קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפסקת השעיית עובד מהעבודה: עסקינן בבקשה למתן סעד זמני במסגרתה ביקש המבקש ליתן צו להורות למשיבה להפסיק לאלתר את השעיית המבקש מעבודתו, כעולה מהחלטת ראש המועצה מיום 5/8/10 אודות השעיית המבקש מעבודתו למשך 7 ימים החל מיום 8/8/10 וזו שהוארכה ביום 12/8/10 ל-7 ימים נוספים. כמו כן, נתבקש ביה"ד להצהיר כי ההחלטות על השעיית המבקש בטלות ומבוטלות מעיקרן ולהורות למשיבים להימנע מאיוש משרותיו לרבות מינויו של מחליף זמני, להורות למשיבים להימנע מכל פגיעה בתנאי העסקתו של המבקש וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית לכשתוגש, להורות למשיבים להציב את המבקש לעבודה בפועל בתפקידו הבכיר כמזכיר ומנהל כוח אדם במשיבה ולהצהיר כי התנהלות המשיבים בכל הקשור להליכים כנגד המבקש נעשתה בניגוד לכל דין, בניגוד להסכמים החלים על הצדדים ובניגוד לחובת תום הלב המוגברת הנובעת מיחסי העבודה בין המבקש לבין המשיב 1. העובדות ואלה העובדות כעולה לכאורה מטענות הצדדים, הדרושות להכרעתנו: 1. המשיבה 1 מנוהלת על ידי ועדה ממונה. ראש המועצה - המשיב 2, הוא ראש ועדה ממונה. 2. המבקש מכהן כמזכיר המועצה מאז שנת 1997. 3. בעקבות חשדות שעלו כנגד המבקש בדבר אי סדרים חמורים בהתנהלותו, כמזכיר המועצה, ובפרט חשדות בדבר שינויים שביצע במערכות דיווח הנוכחות, עליהן היה אחראי באופן בלעדי; הוחלט בישיבה שנערכה ביום 6/6/10, בנוכחות ראש המועצה, חברי המועצה ובנוכחות החשב המלווה למנות מומחה לשם בחינה חשבונאית של פלט המחשב ממערכות דיווח הנוכחות הקיימות במועצה - היינו מערכת ה"טיימנטו" ומערכת הלביא, וכן בדיקה של דיווחי השכר הסופיים בתלושי השכר (ראה מוצג מש/1). 4. ביום 4/7/10 הגיש רואה החשבון שנבחר לבחינת הנתונים, מר יורם שוחט, את ממצאיו, אשר על פיהם, לכאורה, בוצעו שינויים במערכת ה"טיימנטו", אך ורק בנתוני המבקש, כמו כן שינויים שבוצעו במערכת הלביא בנתוני המבקש ומקורביו וכן חשדות לאי ניכוי שעות וימי עבודה אשר הוחסרו (ראה נספח 9 לתגובת המשיבה). 5. ביום 12/7/10 התקיימה פגישה בנוכחות הממונה על המחוז במשרד הפנים, ראש המועצה, חברי המועצה, החשב המלווה והיועמ"ש של המועצה ובה הוחלט כי בעקבות ממצאיו של המומחה, יש לזמן את המבקש לשימוע בטרם השעיה (ראה נספח 10 לתגובת המשיבה). 6. במכתב הנושא את התאריך 14/7/10 הזמין ראש המועצה את המבקש לשימוע ובו הודיע למבקש אודות הממצאים העולים מדו"ח המומחה, ובין היתר צויין במכתב כי: "9. בממצאים הנ"ל עולים חשדות לכאורה של אי סדרים חמורים, זיוף מסמכי תאגיד, דיווח כוזב וקבלת דבר במרמה. כעת הואיל והינך מחזיק יחד עם אחרת (ושניכם בלבד) בקוד הסודי לכניסה למערכת, החשד הינו שהתיקונים ואי ההתאמות קשורים אליכם ובעיקר אליך, כמי שאמון על מערך כ"א והדיווח. 10. נוכח חומרת הדברים, אך טבעי הוא שאשקול תחילה, כצעד מניעתי ולצורך הגנת האינטרסים של המועצה, את השעייתך מהעבודה". (ראה נספח 11 לתגובת המשיבה). 7. ביום 5/8/10 התכנסה ועדת השימוע אשר הורחבה למליאת המועצה ובהרכבה ישבו: ראש המועצה - מר איציק שלום, מר אריה קליינמן - חבר המועצה, מר אסי לוי - חבר המועצה, עו"ד חן אביטן - יועמ"ש של המועצה ומר זבולון עזורה -חשב מלווה. הוועדה בחנה את טענות המבקש כעולה מפרוטוקול השימוע (ראה נספח 12 לתגובת המשיבה), וסיכמה החלטתה כעולה מפרוטוקול ההחלטה מיום 5/8/10 (נספח 13 לתגובת המשיבה). 8. ביום 8/8/10 הוציא ראש המועצה מכתב למבקש הנושא כותרת "השעייתך לאלתר ולמשך שבוע ימים", וזו לשונו: "1. במסגרת השימוע שנערך לך ביום חמישי האחרון, החליטה מליאת המועצה בראשותי פה אחד על השעייתך לאלתר ולמשך שבוע ימים, מהיום. 2. ההחלטה התקבלה אחר דיון ממושך ואחר שטענותיך נשמעו בקשב רב ובמשך שעות ארוכות. המליאה התרשמה באופן ברור וחד משמעי, שחלק ניכר מהתשובות שנמסרו על ידך הינן בלתי מספקות ואוסיף שבחלקן אף בלתי מתקבלות על הדעת. 3. ההשעיה איננה בבחינת הענשתך אלא כאקט הגנתי/מניעתי וזו מתקיימת לצד הליכי משמעת המתנהלים נגדך. 4. בתקופת השעייתך, חל עליך איסור מלהופיע במשרדי המועצה. כמו כן עליך להעביר אלי ולאלתר את מפתחות החדרים וסיסמאות המחשבים המשמשים אותך ואת מזכירתך. בה במידה ואלו לא יועברו אלי עד לצהרי היום, אאלץ להיכנס בכוחות עצמי וההוצאות והנזקים שיהיו למועצה בגין כך, ייתבעו ממך. 5. במהלך השבוע הקרוב וכחלק מהליכי המשמעת בעניינך, תידרש לחקירה על ידי חוקר בעל כתב מינוי מתאים והחתום על ידי. אבקשך לשתף עמו פעולה ולמסור כל מידע ומסמך הנדרשים על ידו. 6. במקביל להודעתי זו אליך, היועץ המשפטי למועצה יעביר לבאי כוחך מסמכים ומידע נוספים להתייחסות בכתב ועד לתום תקופת ההשעייה, אז מליאת המועצה תתכנס בשנית ולקבל החלטה ביחס להמשך ההשעיה או סיומה ובהתאם למידע שיצטבר ממקורות נוספים. 7. הודעה ביחס להמשך ההליכים נגדך, תישלח כאמור, עד לסוף השבוע הנוכחי. 8. לידיעתך". (ראה נספח 14 לתגובת המשיבה). 9. ביום 11/8/10 התכנסה ועדת השימוע בשנית ובהעדר קבלת תגובת המבקש האריכה את השעייתו בחמישה ימים נוספים והודיעה כי המועצה תמתין לתגובה עד ליום 18/8/10. (ראה הודעת המועצה למבקש מיום 12/8/10 אודות המשך השעייתו - נספח 15 לתגובת המשיבה, ופרוטוקול ישיבת המליאה מיום 11/8/10 - נספח 16 לתגובת המשיבה). 10. ביום 19/8/10, בהעדר תגובת המבקש, החליטה הוועדה על השעייתו ל-14 ימים נוספים (ראה נספחים 17 ו-18 לתגובת המשיבה). 11. בתאריך 24/8/10 התקיים דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויות המבקש וראש המועצה. 12. ב"כ המשיבים הבהיר בתגובתו לבית הדין כי חקירת המשטרה בעניינו של המבקש החלה זה מכבר וכן ציין כי תוך זמן קצר ביותר תוגש כנגד המבקש קובלנה בפני בית הדין למשמעת לעובדים ברשויות מקומיות. טענות הצדדים: 13. המבקש סומך יתדותיו בשתי טענות עיקריות: האחת מתמקדת בפגמים שנפלו בהליך השימוע; והשנייה עוסקת בהליך ההשעיה ובטענת המבקש כי ההחלטה על השעייתו אינה תואמת את הקריטריונים שנקבעו בפסיקה כמצדיקים השעיה. 14. בקצירת האומר נטען בבקשה, בכל הנוגע לפגמים שנפלו בהליך השימוע, כי יש לפסול את ראש המועצה מליתן כל החלטה בעניינו בשל ניגוד עניינים ושיקולים זרים, כי המשיבים מנעו מהמבקש מסמכים עובר לשימוע והתייחסו למסמכים שאינם בידיו, לא צירפו את הפרוטוקול המלא של הדיון וההחלטה ולא דנו בטענות אותן פרש המבקש במשך שלוש שעות הדיון בשימוע. בנוגע להשעיה, טען המבקש, כי ההחלטה על השעייתו הייתה בלתי חוקית, בלתי הגיונית, בלתי סבירה וממניעים זרים של ראש המועצה, אין המדובר בעובד שמעל בתפקידו בצורה זדונית, הקריטריונים בנוגע להשעיית עובד כפי שפורטו בפסיקה לא נשקלו בעניינו. 15. לדעת המשיבים דין הבקשה להידחות. לעניין זה סבורים המשיבים, כי יש לדחות את הבקשה, מקום שהחשדות הקיימים כנגד המבקש הינם חמורים ואינם מתמצים בהיבט המשמעתי בלבד. המשיבים טענו כי המבקש מנסה להציג תמונה עובדתית מעוותת ולפיה המקור להעלאת החשדות נעוץ בחילוקי דעות ואי הסכמות בינו לבין ראש המועצה, כאשר כל מטרתן מונעת מרצון המבקש להתחמק מהליכי משמעת הנדרשים בראש ובראשונה להבטחת אמון הציבור במערכת השלטון המקומי. 16. המשיבים טענו כי תמוה כיצד מבסס המבקש טענתו כי נפל פגם בהליך השימוע משלא הוצגו בפניו מסמכים, מקום בו אלו נחשפו בפניו, ובסופו של יום ניתנה למבקש הזדמנות להשיב עליהם ולהוסיף על דבריו לאחר קבלתם, אולם המבקש לא הוסיף על שאמר בשימוע. בנוסף, טענו המשיבים לחוסר רלוונטיות של מסמכים מסויימים אותם דרש ב"כ המבקש, בכל הנוגע להליך השימוע וכי צירפו את פרוטוקול ועדת השימוע בהקדם האפשרי. בהתייחס לטענת המבקש לפסילת ראש המועצה מליתן החלטה בעניינו, הדגישו המשיבים כי מקור השעייתו של המבקש בחשדות לשימוש לרעה בתפקידו ותו לא. עוד הוסיפו המשיבים כי כל האמור ביחס ליחסים העכורים בין המזכיר לראש המועצה והשפעתם על ההליך, הינו בגדר טענות סרק. כן טוענים המשיבים כי את הבקשה יש לדחות לגופה, שעה שהחלטת ועדת השימוע התקבלה בהליך נכון והיא סבירה מידתית וניתנה כדין ובהתחשב בכללי הצדק הטבעי; כמו כן, התמלאו התנאים במקרה דנן לקיומה של השעיה דחופה על פי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג - 1963. בנוסף, במעמד הדיון שהתקיים ביום 24/8/10, טען ב"כ המשיבים כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן ההשעיה החלה ביום 8/8/10, בהתאם להחלטה מיום 5/8/10, והבקשה הוגשה אך ביום 19/8/10. דיון והכרעה 17. ראשית נבהיר כי מדובר בבקשה לסעדים זמניים. לפיכך, כל המסקנות והקביעות שיפורטו להלן הינן לכאורה בלבד. 18. תחילה נדון בטענות המבקש בדבר פגמים שנפלו בהליך השימוע. 19. בעל הסמכות להשעות עובד מעבודתו במשיבה 1, הוא בענייננו המשיב 2. המקור החקיקתי המסמיך ראש מועצה להפעיל אמצעי של השעיית עובד מצוי בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח - 1978 (להלן: "חוק המשמעת") וכן בתקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), תשל"ט - 1979, כאשר הוראות חוק המשמעת מחילות ברשויות מקומיות גם חלק מהוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג - 1963. מעבר לכך, אין מדובר בהחלטה של ראש המועצה בלבד, שכן כאמור, הרכב ועדת השימוע אשר ישב בעניינו של המבקש היה מליאת המועצה. התרשמנו מחומר הראיות, כי ראש המועצה לא פעל כגורם היחיד בעניינו של המבקש. מרגע שעלו החשדות בנוגע לאי סדרים בהתנהלותו של המבקש, פעל ראש המועצה בשקיפות תחת עינו הפקוחה של משרד הפנים, החל ממינויו של מומחה - רואה חשבון, לשם בחינת דיווחי הנוכחות (ראה מוצג מש/1), וכלה בהחלטה לזמן את המבקש לשימוע בטרם השעיה, כאמור בישיבה שהתקיימה ביום 12/7/10 בנוכחות הממונה על המחוז במשרד הפנים (ראה מוצג 10 לתגובת המשיבים) וכמובן בהחלטה להשעיה שניתנה על ידי מליאת המועצה. 20. אין חולק שראש המועצה הוא ראש ועדה ממונה אשר תפקידו לעשות סדר במשיבה 1, ותפקידו לשקם ולהבריא את המועצה, ובין היתר נדרש הוא במסגרת תפקידו אף להליכים משמעתיים, כבמקרה דנן. 21. אנו סבורים כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי ראש המועצה פעל ממניעים זרים ותוך התנכלותו למבקש. ראש המועצה בדק החשדות כנגד המבקש בעקבות תלונה שהוגשה ליחידה הארצית לחקירות הונאה בדבר אי סדרים בקשר עם התנהלות המזכיר-המבקש (ראה מכתב תלונה מיום 3/1/10 - מוצג 6 לתגובת המשיבים). ראש המועצה הציג החשדות כנגד המבקש בפני חברי המועצה, החשב המלווה והיועמ"ש והוחלט על מינוי מומחה חיצוני לבדיקת החשדות והכל בשקיפות ותחת עינו הפקוחה של הממונה על המחוז במשרד הפנים. משהתקבלה חוות דעת רואה חשבון המצביעה על אי סדרים בדיווחי הנוכחות של המבקש ומקורביו, התקבלה החלטה ביום 12/7/10 בנוכחות הממונה על המחוז, חברי המועצה והחשב המלווה, היועמ"ש וגב' עטרה מרכוס; בה הוצגו ממצאי המומחה והוחלט על זימונו של המבקש לשימוע בטרם השעיה. השימוע התקיים בפני מליאת המועצה בפורום מורחב, וזאת על מנת למנוע כל טענה הנוגעת למשוא פנים ו/או לשיקולים זרים. (ראה מוצגים 9-11 לתגובת המשיבים). 22. לא זאת אף זו, מהמסמכים שהונחו בפנינו עולה כי גם בתקופה שקודם למינויה של המועצה הממונה, היינו גם לפני כהונת ראש המועצה הנוכחי, נמצא דופי בהתנהלותו של המבקש כמזכיר המועצה דאז. עיון בפסק הדין של כב' השופט יוספי בתיק עב 2698/05 אורית סבג - מועצה מקומית ערערה בנגב, אשר ניתן ביום 3/8/06, מלמד על התנהלות בעייתית של המבקש, אשר פעל מתוך מניעים אישיים, כאשר פעל בניגוד להנחיות דו"ח הביקורת, ועל כך נרחיב בהמשך. 23. לאור כל המפורט לעיל, לא מצאנו ממש בטענת המבקש כי יש לפסול ראש המועצה ליתן החלטה בעניינו. ראש המועצה פעל בהתאם לסמכותו שבדין והחלטת ההשעיה התקבלה בפני מליאת המועצה ולא על ידי ראש המועצה בלבד. 24. באשר לטענות המבקש כי בהליך השימוע לא דנו בטענות אותן פרש בפני הוועדה וכי המשיבים מנעו ממנו מסמכים עובר לשימוע והתייחסו למסמכים שאינם בידיו - לא מצאנו כל בסיס לטענות אלה. מהראיות עולה כי המשיב 2 העמיד את המבקש על כוונתו להשעותו מהעבודה מכוח סמכותו על פי דין - קודם לקבלת ההחלטה, ובמסגרת ההזמנה לשימוע הודע למבקש אודות הממצאים העולים מדו"ח המומחה (ראה נספח 11 לתגובת המשיבים). כך גם אין חולק, כי למבקש ניתנה האפשרות להציג את עמדתו, נוכח הכוונה להשעותו מהעבודה. עמדה אשר נמסרה במסגרת השימוע, שהתקיים ביום 5/8/10, ביחס לכל אחד מהחשדות אשר יוחסו למבקש, כאשר המבקש היה מיוצג על ידי בא-כוחו. 25. רק נוסיף, כי בהתאם לבקשת בא-כוח המבקש, נדחה מועד השימוע שנקבע ליום 26/7/10, ליום 5/8/10. ובהמשך התכנסה ועדת השימוע ביום 11/8/10 וביום 19/8/10. 26. השימוע נערך בפני בעל הסמכות - המשיב 2, ואף הורחב כאמור למליאת המועצה. הרכב ועדת השימוע שמע ארוכות את המבקש ובא כוחו וכל הדיון תועד בהקלטה אשר תומללה ואורכה עשרות עמודים (ראה נספח 12 לתגובת המשיבים). 27. במסגרת השימוע טען המבקש ביחס לחשדות המיוחסים לו את הטענות הבאות: (א). בנוגע לטענות בדבר דו"ח שעון "טיימנטו" והשינויים שבוצעו, טען המבקש, כי אין למזכיר חובת החתמת כרטיס ואין למזכיר חובה של שעות הגעה עד השעה 08:00, שכן המבקש מכהן בתפקיד בכיר ונקלט למועצה לפני שנת 2003, זהו הסכם העסקתו של המזכיר, כך נקבע בחוזרי המנכ"ל וכך היה נהוג משך 13 שנים. ביחס לעובדה, שהמבקש הדפיס נוכחות לאחר כניסת מערכת ה"טיימנטו", היה הדבר כחלק מניסוי ותהיה שלו וכן רצונו להטמיע את המערכת אצל שאר העובדים ע"י שיראו גם אותו מדפיס, ביחס לתיקונים שבוצעו במערכת ה"טיימנטו", טען כי מדובר במערכת שהיא בהרצה ושהיו בה תקלות. (ב). ביחס לתיקונים שבוצעו במערכת הלביא, שינויים כגון דא מקובלים ומתבצעים גם במועצות אחרות. כמו כן טען המבקש כי אינו יודע כיצד נכנסים למערכת הלביא וכלל השינויים בוצעו על ידי מזכירתו. בנוגע לשינויים שבוצעו במערכת לבת זוגו ביום 14/3/10 וביום 18/3/10, טען המבקש שבת זוגו אכן יצאה במהלך היום לסידורי טסט וביום אחר לבדיקת רופא עם הילד ושבה לעבודה, ולכן לא היה צורך בהחתמת כרטיס. ג). ביחס לפערים בין שעות העבודה בפועל לשעות התקן, טען המבקש, שאלו אינם מתקיימים, שכן עובדים אינם חייבים לעבוד בהתאם לשעות התקן (ראה נספח 12 לתגובת המשיבה). 28. איננו מקבלים את טענות המבקש ביחס לשימוע כפי שפורטו לעיל. ונפרט. 29. ועדת השימוע התייחסה בהחלטה נשוא השימוע לכל אותן הסוגיות אשר העלה המבקש במסגרת השימוע (ראה נספח 13 לתגובת המשיבים). 30. אנו סבורים כי בסופו של יום נחשפו בפני המבקש המסמכים הנדרשים להליך השימוע בכל הנוגע להשעיה וניתנה למבקש הזדמנות להשיב למסמכים ולהוסיף על דבריו לאחר השימוע, אולם המבקש לא הוסיף על שטען בהליך השימוע (ראה לעניין זה הודעת ראש המועצה על השעיית המבקש והאמור בסעיף 6 לה, נספח 14 לתגובת המשיבים, וכן ראה נספחים 15-17 לתגובת המשיבים). מעיון בפרוטוקול ועדת השימוע (מוצג 12) ובתיק המוצגים אשר צורף לשימוע, עולה כי המסמכים העיקריים היו בפני המבקש והוא אף התייחס אליהם בתשובותיו לוועדה. כמו כן, התרשמנו כי חלק ניכר מהמסמכים הנוספים שדרש ב"כ המבקש (כגון: אישור תקציבי לפנייה לרואה החשבון), אינם רלוונטיים לנושא שעמד למחלוקת בפני הוועדה, היינו - האם בוצעו שינויים במערכות דיווח הנוכחות במועצה. 31. כאן המקום לציין, כי עדות המבקש בפני בית הדין הייתה עדות פתלתלה ומתחמקת, כאשר בכל פעם כאשר נדרש המבקש ליתן תשובה בנוגע להליך השימוע והפגמים שנפלו בו, נתן תשובות מעורפלות ולקוניות. כך למשל נשאל המבקש והשיב בהאי לישנא: "ש. ביום 5/8/10 התקיים בעניינך שימוע, האם קראת את הפרוטוקול של הדיון (נספח 12) האם האזנת לדיסק?. ת. לא. ש. אנחנו הגשנו תגובה לבקשה, האם הספקת לקרוא את התמלול? ת. לא. ש. אני מניח שאין לך טענות לאיכות התמלול? ת. לא קראתי. ש. בשימוע חברי המליאה הוועדה ששמעה אותך, התרשמת שהיא מקשיבה לדבריך, או האם היה שימוע באווירה נינוחה? ת. אני לא פסיכולוג. ש. האם מישהו שמע את טענותיך? ת. אני אמרתי את דברי אבל אף אחד לא הקשיב. ש. אני זוכר בשימוע, ויש לזה ביטוי בפרוטוקול, שאתה וב"כ לא קיבלת את כל המסמכים, אבקש שתאמר לי כיצד המסמכים האלה יכלו להועיל לך, לדוגמא אישור תקציבי לבקשה להעסקת רואה חשבון שוחט, איך הוא קשור לשימוע? ת. עורך הדין שלי מטפל בזה... ש. מעבר למסמכים שהראיתי לך הזמנתי אותך להביא עוד ראיות, האם אתה ער לכך? ת. לא זוכר. ש. אני מציג בפניך את פרוטוקול ההחלטה בדבר השעייתך מיום 5/8/10, נספח 13 אשר הודפס ביום 8/8/10, האם יש לך טענות בקשר לדברים הכתובים במסמך זה? ת. יש לי הרבה טענות. ש. האם מה שנאמר שם משקף את מה שהיה או לא הי? ת. אני לא יודע למה אתה מתכוון. ש. אני שואל שוב - האם יש לך טענות שאולי נאמרו דברים ולא נכתבו וכו', איזה סוג של טענות יש לך? ת. מה זה אם יש לי טענות או אין לי טענות? ש. יש כאן מסמך המלמד על ישיבה שהתקיימה ביום 5/8/10 ויש תיאור של דיון שהתקיים ותיאור של ההחלטה שבסופה היא השעייתך לתקופה מסויימת, האם יש לך טענות ביחס לאמיתות המסמך, האם אתה מעלה טענה כזו, אם בכלל? ת. לא יודע, אני צריך לקרוא את הפרוטוקול מחדש ולראות אם יש לי טענות או אם אין לי טענות. ש. זה הפרוטוקול שמלמד על ההחלטה אז תקרא אותו. כי אם אין לך טענות, גם לבא כוחך אין טענות... ת. אני קראתי אותו בריפרוף, כשאקרא אותו אומר מה הטענות שלי." (פרוטוקול מיום 24/8/10, עמ' 8 ש' 1 - עמ' 10 ש' 16). דו שיח זה משקף את עדותו של המבקש. המבקש טען כי יש לו "הרבה טענות" בנוגע להליך השעייתו, וכשהתבקש לפרט נתן תשובות מתחמקות וחסרות כל תוכן. 32. נוכח האמור לעיל, לא מצאנו בסיס, במסגרת הדיון בסעד זמני, לטענה לפגם בהליך השימוע. 33. באשר להשעיה - בפסיקת בית הדין הארצי נקבע כי אמצעי ההשעיה אינו עונש ואינו חלק מהבירור המשמעתי, וכי תכליתו להגן על שמו הטוב של השירות הציבורי ועל אמון הציבור בו (ע"ע (ארצי) 1487/04 נציב שירות המדינה - שרה אהרון, ניתן ביום 21/11/04; ע"ע 151/05 חיים טולדנו - עיריית נצרת עילית, סעיף 18 לפסק הדין, ניתן ביום 26/2/07). לכך יש להוסיף כי במסגרת קבלת החלטת השעיה יש להתייחס גם לאינטרס העובד לשמירה על זכויותיו ולעובדה כי להשעיה יש תוצאות אישיות וכלכליות קשות כלפי העובד המושעה (ראה בעניין זה - בהקשר של השעיית עובד בשל הליכים פליליים - מאמרה של ר' קיטאי "פגיעה במשרתו של אדם בשירות הציבור בשל חשד לביצועה של עבירה פלילית", עלי משפט ב תשס"ב; פרשת שבח להלן, סעיף 33 לפסק הדין). 34. בפרשת שבח התווה בית הדין הארצי את מסגרת השיקולים המנחים לקבלת החלטה בדבר השעיה של עובד, ושם קבע כי יש להביא בחשבון את השיקולים הבאים, כולם או חלקם: "א. אופי העבירה, היקפה וחומרתה; ב. תפקידו של העובד הנדון, מעמדו ומקומו בהיררכיה של מקום העבודה; ג. מידת ההשפעה על הציבור ועל עובדים אחרים במקום העבודה, ומידת ההשפעה על המוסר בעבודה והמשמעת בעבודה, כתוצאה מההעמדה לדין או מפתיחת חקירה משמעתית או חקירה פלילית נגד העובד; ד. מניעת אפשרות של ביצוע עבירות נוספות במילוי התפקיד על ידי העובד הנדון; ה. התחשבות בהתנהגות קודמת של העובד הנדון; ו. התחשבות בנסיבות אישיות מיוחדות של העובד הנדון; ז. התייחסות ערכאות השיפוט המשמעותיות לעבירות מסוג העבירה המיוחסת לעובד הנדון ואמצעי המשמעת שהוטלו בגין אותן עבירות." (דב"ע נד/3-120 יחיאל שבח - ראש עיריית תל אביב יפו ואחרים, פד"ע כו 295, 406). השיקולים השונים נבחנים כמכלול, והמשקל שיש לתת לכל אחד מהם משתנה בהתאם לנסיבות הספציפיות. באשר להתערבותו של בית הדין בהחלטת ההשעיה, הלכה פסוקה היא כי - "ככל הפעלת סמכות מינהלית, אף הפעלת סמכות ההשעיה, על פי חוק המשמעת, נעשית תחת שבט ביקורתו של בית הדין לעבודה הדן בהחלטתו של המשעה בדרך של ביקורת שיפוטית על אקט מינהלי... ואין בית הדין בא בנעלי המשעה, אלא הוא בוחן בחינה מינהלית את החלטותיו. בחינת החלטתו של המשעה נעשית על ידי תוכנה של החלטת ההשעיה, הנסיבות וכן הליכי ההשעיה." (דב"ע נב/70-3 בן חיים - מדינת ישראל, פד"ע כד 54, 61; ההדגשה שלי י.כ.). ועוד נקבע בפרשת שוקי ויטה כי - "הפיקוח השיפוטי על החלטת ההשעיה, ייעשה לאור הכללים המקובלים להתערבות בהחלטה מינהלית... אשר להיקף הביקורת השיפוטית: ככלל, שיקול הדעת הנתון לרשות הממנה רחב הוא ותחום ההתערבות השיפוטית בשיקול דעת הרשות, צר ושמור למקרים קיצוניים וחריגים בלבד... אי לכך, התערבות שיפוטית בהחלטת מינוי, לרבות השעיה, תמצא מוצדקת בהתקיים סטייה בולטת מהאיזון הראוי בין כל השיקולים הרלבנטיים..." (ע"ע (ארצי) 478/07 שוקי ויטה - נציב שירות המדינה, ניתן ביום 3/3/08; ההדגשה שלי - י.כ.). 35. משקבענו כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח כי נפל פגם בהליך השימוע, יש להוסיף ולבחון אם עובר לקבלת החלטת ההשעיה שקלו המשיבים את השיקולים הרלוונטיים כפי שהתוותה הפסיקה. לעניין זה יש להזכיר כי אין זה מתפקידו של בית הדין לבחון לגופן את עבירות המשמעת המיוחסות למבקש, והוא אינו נדרש לבירור עובדתי לגופם של האישומים המופיעים בהליך המשמעתי, שהרי על אלה מופקד בית הדין המשמעתי (דב"ע נ/23-4 מועצת פועלי ירושלים - מדינת ישראל, פד"ע כג 160. בג"ץ 2899/91 מדינת ישראל - בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ"ה (5) 335). גם הגורם המוסמך להחליט אם להשעות את העובד אם לאו - בענייננו, ראש המועצה - אינו נדרש לקבוע ממצאים לגופה של התובענה המשמעתית (בש"א 8730/06 נוהא דאוד - מר עודה פאיק, ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה, ניתן ביום 12/11/06). תפקידו של בית הדין מתמצה בבחינת השאלה - האם נפל פגם כלשהו בשיקולים שנלקחו בחשבון טרם קבלת החלטת ההשעיה. 36. בענייננו, באשר להתנהגותו הקודמת של המבקש - בשלב הסעד הזמני ולצורך הסעד הזמני, מהמסמכים שצירפו המשיבים לעניין זה, עולות העובדות הבאות: המשיבים הפנו בתגובתם לפסק הדין של כב' השופט יוספי בתיק עב 2698/05 אורית סבג - מועצה מקומית ערערה בנגב, תק-עב 2006(3) 2659 (נספח 2 לתגובת המשיבים) המתייחס להתנהלותה השערורייתית של המועצה קודם למינויה של מועצה ממונה בראשותו של המשיב 2, כאשר פסק הדין מתייחס למעורבותו של המבקש באופן התנהלותה הקלוקלת של המועצה, וכך קבע בית הדין בהתייחס למבקש: "עדות מזכיר המועצה - מזכיר המועצה משמש גם כמנהל כח אדם במועצה. גם עדותו אינה מהימנה עלינו, באשר עסקינן בעדות מתחמקת, אשר מנסה לגלות טפח ולכסות טפחיים... העד ניסה להתחמק מכל נושא העלול לשמש כנגדו... ... התרשמנו כי מזכיר המועצה פעל מתוך מניעים אישיים. אחיו, מרואן, הופיע בדו"ח הביקורת כמי שיש לפטרו, מאחר והעסקתו אינה חוקית. והנה, לא רק שאחיו של המזכיר לא פוטר, אלא שהוא אף קיבל תפקיד חדש, שהוא תפקידו של התובע, אשר פוטר על אף שנתקבל לעבודה כדין. אנו קובעים כי המזכיר דחף לכך שהתובע יפוטר, על מנת למנוע את פיטורי אחיו של המזכיר, ועל מנת להעביר לאחיו את תפקידו של התובע". גם ממסמכים נוספים שהציגו המשיבים ( לדוגמא: חוות דעת רואה החשבון - מר שוחט מיום 4/7/10, תלונה למחלקה לחקירות הונאה - נספח 6 לתגובה) עולה לכאורה תמונה עגומה למדי בעניין התנהלותו של המבקש ביחס לאי סדרים חמורים, ובמיוחד לעניין הדיווחים הכוזבים של שעות העבודה. התשתית הראייתית שהונחה בפנינו בשלב זה - וזוהי אותה התשתית הראייתית שהונחה בפני ועדת השימוע עובר לקבלת ההחלטה - מעלה כי המבקש עבר לכאורה עבירות משמעתיות חמורות. יודגש, כי התשתית העובדתית כוללת חוות דעת מומחה חיצוני ואשר ממצאיו מעלים אי סדרים חמורים בדיווחי שעות הנוכחות ושינויים שבוצעו במערכת ה"טיימנטו" ובמערכת "הלביא". בשימוע שנערך למבקש התקשה זה להסיר את הרושם הנוצר מראיות לכאוריות אלה, ובפרט בכל הנוגע לאישומים בדבר דיווחים כוזבים על שעות עבודתו. מכאן שהחלטת ההשעיה, מבחינת התייחסותה לאופי העבירות המיוחסות למבקש, נשענת על אדנים מוצקים. (לעניין משקל הראיות הלכאוריות - ראה סעיף 34 לפסק דין שבח). 37. באשר לאופיין של העבירות - עבירות המשמעת המיוחסות למבקש כוללות דיווח כוזב של נוכחות בעבודה, זיוף דיווחי נוכחות, מרמה והפרת אמונים. מדובר בעבירות חוזרות שעניינן ניצול לרעה של מעמדו כעובד מועצה בכיר וניצול הסמכות הנתונה לו מכח עבודתו לקידום צרכיו האישיים וצרכי מקורביו. מדובר בעבירות חמורות במסגרת יחסי העבודה שבין הצדדים הגובלות הן בהיזק ממון והן במעילה באמון שניתן במבקש, והעלולות להביא גם לפגיעה באמון הציבור במועצה המקומית. יודגש כי אין המדובר בחשד לאירוע חד פעמי, אלא בחשד להתנהלות חוזרת ונשנית מצד המבקש, ובכך יש משנה חומרה במיוחס לו. 38. עוד עולה מחומר הראיות שהונח בפנינו כי המשיבים שקלו גם את מידת השפעת ההחלטה הציבור. מהראיות הלכאוריות שעמדו בפני המשיבים - ובפנינו - ניכר כי התנהלות המבקש גררה פגיעה באמון שרוחשים כלפי משיבה 1 אנשים שבאו במגע עם המבקש בעניינים המיוחסים לו. על כך ניתן ללמוד בין היתר ממכתבו מיום 3/1/10 של מר אבו עראר ג'מאל, המופנה ליחידה הארצית לחקירות הונאה. וכך הוא כותב: "...מזכיר המועצה בעצמו, אינו מדפיס כרטיס נוכחות בעבודה כמתחייב מהוראות משרד הפנים. לא רק זאת אלא שמזכירתו של המזכיר מעדכנת את שעות הנוכחות עבור עצמה במחשב השייך למועצה למרות שבפועל עובדת כ-7 שעות יומיות. יוצא מהדברים שצוינו לעיל, כי המזכיר ניצל את תפקידו הציבורי... תוך שהוא מסתיר את המציאות מעיני הגורמים המוסמכים..." (ראה נספח 6 לתגובת המשיבים). 39. באשר למעמדו של המבקש - אין חולק שהמבקש שימש בתפקיד בכיר של מזכיר המועצה והיווה גורם המפקח על עובדים אחרים במועצה. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי בהמשך עבודתו תמנע האפשרות לביצוע עבירות נוספות כגון אלה המיוחסות לו. יתר על כן, דווקא בתפקידו זה יש להחמיר עימו, ואם קיים חשש להתנהלות בלתי ראויה אשר בגינה היו נוקטים בהליך של השעיה כלפי עובד זוטר, קל וחומר שיש לעשות כן מקום שמדובר בעובד בכיר; אשר מטבע עבודתו לא ניתן לפקח עליו באופן רציף, ושהאמון שניתן בו הוא חלק מובנה במהלך העבודה (עש"מ 4203/07 בוגייסקי - נציבות שרות המדינה, סעיפים י' - יב' לפסק הדין, ניתן ביום 24/6/07). 40. לאור כל האמור, יש לדחות את טענת המבקש כי לא נשקלו כל השיקולים שהיה על המשיבים לשקלם, ואנו קובעים כי המבקש לא הוכיח כי מהיבט זה נפל פגם בהתנהלות המשיבים. 41. את הפגיעה הגלומה במבקש, העובד, בעצם החלטת ההשעיה יש להעמיד אל מול האינטרס הציבורי המקבל ביטוי במוסד ההשעיה. 42. בהתחשב בפגיעה במשמעת ובאמון הציבור במקום העבודה, שתיגרם מהמשך שילובו של המבקש בעבודה, נוכח העבירות המיוחסות לו ועל רקע התנהגותו הקודמת של המבקש; אין מקום להתערבותו של בית הדין בהחלטה על השעיית המבקש. אחרית דבר 43. סוף דבר, הבקשה נדחית. 44. מתיק בית הדין עולה כי בשלב זה לא הוגשה תביעה עיקרית. היה ולא תוגש תביעה שכזו עד יום 15/9/10, יסגר התיק. 45. בשלב זה לא נפסקות הוצאות. היה וימשך ההליך, יטענו הצדדים לנושא ההוצאות בתום ההליך. השעיה מעבודההשעיה