תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי

תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי ?

סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 קובע כי כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה וכי כאשר מוגשת תביעה אחרי אותם 12 חודשים, לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה.

עניין פרשנות אותו סעיף נפסק בעב"ל 628/08 פרופ' אליעזר גלעדי נ' המוסד לביטוח לאומי והיועץ המשפטי לממשלה, כי:
"תנאי הכרחי להענקת גמלה לפי החוק הינה הגשת תביעה למוסד... ובלעדיה לא תיבחן זכאותו של התובע... אין לקבל את טענת המערער כי היה על המוסד להודיע לו על התיקון ולהעמידו על משמעות הפגיעה בו. אכן מקובל עלינו כי ראוי שהמוסד לביטוח לאומי - בתוקף תפקידו ומעמדו כגוף המופקד על הענק זכויות סוציאליות לציבור - יפעל להרחבת הידע של ציבור המבוטחים באשר לזכויותיהם... עם זאת לא מוטלת על המוסד כל חובה חוקית לעשות כן ואין להעניק למבוטח זכויות בניגוד להוראות החוק בשל אי ידיעתו את הוראותיו. כלל הוא וכך אף נפסק, כי על המבוטח עצמו לברר את זכויותיו ולהגיש תביעה מסודרת למימושם".

באותו פסק דין, אף הובהר, כי אין חובה על המוסד להדריך כל מבוטח באופן אישי באשר לאפשר לניצול זכויותיו וכי אי ידיעת החוק אין בה כדי להצדיק חריגה מהוראות החוק ולהרחיב את תקופת התשלום למפרע.
עיין גם בעב"ל 162/07 אורי מור נ' המוסד לביטוח לאומי.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי:

1. תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה שארעה לו בתאריך 17.1.06, נדחתה ע"י הנתבע במכתב הדחייה מ-25.6.08 בנימוק, כי אומנם התאונה הוכרה כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב], תשנ"ה-1995, אולם אין זכאות לדמי פגיעה בגין איחור בהגשת התביעה ולאור הוראות סעיף 296 לחוק.
כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שבפנינו.

2. בכתב ההגנה חזר הנתבע על האמור במכתב הדחייה וטען, כי תאונת העבודה ארעה לתובע בתאריך 17.1.06, אולם הוא הגיש את תביעתו רק ב- 7.6.07, ועל כן אין הוא זכאי לדמי פגיעה עבור החודשים 1/06 ו-2/06.

3. התובע בטיעונים בכתב שהגיש טען, כי המוסד לביטוח לאומי הטעה אותו ולא עמד בחובת הגילוי המוגברת המוטלת עליו ליידע את המבוטחים, באשר למימוש זכויותיהם.
התובע טען, כי המוסד לא הביא לידיעתו שהוא חייב על פי סעיף 296 לחוק להגיש את תביעתו תוך 12 חודשים, כי המוסד לא קיבל את תביעתו בשל העדר חתימת מעביד וזאת כ-3 חודשים לאחר מועד התאונה בעת שהתייצב להגיש תביעתו ורק לאחר כשנה, התקבלה תביעתו לאחר שהצהיר, כי המעביד מסרב לחתום והסביר, כי זו הסיבה מדוע חלק המעסיק בטופס נותר ריק.

התובע טען, כי בטופס שמילא צוין, כי המוסד רשאי לדחות תביעה שהוגשה באיחור, אולם אינו מחויב לעשות כן ובנסיבות שלו, דהיינו, כאשר המעסיק סירב לחתום על טופס התביעה, היה מקום לאשר את תביעתו שהוגשה באיחור.
התובע אף היפנה את תשומת הלב לכך שחל שינוי בנוסח הטפסים וכי לאחר שנת 2008 כתוב מפורשות בטופס כי על פי החוק לא תשולם קצבה לתקופה העולה על 12 חודשים למפרע.
התובע הדגיש כי המדובר בתביעה עקרונית מאחר ולטענתו תפקיד המוסד לביטוח לאומי לעזור לאזרח החלש ולא להכשילו.

4. באשר לתשתית העובדתית - התובע העיד, כי פנה בחודש 4/06 או 5/06, בתאריך שאינו זוכר במדויק למוסד לביטוח לאומי לצורך הגשת תביעה בגין פגיעה בתאונה, וכי פנה לפקידת קבלת קהל וזו נתנה לו טופס ואמרה לו שעליו להחתים את המעסיק.
התובע לא נתן הסבר מניח את הדעת, מדוע עוד באותו מועד לא עמד על כך שהמעסיק מסרב למעשה לחתום לו על טופס בל/250, למרות שציין שכבר כשפנה למוסד לביטוח לאומי בפעם הראשונה, הוא ידע שהמעסיק / המעסיקים הנטענים מסרבים לחתום לו על הטופס הרלבנטי.
התובע לא העיד , כי הצהיר כבר בפעם הראשונה שפנה למוסד לביטוח לאומי, שהמעסיקים מסרבים לחתום לו על הטופס.
גם אם גרסת התובע, באשר לכך שפנה בחודש 4/06 או 5/06 למוסד לביטוח לאומי, הינה נכונה (והתרשמנו, כי התובע אכן פנה לקבלת הטופס במהלך שנת 2006), לא ניתן לבית הדין הסבר מניח את הדעת, מדוע לאחר חודש, חודשיים או שלושה, ממועד קבלת הטופס מפקידת קבלת הקהל, לא שב התובע לסניף המוסד לצורך הגשת התביעה.
כאשר פנה התובע למעסיקים הנטענים מיד ביום שיצא מפקידת המוסד לביטוח לאומי (עמ' 4 ש' 32 לפרוטוקול), ואלה סרבו לחתום לו על טופס התביעה לדמי פגיעה, הוא לא חזר למוסד לביטוח לאומי, והבהיר שהמעסיק מסרב לחתום. התובע עשה זאת, רק לאחר למעלה משנה!!!

5. התובע אישר כי היה מיוצג ע"י עו"ד בהקשר לתביעתו כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב בו ארעה התאונה, אולם לדבריו במהלך כל התקופה לא התייעץ עם עורך הדין בנושא ורק כאשר עורך הדין סיים לייצג אותו בקשר לתאונה נאמר לו ע"י עורך הדין כי הוא יכול להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי גם אם המעסיק לא חתם.
ספק רב בעיננו אם עורך דין לא היה מיודע מלכתחילה בנוגע למצב התביעה במוסד לביטוח לאומי שכן יש חשיבות באשר לסכום הפיצוי בתביעת נזיקין לשאלה האם התאונה מוכרת כ"פגיעה בעבודה" אם לאו.
למעשה התובע הודה כי המצב לא השתנה מאז שפנה למעסיקים עם טופס התביעה לדמי פגיעה שקיבל מפקידת קבלת הקהל בפעם הראשונה והם סרבו ועד למועד שהגיש בסופו של דבר את התביעה בלא אישור מעסיק ב-7.6.07.

נדגיש, כי התובע נשאל ע"י חוקר המוסד לביטוח לאומי בהודעה שמסר, בתאריך 28.5.08, באשר לנסיבות התאונה (נ/3), מדוע הגיש את תביעתו באיחור ותשובתו היתה: "מכיוון שלא היו לי את כל הטפסים הנדרשים ולא יכולתי להשיג אותם לצורך הגשת התביעה כי חשבתי שאם לא יהיו כל המסמכים הנדרשים תביעתי לא תטופל".

נדגיש, כי התובע מסר לחוקר שהוא סבר שבלא כל הטפסים תביעתו לא תטופל ולא כי נאמר לו ע"י פקיד של המוסד לביטוח לאומי שגם אם המעביד יסרב לחתום לו על טופס התביעה, המוסד לא יסכים לקבל את הטופס בלא חתימת המעביד.
עולה בבירור כי אין המדובר במצג מטעה של פקיד הנתבע אלא בטעות של התובע שסבר שבלא אישור מעסיק אינו יכול להגיש הטופס תוך שהוא מבהיר כי המעסיק סירב לחתום.

6. מעדות פקידת התביעות אותה ביקש התובע לזמן, (ואשר איננה פקידת התביעות אליה פנה התובע בשנת 2006, אף לגירסתו), עולה כי הפרוצדורה המקובלת באותה עת בשנים 2006-2007, היתה שאדם אשר פונה לצורך הגשת תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה, נמסר לו הטופס למילוי וכן מוסבר לו אילו מסמכים ואישורים רפואיים עליו לצרף, כגון אישוריי משטרה על תאונות דרכים וכדומה ואם אין לאותו אדם את כל המסמכים, הוא לוקח את הטופס, ממלא אותו, אוסף את המסמכים ומגיש אותו בצירוף המסמכים לאחר מכן.
פקידת התביעות הגב' טולידנו העידה, ועדותה מהימנה עלינו, כי קיים הבדל בין אדם המגיע בלא אישור מעסיק ואז נאמר לו ללכת ולהביא טופס על גביו קיימת חתימת המעסיק, לבין אדם המבהיר כי המעסיק מסרב לחתום לו על הטופס שאז המוסד לביטוח לאומי מקבל את התביעה גם בלא אישור המעסיק, במצורף להצהרת העובד כי המעסיק סרב לחתום.
בנסיבות אלה, הננו סבורים כי גם אם פנה התובע כעדותו, בחודש 4/06 או 5/06 על מנת למלא טופס תביעה למוסד לביטוח לאומי, הוא לא מסר באותה עת שהמעסיק הנטען על ידו מסרב לחתום לו על הטופס, אלא רק קיבל את טופס התביעה הסטנדרטי והלך לאסוף את המסמכים לרבות לנסות להחתים את המעסיק.
משסרב המעסיק לחתום לו על הטופס, לא שב התובע באופן מידי ותוך פרק זמן סביר למוסד לביטוח לאומי עם אותו חלק של הטופס שהוא מילא בצירוף אישורים רפואיים ובלא חתימת מעסיק ועשה זאת רק לאחר למעלה משנה בחודש 6/07.
יתכן והתובע שגה בהבנת המצב וסבר, כי גם כאשר המעביד מסרב למלא הטופס אין הוא יכול להגיש תביעה, אולם אין המדובר במידע שנמסר לתובע ע"י פקידת התביעות.

7. נהפוך הוא.
מהשתלשלות העניינים לאחר שהתובע הגיש תביעה ב- 7.6.07, תוך הסבר שהמעסיק מסרב לחתום לו על הטופס, עולה כי המוסד לביטוח לאומי קיבל את תביעתו גם בלא אשור מעסיק, והמוסד לביטוח לאומי פנה למעסיק הנטען בבקשה, כי יחתום על הטופס תוך ציון כי העובד - התובע טוען שהמעסיק מסרב לחתום על הטופס.

קביעתנו העובדתית הינה, שהתובע לא מסר בפעם הראשונה, שהמעביד מסרב לחתום על הטופס, וכי השתהה, במשך למעלה משנה, מהמועד שבו קיבל את הטופס לצורך מילוי ועד שהתייצב, פעם נוספת, במוסד לביטוח לאומי והצהיר, שהמעסיק מסרב לחתום על הטופס.

8. נוסיף ונציין, כי הטופס שמילא התובע ושהגיש למוסד לביטוח לאומי ב- 7.6.07, אינו טופס שמולא על ידו במהלך שנת 2006 ורק המתין לחתימת מעסיק, אלא טופס שהוא מילא וחתום עליו ב- 3.6.07, והנספחים שעניינם וויתור על סודיות רפואית נחתמו ב- 25.5.07.
לטופס צורף מכתב הנושא תאריך 3.6.07 ובו מפרט התובע כי אף אחד מבין מעסיקיו הנטענים אינו מוכן לחתום ולמלא את הטופס.

מועד הגשת התביעה במקרה שבפנינו אינו המועד בו הגיע התובע לסניף לברור מהם המסמכים אשר עליו לצרף ולקבלת טופס תביעה רלבנטי, אלא המועד בו הוגשה התביעה בפועל ב- 7.6.07, במיוחד כאשר בנסיבות התיק שבפנינו חלפה למעלה משנה, שאיננה פרק זמן סביר, בין מועד ההגעה לסניף המוסד לביטוח לאומי לקבלת הטופס, לבין מועד הגשת התביעה.

9. סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 קובע כי כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה וכי כאשר מוגשת תביעה אחרי אותם 12 חודשים, לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה.

לעניין פרשנות אותו סעיף נפסק בעב"ל 628/08 פרופ' אליעזר גלעדי נ' המוסד לביטוח לאומי והיועץ המשפטי לממשלה, כי:

"תנאי הכרחי להענקת גמלה לפי החוק הינה הגשת תביעה למוסד... ובלעדיה לא תיבחן זכאותו של התובע... אין לקבל את טענת המערער כי היה על המוסד להודיע לו על התיקון ולהעמידו על משמעות הפגיעה בו. אכן מקובל עלינו כי ראוי שהמוסד לביטוח לאומי - בתוקף תפקידו ומעמדו כגוף המופקד על הענק זכויות סוציאליות לציבור - יפעל להרחבת הידע של ציבור המבוטחים באשר לזכויותיהם... עם זאת לא מוטלת על המוסד כל חובה חוקית לעשות כן ואין להעניק למבוטח זכויות בניגוד להוראות החוק בשל אי ידיעתו את הוראותיו. כלל הוא וכך אף נפסק, כי על המבוטח עצמו לברר את זכויותיו ולהגיש תביעה מסודרת למימושם".

באותו פסק דין, אף הובהר, כי אין חובה על המוסד להדריך כל מבוטח באופן אישי באשר לאפשר לניצול זכויותיו וכי אי ידיעת החוק אין בה כדי להצדיק חריגה מהוראות החוק ולהרחיב את תקופת התשלום למפרע.
עיין גם בעב"ל 162/07 אורי מור נ' המוסד לביטוח לאומי.

10. בענייננו לא ניתן להתייחס להגעתו של התובע, כך לגרסתו, למוסד בפעם הראשונה לצורך קבלת טופס התביעה וכאשר נאמר לו כי עליו להחזיר את הטופס מלא בצירוף האישורים הנדרשים כפי שמפורט על גבי דף ההנחיות, כמועד הגשת התביעה.

נכון הוא, כי על גבי הטופס רשום, שעל העובד לדאוג שהמעביד ימלא את חלקו, אולם בהבדל מחתימת התובע על טופס התביעה, אשר בלעדיה אין מקבלים תביעה, לא נכתב על גבי הטופס כי בהעדר חתימת מעביד לא תתקבל התביעה, ואף לא נאמר כך לתובע, וודאי לא כאשר המדובר במעביד המסרב לחתום.

מועד הגשת התביעה הינו מועד הגשתה בפועל ולא מועד קבלת הטופס (אשר אותו ניתן גם להוריד מהאינטרנט, או לקבלו בדואר).

11. עיין גם בעב"ל 512/09 אסתר דרעי נ' המוסד לביטוח לאומי (2.9.10), בו נפסק מפי השופט צור ובהסכמת יתר חברי העמותה, כי מימוש זכות המגיעה למבוטח על פי חוק הביטוח הלאומי, יש לעשות ע"י הגשת תביעה וכי הגשת התביעה אינה טכנית אלא מהווה תנאי חיוני לבדיקת הזכאות וכי פניה לבירור זכויות (או לקבלת טופס) אינה מהווה הגשת תביעה.
בית הדין פסק:
"הקשר עם המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להיות מבוסס על תחושות אובייקטיביות או על התרשמות מדברי פקיד זה או אחר. מימוש זכויות על פי חוק אינו יכול להתבצע בחסות של תחושות כגון - "יאוש"... מדובר בזכויות על פי חוק אותן ניתן וראוי לממש בדרכים הקבועות בחוק.
דברים שאומר פקיד זה או אחר של המוסד אינם סוף פסוק במגעיו של המבוטח עם המוסד, במיוחד אם הם נאמרים בשלב הברור ולפני הגשת התביעה. מה יותר טבעי מאשר להגיש תביעה מסודרת ולקבל תשובה מוסמכת. זו הדרך ואין בלתה. וככל שבמקרה נתון דרך זו "חסומה" או אינה אפקטיבית, תמיד פתוחים בפני המבוטח שערי בית הדין..."

כבעניין אסתר דרעי, גם בענייננו פנייתו הראשונה של התובע היתה לצורך ברור זכויותיו וקבלת הטופס והוא לא שב והגיש תביעה מוסדרת אלא לאחר למעלה משנה. מצב דברים זה אינו יכול להקנות לתובע מעמד כמי שהגיש תביעתו עוד בשנת 2006.

על כל האמור נוסיף כי לו חש התובע שנתקל במבוי סתום לאור הבנתו את הוראות פקידת קבלת הקהל אל מול סירוב המעסיקים, מן הסתם יכול היה להתייעץ עם אותו עורך דין אליו ידע לפנות בהקשר לתביעת הנזיקין בשל אותו אירוע תאונתי.
על האמור לעיל נוסיף כי עילת תביעה "נזיקית" כנגד המוסד לביטוח לאומי אינה קבועה בחוק הביטוח הלאומי ולעניין זה לרבות בהקשר להוראות סעיף 296 עיין בעב"ל 617/09 המוסד לביטוח לאומי נ' מימון יהודה ואח' (29.7.10).




12. לאור האמור לעיל, דין התביעה לתשלום דמי פגיעה, בהתייחס לחודש 1/06 ו-2/06 -להדחות, משהתביעה למוסד לביטוח לאומי הוגשה רק ב-7.6.07 ולאור הוראות סעיף 296 לחוק.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח לאומי טפסים

  2. הגדרת תאונת עבודה

  3. ביטוח לאומי תאונות עבודה

  4. pdd ביטוח לאומי

  5. תאונת דרכים ביטוח לאומי

  6. rsd ביטוח לאומי

  7. מטרת חוק הביטוח הלאומי

  8. הרניה ביטוח לאומי

  9. תקנה 15 ביטוח לאומי

  10. חתך ביד ביטוח לאומי

  11. על מי חל חוק הביטוח הלאומי

  12. ביטוח לאומי - טופס בל 250

  13. בית הדין לביטוח לאומי

  14. תקנות הביטוח הלאומי מתנדבים

  15. "חוק לרון" ביטוח לאומי

  16. דמי תאונה ביטוח לאומי

  17. תאונה בבית ביטוח לאומי

  18. מענק פטירה ביטוח לאומי

  19. פיגור שכלי ביטוח לאומי

  20. קוצר נשימה ביטוח לאומי

  21. בקע מפשעתי ביטוח לאומי

  22. ביטוח לאומי פגיעה בבית

  23. רישום עובד ביטוח לאומי

  24. הכנסה מנכס ביטוח לאומי

  25. פסילת מכרז ביטוח לאומי

  26. פגיעה מוחית ביטוח לאומי

  27. ביטול שביתה בביטוח לאומי

  28. סטייה מקביעת ביטוח לאומי

  29. מחלה klippel ביטוח לאומי

  30. פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  31. צירוף נכויות ביטוח לאומי

  32. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  33. תביעת שיבוב ביטוח לאומי

  34. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  35. יובש בעיניים ביטוח לאומי

  36. זכויות נפגעי עבודה בביטוח לאומי

  37. מימון לימודים ביטוח לאומי

  38. הכרה באסטמה בביטוח לאומי

  39. תשלום ביטוח לאומי על בונוס

  40. זכויות העיוור בביטוח לאומי

  41. פגם טכני בטופס ביטוח לאומי

  42. הגדרת "תושב ישראל" בביטוח לאומי

  43. ילד עם אסטמה - ביטוח לאומי

  44. סירוב להזדהות בביטוח לאומי

  45. שבר בכף הרגל - ביטוח לאומי

  46. בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי

  47. הגדרת ''תושב'' ביטוח לאומי

  48. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  49. הצטרפות ביטוח לאומי לתביעה

  50. ערעור - תאונות עבודה ביטוח לאומי

  51. גרסאות סותרות בביטוח לאומי

  52. משק בית משותף - ביטוח לאומי

  53. הענקה מטעמי צדק ביטוח לאומי

  54. בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי

  55. טעות בגובה החוב לביטוח לאומי

  56. סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  57. תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

  58. רישום כ''שכיר'' בביטוח לאומי

  59. תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  60. הערכת תלות חדשה לביטוח לאומי

  61. מענק מביטוח לאומי לרכישת מזגן

  62. ניכוי תשלום יתר מביטוח לאומי

  63. הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי

  64. ביזיון בית המשפט ביטוח לאומי

  65. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  66. עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

  67. שוהה בלתי חוקי - ביטוח לאומי

  68. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי

  69. "הכנסת בני זוג" - ביטוח לאומי

  70. קטרקט כמחלת מקצוע בביטוח לאומי

  71. צרידות אצל מורים - ביטוח לאומי

  72. הכנסה מעסק משותף - ביטוח לאומי

  73. איחור בהגשת תביעה לביטוח לאומי

  74. השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד

  75. מאמץ יתר בעבודה - ביטוח לאומי

  76. מחלת עור בידיים - ביטוח לאומי

  77. החזר ניכוי ביטוח לאומי ממשכורת

  78. איחור בתשלום מענק מביטוח לאומי

  79. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי

  80. תלות בעזרת הזולת - ביטוח לאומי

  81. ליקוי ראיה ילדים - ביטוח לאומי

  82. תרגיל עוקץ של עובד ביטוח לאומי

  83. פגיעת ירי בעבודה - ביטוח לאומי

  84. נפיחות קבועה בשוק (ביטוח לאומי)

  85. שיתוף פעולה עם חוקר ביטוח לאומי

  86. פיצויים על טעות של ביטוח לאומי

  87. בעיות עור בידיים - ביטוח לאומי

  88. תאונת עבודה בחו''ל ביטוח לאומי

  89. רופא משפחה מול רופא ביטוח לאומי

  90. זכויות הורים שכולים ביטוח לאומי

  91. הסתמכות על עצת פקיד ביטוח לאומי

  92. הכשלת תביעת ביטוח לאומי במתכוון

  93. תקנה 18(א) לתקנות הביטוח הלאומי

  94. תביעה לביטוח לאומי אחרי 6 חודשים

  95. מחלת קינבוק KIENBOCK ביטוח לאומי

  96. דרמטו פיברו סרקומה - ביטוח לאומי

  97. טופס תביעה לביטוח לאומי ללא חתימה

  98. פציעה באימון כדורסל - ביטוח לאומי

  99. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויים

  100. בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי

  101. הכרה בבן של אדם שנפטר בביטוח לאומי

  102. הכרה כ''תושב ישראל'' בביטוח לאומי

  103. תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי

  104. תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי

  105. כסף מביטוח לאומי על כאבי גב בעבודה

  106. ביטוח לאומי - זכויות משפחה הרוג תאונת דרכים

  107. ילד שעבר תאונת דרכים - ביטוח לאומי

  108. פיגור שכלי קל אצל ילדים ביטוח לאומי

  109. הפרעות פסיכונוירוטיות - ביטוח לאומי

  110. איך מקבלים עזרה בבית מביטוח לאומי ?

  111. דמי מחיה מביטוח לאומי לנערות נשואות

  112. בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  113. ערעור על תביעה שהתקבלה בביטוח לאומי

  114. מעקב סמוי אחרי מבוטחים בביטוח לאומי

  115. הפרעה טורדנית כפייתית - ביטוח לאומי

  116. הפסקת עזרה בבית מביטוח לאומי - ערעור

  117. תביעה נגד חברת הביטוח הלאומית בע''מ

  118. ערעור לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי

  119. הכרה במחלת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי

  120. בעיות נשימה עקב העבודה - ביטוח לאומי

  121. החלפת גלגל - תאונת עבודה ביטוח לאומי

  122. החזר הוצאות מביטוח לאומי על רופא פרטי

  123. פיצויים לפני תחולת חוק הביטוח הלאומי

  124. שימור זכויות תאונת עבודה בביטוח לאומי

  125. חישוב מענק מביטוח לאומי על מחלת מקצוע

  126. רישום אישה עובדת אצל הבעל בביטוח לאומי

  127. תביעה נגד ביטוח לאומי - סמכות עניינית

  128. אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

  129. זכות הזקיפה - ויתור על גמלת ביטוח לאומי

  130. כריתת גנגליון - אחוזי נכות -ביטוח לאומי

  131. עזרה בבית מביטוח לאומי לאישה בכסא גלגלים

  132. פגיעה בכף היד בתאונת עבודה – ביטוח לאומי

  133. bmi עודף משקל – אחוזי נכות - ביטוח לאומי

  134. אי קבלת תשלום מביטוח לאומי מכוח פסק דין

  135. עבודה פיקטיבית – הבטחת בכנסה מביטוח לאומי

  136. תנאי עבודה של עורכי דין מטעם ביטוח לאומי

  137. מימון הוצאות רפואיות בחו''ל - ביטוח לאומי

  138. הכרה בפגיעות גב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  139. פגיעה בידיים - מלטש יהלומים - ביטוח לאומי

  140. תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי

  141. פציעה במהלך הפגנה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  142. פגיעה בעבודה או מחלה ''טבעית''- ביטוח לאומי

  143. זכויות שוהים בלתי חוקיים לתגמולי ביטוח לאומי

  144. עלייה בתדירות התקפים אפילפטיים - ביטוח לאומי

  145. ביטוח לאומי: שלפוחית שתן נוירוגנית צנתור עצמי

  146. ביטוח לאומי: אחוזי נכות לגננת בגלל הרמת ילדים

  147. קדחת ים תיכונית FMF - אחוזי נכות בביטוח לאומי

  148. נשמת בינונית לאחר מאמץ: אחוזי נכות בביטוח לאומי

  149. תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הכנסה כנפרדת

  150. קבלת קלטת וידאו לא ערוכה שצילמה על ידי ביטוח לאומי

  151. מועד הגשת תביעה לבית דין לעבודה בנושא ביטוח לאומי

  152. פיצויים מחברת הביטוח וגם מביטוח לאומי על תאונת דרכים

  153. התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי

  154. כתיבה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד - ביטוח לאומי

  155. עליית מקטע st בדופן התחתונה של שריר הלב (ביטוח לאומי)

  156. נגעים בעור בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בעבודה - ביטוח לאומי

  157. האם אדם שנורה מחוץ לעסק יוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי ?

  158. עזרה בבית מביטוח לאומי בגלל סחרחורות ואיבוד שיווי משקל ?

  159. האם ביטוח לאומי משלם עבור שירותי קבורה למי שאינו יהודי ?

  160. תביעה לפי חוק פלת"ד בתאונה שגם הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי

  161. נכות 25% לפי פריט ליקוי 9(1)(ג) II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  162. ביטוח לאומי: נכות על זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות

  163. בקשה להבאת ראיות לסתור את החלטות הביטוח הלאומי בתביעת תאונת דרכים

  164. נכות יציבה בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  165. נכות יציבה 5% בגין הפרעת הסתגלות לפי סעיף 34 מותאם שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  166. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון