קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת תחלוף נגד חברת שמירה בגין פריצה: י. בנאי - אב"ד .1המערערת ביטחה את חברת "טבע" (להלן: המבוטחת) בביטוח הכולל גם ביטוח מפני פריצות וגניבות. בתאריך 14.3.92נפרץ המחסן של המבוטחת, ונגנבו ממנו מוצרים, והמערערת כיסתה את הנזק ושילמה למבוטחת את שווי הנזק, על פי הפוליסה. בעת אירוע הפריצה, סיפקו המשיבות, כקבלנים עצמאים, שירותי שמירה למחסן של המבוטחת. המערערת הגישה, בבית משפט קמא, תביעה כנגד המשיבות בה עתרה להחזר הסכומים ששולמו על ידה למבוטחת, בטענה כי גניבת המוצרים מן המחסן, נגרמה עקב רשלנותן של המשיבות. .2המשיבות הגישו בקשה למחיקת התביעה שהוגשה כנגדן, על הסף, וזאת בהסתמך על סעיף 14לפוליסת הביטוח הקובעת כדלקמן: "מוצהר ומוסכם כי החברה (היא המערערת) מוותרת על זכותה לשיבוב שעלולה להתעורר נגד כל אדם בשרותו של המבוטח, מועצת הדירקטוריון ובעלי מניותיו של המבוטח. כמו כן מוותרת החברה על זכותה לשיבוב שעלולה להתעורר נגד חברות בנות ו/או חברות שלובות או חברות אחזקות של המבוטח". .3כב' השופטת קמא קיבלה את טענת המשיבות בבקשה והורתה על מחיקת התביעה על הסף. מכאן הערעור. כב' השופטת קמא קבעה בהחלטתה כי במילים "בשרותו של המבוטח" שבסעיף 14לפוליסה הנ"ל, יש לכלול גם קבלן עצמאי, ולאו דווקא את מעגל האנשים והגופים הקרובים למבוטח, כטענת המערערת בפניה. כב' השופטת מסתמכת על האמור בסעיף 1לחוק חוזה קבלנות תשל"ד - 1974(להלן: חוק חוזה הקבלנות), המגדיר חוזה קבלנות כ"חוזה לעשיית מלאכה או למתן שרות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין". מכאן, מסיקה כב' השופטת קמא כי מתן שרות, כמצויין בסעיף 14לפוליסה כולל מתן שרות על ידי קבלן עצמאי, כמשיבות. עוד סומכת כב' השופטת קמא על האמור בסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א 1981(להלן: חוק חוזה הביטוח). סעיף 62לחוק זה קובע: .62תחלוף (א) היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם. (ב) המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח. (ג) קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך. (ד) הוראות סעיף זה לא יחול אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם. לדעתה של כב' השופטת המלומדת, סעיף 14לפוליסה בא להוסיף על האמור בסעיף 62לחוק חוזה הביטוח וכי קבלת טענת המערערת, משמעותה כי סעיף 14לפוליסה מיותר לאור הקביעה בסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח. .4אני סבור כי צודקת המערערת בטענותיה בפנינו וכי דין ערעורה להתקבל. נראה לי כי יש להבדיל ולהבחין בין "נותן שירות" לבין "אדם המצוי בשירותו של אחר" וכי לא כל "נותן שירות" הינו "אדם המצוי בשרותו של אחר". לכן, אין להסיק מהאמור בסעיף 1לחוק חוזה הקבלנות, המגדיר כקבלן אדם הנותן שירות, כי הקבלן מצוי בשרותו של אדם אחר. אין גם להסיק מן האמור בסעיף 62ד) את המסקנה שכב' השופטת קמא מבקשת להסיק בקשר לפרושו של סעיף 14לפוליסה. סעיף 62(ד) דן במצב שמקרה הבטוח נגרם בידי אדם "שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם". לא כך הוא המקרה שבפנינו. שכן אין לשלול אפשרות שהמבוטחת, בענייננו, תגיש תביעת פיצוי או שיפוי כנגד המשיבות בעקבות הנזק שנגרם לה בפריצה והגניבה הנדונים. יש לתת בסעיף 14לפוליסה את הפירוש והמשמעות הסבירים וההגיוניים. מן המילים המצויות בסעיף זה מיד לאחר המילים "בשרותו של המבוטח", דהיינו : "מועצת הדירקטוריון ובעלי מנויותיו של המבוטח;... חברות בנות ו/או חברות שלובות או חברות אחזקות של המבוטח", יש להבין ולהסיק כי הכוונה היתה לשלול מן המערערת זכות שיבוב כנגד מעגל האנשים והגופים הקרובים עד כדי זהות למבוטחת. .5מגמתו ותכליתו של סעיף 14הוא להגן על האינטרסים של המבוטח באופן שזכות השיבוב של המערערת לא תגרום בעקיפין לקיפוח זכותו של המבוטח על פי הפוליסה. בתביעתה של המערערת כנגד המשיבות לשיבוב, אין כל בסיס וכל חשש לפגיעה כלשהיא, לא במישרין ולא בעקיפין, בזכותה של המבוטחת על פי הפוליסה. זאת ועוד. סעיף 34לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973(להלן: חוק החוזים) קובע כי "חיוב שמתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו". אין ספק כי בסעיף 14לפוליסה מתכוון להקנות זכות למוטב במובן סעיף 34לחוק החוזים. ברם, נראה לי, כי כלל לא מתשתמעת מן הפוליסה כוונה להקנות למשיבות זכות חיסיון מפני תביעת שיבוב של המערערת כנגדן. שכן, כאמור, לא היה למבוטחת כל רצון וכל אינטרס להקנות למשיבות זכות כזו. גם מבחינת המוסר והצדק החברתי אין מקום לשחרר את המשיבות מאחריות אם אכן הפריצה והגניבה, שבעטין שילמה המערערת את סכום הפיצוי למבוטחת, נגרמו עקב רשלנותן של המשיבות, ואין, לכן, מקום לפרש את סעיף 14לפוליסה באופן שיביא לתוצאה בלתי צודקת כזו. אשר על כן, אני סבור שיש לקבל את הערעור, לבטל את החלטתה של כב' השופטת קמא ולהחזיר הדיון לבית המשפט קמא על מנת שתידון התביעה לגופה. יש לחייב את המשיבות הדדית לשלם למערערת שכר טירחת עו"ד בסך של 000, 5ש"ח בצרוף מע"מ, ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלומו בפועל. י. בנאי, אב"ד אני מסכים. י. פלפל, שופט אני מסכים. א. גרוניס, שופט לכן הוחלט כאמור בחוות דעתו של אב"ד כב' השופט בנאי. תביעת שיבובפריצהחברת שמירה