מעגנות הן את זכויות הצדדים לו והן את חובותיהם. בדיון שנערך ביום 20.6.01 בפני כב' השופטת פרנקל העידה השוכרת כי כלל אין לה מושג אם נתונה היתה לה הרשות לתקן משהו במושכר, ואומנם למקרא סעיף 5(ד) לחוזה, הדן באחת מחובות השוכרת, אך ברור הוא כי נהגה, במקרה דנן, בניגוד גמור להוראות החוזה, כפי שיובהר להלן. 5.2 בסעיף 5(ד) לחוזה נקבעה התחייבותו של השוכר שלא לבצע במושכר שינוי כלשהו וכן לא להוסיף תוספת כלשהי. עוד ובנוסף נקבע כי שינוי ו/או תוספת שבוצעו במושכר, בניגוד לאיסור, יהיו שייכים למשכיר ולא תהא לשוכר כל זכות בהם. עינינו הרואות כי בהתאם להוראות החוזה נאסר על השוכרת, באורח מפורש, לבצע כל "שינוי ו/או תוספת" במושכר. דומה כי אותן עבודות, אשר בוצעו על ידי השוכרת, הכוללות הדבקה של מרצפות קרמיקה חדשות על גבי המרצפות הקיימות (ראה לענין זה חוות דעת מומחה שצורפה לכתב ההגנה), אינן "תיקונים", במובן הרגיל והמקובל של המושג "תיקון", והן באות גם באות בגדר "שינוי ו/או תוספת", אליהן כיוונו הצדדים בחוזה. 5.3 זאת ועוד. בהתאם להוראות החוזה הוסכם בין הצדדים שהבעלות באותו "שינוי ו/או תוספת" הינה של המשכירים ולשוכרת אין כל זכות בהם. בהסכמה זו יש משום וויתור של השוכרת הן על הבעלות באותו "שינוי ו/או תוספת" שביצעה במושכר והן על החזר ההוצאות שהוציאה בגינן, שאם לא תאמר כן ותסבור כי הינה זכאית להחזר הוצאותיה, תמצא מייתר לחלוטין את ההוראה המפורשת המעניקה למשכירים את הבעלות בהם. לשון אחר - חיובם של המשכירים לשאת בהוצאות שהוציאה השוכרת בגין ה"שינוי ו/או התוספת" היה בו כדי לזכותם בדין בבעלות בהם, באופן שלא היה כל צורך לקבוע הוראה מפורשת בענין, שמקורה בהסכמת הצדדים. 5.3 העולה מן המקובץ הוא כי השוכרת נהגה בניגוד להוראות סעיך 5(ד) לחוזה ואינה זכאית להחזר ההוצאות שהוציאה. 6. תביעת השוכרת כוללת רכיב נוסף של פיצוי בגין נזקי רטיבות, שנגרמו לרכוש בבעלותה, כתוצאה מנזילת מי גשמים מהמרפסת לחדר המגורים במושכר. לענין רכיב זה של התביעה לא הובאה כל ראיה, לבד מן הטענה הכללית, הגורפת, בכתב התביעה ועל כן אין מנוס מלפני אלא לדחותה. 7. לאור כל האמור לעיל הנני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות הענין לא מצאתי לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ליקויים בדירה בשכירותמקרקעיןשכירות