בקשה לשינוי שם בעל היתר בניה








בקשה לשינוי שם בעל היתר בניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לשינוי שם בעל היתר בניה:

א. נשוא העתירה

זו עתירה ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו תבוטל החלטת המשיבה מס' 1 מיום 19.11.00, בבקשה לשינוי שם בעל ההיתר, אותה הגישה העותרת, מאחר ובמסגרת בקשה לשינוי שם שקלה העותרת שיקולים תכנוניים שכבר נשקלו על ידה, לעמדת העותרת, בעת הוצאת ההיתר המקורי.


ב. העובדות הרלבנטיות

ביום 30.12.99 רכשה העותרת את המקרקעין הידועים כחלקות 3, 4, 5, בגוש 6681. (להלן:ב "החלקות").
לחלקות אלה הוצא כבר ביום22/11/93 היתר בניה על שם האחים להבי, לאחר מאבק משפטי ממושך.

ביום 20.8.00 נערכה העותרת לתחילת בניה על המקרקעין. לטענת העותרת הודיעה למשיבה מס' 1 על תחילת הבניה ביום 12.9.00.

ביום 12.10.00 הוציאה המשיבה מס' 1 צו הפסקה מינהלי, המורה על הפסקת הבניה, בנימוק שהבניה באתר נעשית ללא היתר בניה.

בעקבות פנייתה של העותרת לבית משפט השלום בנתניה, הגיעו הצדדים להסכם לפיו תגיש העותרת בקשה שמהותה בקשה לשינוי שם בעל ההיתר, משם להבי על שם העותרת, וזאת עד ליום 10.11.00.

ביום 5.11.00 נפגשו מנהל העותרת ומשיב מס' 3, לצורך קבלת הנחיות לצורך הגשת הבקשה לשינוי שם בעל ההיתר.

העותרת הגישה בקשה לשינוי שם בעל ההיתר, בצירוף המסמכים אותם לגירסתה הונחתה על ידי משיב מס' 3, להגיש.

ביום 19.11.00 התקיים דיון בבקשה, בפני ועדת המשנה של משיבה מס' 1. הבקשה אושרה בכפוף לדרישות הבאות:ו

- על ההתחייבות לפיתוח יהיו חתומים כל בעלי הקרקע המופיעים בנסח רישום המקרקעין, לפי הפרוצדורה שנקבעה בהמלצת מהנדס הועדה.

- התחייבות לאי איכלוס טרם השלמת עבודות הפיתוח של התשתיות, ירשמו כהערת אזהרה בנסח רישום המקרקעין.

- על המבקשים להגיש פיתרון אספקת מים וביוב הכולל פתרונות קצה ישימים בין אם זה ע"י חיבור למערכות קיבוץ שפיים או פיתרון אחר בר ביצוע.
תוכנית זו תהיה חלק בלתי נפרד מההיתר.

- תיקונים טכניים בתיאום הועדה.


ג. הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות והדיון, עולה כי המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בסמכות המשיבה מס' 1 לקבוע דרישות כתנאי להיתר, במסגרת בקשה לשינוי שם בעל היתר.

ד. ההיתר הקודם

כאמור, בידי העותרת היתרי בניה למקרקעין על שם אחים להבי, הבעלים הקודמים של החלקות.
ביום 26.12.99 הוארך תוקפם של היתרי הבניה לשלוש שנים נוספות (נספח טז לעתירה).

לטענת העותרת, מאחר ומדובר בבקשה לשינוי שם בעל ההיתר, הוספת תנאים שאינם כלולים בהיתר שניתן קודם לכן, היא בבחינת חריגה מסמכות.

משיבה מס' 1 טוענת שניים:נ
ראשית, לגרסתה אין בדרישות בהם הותנה ההיתר משום שינוי הדרישות שהוצגו במתן ההיתרים הקודמים.
שנית, מדובר בבקשת היתר על כל המשתמע מכך, לפיכך מתפקידה, לבחון את מכלול השאלות התכנוניות הכלולות בהיתר.

סמכותה של משיבה מס' 1 בבקשת ההיתר נשוא דיון זה תבחן בשני מישורים.
- הסמכות הקבועה בחוק.
- ההתקשרות החוזית.


ה. הסמכות הקבועה בחוק

תקנה 20 א (א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאים ואגרות),התש"ל – 1970, קובעת כדלהלן:ב

"מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה:ו

(ד) חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות בנכס, רשאי מוסד התכנון, לבקשת בעל ההיתר או בעל הזכויות החדש בנכס, להוציא את ההיתר המחודש על שם הבעל החדש של ההיתר או של הזכויות בנכס."

לפי הוראות תקנה 20 א (א) (ד) לעיל, הוסמכה משיבה מס' 1 להוציא היתר מחודש על שם בעל זכויות חדש בנכס.

מאחר והוראות תקנה זו, אינם קובעים מהם השיקולים אותם על משיבה מס' 1 כמוסד תכנון לשקול במקרה זה, אלו השיקולים הבאים בחשבון הם אותם שיקולים הרלבנטים במסגרת המשפט המינהלי.

כבר נקבע כי על הרשות המינהלית לנהוג בהגינות בבואה להחליט בעניינו של האזרח. הגינות זו היא אשר תכתיב את השיקולים הרלבנטים בעניין העומד בפני משיבה מס' 1. בג"צ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקוה נ' מועצת עיריית פתח תקוה ואח', (פ"ד לד (2) 566, 571), קבע:נ

"קיומו של שירות ציבורי סדיר, אחראי ובעל עמדה ציבורית נאותה, מחייב אמון הציבור בכך שהחלטות עובדי הציבור הן ענייניות, ונעשות ביושר ובהגינות"

תכליתה של תקנה 20 א (א) (ד), להעביר את ההיתר על שמו של בעל הזכויות החדש.
לצורך הגשמת תכלית זו יש לצאת מנקודת הנחה, שרוכש הזכויות החדש בקרקע, הביא במסגרת שיקוליו לרכישת הקרקע את העובדה שניתן כבר היתר בניה לקרקע. התקשרותו של הרוכש החדש נעשתה בהתאם למצב הזכויות אשר היו לקרקע במועד הרכישה ובהן ההיתר שניתן על ידי ועדת התכנון המקומית. דיון מחודש בכל הליכי מתן ההיתר יש בו משום שלילת זכויותיו של בעל הנכס החדש, שנרכשו כדין, ופגיעה בקנינו.

בבוא מוסד תכנון לדון בהעברת ההיתר על שם בעל זכויות חדש, אין הוא נדרש לשקול את השיקולים הכלולים בבקשת היתר מקורית רגילה, שכן אז הייתה מתייתרת הוראת תקנה 20 א (א) (ד). השיקולים אותם על מוסד התכנון לשקול צריכים להיות קשורים אך ורק בשאלת העברת ההיתר על שם בעל הזכויות החדש והכרוך בכך, כמו העברת התחייבויות הכרוכות במתן ההיתר הקודם על שם בעל הזכויות החדש, בדיקת בעלי הזכויות הנוכחיים, ועידכון שמות הבעלים החדשים בכל אותם מסמכים הדורשים עידכון.

הצבת דרישות אחרות, הקשורות בשאלות תכנוניות, מהוות חריגה מסמכות המוסד התכנוני הקבועה בתקנה 20 א (א) (ד).

בסעיף 11 לתגובת המשיבים פורטו השיקולים אשר הנחו את משיבה מס' 1 בהחלטתה. אין ולא נמצא בשיקולים אלה דבר וחצי דבר, מהשיקולים אותם הייתה צריכה משיבה זו לשקול בבואה להכריע בבקשה.

כך, בין היתר, בבואה לדון בבקשה, היא מצאה שהעותרת יצאה במסע פרסום למכירת בתים שייבנו במקרקעין. לכן לטענתה התנתה את שינוי השם מהיתר ברישום הערת אזהרה בטאבו הכוללת התחייבות לאי איכלוס.
לא ברור מדוע נדרשה הערת אזהרה בטאבו נוסף להתחייבות אשר ניתנה בהתאם לתנאי ההיתר הקודם. בניית 10 יחידות דיור משמעותה גם מכירה לקונים פוטנציאלים, כך היה ברור בעת מתן ההיתר לבעלים הקודמים וכעת עם הגשת הבקשה לשינוי שם בעל ההיתר, לא השתנה דבר. העובדה שהעותרת יצאה במסע פירסום אינה מצביעה על איזה שהוא פגם בפעולתה. כל חברה קבלנית מלווה את הפרוייקט אותו היא יוזמת במסע פירסום כזה או אחר, ואין בכך כל פגם, הקשור למוסדות התכנון, או בכלל.

נימוק זה חורג מהשיקולים אותם הייתה צריכה משיבה מס' 1 לקחת בחשבון במסגרת ההליך בו דנה.
גם כל נושא התשתיות, שאליו התיחסה משיבה מס. 1 מחדש לא היה בין השיקולים הנדרשים לצורך מתן החלטה במסגרת ההליך בו דנה משיבה מס' 1, שהרי מאומה בנושא התשתיות לא השתנה בין מתן ההיתר הראשון לבין הבקשה לשינוי שם בעל הזכויות.

אשר על כן, אני קובעת שמשיבה מס' 1 חרגה מסמכותה בעצם שקילת שיקולים לא רלבנטים לצורך ההכרעה בבקשה, ובהתניית ההיתר בדרישות נוספות שלא היו מחויבות ממהות הבקשה.


ו. ההתקשרות החוזית

משיבה מס' 1 הגיעה להסכם עם העותרת, במהלך הדיון שהתנהל אצל שופטת בית משפט השלום בנתניה (נספח כז לעתירה). בהסכם נקבע כדלהלן:ב

"בשלב זה מודיעים הצדדים כי הגיעו להסכמה כדלקמן:ו צו ההפסקה המנהלי נשוא ב.ש. 6750/00 מאושר ועומד בתוקפו. הצו מותלה עד ליום 1.12.00.
אם עד ליום 1.12.00 לא יינתן למבקשת היתר בניה על שמה, יראו את הצו המנהלי כמבוטל, ממועד קבלת ההיתר על שמה.

מהנדס הועדה המקומית הנוכח בדיון, מר ירדן ערמון, מודיע לבית המשפט כי אם עד ליום 10.11.00 תוגש לוועדה ע"י המבקשת תוכנית הגשה חדשה שמהותה בקשה לשינוי שם בעל ההיתר, תובא אותה תוכנית ההגשה והבקשה לדיון בוועדה ביום 19.11.00."

לפי ההסכם שהיה בין העותרת לבין משיב מס' 3, התכוונו הצדדים כי תוגש בקשה לשינוי שם בעל ההיתר.

משהסכימו הצדדים על אופי הבקשה, ומבלי לכבול רעיונית את הועדה בעבודה ובשיקוליה, אין משיבה מס' 1 יכולה לדון בבקשה לשינוי שם בעל ההיתר תוך חריגה מהכללים המינהליים הרלבנטים למהות הבקשה.


ז. סוף דבר

לצורך הכרעתי בעתירה זו לא מצאתי צורך לדון ביחסים שהיו בין המשיבים לבין בעלי הקרקע הקודמים. אולם, הנני מוצאת לנכון להעיר כי זכותו של אדם או כל גוף אחר, למנוע בניה, שאינה תואמת את אופי מגוריו, בסמיכות אליו. למימוש זכות זו, יש בידיו שתי דרכים חוקיות. האחת, הגשת התנגדות עניינית לפי החוק. השניה, רכישת המקרקעין שלא לשם בניה.
לא יעלה על הדעת, שבעלי זכות חוקית לא יוכלו לנצל את המקרקעין שבבעלותם לצורך בניה והשבחת המקרקעין, בשל התנגדות בעל אינטרסים סמוך, שלא נקט בדרכים החוקיות העומדות לרשותו. רשויות השלטון מחויבות להגן על זכויותיו הקנייניות של הפרט, ואין להן להפוך ולהיות כלי שרת במאבקם של בעלי אינטרסים שונים.

אשר על כן, הנני מקבלת את העתירה במובן זה, שהחלטת המשיבה מס' 1 מיום 19.11.00 על הדרישות הקבועות בה מבוטלת. על משיבה מס' 1 לדון בבקשה לשינוי שם בעל ההיתר, לפי הפרמטרים שנקבעו בפסק דין זה, לא יאוחר מ – 10 ימים ממתן פסק הדין.

אני קובעת כי הצו המנהלי שהוצא ע"י משיבה מס' 1 ביום 12.10.00 מבוטל.

כן, אני קובעת כי אין העותרת נדרשת להגיש לוועדה בקשה אחרת על זו שהוגשה כבר לקראת הדיון שהתקיים ביום 19.11.00.

הנני מחייבת את המשיבים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ש"ח + מע"מ.
הסכום ישא ריבית והצמדה כדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. היתר בניה למבנה

  2. עורך דין היתר בניה

  3. היתר לבניית קיר ים

  4. הקלות בהיתרי בניה

  5. היתר בניה קרוואנים

  6. היתר בניה כפר נופש

  7. היתר בניה לעליית גג

  8. היתר בניה ללא תוכנית

  9. היתר בניה חלון נוסף

  10. קרן חניה - היתר בניה

  11. ביטול היתר בניה שניתן

  12. היתר בניה מרכז מסחרי

  13. היתר לבניית עליה לגג

  14. היתר בניה מועצה דתית

  15. היתר לבניית גג רעפים

  16. היעדר היתר בניה לדירה

  17. קנס על סטיה מהיתר בניה

  18. היתר בניה בעיר יהוד

  19. חתימת מינהל להיתר בניה

  20. היתר בניה בניגוד לתקנות

  21. בקשת היתר לבניית סופרמרקט

  22. היתר בניה מערכת סולארית

  23. התנגדות להיתר בניה לגדר

  24. היתר בניית חניה בגן ילדים

  25. היתר בניה לפני הפקדת תכנית

  26. דחיית בקשה לקבלת היתר בניה

  27. פינוי דייר מוגן היתר בניה

  28. היתר בניה ללא חתימות שכנים

  29. היתר בניה מעקה בטיחות בכביש

  30. היתר לבניית בריכת נוי לדגים

  31. ביטול החלטה למתן היתר בניה

  32. ביטול היתר בניה בגלל העיצוב

  33. היתר לבניית קיר בבית מגורים

  34. זיכוי מעבירת סטיה מהיתר בניה

  35. נטל ההוכחה של קבלת היתר בניה

  36. היתר בניה מחוץ לגבולות תכנית

  37. חריגה מהיתר בניה - כתב תביעה

  38. תחולת תיקון חוק על היתר בניה

  39. בקשה לשינוי שם בעל היתר בניה

  40. צו מניעה האוסר לבקש היתר בניה

  41. היתר בניה למבנה ביערות הכרמל

  42. היתר לבניית סוכך למסעדה בחורף

  43. אי הגשת התנגדות לבקשת היתר בניה

  44. התניית היתר בניה בתשלום כופר חניה

  45. היטל השבחה - היתר בניה מתקן בזק

  46. ביטול היטלי פיתוח היתר בניה זמני

  47. ערר על אישור בקשה מתוקנת להיתר בניה

  48. תשלום היטל השבחה כתנאי להיתר בניה

  49. קביעה חד משמעית שלא הוצא היתר בניה

  50. בקשה לשינויים בהיתר בניה לבית כנסת

  51. בקשה להיתר בניית בית מגורים לבן ממשיך

  52. בקשה להיתר בנייה לבניית חדרי יציאה לגג

  53. סמכות ועדה מקומית לא לאשר היתר בניה

  54. הורדת קיר מפריד בין דירות - היתר בניה

  55. קבלת היתר בניה ללא הסכמת בעלי הדירות

  56. אי מתן החלטה לבקשה למתן היתר בניה במגרש

  57. שינוי בגודל מגרש לאחר קבלת היתר בניה

  58. ערעור על פסק דין לאחר קבלת היתר בניה

  59. ביטול היתר בניה בגלל אי זימון צד לדיון

  60. פיצויי הסתמכות על היתר בניה שניתן בטעות

  61. תכנית עיצוב ארכיטקטוני כתנאי להיתר בניה

  62. היתר בניה על פי תכנית שהופקדה וטרם אושרה

  63. פיצויים בגין הערמת מכשולים להשגת היתר בניה

  64. אי הוצאת היתר בנייה ע''י הקבלן בעסקת קומבינציה

  65. סמכות ועדת הערר במקרים שניתן היתר ושהבניה כבר בוצעה

  66. ביטול הסכם קניית דירה עקב אי הוצאת היתר בניה בזמן

  67. העברת חלק ממבנה לבעלות העירייה כתנאי לקבלת היתר בניה

  68. היתר בניה על סמך תוכנית מתאר מקומית ללא תוכנית מפורטת

  69. היתר בניה בבית משותף: האם חייבים הסכמה של כל הדיירים ?

  70. טענת רשלנות בטיפול בבקשה לקבלת היתר בנייה להקמת יחידת מגורים

  71. תביעה לקבוע כי הופר ההסכם, והיתר הבנייה ניתן שלא כחוק תוך רמייה

  72. בקשה להיתר בנייה דו משפחתי ב"מסלול ירוק" - ללא פרסום הקלות כלשהן

  73. בקשה להיתר בניית קומת גלריה הגדלת התוספת בחזית דרומית וביטול גרם מדרגות

  74. תנאי להוצאת היתר בניה: הגשת תוכנית קונסטרוקציה מפורטת וכן חישובים סטטיים לבניה

  75. בקשה להיתר בנייה לביצוע שינויים בפתחים, חזיתות, שינויים פנימיים, תוספת קירוי קל חדש והסתרת מתקנים

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון