גילוי חומר חסוי בתיק חקירה של מע''מ

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גילוי חומר חסוי בתיק חקירה של מע''מ:

מ"מ הנשיא מ' שמגר:ו .1עתירה זו סבה על דבר פנייתן של העותרות לשר האוצר בבקשה, כי יפעיל סמכותו לפי סעיף 142(א)(1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975"ויתיר ויורה למנהל מס ערך מוסף", כאמור בעתירה, "לגלות לעותרות ולאפשר להן עיון והעתקה של כל החומר שהיה מצוי ומצוי בתיק חקירה מס ערך מוסף", שנפתח נגד העותרות ונסגר לאחר מכן, משנסתבר בחקירה, כי לא נעברה על-ידיהן כל עבירה על החוק הנ"ל.
.2לטענת העותרות, מתנכל להן שכן של הוריהן, והוא מרבה בהגשת תלונות לרשויות שלטון שונות כדי להצר צעדיהן וצעדי הוריהן. כך פנה, לטענתן, לרשויות החוקרות עבירות מס ערך מוסף והעלה את הטענה, כי הן עוסקות למטרות מסחריות בייצור דברי קרמיקה וכי הן חבות על כן במס הנ"ל.
.3שלטונות המס אכן ערכו חקירה של העותרות, והסתבר בה, כאמור לעיל, כי אין מקום להלין עליהן, והתיק נסגר. שלטונות המס לא גילו לעותרות מי המתלונן, אשר בעקבות דבריו נפתחה החקירה, אך פרקליטן המלומד של העותרות, עו"ד י' עזריאל, טען לפנינו, כי מרשותיו יודעות אל נכון מי המתלונן, והן אף יודעות או משערות מה נאמר במכתב. אולם הן מבקשות עתה משלטונות מס ערך מוסף, כי יגלו להן את תוכנו של מכתב התלונה, אף אם לא יגלו להן את שם הכותב, כי מתנהלים הליכים ביניהן לבין השכן האמור, והמסמך דרוש להן לצורך הוכחת טענתן, כי השכן האמור הוא בגדר
מעוול, מאחר שמעשיו עולים כדי נגישה, כמשמעותו של הדבר לפי סעיף 60

לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
משסירבו רשויות האוצר להיענות לבקשה, באה פנייתן של העותרות לבית- משפט זה.
.4ביקשנו התייצבותו לפנינו של היועץ המשפטי לממשלה, וכפי שעולה מהודעתה בכתב של פרקליטות המדינה, אלו הטעמים העיקריים, בעטיים מסרב עתה שר האוצר להיענות למבוקש:נ
"כעולה מתשובותיו המנומקות של משרד האוצר - שנכתבו על פי הכרעתו של המשיב עצמו (נספחים ט', י"א, ט"ו, י"ח לעתירה, בעקבות נספחים ב' ו- ד', מהם כבר עלתה עמדת שלטונות המכס) - השקפתו היא שבדרך כלל אין לגלות שמו של מודיע.
נראה לנו כי השקפה זו היא חוקית ונופלת במסגרת ד' אמותיו של שיקול הדעת שהקנה המחוקק למשיב. טעמו של החסיון שנקבע בחוק מע"מ (ובחוקי מס אחרים) הוא לאפשר לשלטונות המס לקבל מידע מלא ואמין ככל הניתן, הן מאת הנישום והן אודות הנישום, כדי שיוכלו לעשות עבודתם נאמנה, לטובת המדינה והציבור. כך מובטח אדם, הפותח בפני שלטונות המס את ספריו ועסקיו, מפני החשש שמידע עלול לדלוף למתחריו וכדומה; וכך גם מוגן אדם, המוכן למסור מידע על זולתו, מפני החשש ששמו יוסגר לידי הנישום.
תפקידיו של הגוף החוקר במכס, כאחיו ברשויות מס אחרות וכעמיתיו ברשויות החוקרות בכלל (משטרה, כוחות בטחון) - מאלצים אותו להיזקק גם למודיעים, וכלל בסיסי וידוע הוא שאין כל סיכוי להיזקק למודיעים, בלא שתובטח להם אלמוניות מלאה. במסגרת זאת נקבע כבר מזה זמן חסיון זהותו של מודיע משטרתי בפלילים ושל המוסר מידע בטחוני לכוחות הבטחון, והדברים מעוגנים בחוק." .5(א) סעיף 142(א) לחוק מס ערך מוסף קובע, כי -
"(א) לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה, אלא אם (1) שרהאוצר התיר לגלותה; (2) נדרש לגלותה בהליך משפטי על פי חוק זה או חוק מסים כמשמעותו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967".
ההליכים בין השכן של הורי העותרות לבין העותרות אינם בגדר הליך משפטי, שפיסקה (א)(2) הנ"ל חלה עליו, ומכאן פנייתן, כי שר האוצר יתיר גילוי הנתונים, כמבוקש.

(ב) שיקול הדעת בנושא שלפנינו הוקנה לשר האוצר, והיה עלינו, עלכן, לבחון אם נתקיימו במקרה דנן, ולו לכאורה, נסיבות, המצדיקות התערבותו של בית-משפט זה, יהיה זה בשל פגם לכאורי בהחלטה, שעליה סבה עתירה זו, או בשל ליקוי בתהליך קבלת ההחלטה שיש בו כדי לפגום בתקפותה.
ניתן לפטור את החלופה השנייה, כמובא לעיל, על אתר, כי ברור לאור החומר, שהשר נתן דעתו לבקשה שלפניו, ביקש לגביה עובר למתן החלטתו את חוות-דעת הנוגעים בדבר והמתמצאים בו על-פי מהותו ואופיו, והכריע בה לאחר עיון ושיקול.
.6(א) השאלה המרכזית היא בשינוי לבוש וצורה, אם ההגנה על שמם של מודיעים היא בגדר טעם סביר לסירובו של השר, כאשר הוא מתבקש להפעיל סמכותו לפי סעיף 142הנ"ל. בהקשר זה טען עו"ד עזריאל, כי סעיף 142בא להגן אך ורק על החייבים במס, שענייניהם מתבררים על-ידי הרשות, וכי אין להרחיב את היריעה ולפרוש הגנתו של החוק גם על אלה המעלים תלונות, וביחוד תלונות שווא, בפני השלטונות.
טענתו האמורה של הפרקליט המלומד איננה מקובלת עלי, מאחר שיש בה כדי להצר ולצמצם תחומיו של סעיף 142מעל ומעבר למה שעולה מנוסחו, עלפי פירושם של הדברים כפשוטם. סעיף 142מתייחס, על-פי האמור בו, לכל ידיעה שהגיעה לפלוני "עקב ביצוע חוק זה", ונוסח דברים זה חובק בתוכו גם את מכתבי התלונה לסוגיהם, המגיעים לרשויות המס עקב מילוי תפקידן. ההגנה על שמם של מתלוננים היא גם סבירה כשלעצמה לאור מהותו ומטרתו של החוק עליו מדובר, ויש לראותה כרלוואנטית מבחינת סוג הנושאים, אשר אותם רשאי השר לשקול עובר להפעלת שיקול-דעתו. הווה אומר, אין היא בגדר שיקול זר, כי ההגנה על המודיעים היא בגדר הגנה על מקורות מידע, שהם חשובים לרשויות המס והוכיחו עצמם, לא אחת, כאמצעי יעיל לאכיפתו של החוק ולשירוש תופעות של התחמקות מן המילוי אחר דרישותיו.
(ב) פרקליטן המלומד של העותרות הציע לנו, כי הוא מוכן להסתפק בנוסחו של המכתב, תוך השמטת כל איזכור של שם הכותב, הידוע לו ממילא.
אין בכך כדי לפתור בעייתו של המשיב, היינו, אין בכך כדי למנוע את הנזק, אותו צופה המשיב מגילוי שמות מודיעים. בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה לא אישר את הנחתן של העותרות באשר לזהותו של הכותב, אך עיקרו של דבר, אין בהשמטת השם כדי למנוע גילוי הזהות של הכותב. רבים המכתבים היכולים להוליך לזיהויו של הכותב עקב העובדות המובאות בהם, וקשה לקיים אבחנות וסייגים בין המכתבים לפי אמת מידה זו, לפיה יגלו את המכתב האחד ויסרבו לגלות את האחר. יתר-על-כן, עצם הידיעה, כי מכתב עלול להתגלות - ויהיה זה תוך השמטת השם - ייצור אצל המודיעים בכוח אותו מורא, שירתיע אותם מראש מכתיבתה של התלונה, כאשר השר מעוניין בהמשך זרימתו החופשית של מקור מידע זה.

על-כן לא ראינו אף לכאורה עילה לפסילת החלטתו של שר האוצר ולהתערבות בשיקול-דעתו לפי סעיף 142הנ"ל.
.7לא ראינו, כמובן, להביע דעתנו בנושא שלפנינו, באופן שיהיה בו כדי להשפיע על ההליכים, המתנהלים לפני ערכאה אחרת, ומה גם שלא ראינו את תוכנה של התלונה. על-כן די בכך שנפנה, מבחינת קו מנחה כללי, לדברים, שנאמרו על-ידינו בע"א 310/74 [1] וע"א 788/79 [2], כאשר את האמור שם יש, כמובן, לקרוא בשינויים הנובעים מן העניין.

.8העתירה נדחית.

השופט יהודה כהן:ב אני מסכים.
השופט מ' אלון:ו דעתי כדעת חברי הנכבד, מ"מ הנשיא השופט שמגר, כי דינה של עתירה זו לידחות. החיסיון שבסעיף 142(א) לחוק מס ערך מוסף הינו לטובת הנישום והמדינה כאחד. לטובת הנישום - כדי למנוע הימנו חשש כלשהו, שמסירת פרטי הדברים בדבר עסקיו והכנסתו לשלטונות המס יגיעו לידיעתו של אחר; לטובת המדינה - למען אפשר לשלטונות המס להגיע לחקר האמת על ידי קבלת מידע מגורמים אחרים, אשר ייאותו לכך אם זהותם תישאר חסויה (ראה בג"צ 207/70 [3]; ואשר על-כן הסכמתו של הנישום בלבד אין בה כדי להתיר את החיסיון.
הסמכות להתיר את החיסיון ולגלות ידיעה, שהגיעה לשלטונות המס,
מסר המחוקק בידי שר האוצר (סעיף 142(א)(1) הנ"ל), אך סתם המחוקק ולא פירש, מה הם השיקולים, שלאורם ועל-פיהם יחליט שר האוצר להשתמש בסמכותו זו. נראה, כי על טיבם של שיקולים אלה ניתן להסיק, בדרך ההיקש ואף במידת הקל וחומר, מהאמור לעניין הוראת חיסיון דומה בסעיפים 44ו 45לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- .1971בסעיפים האמורים מדובר בחיסיון לטובת המדינה או לטובת הציבור, וכאשר עותר בעל דין לגלות את הראיה, שהשר הנוגע בדבר הורה, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, יחליט בית המשפט בעתירה על-פי השיקול, אם "הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה". אמנם כן, בענייננו סמכות ההכרעה ושיקול הדעת אם לגלות ידיעה מסוימת מסורה בידי שר האוצר, ולעניין סעיפים 44ו- 45הנ"ל, סמכות ההכרעה ושיקול הדעת מסורים בידי שופט מבית המשפט העליון, אך מהות השיקול, שלפיו יכריע שר האוצר אם להתיר גילויה של ידיעה לעניין סעיף 142(א) הנ"ל, דומה היא למהות השיקול, שלפיו יכריע בית המשפט להתיר גילויה של ראיה לעניין סעיפים 44ו- 45הנ"ל, היינו, מציאת האיזון המתאים והנאות בין האינטרס של טובת המדינה והציבור לגבות מס אמת עלידי אי-גילוי האמת בדבר זהות המודיע, מחד גיסא, לבין האינטרס של עשיית צדק על-ידי גילוי האמת,
מאידך גיסא. שני האינטרסים גם יחד ראשונים במעלה הם, והאיזון ביניהם צריך שייעשה בהתאם לכך.

טוען בא-כוח המלומד של העותרות, כי מבקשות הן לדעת תוכן הדברים, שמסר המודיע לשלטונות המס, כדי לבוא לחקר האמת בתביעה משפטית, המתנהלת בינן לבין המודיע. לשון אחר לטענתן - האינטרס של עשיית צדק מחייב גילוי הידיעה. טענה זו הביא בא-כוח העותר לפני שר האוצר, אשר החליט, כי העניין שיש למדינה באי-גילוי הידיעה עדיף במקרה זה על הצורך בגילוי האמת לשם עשיית צדק. אף אם ייתכן, כי שיקול הדעת שלנו במתן העדפה בין שני אינטרסים אלה שונה היה משיקול-דעת שר האוצר, הרי מן המפורסמות הוא, שאין בית-משפט זה שם שיקול-דעתו שלו במקום שיקולדעת הרשות המינהלית, ואינו מתערב בהחלטת הרשות המינהלית, אלא כאשר קיימות נסיבות מיוחדות, המצדיקות התערבות זו, ולא זהו המצב בעניין שלפנינו, כמבואר בפסק-דינו של חברי הנכבד, מ"מ הנשיא שמגר.

הוחלט לדחות את העתירה.
העותרות יישאו בהוצאותיו של המשיב בסכום של 000, 5שקלים.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קנס מנהלי מע''מ

  2. סעיף 12 לחוק מע"מ

  3. מחדל בחקירת מע''מ

  4. מע''מ על היטל הטמנה

  5. עקרון ההקבלה מע''מ

  6. אי הגשת דוחות מע''מ

  7. מע''מ ברשות הפלסטינית

  8. קיזוז מע''מ בתיק האישי

  9. נטל הראיה בערעור מע''מ

  10. מע''מ על ארוחות לעובדים

  11. שימוש לצורך עצמי מע''מ

  12. ביקורת מע''מ מורה נהיגה

  13. מע''מ על שכר טרחת עו''ד

  14. מע''מ על הלוואות למנהלים

  15. הפקדת ערבון בערעור מע''מ

  16. האם משלמים מע"מ על מים ?

  17. מע''מ על עסקת מכירת דירה

  18. מע''מ על מכירת קרקע באילת

  19. הגדרת ''תמורה'' לצרכי מע''מ

  20. חיוב מע''מ שותפות לא רשומה

  21. מע''מ על מכירת דירת מגורים

  22. ערעור לפי סעיף 83 לחוק מע''מ

  23. נטל הבאת הראיות בתביעות מע''מ

  24. מע''מ על פיצויים לפי סעיף 197

  25. גביית מע''מ מצד ג' - סעיף 106

  26. האם מחיר שוק מקרקעין כולל מע''מ

  27. מע''מ על השכרת נכס של מוסד כספי

  28. מע''מ על הוצאות הגנה של עורך דין

  29. בקשה לדחייה על הסף של ערעור מע''מ

  30. גביית יתר של מע''מ - תביעה ייצוגית

  31. מע''מ על שיחות טלפון מחו''ל לישראל

  32. גילוי חומר חסוי בתיק חקירה של מע''מ

  33. ניכוי מע''מ עוסק הרשום ברשות הפלסטינית

  34. האם אפשר להזדכות על המע"מ במכירת דירה ?

  35. תרומה תמיכה או סיוע: סעיף 12(א) לחוק המע"מ

  36. מע"מ חלקי על מכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין

  37. קבלת אישור לצורכי חוק מע"מ לא מספקת לפטור מארנונה מכח סעיף 4(א)(IV) לפקודת הפיטורין

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון