קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אסטמה תעסוקתית בגלל חשיפה לחומרי ניקוי בעבודה: 1. ביום 9.10.07 הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה, בגין מחלת אסטמה. בכתב התביעה, טען התובע כי מחלת האסטמה נגרמה עקב עבודתו כמפעיל מכונות במפעל "דויטש דגן". 2. בהחלטה מיוני 2008 דחה פקיד תביעות את התביעה לתשלום דמי פגיעה, ובעקבות החלטה זו הגיש התובע את התביעה נשוא פסק דין זה. 3. בדיון שהתקיים בבית הדין בתאריך 26.5.10 הסכימו הצדדים על רשימת עובדות ומוסכמות ועל מינוי מומחה רפואי. העובדות והמוסכמות הן כדלקמן: "א. התובע יליד 26.6.1943. ב. התובע עבד במפעלי "דויטש דגן" מחודש מאי 90' ועד אוקטובר 2006. ג. מפעלי "דויטש דגן, הוא מפעל בתחום המתכת לעיבוד חלקי מתכת לתעשיית הרכב. ד. במסגרת עבדותו שימש התובע כמפעיל בתחום הייצור. ה. במהלך כל התקופה האמורה עבד התובע במשרה מלאה, שישה ימים בשבוע 8 שעות ביום ושעות נוספות לפי הצורך. אין חולק כי התובע עבד באופן קבוע שעות נוספות. ו. העבודה במפעל "דויטש דגן" התחלקה לשתי תקופות. התקופה שעד שנת 98' שאז עבד התובע במפעל הישן ומשנת 98' עבד התובע במפעל הישן ומשנת 98', מועד המעבר למפעל החדש. ז. במפעל הישן לא הופעלה מערכת מיזוג אויר במתחם הייצור בו עבד התובע. ח. במהלך כל תקופת העבודה היה התובע חשוף לסביבת עבודה של אדי שמן ומים, חלקי מתכת ואבק. זאת במסגרת עבודותיו השונות בעת ביצוע עבודות של חיסום מתכת, התזת חול וניקוי חלקי מתכת והמכונות עליהן עבד. ט. בין היתר היה התובע חשוף לחומרים הבאים: פלקסיקלין; 101 - חומר לניקוי בקטריות; שמן PARAQUEJCH90 - במסגרת תהליך האינדוקציה; חלקי אלומיניום אוקסיד לבן ELK-E150; שמנים - אמולסיה PVR797 , אילוברוצ' 219, WD40, ILOCUT462; פרטיכלור - פריכלורוטילן; חומר ניקוי - קדם 504. י. עד 98' לא עבד התובע עם ציוד מגן. יא. מצבו הבריאותי של התובע הוא כמפורט בחומר הרפואי המצורף." 4. על בסיס העובדות לעיל מינה בית הדין את ד"ר ורסנו שבתאי כמומחה רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ורסאנו נדרש לשאלות הבאות; "א. מהי המחלה הנשימתית ממנה סובל התובע? ב. האם יש קשר סיבתי רפואי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודת, כמפורט לעיל? ". 5. בחוות דעת שהוגשה לבית הדין בדצמבר 2010 הבהיר ד"ר ורסנו , על סמך ממצאי בדיקות תפקודי ריאה, כי התובע כלל אינו סובל מאסטמה כדלקמן: "א. על פי המסמכים הרפואיים שהוצגו, התובע סלב מאירועים חוזרים של דלקת בסימפונות (Acute bronchitis). בחשד קליני לאסטמה, ובנוכחות תפקודי ריאה חוזרים שנמצאו תקינים, נשלח לביצוע תגר סימפונות עם מטאכולין (20.12.01). מבחן התגר לא הדגים תגות יתר פתולוגית של הסימפונות לגרוי עם מטאכולין, על פי ההגדרה המקובלת ברפואה. הרופא המפענח רשם בכל זאת, באופן שגוי, כי קיימת תגובתיתות יתר קלה של הסמפונות ולא היא (ערך ה-PC 20 היה מעל 8 מג/ מל'). כנראה,שעל בסיס הפענוח השגוי של בדיקת המטאכולין התובע "זכה" לאבחנה של "אסתמה", שמופיעה לאחר מכן משך השנים בתיקו הרפואי. ב. על פי המסמכים הרפואיים המצורפים, עד שנת 2007 לא אובחנה מחלה כרונית של הריאות ולא הודגמה נכות נשימתית." 6. נמצא, כי התובע לא אובחן כחולה אסטמה, לפי ממצאים קליניים בבדיקות תפקודי ריאה והערכים שהתקבלו בבדיקה של הסימפונות. 7. בסיכומים השיג התובע על קביעתו של המומחה הרפואי, ולפיה לא הודגמה אצל התובע מחלת האסטמה. התובע מפנה לפענוח ממצאי מבחן תגר - סמפונות בו צוין כי נמצאה "תגובת יתר קלה של הסמפונות. להשגות אלו אין אנו שותפים. כאמור בחוות דעתו של ד"ר ורסאנו, מומחה בתחום הריאה, הערכים שנתקבלו במבחן תגר אינם בתחום תגובת יתר של הסמפונות ושהממצאים פוענחו באופן שגוי כתגובתיות יתר. 8. כידוע, תאנוה בעבודה מורכבת משני יסודות. היסוד האחד, גורם או מחולל. השיסוד השני, נזק או פגיעה. ראה: דב"ע נג/0-153 עווד דאבר פארג' נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כז 50. 9. כאמור לעיל, מתוך חוות הדעת של ד"ר ורסאנו עולה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את הנזק הרפואי (מחלת האסטמה) לו הוא טוען. בנסיבות אלו, אין אנו נדרשים לבחון את שאלת הקשר סיבתי בין המחלה הנשימתית ממנה סובל לכאורה התובע לבין תנאי עבודתו. 10. בכתב הסיכומים ביקש התובע מינוי מומחה בתחום האלרגיה. לא מצאנו מקום להעתר לבקשה, בשים לב לכך שהתביעה לתשלום דמי פגיעה מתייחסת למחלת האסטמה, להבדיל ממחלות מסוג אלרגיה. 11. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 12. הערעור על פסק דין זה בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום ממועד ההמצאה לצד המבקש. אסטמה