האם מומחה בית המשפט רשאי להיעזר בחוות דעת מומחה אחר ?

האם מומחה רפואי מטעם בית המשפט יכול להיעזר בחוות דעת מומחה אחר ? תקנה 9(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז - 1986מתירה למומחה שמינה בית המשפט - לדרוש, בין היתר, מהנפגע לעמוד בבדיקות רפואיות או בבדיקות אחרות. לעיתים עשוי מומחה שמינה בית המשפט להיעזר בחוות דעתו של מומחה אחר שמינה בית המשפט, כדי שיקבע את התשתית הדרושה לו לגיבוש חוות דעתו. במיוחד דרושה למומחה חוות דעתו של מומחה אחר בתחום שאינו בגדר ידיעתו המקצועית המיוחדת (ראה, רע"א 333/89שלום חברה לביטוח בע"מ נגד ידידים, עמ' 375, עמ' 377מול ד'-ה'). האיסור שלא לדרוש מבעלי הדין חוות דעת רפואיות , כאמור בתקנה 9(ב) לתקנות האמורות מתייחס אך לחוות הדעת של בעלי הדין (ראה שם, עמ' 377, מול האות ב'). בתחומים רפואיים קרובים, אפילו אינם חופפים כמו פסיכאטריה ונוירולוגיה, לפי הדוגמה שמביא כב' השופט ש. לוין ברע"א 333/89 הנ"ל, ואין צריך לומר - בתחומים חופפים כמו נוירולוגיה ונוירופסיכאטריה כמקרה שבפני "יש חשיבות לכך שכל אחד מהמומחים שנתמנו על ידי בית המשפט יוכל להניח כתשתית לחוות דעתו את הממצאים של רעהו המומחה תחום אחר" (שם, עמ' 377, מול ה'). פרשנות נכונה וראויה של הוראות תקנה 9(א) לתקנות המומחים הוא שיש להתיר למומחה שמינה בית המשפט בתחום מסוים לקבל חוות דעת, הערכה או בדיקה הדרושים לו כדי להניח תשתית לחוות דעתו בתחום שלגביו הוא מונה, ובמיוחד בתחום מסוים שאין לו לגביו ידיעה או מומחיות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם מומחה רפואי מטעם בית המשפט יכול להיעזר בחוות דעת מומחה אחר: 1. זו בקשת רשות ערעור, שהוסכם לדון בה כערעור, לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. התובעת, קטינה ילידת שנת 1979, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 26.3.91, ובעקבות הפגיעה האמורה, הגישה תביעה נגד המשיבה, בבית משפט השלום בירושלים. בית המשפט קמא מינה את ד"ר פיליפ רוזנברג מומחה בתחום הנוירולוגיה - לבדוק את התובעת ולהגיש לבית המשפט חוות דעת לענין נכות נוירולוגית. ד"ר רוזנברג ביקש לקבל הערכה נוירופסיכולוגית, לפני שיסכם את חוות דעתו, ואמנם ניתנה הערכה נוירופסיכולוגית שבעקבותיה ניתנה חוות דעת מסכמת של ד"ר רוזנברג. המומחה, ד"ר רוזנברג, והנוירופסיכולוג, ד"ר זלוטוגורסקי, נשאלו, שניהם, שאלות הבהרה בעקבות חוות דעתם. ב"כ התובעת אף הזמין את שניהם כדי שייחקרו על חוות דעתם לישיבת הוכחות שנקבעה ליום .17.1.96 בית המשפט קמא לא התיר את שאלות ההבהרה לנוירופסיכולוג. ד"ר רוזנברג, שהוא המומחה שמינה בית המשפט, נחקר על חוות דעתו, ואחרי חקירתו ביקש ב"כ התובעת להתיר הזמנתו של ד"ר זלוטוגורסקי הנוירופסיכולוג, כדי שייחקר על ההערכה (חוות הדעת) שצורפה לחוות דעתו של המומחה, ד"ר רוזנברג. בית המשפט קמא קבע, בהחלטתו מיום 28.3.96, כי חוות הדעת של ד"ר זלוטוגורסקי אינה אלא "כלי עזר" בידי המומחה שמינה בית המשפט, לצורך "הכנת חוות דעתו, ולפיכך אם יש שאלות הבהרה הן צריכות להיות מפנות למומחה שיוכל להפנותן לד"ר זלוטוגורסקי אם ימצא לנכון". לענין הבקשה לחקור את הנוירופסיכולוג אומר בית המשפט קמא בהחלטתו, כהאי לישנא: "לא מצאתי בכל עדותו של ד"ר רוזנברג ולו רמז לכך כי אין בידו להשיב לשאלה כלשהי, מאחר שהדבר הינו בידיעתו של ד"ר זלוטוגורסקי. לפיכך, אינני סבורה כי גם עניינית יהיה בחקירתו של ד"ר זלוטוגורסקי כדי לשנות או להוסיף על מה שנאמר ע"י ד"ר רוזנברג". בית המשפט קמא סבור, איפוא, כי חוות דעת נוירופסיכולוגית, שנזקק לה המומחה לנוירולוגיה, שמינה בית המשפט לצורך הכנת חוות דעתו, היא כלי עזר בלבד, ועליה צריך להישאל המומחה כחלק מחוות דעתו, ולא מי שערך את "כלי העזר" האמור, אפילו הכלי האמור הוא חוות דעת רפואית. הנה כי כן, זו השאלה שעומדת לדיון בערעור זה. 2. תקנה 9(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז - 1986 (להלן: תקנות המומחים), מתירה למומחה שמינה בית המשפט - לדרוש, בין היתר, מהנפגע לעמוד בבדיקות רפואיות או בבדיקות אחרות. לעיתים עשוי מומחה שמינה בית המשפט להיעזר בחוות דעתו של מומחה אחר שמינה בית המשפט, כדי שיקבע את התשתית הדרושה לו לגיבוש חוות דעתו. במיוחד דרושה למומחה חוות דעתו של מומחה אחר בתחום שאינו בגדר ידיעתו המקצועית המיוחדת (ראה, רע"א 333/89 שלום חברה לביטוח בע"מ נגד ידידים, עמ' 375, עמ' 377 מול ד'-ה'). האיסור שלא לדרוש מבעלי הדין חוות דעת רפואיות , כאמור בתקנה 9(ב) לתקנות האמורות מתייחס אך לחוות הדעת של בעלי הדין (ראה שם, עמ' 377, מול האות ב'). בתחומים רפואיים קרובים, אפילו אינם חופפים כמו פסיכאטריה ונוירולוגיה, לפי הדוגמה שמביא כב' השופט ש. לוין ברע"א 333/89 הנ"ל, ואין צריך לומר - בתחומים חופפים כמו נוירולוגיה ונוירופסיכאטריה כמקרה שבפני "יש חשיבות לכך שכל אחד מהמומחים שנתמנו על ידי בית המשפט יוכל להניח כתשתית לחוות דעתו את הממצאים של רעהו המומחה תחום אחר" (שם, עמ' 377, מול ה'). פרשנות נכונה וראויה של הוראות תקנה 9(א) לתקנות המומחים הוא שיש להתיר למומחה שמינה בית המשפט בתחום מסוים לקבל חוות דעת, הערכה או בדיקה הדרושים לו כדי להניח תשתית לחוות דעתו בתחום שלגביו הוא מונה, ובמיוחד בתחום מסוים שאין לו לגביו ידיעה או מומחיות. אולם, לשם כך עליו לפנות, תחילה, לבית המשפט שמינהו כדי שיתיר לו פניה למומחה האחר או לרופא אחר שיערוך את הבדיקה. צורך זה בולט במיוחד, כאמור, כאשר מומחה בתחום הנוירולוגיה ומבקש הערכה נוירופסיכיאטרית, כפי שאכן קורה במקרים רבים. השקפה זו היא נחלתם של בתי המשפט המחוזיים, שנתאשרה כאמור ברע"א 333/89 הנ"ל (וראה - ריבלין: פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עמ' 441). אמת נכון הדבר, שיש להבחין בין בדיקות ועזרים שנעשו לפני מינוי המומחה על ידי בית המשפט לבין בדיקות והערכות כאמור שנעשו לצורך חוות הדעת של המומחה. בדיקות, צילומים ועזרים אחרים שנעשו לפני המינוי של המומחה והמומחה מבסס עליהם את חוות דעתו, הוא - המומחה - בכבודו ובעצמו הופכים לחלק מחוות דעתו והיא שצריך "להגן" עליהם או "לתקוף" אותם - אם בתשובותיו לשאלות הבהרה ואם בחקירתו בבית המשפט. לא כך הדבר, כאשר המומחה נעזר בחוות דעת אחרת או בהערכה ובבדיקה שביקש לבצע לצורך חוות דעתו הוא. בעניין זה - אין צריך לדרוש ממנו להשיב על שאלות הנוגעות ל"כלי העזר" לחוות דעתו אלא ניתן להביא את מי שנתן את ההערכה או את חוות הדעת האחרת - כדי שייחקר עליה. במקרה כאמור, סבורני שיש להפנות את שאלות ההבהרה למומחה האחר שאת חוות דעתו ביקש המומחה, דרך הצינור של המומחה שמינה בית המשפט. אשר לחקירת המומחה האחר או במקרה שלנו - חקירת הנוירופסיכולוג - דעתי היא שיש להתיר חקירתו על פי הזמנת מי מבעלי הדין כדי שייחקר על חוות דעתו או על הערכתו הפסיכולוגית. תקנה 15(ג) לתקנות המומחים מתירה לבעל דין להזמין באמצעות בית המשפט, את המומחה לחקירה על חוות דעתו והבהרותיו - בין שנשאל שאלות הבהרה ובין שלא נשאל לפני הזמנתו להיחקר בבית המשפט (וראה ע"א 107/88 רז נגד ליאף ואח’, פ"ד מ"ד (1), 857; 860; וכן ראה רע"א 1691/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד טטרו, צלטנר, 1601). במקרה דנן, המומחה שמינה בית המשפט ביקש וקיבל רשות למנות רופא בתחום הנוירופסיכולוגיה כדי שיתן הערכה שתשמש תשתית למתן חוות הדעת הנוירולוגית. ההערכה הנוירופסיכולוגית אף צורפה כחלק בלתי נפרד מחוות הדעת של הנוירולוג. המומחה נשאל שאלות הבהרה ונחקר בחקירה נגדית על חוות הדעת. המומחה גם נשאל על ההערכה הפסיכולוגית, ואף נפקא מינה שידע או לא ידע להשיב על ההערכה האמורה. משהיתה חוות הדעת של הנוירופסיכולוג לחלק מחוות דעתו של הנוירולוג - ניתן גם לשאול עליה את נותנה ואף לחקור אותו עליה. החקירה על "חוות דעת העזר" צריכה להיות של נותן חוות דעת זו ולא באמצעותו של אחר. תקנה 15(ג) לתקנות המומחים רחבה דיה כדי לאפשר חקירה של כל מומחה שמינה בית המשפט, לרבות מומחה או רופא אחר שמינה לצורך סיוע או עזר למומחה אחר שמינה למתן חוות דעתו. משהותיר בית המשפט קבלת הערכה נוירופסיכולוגית הרי הוא מינה את הנוירופסיכולוג - בין שנקב בשמו ובין שלא נקב בשמו. 3. לאור האמור בדין ביקש ב"כ התובעת להזמין את ד"ר זלוטוגורסקי כדי שייחקר על הערכתו כעולה מחקירתו של המומחה, ד"ר רוזנברג, שמינה בית המשפט. כפי שכבר אמרתי, אפשר היה להפנות אליו גם שאלות הבהרה ורצוי לעשות זאת עוד לפני חקירת "המומחה העיקרי", כדי "לחסוך" הזמנתו לבית המשפט, ככל שניתן, גם אם את שאלות ההבהרה רצוי להפנות באמצעות המומחה שביקש להיעזר בהערכתו או בחוות דעתו. לפיכך, הערעור יתקבל במובן זה שיש להתיר הזמנת ד"ר זלוטוגורסקי כדי שייחקר על חוות דעתו או על הערכתו, לפי הענין. המשיבה תשלם למערערת את הוצאות הערעור ושכר טרת עורך דינה בהליך זה, בסכום כולל של 000, 3 ש"ח בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. מומחהשאלות משפטיותמומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהחוות דעת