קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת רשות להתגונן - תביעה לפינוי מושכר: המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן מפני תביעת המשיב לפינוי מושכר, חנות בבעלות המשיב, אשר הושכרה למבקש לפי הסכם שכירות מיום 16.4.08. טענות הצדדים: 1. בתביעה נטען כי החנות הושכרה למבקש לשנה, מיום 1.5.08, עם אופציה להארכתה לשלוש שנים נוספות, שנה בכל פעם. נטען בכתב התביעה כי המבקש הפר את הסכם השכירות מספר פעמים, כאשר חלק מההפרות טרם תוקנו. כך, למשל, המבקש לא שילם את דמי השכירות בגין חודש יולי 2008 ובחודש ספטמבר 2008 נמסר לו מכתב המודיע על ביטול הסכם השכירות. לאחר מכן, המבקש שילם את חובו למשיב. המבקש לא טיפל בהעברת המע"מ החל על דמי השכירות ישירות לרשויות מע"מ, לא המציא למשיב העתק חידוש פוליסת הביטוח של המושכר, ביצע שינויים במושכר בניגוד להתחייבותו, ומכאן לא קמה זכותו למימוש האופציה. המבקש אף העביר את החזקה בחנות לצד ג', ללא הסכמת המשיב. מכל מקום, נטען בתביעה, כי המבקש לא הודיע בכתב ובמועד על מימוש האופציה. 2. בתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן טען המבקש כי הוא מנהל עסק ליבוא ושיווק נעליים במושכר אותו שכר מהמשיב, כאשר כל התנהלותו היתה מול אשת המשיב. מצב המושכר בעת חתימת הסכם השכירות היה בכי רע והשתלטות "משפחת פשע" על מאפיה הגובלת עם החנות גרמה לחסימה מוחלטת של הצד הצפוני של המושכר. למרות זאת, הסכים המבקש לשכור את המושכר. אשת המשיב אישרה את תוכנית השיפוצים שהציג המבקש בפניה, ואכן המבקש ביצע השיפוץ האמור. הגם שנטען להפרת ההסכם ממועד תחילת השכירות, הרי המשיב האריך למבקש את תקופת השכירות משך שתי תקופות אופציה. משנסגרה המאפיה, ביקש המשיב לפתוח מחדש את הצד הצפוני של המושכר, והמבקש הסכים לעשות כן, בתיאום עם אשת המשיב. באשר לפוליסת הביטוח, המבקש ערך פוליסת ביטוח למושכר כפי שהתחייב על פי ההסכם אף לתקופות האופציה. העתקי הפוליסות הומצאו לאשת המשיב, אשר ביקרה במושכר בתדירות גבוהה וממילא המשיב הסכים לחידוש האופציות. באשר למע"מ, הצדדים פנו יחדיו למשרדי מע"מ על מנת לברר את אופן ההתחשבנות בספרי הצדדים, אך בתקופת השכירות השלישית אשת המשיב הודיעה למבקש כי רשויות מע"מ אינן מקבלות עוד את הפיתרון שהוצע והמבקש ביקש כי הצדדים יגשו במשותף למשרדי מע"מ, אך המשיב סירב. בעבר הסכים המשיב למימוש האופציה על סמך הודעה בעל-פה . באשר לתקופת האופציה השניה, אשת המשיב שלחה למבקש מיסרון בחודש מרץ 2010 בו הודיעה כי היא מגיעה לקבל את השיקים לתקופת האופציה. אולם, אשת המשיב ביקשה שתוצא חשבונית מס עצמית בגין המע"מ, אך המבקש סרב לכך, שכן על המשיב להסדיר הענין מול רשויות המס. לפיכך, שלח המבקש את השיקים המעותדים לכל תקופת האופציה השניה למשיב. הודע למשיב במועד על מימוש האופציה השניה ואין המשיב זכאי לפנות את המבקש מהמושכר. באשר לאי תשלום דמי שכירות חודש יולי 2008, סכום זה שולם וממילא הסכים המשיב להארכת השכירות לתקופת האופציה הראשונה. לטענת המבקש, הוא לא הפר את הסכם השכירות, ואם היו הפרות, הרי אלה תוקנו ו/או נמחלו על ידי המשיב. בדיון שנערך בפני נחקר המבקש על תצהירו. המבקש הבהיר כי החשבונית שצורפה לבקשתו מתייחסת לתקופת השכירות הראשונה ללא מע"מ, משום שמדובר ב"מע"מ עצמי" בהוראת רואה החשבון של המבקש. לטענת המבקש, המשיב לא רצה לגשת עימו למשרדי מע"מ לשם הסדרת ענין זה. המבקש הבהיר כי ערך פוליסה למושכר לפי הנחיות חברת הביטוח. לטענת המבקש, הוא ביקש לבטל את השיקים ששלח למשיב מאחר והמשיב הציג שישה שיקים ביחד לפרעון. המבקש הסביר כי לא שלח שיקים נוספים למשיב, שכן היה עלול להיתבע לכפל תשלום. אשת המשיב ניתקה לו את הטלפון ואף ב"כ המשיב סרבה לשוחח עימו. קודם למשלוח השיקים באמצעות הדואר, ביקש המבקש למסור את השיקים למשיב ולאשתו, אך הם סרבו. המבקש הצהיר כי הוא מוכן להפקיד את סכום שלושת השיקים במזומן. המבקש הצהיר כי אין שימוש במים במושכר וכי הוא משלם את דמי הארנונה עבור המושכר. המבקש הצהיר כי ההסכמה למימוש תקופת האופציה ניתנה באמצעות מיסרון של אשת המשיב. לא נשלחה הודעה כתובה מטעם המבקש לענין מימוש האופציה. המבקש הצהיר כי העסק מנוהל תחת שם "רשת" וכי בן דודו מוכר בחנות . פרסום שנערך לענין זה כאילו העסק הינו בהנהלת בן הדוד נערך על מנת "לתת לו הרגשה טובה", כטענת המבקש. לטענת המבקש, יש לו שותפים סמויים ברשת. ב"כ המבקש טען בסיכומיו כי גרסתו לא נסתרה, כי המשיב הציג את השיקים לפרעון באותו מועד, כאשר לא רצה לקבל כל תשלום או שיקים חלופיים. אשת המבקש ביקשה לקבל את השיקים נשוא תקופת האופציה ולא היה צורך במתן הודעה כתובה למימוש האופציה. המשיב הוא שסיכל את ביצוע הסכם השכירות . לענין שעון המים, אף החיוב שהוצג במהלך החקירה הנגדית מעיד על דמי חיוב קבועים ולא על דמי שימוש במים. המבקש ערך פוליסת ביטוח למושכר ולא נטען בכתב התביעה כאילו היה צורך ברישום המשיב כמוטב על פי הפוליסה. לא הוצגה ראיה בדבר החלפת השוכר במושכר והמבקש אף נתן הסבר לענין המע"מ. ב"כ המשיב טען כי היה על המבקש להעביר את רכיב המע"מ בגין דמי השכירות לרשויות והוא לא עשה כן. המבקש לא שלח העתקי פוליסת הביטוח למשיב ואין הפוליסות עונות להתחייבויות המבקש על פי ההסכם. המבקש לא שילם התשלומים השוטפים בגין המים ואישר כי יש לו שותפים סמויים. המבקש מסר מספר גרסאות לענין מסירת השיקים בגין תקופת האופציה ומודה כי לא שילם את דמי השכירות החודשיים עד אותו מועד. שינויים במושכר ניתן לבצע בכפוף להמצאת היתר בניה כדין, אך המבקש לא הציגו. נוכח הפרת המבקש את ההסכם, זכאי המשיב למתן פסק דין לפינוי המבקש מהמושכר והסכים לעיכוב ביצועו לשלושה חודשים בכפוף להפקדת מלוא דמי השכירות לאותה תקופה. ב"כ המבקש בסיכומי תשובתו טען כי הטענה בדבר העדר היתר בניה לשינויים במושכר הינה בגדר הרחבת חזית. הטענות לענין השיפוצים, פוליסת הביטוח, שעון המים ומימוש האופציה באמצעות מכתב רשום נזנחו על ידי המשיב והיו ידועות לו עוד לפני תקופת השכירות הראשונה. חוזה השכירות נערך בפני המבקש עצמו ולא מול "הרשת". לאחר הדיון צירף המבקש, בהתאם להחלטתי, את העתק תצהירו המלא והעתק המיסרונים אשר לא נסרקו באופן קריא לתיק בית המשפט. כמו כן, המשיב הגיש הודעה לפיה השיקים שהוגשו במהלך החקירה הנגדית לא הוחלפו על ידי המבקש ודמי השכירות בגין החודשים מאי ויוני 2011 לא שולמו על ידי המבקש. דיון: כידוע הכלל הוא כי על המבקש להראות הגנה לכאורה, ולו דחוקה, מפני התביעה, על מנת ליתן לו רשות להתגונן. בכתב התביעה, כאמור, נטען למספר הפרות לכאורה של הסכם השכירות מצד המבקש, בגינן עותר המשיב לפינוי המבקש מהמושכר. באשר לטענה לאי תשלום דמי שכירות בגין חודש יולי 2008, כנטען בכתב התביעה, אין חולק כי סכום זה שולם אף לאחר שנשלח מכתב התראה מטעם ב"כ המשיב למבקש ולאחר מכן אף תקופת האופציה הראשונה מומשה בהסכמת הצדדים. מכאן אין עוד בטענה זו כדי לבסס העתירה לפינוי המושכר כיום. באשר לטענה לאי העברת המע"מ לרשויות המע"מ- לפי סעיף 5 (ב') להסכם השכירות קבעו הצדדים כי יגשו יחד למשרדי מע"מ לשם הסדרת העברת המע"מ על ידי המבקש ישירות לרשויות מע"מ או בפני רואה החשבון של המבקש, אם ניתן לעשות כן. המבקש טען כי בשלב ראשון הוסכם אופן תשלום המע"מ, ולאחר מכן הודע לו, על ידי אשת המשיב, כי אותו הסדר לא יכול עוד לעמוד. משכך, טען המבקש כי היה על הצדדים לגשת בשנית למשרדי מע"מ, אך הדבר לא נעשה בעטיו של המשיב. המבקש התייעץ עם רואה החשבון שלו ופנה בעצמו למשרדי מע"מ ונאמר לו כי על המשיב עצמו לפנות לשלטונות מע"מ. טענה זו לא נסתרה במסגרת חקירת המבקש בפני, אשר שב וטען כי פעל כפי הוראת רואה החשבון שלו בענין המע"מ. באשר להמצאת פוליסת ביטוח למושכר לתקופת האופציה, לפי סעיף 8 להסכם השכירות, היה על המבקש לבטח על חשבונו את המושכר ולהמציא העתק מן הפוליסה למשיב. על פי הוראות ההסכם יש לציין את המשכיר כמוטב על פי הפוליסה ועוד כיוצ"ב כמפורט בהסכם. המבקש טען כי ערך פוליסות למושכר למן תחילת תקופת השכירות ואף בתקופות האופציה וצירף העתק מרשימות הפוליסות לתצהירו. ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי הפוליסות אינן עונות להתחייבויות המבקש על פי הסכם השכירות וכי לא העביר למשיב את העתקי הפוליסות. בכתב התביעה לא נטען כי הפוליסות אינן עונות לדרישות הסכם השכירות, אלא נטען כי המבקש לא המציא למשיב חידוש מפוליסת הביטוח של המושכר. לענין זה יצוין כי בתצהירו הצהיר המבקש כי המציא את הפוליסות, כולל לתקופת האופציה, לידי אשת המשיב שהיתה מגיעה למושכר בתדירות גבוהה. אמנם בחקירתו הצהיר המבקש כי לא נדרש על ידי המשיב לשלוח את פוליסת הביטוח יחד עם השיקים בגין השכירות, אך הפוליסות נשלחו, לטענתו, מהחברה המבטחת לב"כ המשיב. מכאן, לענין זה, לכאורה המבקש הראה הגנה מפני הטענה להפרת ההסכם בגין אי המצאת חידוש פוליסת הביטוח. באשר לטענה להפרת ההסכם בגין ביצוע שינויים במושכר, לענין זה נתן המבקש את גרסתו וטען לשינויים שהוסכמו על דעת המשיב ו/או אשתו. המבקש צירף העתק מיסרון מאשת המשיב, נספח א' לבקשה, לעניין זה. בשלב זה הראה המבקש הגנה לכאורה אף בענין זה. באשר לטענה כי המבקש הוריד את שעון המים מהמושכר, גם לענין זה נתן המבקש את גרסתו ולצורך השלב שבפני, זו עמדה במהלך החקירה הנגדית. באשר לטענה כי המבקש העביר את החזקה בחנות לצד ג' ללא הסכמת המשיב, טען המבקש כי בן דודו עובד עימו בחנות, כי הפרסום שנערך לענין זה איננו מעיד על כך שבן דודו הינו השוכר וכי אין בכך כדי למנוע ממנו לנהל את רשת חנויות הנעליים שבבעלותו באמצעות שותפים אחרים. אף בענין זה לא מצאתי כי אין לקבל את גרסת המבקש לצורך השלב שבפני. באשר לטענה כי המבקש לא עמד בתנאים למימוש תקופת האופציה השניה על דרך מתן הודעה מראש בכתב, לענין זה טען המבקש כי אף לשם מימוש תקופת האופציה הראשונה לא ניתנה על-ידו הודעה בכתב והדבר הוסכם על ידי המשיב. באשר לתקופת האופציה השניה אשר החלה ביום 1.5.10, המבקש צירף העתק מיסרון מאשת המשיב המודיע כי הינה מגיעה על מנת לקחת שיקים על סך 6,250 ₪ מיום 1.5, כשלטענת המבקש, ההודעה נשלחה ביום 10.3.10 . לצורך השלב שבפני, יש בכך כדי להוות הגנה לכאורה מפני הטענה לאי מימוש האופציה כדין. לכך יש לצרף את העובדה כי המבקש ערך פוליסת ביטוח אף לתקופת האופציה השניה. כן יש לציין כי המשיב עצמו ביקש לפרוע את השיקים שמועדי פרעונם לתקופת האופציה השניה. לא נעלם מעיני כי המבקש לא שילם חלק מדמי השכירות עד כה. המבקש הסביר זאת בכך שהמשיב ו/או אשתו ו/או באת כוחו סרבו לקבל לידיהם את השיקים באמצעותם ביקש לשלם את דמי השכירות בגין תקופת האופציה השניה. המבקש הסביר כי היה נכון לבצע התשלומים במועד, ואולם לאחר שהמשיב בחר להפקיד מספר שיקים ביחד, המבקש נתן הוראה לביטולם והיה נכון לבצע התשלומים בגינם במידה ויושבו לידיו השיקים על ידי המשיב, על מנת שלא יהיו בידי המשיב תשלומים כפולים. אף לא נעלם מעיני כי השיק הנוסף שחולל חולל בחודש מרץ 2011 ולכאורה איננו קשור לאותה "סידרת שיקים" לה טען המבקש מלכתחילה. יחד עם זאת, בכתב התביעה נטענו, כמפורט לעיל, טענות מספר להפרת ההסכם, אשר חלקן, לכאורה, תוקנו בהסכמת הצדדים, באשר לחלקן האחר, לכאורה הראה המבקש כי לא קמה הפרה כנטען וכאשר בחלקן הנוסף נראה כי יש לשמוע ראיות, האם קמה זכות המשיב לפינוי המושכר נוכח אותן הפרות נטענות ובנסיבות המתוארות בין הצדדים דנן. אשר על כן באתי לכלל מסקנה כי יש להתנות מתן רשות להתגונן בתנאי שיגלם תשלום בגין דמי השכירות שטרם שולמו ותוך הבטחת תשלום חלק מדמי השכירות העתידיים. לפיכך אני קובעת כי תינתן למבקש רשות להתגונן מפני התביעה באם המבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך 56,250 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהמצאת ההחלטה לב"כ המבקש, כשימי פגרת בית המשפט יבואו במנין הימים. יצוין כי, ככל ושולם למשיב סכום כלשהו על חשבון דמי השכירות מאז מועד הדיון שנערך בתיק זה, יופחת סכום זה מסכום ההפקדה האמור לעיל, ויהיה על המבקש להפקיד את היתרה לאחר ניכוי אותו סכום, בתוך המועד הנקוב לעיל לשם מתן רשות להתגונן. יופקד הסכום האמור במועד, תינתן למבקש רשות להתגונן והתצהיר התומך בבקשתו ישמש ככתב הגנה מטעמו. לא יופקד הסכום האמור במועד, תידחה הבקשה למתן רשות להתגונן והמשיב יהיה זכאי לקבלתן פסק דין כנגד המבקש לפינוי המושכר. הוצאות הדיון בבקשה בסך 2,500 ₪ יושתו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי. בקשת רשות להתגונןפינוי מושכרתביעת פינוישכירותפינוי