קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור הסדר מיזוג: 1. בפניי בקשה לאישור הסדר מיזוג לפי סעיפים 350 ו- 351 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן :"הבקשה" ו- "חוק החברות" בהתאמה ). 2. ביום 1/12/2011 הגישו המבקשות , חברת שמיר תעשיות אופטיקה בע"מ ( להלן:"חברת שמיר" ), שהינה חברה ציבורית בשליטת קיבוץ שמיר (להלן: "הקיבוץ" ), ושל חברת שמרוק אקוויזישן סאב בע"מ שהינה חברה פרטית ( להלן:"שמרוק" ) ( שתי החברות הנ"ל ייקראו להלן:"המבקשות" ), בקשה משותפת , המבוססת על סעיפים 350 ו- 351 לחק החברות , למתן צו " לכינוס אסיפות בעלי מניות ולאישור הסדר מיזוג " ביניהן, בהתאם להסכם מיזוג מיום 15/10/10 ( להלן:"הסדר המיזוג" ), שנחתם ע"י שתי החברות ( להלן: "הבקשה" ). 3. חברת שמיר, שהינה ציבורית, העוסקת בתחום האופטיקה, ומניותיה נסחרות הן בבורסה לניירות ערך בתל אביב והן ב-Global Market NASDAQ בארה"ב. שמרוק הינה חברה פרטית, אשר נרשמה בישראל והוקמה ע"י חברה צרפתית בשםS.A ESIILOR INTERNATIONAL ( להלן:"אסילור" ), ונמצאת בבעלות מלאה עקיפה של אסילור, ומוחזקת דרך חברת אחזקות ישראלית בשם "אסילור אחזקות" בע"מ. 4. עפ"י הסכם המיזוג, שמרוק תמוזג עם שמיר, ותחדל להתקיים כישות משפטית עצמאית, וכל מניה של שמיר בעלת ערך נקוב 0.01 ₪ בהון המניות המונפק והנפרע ( למעט מניות רדומות ולמעט המניות שבבעלות הקיבוץ ), תומר לזכות לקבלת 14.5$ במזומן, באופן שלאחר השלמת העסקה הכוללת לרבות המיזוג, יחזיקו הקיבוץ ואסילור (באמצעות אסילור אחזקות) בכל מניות שמיר, 50% כ"א, והחברה תהפוך מחברה ציבורית, לחברה פרטית. 5. במסגרת הבקשה, ביקשה חברת שמיר לאשר כינוסם של שתי אסיפות בעלי מניות; האחת, אסיפה מיוחדת של בעלי המניות בחברה, למעט הקיבוץ וחברת אסילור אחזקות ( להלן: "האסיפה הראשונה" ). השנייה, אסיפה מיוחדת של כלל בעלי המניות בחברה ( להלן: "האסיפה השניה" ). עפ"י הבקשה , יתבקשו בעלי המניות בכל אחת משתי האסיפות, להצביע ביחס להצעה לאישור הסכם המיזוג, המיזוג עצמו ויתר העסקאות תחת הסכם המיזוג, כאשר הרוב הדרוש לאישור יהיה עפ"י הוראות חוק החברות, דהיינו, אישורם של בעלי מניות המהווים רוב מקרב הנוכחים באסיפה, אשר מחזיקים לפחות בשלושה רבעים מתוך המניות המיוצגות בהצבעה ( לא כולל מניותיהם של הנמנעים ). בנוסף לאמור יידרש כי יתקיים אחד מאלה; א. במניין קולות הרוב ייכללו לפחות שליש מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי "עניין אישי" באישור המיזוג, המשתתפים בהצבעה, כאשר במניין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים, לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים. ב. סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקה משנה (א) לא עלה על שיעור של אחוז אחד מכלל זכויות ההצבעה בחברה. עפ"י הבקשה, האסיפות תכונסנה בהתאם לתקנון שמיר, בכל הקשור למניין החוקי של הנוכחים באסיפות. 6. לאחר שהובאה הבקשה בפניי, הוריתי כי בטרם יוחלט בה לגופה, יש להמציא פרטים והבהרות, בעניינים שונים, ובין אלה בעניין צירופם , כצד לבקשה , של בעלי מניות מהותיים המחזיקים 5% ויותר מההון הנפרע של חברת שמיר, את הרשות לניירות ערך ואת הנושים המהותיים של חברת שמיר. בהמשך, ולאחר שהמבקשות נתנו את ההבהרות שנתבקשו עפ"י החלטת ביהמ"ש וצירפו את רשות ניירות ערך כצד לבקשה, הוריתי ביום 21/12/10 על קבלת עמדתה של הרשות לניירות ערך, ואת תגובות הנושה המהותי בנק לאומי לישראל, והמרכז להשקעות במשרד התעשייה והמסחר והתעסוקה. 7. בנק לאומי לישראל בע"מ, הנושה המהותי, היחיד של חברת שמיר ,הודיע כי אין לו התנגדות לבקשה למתן צו כינוס אסיפות בעלי מניות ולאישור ההסדר המוצע. 8. המרכז להשקעות במשרד התעשייה והמסחר נתן אישור עקרוני לשינוי הרכב בעלי המניות בחברת שמיר. 9. הרשות לניירות ערך הגישה נייר עמדה מטעמה, בו התייחסה למנגנון האישור של המיזוג כפי שצוין בבקשת המבקשות, ולפיו היא סבורה, כי מנגנון האישור המוצע בבקשה אין בו הגנה מספקת לאינטרסים של בעלי המניות בחברת שמיר, הן לעניין סוג האסיפות המוצע, והן לרוב בו ניתן לאשר את ההסדר. לגישת הרשות לניירות ערך, במסגרת יישום מבחן אינטרסים מהותי ואיכותי, הדרוש לצורך סיווג אסיפות האינטרסים יש לבחון, אם קיים עניין אישי לבעלי המניות באישור ההסדר המוצע, לפי העקרונות המנחים לבחינת קיומו של עניין אישי המקובלים לגבי פרשנות מונח זה לעניין ס' 275 לחוק החברות. הרשות לניירות ערך סברה עפ"י תגובתה, כי המבחן הטכני המוצע בבקשה הינו עיוור לאינטרסים העודפים של בעלי מניות שאינם הקיבוץ, מאחר וקיימת אפשרות כי בקרב בעלי המניות הנמנים על הציבור, נכללים בעלי אינטרסים עודפים באישור הסכם המיזוג. הרשות ציינה עוד, כי שימוש במבחן אינטרסים מהותי ואיכותי, שאינו מסתכם רק בחלוקה למניות המוחזקות ע"י הקיבוץ ולשאר בעלי המניות, יבטיח כי בעלי מניות להם זיקה לקיבוץ, לאסילור או שיש להם אינטרס עודף אחר, באישור ההסדר המוצע, ינוטרלו בהצבעתם על אישור ההסדר המוצע, כך שההסדר המוצע יאושר גם ע"י קבוצה טהורה של בעלי מניות". עמדת הרשות היתה, כי על שמיר לדאוג לקיומן של אסיפות אינטרסים, במסגרתן תתקיים אסיפה טהורה שבה לא ישתתפו בעלי מניות בחברה, אשר יש להם אינטרסים עודפים, או עניין אישי בהסדר המוצע. 10. ב"כ המבקשות הגיב לאמור בנייר העמדה מטעם הרשות לניירות ערך, וטען כי עמדת הרשות, בכל הנוגע להרכב האסיפות אינה משקפת את הדין הקיים ופסיקת בתי המשפט בנושא, יחד עם זאת, ומטעמי יעילות ההליך וע"מ להביא להשלמת המיזוג המוצע במהירות האפשרית, הוא הסכים לפעול לפי המתווה המוצע ע"י רשות ניירות ערך, ולקיים מבחן אינטרסים מהותי ואיכותי, באופן שמי שיש לו אינטרס עודף על האינטרסים של יתר בעלי המניות בחברה באישור המיזוג המוצע, הצבעתו לא תיכלל במסגרת האסיפה הראשונה. 11. בהחלטה מיום 14/2/11, נעתרתי לבקשה כפי שתוקנה כאמור לעיל, והוריתי על כינוס שתי אסיפות מיוחדות של בעלי מניות חברת שמיר; א. אסיפה מיוחדת של בעלי המניות בחברת שמיר, למעט: הקיבוץ חב' האחזקות חב' אסילור כל בעל מניות שלא יאשר בכתב בטרם ההצבעה, שאין לו אינטרס עודף או עניין אישי באישור ההסדר המוצע. כל בעל מניות שיש לו קשרים עסקיים מתמשכים עם הקיבוץ (להלן: "האסיפה הראשונה"). אסיפה מיוחדת של כלל בעלי המניות בחברה (להלן:"האסיפה השניה"). באותה החלטה ניתנו ע"י ביהמ"ש הוראות שונות לעניין קיום האסיפות, ובנוסף הורה ביהמ"ש, עפ"י ההחלטה הנ"ל, לחברת שמיר לבצע את הפרסומים הדרושים עפ"י תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר) תשס"ב-2002, בדבר כינוס אסיפות בעלי מניות של שמיר, ובמיוחד תקנה 25, וכן הורה ביהמ"ש לחברת שמיר למלא אחרי כל יתר הוראות פרק ד' לתקנות אלה. ביהמ"ש קבע כי הפרסום ייעשה בשני עיתונים יומיים היוצאים לאור בישראל בשפה העברית, אחד מהם עיתון כלכלי, ובעיתון נוסף היוצא לאור בישראל בשפה הערבית. כמו כן נקבע, כי ייעשה פרסום בעניין זה בארה"ב בשני עיתונים היוצאים לאור בשפה האנגלית, במדינת ניו-יורק שבארה"ב. ביהמ"ש הוסיף וקבע, כי כינוס האסיפות לא יקדם מחלוף 30 ימים מיום ביצוע הפרסומים הנ"ל, ובתנאי שעד לפרסומים נשלחו ע"י החברה ההזמנות לכל בעלי המניות בדרך שצוינה בבקשה. 12. ביום 28/3/11 הודיעה חברת שמיר, על פרסום הודעה בדבר כינוס אסיפות מיוחדות של בעלי מניותיה בעיתון הצופה, דה- מרקר וכול אלערב, וכן בעיתונים היוצאים לאור במדינת ניו יורק שבארצות הברית , JEWISH WEEK ו- JEWISH PRESS. ביום 17/4/11 היא הודיע ב"כ המבקשות על המצאת ההודעה בדבר כינוס האסיפות לבעלי המניות המהותיים של חברת שמיר. 13. ביום 26/4/2011 התקיימו האסיפות המיוחדות במשרד עו"ד גרוס, וקלינהנדלר, חודק הלוי גרינברג ושות' הממוקם במרכז עזריאלי מס' 1 ת"א, וביום 8/5/11 הודיעו המבקשות לביהמ"ש על תוצאות ההצבעה, וביקשו לאשר את הסדר המיזוג. מהודעת המבקשות עלה, כי פרסום בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר המיזוג בוצע רק בישראל, וכי לא בוצע פרסום בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר המיזוג בארה"ב, לפיכך הורה ביהמ"ש, בהחלטה מיום 9/5/11 למבקשות, להבהיר מדוע לא בוצע הפרסום גם בעיתונים בארה"ב, אף שחברת שמיר נסחרת גם בבורסה לניירות ערך האמריקאית נסד"ק. בעקבות החלטה זו, פורסם דבר הגשת הבקשה לאישור הסדר המיזוג, גם בשני עיתונים היוצאים לאור במדינת ניו יורק שבארה"ב. לאחר שבוצע הפרסום גם בארה"ב , הוריתי בהחלטה מיום 23/5/11 להמציא העתק מהבקשה ומההחלטה לרשות ניירות ערך, ע"מ שזו תגיב בכתב לבקשה , ואכן רשות ניירות ערך הגיבה לבקה לאישור הסדר הנושים , לתגובה זו אתייחס בהמשך . 14. הבקשה שבפני , הנה לאישר הסדר המיזוג, שבמסגרתו, תתמזג , כאמור, חברת שמיר עם שמרוק, בנוסף מבוקש להורות, כי צו אישור ההסדר יכנס לתוקפו במועד השלמת המיזוג, קרי, המועד שבו התקיימו כל התנאים המתלים לביצוע המיזוג, כפי שהדבר פורט בהסכם המיזוג. בבקשה הודיעו ב"כ המבקשות, כי שתי האסיפות המיוחדות אישרו את הסכם המיזוג, את המיזוג ויתר העסקאות עפ"י הסכם המיזוג, בהתאם לרוב הדרוש עפ"י סעיפים 275(א)(3) ו- 350(ט) לחוק החברות. ב"כ המבקשות ציינו בבקשה , כי באסיפה הראשונה השתתפו, באמצעות כתבי הצבעה, בעלי מניות המחזיקים ב- 1,866,635 מניות רגילות של שמיר, המהוות 34.54% מסך כוח ההצבעה בחברה, אשר זכאי להשתתף בהצבעה באסיפה הראשונה. הסדר המיזוג אושר ע"י בעלי מניות המחזיקים ב- 1,849,752 מניות המהוות 99.1% מכלל המניות אשר בעליהן נכחו והצביעו באסיפה הראשונה. עוד צוין בבקשה, כי כתב ההצבעה כלל שאלה בדבר העדר אינטרס עודף או עניין אישי באישור ההסדר המוצע, או קשרים עסקיים מתמשכים עם הקיבוץ. קולם של בעלי מניות שלא אישרו את היעדר האינטרס העודף לא הובא בחשבון בהצבעות האסיפה הראשונה. באשר לאסיפה השנייה, צוין בבקשה כי באסיפה זו השתתפו באמצעות כתבי הצבעה, בעלי מניות המחזיקים ב- 12,879,962 מניות רגילות של שמיר, המהוות 75.03% מסך כוח ההצבעה בחברה. הסדר המיזוג אושר ע"י בעלי מניות המחזיקים ב- 12,854,981 מניות, המהוות כ- 99.87% מכלל המניות אשר בעליהן נכחו והצביעו באסיפה השנייה. בעלי מניות המחזיקים בסך של 16,933 מניות, המהוות 0.099% מכלל כוח ההצבעה בחברה, התנגדו להסדר המיזוג. לפיכך, הסדר המיזוג אושר גם ברוב הדרוש עפ"י הוראות הפרק החמישי של חוק החברות בנוגע לאישור עסקאות עם בעלי עניין. כתב ההצבעה כלל שאלה בדבר העדר עניין אישי, בהתאם להוראות חוק החברות בדבר אישור עסקה חריגה עם בעל שליטה. קולם של אלה שלא ענו על שאלת העניין האישי לא נלקח בחשבון בהצבעות האסיפה השנייה. בעלי מניות המחזיקים ב- 2,998,175 מניות, אשר נכחו באסיפה השנייה והצהירו שאין להם עניין אישי בהסדר המיזוג, הצביעו בעד הסדר המיזוג, ומניותיהם מהוות 99.44% מסך המניות שבעליהן הצביעו באסיפה השנייה והצהירו שאין להם עניין אישי. 15. בתגובתה מיום 23/5/2011, לאישור הסדר המיזוג ,ציינה רשות ניירות ערך, כי לאור העובדה שהחברה יישמה את החלטת ביהמ"ש בעניין פרסום ההודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר המיזוג, בארה"ב, היא - הרשות אינה מוצאת לנכון להתערב בעניין זה. הרשות ציינה, כי היא יוצאת מנקודת הנחה, כי החברה עמדה ועודנה עומדת בהקשר זה בהוראות הדין האמריקאי, החלות עליה בשל היותה חברת הרשומה ברישום כפול, ובכלל זה בהוראות הנוגעות לפרסום ודיווח אודות ההסדר בארה"ב, ככל שקיימות הוראות כאלה. 16. הבקשה שבפנינו הינה למעשה הצעת רכש "כפויה" של מניות, על כן עולה השאלה האם ניתן לנקוט במנגנון של הסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, ע"מ לבצע רכישה "כפויה" של מניות. דרך המלך של רכישה כופה הותוותה בפרק השלישי סימן א' (סעיפים 336 - 340) לחוק החברות, שעניינו "מכירה כפויה של מניות". יחד עם זאת, ולאור הנוסח שבסעיף 350 (א), המדבר על פשרה או הסדר, לא רק בין חברה לנושיה, אלא בין חברה לבעלי מניותיה, ניתן לעשות שימוש במנגנון הפשרה או ההסדר שבסעיפים 350 ו- 351 לחוק החברות לצורך רכישה כפויה של מניות החברה, אולם זאת בדרך כלל בהתקיים שני תנאים מצטברים, האחד כשמדובר בהצעת רכישה "ידידותית", קרי, הצעה שהיא על דעת החברה, ומכל מקום שלא בניגוד לדעתה, זאת לאור העובדה כי עפ"י סעיף 350 (א) לחוק, החברה חייבת להיות צד להסדר, על כן, הוראת סעיף זה איננה ישימה במקרה בו החברה מתנגדת להסדר. התנאי השני הוא, שהצעת רכשת המניות מעצם טיבה ומהותה אינה יכולה לבוא בגדר המנגנון של מכירה כפויה של מניות, הקבוע בפרק השלישי, סימן א' לחוק החברות. (ראה בעניין זה פר"ק (ת"א) 35560-08-10 סלע קפיטל נדל"ן בע"מ נגד בעלי המניות בחברה שניתן ביום 7/11/2010). בענייננו, המדובר בהצעת הסדר שהחברה הגישה לרכישת מניותיהם של בעלי המניות בחברה, במטרה להתמגז עם חברה שהוקמה לצורך כך. בענייננו מתקיימים התנאים המאפשרים שימוש במנגנון ההסדר והפשרה הקבועים בסעיפים 350 ן- 351 לחוק החברות , המבקשות נקטו בהליכים הנדרשים ומילאו אחרי כל התנאים הנדרשים לעניין פשרה או הסדר לפי סעיפים 350 ו- 351 לחוק החברות, הם עמדו בדרישות הדין ובדרישות בית המשפט, ובסופו של יום האסיפות המיוחדות של בעלי המניות, שהתכנסו באישור ביהמ"ש ועפ"י סיווג שביהמ"ש קבע, אישרו ברוב הנדרש עפ"י החוק את הצעת ההסדר והמיזוג. לפיכך, ועל יסוד האמור בבקשה ונוכח כל האמור לעיל, ובהנחה כי המבקשת 1 חב' שמיר בע"מ עמדה ועודנה עומדת בהקשר זה בהוראות הדין האמריקאי החלים עליה בהיות החברה חברה הרשומה ברישום כפול, ובכלל זה בהוראות הנוגעות לפרסום ולדיווח אודות ההסדר בארה"ב, (ככל שישנן הוראות כאלה), מורה ביהמ"ש בזאת על אישור הסדר המיזוג במסגרתו תמוזג המבקשת מס' 1 שמיר תעשיות אופטיקה בע"מ ח.צ. 513659565, עם המבקשת מס' 2 שמרוק אקוויזישן סאב בע"מ ח.פ. 514504463 . אישור הסדר המיזוג ייכנס לתוקף במועד השלמת המיזוג , דהיינו במועד בו התקיימו כל התנאים המתלים לביצוע המיזוג כפי שמפורט בהסכם המיזוג שהעתק ממנו צורף לבקשה למתן צו לכינוס אסיפות בעלי מניות חב' שמיר ולאישור הסדר המיזוג .דיני חברותמיזוג חברות