קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ארבעה הרוגים בתאונת דרכים: 1. בתיקים אלו - בהם הדיון אוחד - הגישו ארבע משפחות של תלויים תביעות לתשלום פיצויים בגין מותם של ארבעת המנוחים בתאונת דרכים מיום 13.11.94 (להלן - התובעים). כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן - הנתבעת) לא חלקה על חבותה לפצות את תלויי המנוחים על נזקיהם בגין תאונות דרכים, תשל"ה-1975, והמחלוקת נסבה אך ורק על שאלת גובה הנזק. 2. בישיבה מיום 9.11.95הגיעו הצדדים להסכמה בדבר רוב מרכיבי הפיצויים, אך נותרה מחלוקת בשני עניינים: א. האם החודשים מרץ-אפריל 94' יילקחו בחשבון חישוב ממוצע המשכורת של המנוחים. ב. מהו הסכום שיש להוסיף להפסד ההשתכרות של המנוחים בגין זכויות סוציאליות. הצדדים הסכימו כי תדפיסי שירות התעסוקה יהוו בסיס לחישוב הפסד ההשתכרות לעבר ולעתיד. עוד הסכימו הצדדים כי בכל מקרה יהיו התובעים זכאים ל-% 25מסכום הפיצויים שייקבע, אם תגמולי המל"ל עולים על סכום הפיצויים. על פי הסכמת הצדדים ימונה האקטואר שי ספיר שיערוך את חישוב סכום הפיצויים על פי שיטת הידות. ביום 9.12.95 נתתי תוקף של החלטה להסכמת הצדדים (עמ' 1 ו- 2 לפרוטוקול ישיבה מיום 9.12.95). 3. שכרם של המנוחים - לטענת התובעים, אין להביא בחשבון את החודשים מרץ אפריל 94' בחישוב ממוצע המשכורות של המנוחים, שכן בחודשים אלה נבצר להם לעבוד כמעט לחלוטין בשל הסגר בשטחים בעקבות הטבח במערת המכפלה. הנתבעים הסכימו שלא להתחשב בחודש מרץ 94' בחישוב ממוצע השכר אולם, לטענתם, אין ראיה לסיבת העדרותם של המנוחים מעבודתם בחודש אפריל 94', ולכן אין מקום להשמיט גם חודש זה מחישוב ממוצע המשכורות של המנוחים. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני קובעת כי אין להביא בחשבון את חודש אפריל בחישוב ממוצע שכרם של המנוחים וכי ממוצע המשכורות של המנוחים יחושב על פי ממוצע השכר בחודשים ינואר, 94' ועד אוקטובר 94', למעט החודשים מרץ ואפריל 94'. סביר להניח כי בעקבות הטבח במערת המכפלה הוטל סגר לתקופה ממושכת ולפיכך נבצר מעובדים המתגוררים בשטחים להגיע לעבודתם בתחום מדינת ישראל בעקבות הסגר, וזו היתה הסיבה להפסקת עבודתם של המנוחים בחודשים אלה. יש לדחות את טענת הנתבעים כי הטבח והסגר הממושך משקף מגמה מתמשכת להקטנת היקף העבודה של תושבים מהשטחים בישראל. מדובר בארוע טראומטי וחריג במיוחד שאינו במיוחד שאינו מלמד על הכלל ואין צידוק לערוך את חישוב ההשתכרות של המנוחים ולפגוע בזכויותיהם בהתחשב בארוע חריג מסוג זה. לפיכך הנני קובעת כי את חישוב שכרם של המנוחים יש לערוך לפי ממוצע השתכרותם החודשית למעט חודשים מרץ אפריל 94'. 4. הפסד הזכויות הסוציאליות - הלכה היא, כי יש להוסיף לשכרו של נפגע אחוז מסויים בגין הזכויות הסוציאליות והנלוות להן הוא זכאי כבסיס לחישוב אובדן התמיכה בתלויים. לטענת התובעים, מכלול הזכויות הסוציאליות והנלוות המגיעות למונחים בהתאם לחוק, להסכמים קיבוציים ולצווי הרחבה, הינו בשיעור של %.37.33 לטענת הנתבעת, הזכויות הסוציאליות הינן בשיעור % 12.5 בלבד, כפי שעולה מנתוני שירות התעסוקה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולאור המצב המשפטי הגעתי למסקנה כי הדין עם התובעים, והמונחים היו זכאים לזכויות סוציאליות מעבר לזכויות שקיבלו באמצעות שירות התעסוקה. מעדות נציג שירות התעסוקה, מר אבנר פרס, עולה כי מעבידים חייבים להפריש חלק מהזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדים תושבי השטחים באמצעות שירות התעסוקה, אולם אין בחיוב זה כדי לפטור את המעביד מתשלום יתרת הפרש הזכויות הסוציאליות והנלוות המגיעות לעובדים על פי ההסכמים הקיבוציים והדין החל עליהם. בחקירתו החוזרת נשאל העד פרס לגבי תשלום הזכויות הסוציאליות ישירות באמצעות המעביד: "ש. אותו דבר לגבי כל הענפים, גם לענף הטכסטיל והתעשייה, אתם גובים את החלק כפי שמוגדר בחוזר והמעביד חייב לשלם את היתרות בין לפי החוק ובין לפי ההסכמים הקיבוציים? ת.נכון". (עמ' 6 לפרוטוקול). על חיובם של מעבידים לשלם לעובדיהם את יתרת התנאים הסוציאליים, מעבר לזכויות המועברות להם באמצעות שירות התעסוקה, ניתן ללמוד גם מחוזר שירות התעסוקה שהוגש באמצעות העד פרס, ולפי סעיף ה' לאותו חוזר, עובדות למונחים זכויות המשולמות ישירות על ידי המעביד, שלא באמצעות שירות התעסוקה, והם כוללות תשלום פיצויי פיטורין לפי החוק, זכויות שונות כגון, דמי הבראה, בניגוד בהתאם לחוק ו/או להסכמים קבוציים וכן זכויות ותק. אין חולק כי זכויות סוציאליות אלה כלולות בהסכם הקיבוצי חל על המונחים (הסכם עבודה קיבוצי כללי לתעשית הטכסטיל וההלבשה). מעדותו של נציג שירות התעסוקה כולה כי המעביד מפריש לעובדיו תושבי השטחים, באמצעות שירות התעסוקה, פנסיית יסוד בשיעור % 12.5 בלבד, בעוד שעל פי ההסכם הקיבוצי בענף התעשיה זכאים המונחים לפנסיה מקיפה ששיעורה % 25.1, והיא כוללת גם דמי הבראה. בפרק ו' להסכם הקיבוצי הרלבנטי נקבעת זכותם של המונחים לפנסיה מקיפה (סעיף 19), ועל כן אין בתשלומים המשולמים באמצעות שירות התעסוקה כדי למצות את זכאותם לפנסיה מקיפה, כי אם לפנסיית יסוד בלבד. עוד עולה מעדות נציג שירות התעסוקה כי המונחים זכאים גם לתשלום פיצויי פיטורין, שערכם % 8.33 (עמ' 4 לפרוטוקול) שאינם משולמים באמצעות שירות התעסוקה, כי אם ישירות על ידי המעביד. מהוראות סעיף 25 להסכם הקיבוצי עולה כי המונחים זכאים גם לחופשה שנתית מוגברת, ועל כן יש להוסיף לזכויות הסוציאליות המגיעות להם % 4 פדיון חופשה, אשר אינם משולמים באמצעות שירות התעסוקה, ואינם כוללים ב-% 12.5 המשולמים על ידיו. המסקנה העולה מכל האמור לעיל הינה כי הזכויות הסוציאליות בשיעור %12.5, המשולמות באמצעות שירות התעסוקה, מהוות רק חלק ממכלול הזכויות הסוציאליות להן זכאים המונחים מכוח ההסכם הקיבוצי החל עליהם, וכי על המעביד לשלם להם במישרין את יתרת הזכויות הסוציאליות המגיעות להם על פי הדין. לאור האמור לעיל הנני קובעת כי שיעור אחוז הזכויות הסוציאליות והנילוות שיש להוסיף לשכר של המונחים כבסיס לחישוב אובדן התמיכה הינו % . 37.33 שיעור זה כולל פנסיה מקיפה בשיעור %25, פיצויי פיטורין בשיעור %8.33, ופידיון חופשה לפי חוק חופשה שנתית בשיעור %4. הצדדים חלוקים גם בקשר לבסיס השכר עליו יש להוסיף את הזכויות הסוציאליות. לטענת התובעים, יש להוסיף את הזכויות הסוציאליות לרכיב המשכורת אותה השתכרו המנוחים בפועל ולא לרכיב הבסיס כפי שמופיע בתלושי השכר, שכן השתכרותם האמיתית של המונחים כללה מספר מרכיבים, בשמות שונים, מעבר לסכום הבסיסי. לטענת הנתבעים, יש להוסיף את הזכויות הסוציאליות למרכיב הבסיס, המבוטא בתלוש השכר "שכר עבודה לפי תעריף", המהווה כ-% 70מסך כל השתכרותם של המנוחים. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני קובעת כי בסיס השכר אליו יתווספו הזכויות הסוציאליות הינו סך כל השתכרותם, האמיתית בפועל של המונחים, הכולל את כל רכיבי השכר, על כינוייהם השונים. סעיף 13 להסכם הקיבוצי החל על המונחים מגדיר "שכר עבודה" ככולל את כל תוספות השכר התחייבות מהסכם המסגרת. הסכום הרשום בתלוש המשכורת כבסיס השכר אינו מבטא את שכר עבודתם המלא של המונחים. שכר עבודתם האמיתי של המנוחים בא לידי ביטוי בסך כל ההשתכרות המופיע בתלוש השכר. הכינויים השונים לרכיבי השכר מעבר לשכר הבסיס אינם רלבנטים לענייננו, ומקום בשיקולי מס הכנסה וביטוח לאומי, ואין להתעלם מהם בחישוב בסיס שכרם של המנוחים. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי בסיס השכר עליו יתווספו הזכויות הסוציאליות הינו רכיב סך כל המשכורות של המנוחים, ולא רכיב שכר הבסיס. 5. בסיכומים הרחיבו הנתבעים את יריעת המחלוקת וחרגו מעבר להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה בישיבה מיום .9.11.95 נסיון זה להרחבת גדר המחלוקת חורג מהסכמת הצדדים, לה הם מחוייבים מתוקף החלטת בית משפט ואין הנתבעים יכולים בשלב זה לנסות לפתוח מחדש עניינים נוספים. למעלה מן הצורך ייאמר כי אין בסיס לדרישת הנתבעים לנכות מסכום הפיצויים את הסכומים שנצברו לזכות המונחים בשירות התעסוקה. סכומים אלה, הקרויים בפי נציג שירות התעסוקה "תשלום החזר כספי צבירה" מהווים זכויות סוציאליות המגיעות למנוחים בגין עבודתם בעבר, עובר לתאונה, ואין הם רלבנטיים לחישוב אובדן התמיכה בתלויים, המתייחס לתקופה שלאחר התאונה. על פי החלטת ביהמ"ש, הוגבלה ההכרעה לשאלה מהו שיעור אחוז הזכויות הסוציאליות שיש להוסיף לרכיב השכר לצורך חישוב הפסד השתכרותם הכולל של המונחים, ועל כן אותם כספים שנצברו בגין זכויות שבעבר אינם רלבנטיים לענייננו. יודגש עוד, כי התובעים אינם חולקים על העובדה שאין הם זכאים לפיצוי בין הפסד פנסיה, שכן התשלום בגין זכויות סוציאליות הינו חלופי לפיצוי בגין אובדן פנסיה, ואין זכאות לפיצוי כפול ותשלום כפול ותשלום פעמיים בגין אותו הפסד, וטענתם כי אין לנכות מהפיצויים את הסכומים שנצברו בגין זכויות שבעבר אינה קשורה כלל להפסד הפנסיה, שאינו שנוי במחלוקת. בהתאם להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה, ימונה האקטואר שי ספיר שיחשב את סכום פיצויים על פי שיטת הידות. הנתבעים ישאו בהוצאות ושכר טירחת התובעים בשיעור של % 13 מתשלום שישולם להם בפועל.פיצוייםתאונת דרכיםמקרי מוות