המבחן המעורב דיני עבודה

המבחן המעורב בדיני עבודה עוזר לבית הדין לקבוע אם קיימים יחסי עובד - מעביד במקרים, בהם מבחן ההשתלבות אינו עונה על כל השאלות בעניין (דב"ע נה / 3-66 אטלס - קובן, עבודה ארצי כרך כח(2) 146). חלק מהשיקולים על פי המבחן המעורב קיימים גם לגבי הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. במקרה שלפנינו לא מצאנו שיקולים מיוחדים של המבחן המעורב המשנים את המסקנה אליה הגענו על פי מבחן ההשתלבות.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המבחן המעורב דיני עבודה:

הנשיא (אדלר):נ
1. בית הדין האזורי (השופט הראשי מיבלום ונציגי הציבור פדרליין ופבר; תב"ע נג / 3-4) דחה את תובענת המערערת, משום שלא התקיימו בין המערערת למשיב יחסי עובד-מעביד. על כך הערעור שלפנינו.

2. ואלה העובדות, בעיקרן כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי:ב
א) המערערת, מורה להתעמלות במקצועה, התגוררה בתקופה הרלוונטית בקריית טבעון, ובין השנים 1991 - 1976 קיימה שיעורי התעמלות אצל המשיב, בכפר יהושע, הוא מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית (להלן:ו כפר יהושע).
א) נציג כפר יהושע הזמין את המערערת לתת את שיעורי ההתעמלות לנשים, אשר ניתנו במסגרת החוגים שהוצעו למתיישבי הכפר. שיעורי ההתעמלות התקיימו, בדרך כלל, במועדון של כפר יהושע. מרבית המשתתפות בשיעורים היו מכפר יהושע, ולפעמים השתתפו גם נשים מיישובי הסביבה. השיעורים ניתנו מדי שבוע, בימים שסוכמו עליהם בין המערערת ונציגי המתעמלות. המערערת רשמה את נוכחות המשתתפות בכל שיעור.
מפעם לפעם מכרה המערערת למשתתפות קבקבי עץ, כריות לצוואר, עזרים ליציבה נכונה ותכשירים שהביאה עמה.
ג) עד לאוגוסט 1991 הסידורים הרשמיים בין הצדדים היו של עובדת ומעסיק. התשלום למערערת נקבע בהתאם למחירון של "ארגון המורים לתרבות הגוף בישראל, סניף חיפה". המערערת קבלה את שכרה בשיק של כפר יהושע, יחד עם תלוש שכר של עובדת מ"בית ספר כפר יהושע". משכרה של המערערת נוכו תשלומי החובה בהתאם לחוק (מס הכנסה, ביטוח לאומי). המערערת קיבלה מכפר יהושע טופסי 106, בהם מצהיר המשיב (כמעביד), כי המערערת עובדת אצלו.
המערערת קבלה תשלום בתלוש בגין "נסיעות" וכן קבלה החזר הוצאות על הוצאות הקשורות לשיעורים.
ד) באוגוסט 1991 הודיע כפר יהושע למערערת על הפסקת הנפקת תלושי שכר ולאחר מכן נמסרו למערערת שיקים של משתתפות, שהוחזרו על ידיה לכפר יהושע, בטענה שעליה לקבל את שכרה מכפר יהושע.
בספטמבר 1990 פתחה המערערת תיק עוסק מורשה במע"מ, לפי עצת רואה החשבון שלה.
המערערת לא נתנה שיעורי התעמלות מספטמבר 1991, משום שלא הסכימה לקבל תשלום כעובדת עצמאית.

3. השאלה העומדת במחלוקת בערעור זה היא, האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד - מעביד.

4. נטל ההוכחה
בית הדין האזורי קבע, כי על המערערת מוטל נטל ההוכחה. אכן במקרים רבים נטל ההוכחה בשאלת הוכחת קיומם של יחסי עובד - מעביד מוטל על העובד, שכן הצדדים נהגו משך השנים על פי יחסי ספק - קבלן עצמאי. אולם, במקרה שלפנינו נהגו הצדדים מתחילת עבודתה של המערערת בכפר יהושע, בשנת 1976, ועד לשנה האחרונה ולחודשים האחרונים של עבודתה, בשנת 1991, כאילו מעמדה של המערערת היתה של "עובדת". העובדה, כי נהגו כלפי המערערת כעובדת אין בה, כשלעצמה, כדי להכריע שהיא עובדת אלא ראיה בלבד. עם זאת, משנהגו הצדדים במערערת כאילו היתה "עובדת" עובר נטל ההוכחה לכפר יהושע, ועליו להוכיח כי מעמדה לא היה של "עובדת" (דב"ע לב / 3-1 גלוב - לוי, פד"ע ג' 246; דב"ע לט / 3-114 איגוד המפרסמים - פרוסט, פד"ע י"א 144, 156; דב"ע שן / 3-147 מלונות דן - גרנט, פד"ע כ"ג 176; בג"צ 719 / 78 שמן תעשיות נ' בית הדין, פ"ד לד(2) 75). מכאן, כי נטל ההוכחה במקרה שלפנינו מוטל על כפר יהושע.

5. רישום המערערת כעוסק מורשה
מה המשמעות מכך, כי המערערת נרשמה בחודש ספטמבר 1990 כעוסק מורשה במע"מ? טענת המערערת היתה, כי היתה עוסק מורשה במקומות מסויימים ועובד במקומות אחרים, וכך העידה:נ

"מ- 9 / 90 אני עוסק מורשה, הייתי עוסק מורשה, אבל לא בכפר יהושע".

עובדת יכולה להיות בו בזמן "עובד" ו"עובד עצמאי", היינו להיות "עובדת שכירה" בכפר יהושע ולתת שיעורים "פרטיים" במקומות אחרים (דב"ע מג / 3-106 ולטנר - גור, פד"ע טז 85, 90; דב"ע נב / 3-33 שיכון עובדים - גיא, עבודה ארצי, כרך א(2), 236, ע' 4, סעיף 8). לפיכך, אין בעובדת הרישום בספטמבר 1990 של המערערת כעוסק מורשה במע"מ כדי לשנות את יחסי העבודה הקיימים שנים רבות בין המערערת לבין כפר יהושע.

6. מבחן ההשתלבות
מבחן ההשתלבות עדיין קיים כמבחן העיקרי להכרעה בשאלה קיומם של יחסי עובד - מעביד (דב"ע לא / 3-27 עיריית נתניה - בירגר, פד"ע ג' 117). הפן החיובי של מבחן ההשתלבות קיים במקרה שלפנינו, משום שחלק מהשירותים שמספק כפר יהושע למתיישבים במושב הם שירותי חינוך וחוגים, כולל חוג להתעמלות. המושב של ימינו מספק למתיישבים בו שירותים חברתיים, מקומות ומכשירי ספורט, מקומות תפילה וטכסים, וכו'. בין השירותים שמשתלבים בפעילויות המושב קיימים גם חוגים להתעמלות.
באשר לפן השלילי של מבחן ההשתלבות - המערערת לא ניהלה עסק משלה. היא לא הביאה מחליפה כאשר נעדרה מהעבודה אלא שיעורי ההתעמלות לא התקיימו (דב"ע
ל / 3-1 רון שמואל - נציגות הבית המשותף, פד"ע א' 42). עד מטעם כפר יהושע, הגב' רות שלו, העידה, כדלקמן:ב

"כשהתובעת נסעה לחו"ל לא היתה התעמלות."

המערערת העידה:ו

"כשלא יכולתי להופיע [לעבודה] לא הצבתי במקומי מחליף".

המערערת לא היתה יכולה להגדיל או להפחית את הכנסותיה באמצעות התייעלות או השקעות (דב"ע לג / 3-46 פירר - שטסלר, פד"ע ה' 108; דב"ע נב / 0-108 שלי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ד 351, 356).
המערערת אכן מכרה למשתתפות מעט דברים, כגון קבקבי עץ, כריות לצוואר, עזרים ליציבה נכונה ותכשירים. ניתן לראות בזה מעין ניהול עסק נוסף זעיר. אולם, בנסיבות המקרה שלפנינו אין במכירת פריטים מן הצד כדי להפוך את מעמדה של המערערת בעבודתה העיקרית, שהיתה מתן שיעורי התעמלות, לעבודה עצמאית.

7. המבחן המעורב
המבחן המעורב עוזר לבית הדין לקבוע אם קיימים יחסי עובד - מעביד במקרים, בהם מבחן ההשתלבות אינו עונה על כל השאלות בעניין (דב"ע נה / 3-66 אטלס - קובן, עבודה ארצי כרך כח(2) 146). חלק מהשיקולים על פי המבחן המעורב קיימים גם לגבי הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. במקרה שלפנינו לא מצאנו שיקולים מיוחדים של המבחן המעורב המשנים את המסקנה אליה הגענו על פי מבחן ההשתלבות.
נציין את השיקולים הבאים הנוגעים למבחן המעורב. השיעורים נעשו במועדון של כפר יהושע, והמערערת לא שילמה דמי שכירות או תשלום אחר בגין המקום. המערערת קיבלה תשלום מכפר יהושע ולא מהמשתתפות. המערערת הביאה מדי פעם עזרים קטנים, אולם כפר יהושע סיפק את המקום והמשתתפות הביאו מזרונים לפי נוחיותן.

8. השופט פליטמן:נ אני מסכים לכל האמור בפסק דינו של הנשיא אדלר, אולם אני מוצא לנכון להוסיף הערה כללית בשוליו לגבי אופן החלת מבחן ההשתלבות.
הדרך הנקוטה על ידינו מקדמא דנא לישום אותו המבחן הינה דרך ההפרדה בין הפן החיובי לשלילי, תוך בחינה נפרדת של כל אחד מהם.
דרך זו עשויה לטשטש לעיתים העובדה, כי שני פניו של מבחן ההשתלבות החיובי והשלילי, הינם למעשה שני צדדיה של אותה מטבע, ששמה טיב הקשר בין הצדדים, כך שרק לאחר בחינת כל הגורמים הרלוונטים לשני הפנים כאחד ראוי לקבוע לאיזה צד היא תיפול - ליחס של עובד-מעביד או ליחס מזמין-קבלן עצמאי.
משלא הם פני הדברים, אזי:ב משקיימת השתלבות בפועל - לא יתכן בהכרח ניהול עסק עצמאי; ולהיפך, משקיים עסק עצמאי - בהכרח לא תתכן השתלבות.

9. סוף דבר
משהגענו למסקנה, כי המערערת היתה עובדת של המשיב יש להכריע בשאר טענותיה, וביניהן האם זכאית היא לפיצויי פיטורים, וכו'. לאור המסקנה, אליה הגיע בית הדין האזורי, הוא לא דן בתביעות הללו. לפיכך, העניין מוחזר לבית הדין האזורי, אשר ימשיך את הדיון.
המשיב ישלם למערערת הוצאות הערעור בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרכב בית הדין לעבודה

  2. דיני עבודה משתתף חופשי

  3. כימות תביעה בדיני עבודה

  4. המבחן המעורב דיני עבודה

  5. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  6. מותב קטוע בבית הדין לעבודה

  7. מקום שיפוט בית הדין לעבודה

  8. תיקון 43 לחוק בית הדין לעבודה

  9. הגשה בפקס לבית הדין לעבודה

  10. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  11. מחיקת תביעה בבית הדין לעבודה

  12. שיקולי המדיניות של בית הדין לעבודה

  13. צירוף נתבעים בית הדין לעבודה

  14. דיני עבודה בעיר אילת

  15. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה

  16. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה

  17. בקשה להפרדת דיון בבית הדין לעבודה

  18. הבעת עמדה של דיין בבית דין לעבודה

  19. תביעה חסרת סיכוי בבית הדין לעבודה

  20. בקשת שחרור מייצוג בבית הדין לעבודה

  21. תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  22. תביעה על סכום נמוך בבית הדין לעבודה

  23. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  24. תביעה על סכום נמוך לבית הדין לעבודה

  25. דחייה מוחלטת של תביעה בבית דין לעבודה

  26. איחור בהגשת כתב הגנה בבית דין לעבודה

  27. בקשה לקבלת כרטיס DVR בבית הדין לעבודה

  28. מילה נגד מילה בתביעה בבית הדין לעבודה

  29. תביעה של מנהל חשבונות בבית דין לעבודה

  30. מכתב התראה דיני עבודה - חילופי מעבידים

  31. תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה - סדרי דין

  32. טענת מרמה והפרת אמונים בבית הדין לעבודה

  33. סעיפי חוק בכתב התביעה בבית הדין לעבודה

  34. הגשת טופס תביעה בבית הדין לעבודה ע''י עו''ד

  35. תביעה לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית הדין לעבודה

  36. התערבות בית הדין לעבודה בהחלטת נציב שירות המדינה

  37. תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי אומצה בבתי הדין לעבודה

  38. האם אפשר לתקן "חישוב של רכיב תביעה" בבין הדין לעבודה ?

  39. הפרת צו בית הדין לעבודה: אי ניהול מו"מ עם נציגות העובדים

  40. תקנה 125 - לבית הדין לעבודה סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק

  41. בית הדין לעבודה רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים

  42. תקנה 467 סד"א חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון