מה הדין בסוגיית ביטול חקיקת משנה שקיבלה אישור של ועדה מוועדות הכנסת ? בית המשפט ינהג בזהירות מיוחדת לפני שיתערב בחקיקת משנה שזכתה לאישורה של ועדה מוועדות הכנסת, משום שיש שהיא נתפסת כ"חקיקה עקיפה מטעם הכנסת עצמה" (כביטויו של השופט ברנזון בבג"צ 108/70 מנור ואח' נ' שר האוצר). כלל זה, המחייב אמת מידה של זהירות מיוחדת ביחס ליכולת ההתערבות בחקיקת משנה שאושרה על ידי ועדה מוועדות הכנסת, היה נר לרגלי בית המשפט גם בפרשיות נוספות (ראה: בג"צ 310/80 דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו ואח' דברי השופט בכור בעמ' 262מול אות השוליים ב; בג"צ 89/83 לוי נ' יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת ואח', דברי השופט גולדברג בעמ' 495 מול אות השוליים ו). משמעותו של כלל זה איננה, שבאישורה על ידי ועדה מוועדות הכנסת יש כדי לחסן חקיקת משנה, שהיא בלתי סבירה בעליל, מפני ביטול על ידי בית המשפט. אכן, בידי בית המשפט לפסול חקיקת משנה מחמת אי סבירות, גם אם אושרה על ידי ועדה מוועדות הכנסת, אלא שבית המשפט "לא ימהר לשלול מטעם זה את תקפה של חקיקת משנה כזאת ... אלא כאמצעי אחרון במקרה קיצוני ביותר, שבו עשוי להיגרם עוול בולט שאין לו תקנה בדרך אחרת, למשל, על ידי פרשנות מתאימה העוקפת את הצורך בפסילה" (דברי השופט ברנזון, בע"א 492/73 שפייזר ואח' נ' המועצה להסדר הימורים בספורט ואח' וערעור שכנגד [18], בעמ' 26)." (בג"צ 4769/90 זידאן נ' שר העבודה והרווחה פ"ד מז(2) 147, פסקה 29 (1993)). כנסת ישראל