קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפחתת עונש לקטין בגין עבירות מין: השופט צ' זילברטל: 1. ביום 15.2.2009, מעט אחרי חצות, שהה המערער באגף הנוער בבית המעצר "אבו כביר". אותה עת היה המערער קטין על סף הבגרות (ביום 27.3.2009 מלאו לו 18 שנה). לתא בו שהה המערער הוכנס קטין יליד 1993 שנעצר זה לא מכבר בפעם הראשונה בחייו (להלן: המתלונן). עם היכנסו של המתלונן לתא נטפל אליו המערער. תחילה שאל את המתלונן אם יש ברשותו תכשיטים ודרש ממנו לפתוח את פיו ואת חולצתו כדי לוודא שאין עליו תכשיטים. לאחר שהמתלונן סיים להתקלח והתיישב על מיטת המערער, דרש ממנו האחרון באיומים לעסות את כפות רגליו ואת גבו ולדגדג אותו בבטנו. בהמשך אילץ המערער את המתלונן לבצע בו מין אוראלי, תוך איומים על חייו. המערער החדיר את איבר מינו לפיו של המתלונן עד שהגיע לסיפוקו. לבסוף שדד המערער את מכנסיו ואת נעליו של המתלונן. 2. בגין המעשים הנ"ל, בהם הודה המערער במסגרת הסדר טיעון (שכלל תיקונים בכתב האישום המקורי שהוגש נגדו), הורשע המערער בעבירה של מעשה סדום בנסיבות אינוס לפי סעיף 347(ב) + 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. בגדר ההסדר הגבילה עצמה המאשימה לרף עליון של 7 שנות מאסר וההגנה היתה חופשיה בטיעוניה לעונש. 3. ביום 22.3.2010 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים נ' אחיטוב, מ' דיסקין ור' בן-יוסף) את דינו של המערער ל- 6 שנות מאסר (מיום מעצרו 17.6.2009), למאסרים על תנאי ולפיצוי המתלונן בסכום של 5,000 ש"ח. מכאן ערעורו של המערער שנסב על חומרת העונש. 4. שירות המבחן לנוער הגיש לבית משפט קמא תסקיר מפורט ביותר, שהיה מבוסס, בין היתר, על היכרות קודמת עם המערער, שעל אף גילו הצעיר כבר היה מעורב בפלילים ואף הורשע, כקטין, במגוון עבירות אלימות, רכוש וסמים. כפי שציין שירות המבחן, הרקע המשפחתי של המערער הוא של עזובה קשה ביותר. מרבית בני המשפחה הקרובה מעורבים בפלילים. אביו נפטר בבית הסוהר. תיפקודו של המערער התאפיין בקשיים מסוגים שונים וגם שילובו במסגרות טיפוליות חוץ-ביתיות לא עלה יפה נוכח בעיות של תוקפנות, אלימות וקושי בקבלת סמכות. בעת שבוצעה העבירה היה המערער עצור (מאז פברואר 2008). המערער טען, כי העבירה בוצעה בעת שהיה תחת השפעת סם חזק בו השתמש לראשונה באותו יום. המערער אמנם הודה במיוחס לו, אך נטילת האחריות לא היתה מלאה. בסופו של דבר לא ראה שירות המבחן לבוא לבית משפט קמא בהמלצה טיפולית וציין כי המסוכנות הנשקפת מהמערער עומדת בעינה. 5. בית המשפט המחוזי שקל לחובת המערער את חומרתו הרבה של המעשה הקשה והמכוער שעשה, בגדרו השפיל את המתלונן, קטין חסר אונים ומפוחד, ופגע בו פגיעה שיש להניח שתיתן בו אותותיה כל ימיו. בית המשפט הדגיש את החומרה היתרה שיש בעובדה שהמעשה בוצע בין כתלי בית האסורים. בית המשפט ציין, כי אין לפניו המלצה טיפולית-שיקומית וכי כל הניסיונות שנעשו קודם לכן לטפל במערער ולשקמו עלו בתוהו, על אף מאמצים של ממש מצד גורמי הרווחה השונים. מנגד התייחס בית המשפט לילדותו הקשה של המערער ולרצונו לשנות את דרכיו. בהעדר המלצה שיקומית, נתן בית המשפט המחוזי משקל יתר לשיקולי הגמול וההרתעה. 6. ערעורו של המערער נשמע כשנתיים לאחר מתן גזר הדין. בנסיבות אלה, ובמיוחד כשמדובר במי שבצע את העבירה בהיותו קטין, יש חשיבות רבה לתסקיר המשלים שהוגש עובר למועד הדיון בערעור. אכן אין מדובר בתסקיר אופטימי במלוא מובן המילה והדיווח הכלול בו אינו נטול ספקות. אלא שבהתחשב בנקודת המוצא, או במצב הדברים שעמד בתקפו במועד מתן גזר הדין, לא ניתן שלא להתרשם כי המערער עבר מאז כברת דרך ממשית. תחילת תקופת המאסר התאפיינה בקשיים לא מבוטלים. המערער היה שרוי בדיכאון ובצע ניסיונות אובדניים. אלא שבהמשך חל שיפור: בשהותו בכלא "רימונים" סיים המערער 12 שנות לימוד. הוא שולב בפרויקט טיפולי לנפגעי סמים, אך לא השלים את התהליך והודח מהתוכנית. עם זאת, לאחר שהמערער עבר זה לא מכבר לכלא "חרמון" הוא שוב השתלב בתוכנית גמילה. לא דווח על בעיות משמעת בכלא ומאז מאי 2010 נמצאו בדיקות השתן נקיות. המערער אמור להתחיל בעבודה אליה שובץ לאחרונה. הוא מוסר כי יש לו כוחות להתמודד ומצהיר על נכונות לשינוי. המערער נוטל עתה אחריות מלאה על מעשה העבירה ואף מביע סלידה ומיאוס מעצמו. שירות המבחן הדגיש בתסקיר המשלים, כי נוכח הרקע של המערער ומאפייני אישיותו, ההתקדמות הטיפולית איטית והדרגתית מאד. 7. בניגוד לעמדתו הזהירה של שירות המבחן נטען על-ידי באת-כוח המערער, כי השינוי שחל בו הוא משמעותי ביותר, ומדובר במהפך של ממש. לדבריה, המערער מגלה תובנה למעשיו ולמצבו ורצון ברור לעלות על דרך המלך. עו"ד בש עמדה על כך שהמערער נולד למציאות מעוותת, חסרת ערכים נורמטיביים, שראתה בחיוב אימוצו של אורח חיים עברייני. עוד הדגישה באת-כוח המערער את מדיניות הענישה בעניינם של קטינים, המייחסת משקל רב לעצם הקטינות, בין היתר כיוון שגילו הצעיר של העבריין, חוסר בשלותו ובגרותו, לא אפשרו לו לשקול באופן שקול ורציונאלי את מעשיו. להודעת הערעור צורפו אישורים על סיום לימודים והשתתפות בקבוצות למידה וקורסים בין כתלי הכלא. 8. עמדת המדינה היא כי אין מקום להתערב בעונש, בראש ובראשונה בשל חומרת המעשה, כמו גם בגין עברו הלא קל של המערער שנצבר על אף גילו הצעיר. באת-כוח המשיבה ציינה, כי עדיין יש צורך לבחון את התקדמותו של המערער במסלול השיקומי, והמקום הראוי לעשות כן הוא במסגרת בחינת האפשרות לשחררו שחרור מוקדם ולא בגדרו של הערעור. עו"ד מנחם הדגישה את הפגיעה הקשה במתלונן (אף כי לא הוגש תסקיר קורבן) ואת מאפיינו החמורים של המעשה. 9. להשלמת התמונה יצויין, כי ביום 11.10.2010 נגזר דינו של המערער, לאחר שהורשע על יסוד הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושל הדחה לעדות ודינו נגזר ל- 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מתוכם 8 חודשים במצטבר למאסר שהוטל עליו בתיק דנן (וכן למאסר מותנה). נטען, כי המערער הודה באמור לעיל במסגרת רצונו לסיים את התיקים שהיו תלויים נגדו ולהתקדם בהליך השיקום. דיון והכרעה 10. על חומרת המעשה אין צורך להרחיב את הדיבור. המערער, שלדאבון הלב היה אותה עת עציר "בעל ניסיון", כפה את רצונו, באופן בוטה והבזוי ביותר, על קטין אחר, צעיר ממנו, מבוהל ומפוחד, כשהוא פוגע בגופו ובנפשו. כל זאת כשהמתלונן חסר אונים, לאחר שמצא עצמו בסביבה זרה, עוינת ומאיימת. מבחינה זאת, ונוכח עמדתו של שירות המבחן עובר למועד מתן גזר הדין, כמו גם נוכח עברו המכביד של המערער, נראה כי בית משפט קמא לא שגה כאשר בחר להדגיש את שיקולי הגמול וההתרעה, אף כי היה מדובר בקטין. 11. אלא שכיום שונים פני הדברים במידה מסוימת. המערער השכיל להשתלב בתהליכי למידה, שיקום וגמילה במסגרת הכלא. אף אם התקדמותו איטית ולעיתים יש גם נסיגה - וספק אם לרקע נסיבות חייו ועברו היה מקום לצפות להתקדמות מהירה וחלקה - היא קיימת וניכרת. לכאורה יש תקווה שאין מדובר באותו אדם שלפני יותר משלוש שנים, בהיותו קטין (אם כי על סף הבגירות), ביצע עבירה חמורה. נדמה כי עד למאסרו האחרון, שהחל, הלכה למעשה כשנה לפני ביצוע העבירה (כך שהמערער נתון בכלא כבר כארבע שנים), כשלו כל הניסיונות לחלץ את המערער מהמקום הקשה בו היה נתון, במידה רבה עקב נסיבות שלא היו בשליטתו. אלא שיתכן שדווקא בשל תקופת המאסר הממושכת עד כה, נוצרה האפשרות לאותו מהלך שיקומי איטי והדרגתי ששירות המבחן התייחס אליו. בהינתן האפשרות שהליך השיקום בו הוא נתון יעלה יפה גם בהמשך, בהתחשב בקטינותו של המערער במועד ביצוע העבירה ובכך שלראשונה בחייו מסתמן שינוי של ממש בנורמות ההתנהגות שהוא מאמץ, נראה כי יש מקום שבית משפט זה יעודד את המערער בדרכו החדשה ויתמוך במאמצי השיקום שלו בדרך של הקלה מסוימת בעונשו; מה גם, שאף כי העונש שהוטל על המערער היה ראוי, בוודאי לרקע הנתונים שעמדו לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי, הוא מצוי ברף העליון של מתחם הענישה ונטה לחומרה. כדי לחזק את המערער ולהמחיש לו שיש פרי למאמצי השיקום ולהתקדמותו, גם אם היא איטית, וכדי ליתן לו תמריץ נוסף, ומבלי להקל ראש בחומרת העבירה ונסיבות ביצועה, יועמד עונש המאסר על חמש שנות מאסר בפועל. כל יתר חלקי גזר הידן יעמדו בעינם. משפט פליליקטיניםעבירות מין