ילדו של חבר המושב עשוי ליהנות מאפשרויות מגורים במושב הן בתוך נחלת הוריו (כבן ממשיך בבית שני בנחלה) והן במסגרת מגרשי ההרחבה (בהתאם להחלטת הנהלת המינהל מיום 13.2.06 בדבר הקצאת 50 מגרשים בהרחבה למומלצי האגודה; השוו: רע"א 10623/02 כפר חיטים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' ביין, פ"ד נז(2) 943; ה.פ. (תל-אביב) 38/96 גל נ' נווה ירק מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, מיום 1.7.02). העדפה נוספת של ילד של חבר בזכאות לנחלה חקלאית רק בשל היותו בן המקום, מבלי לבחון האם מבחינת יתר תכונותיו וכישוריו עדיף הוא על פני המועמד החיצוני, אינה עולה בקנה אחד עם חובת השוויון והנאמנות של המינהל כלפי כלל הציבור (השוו ע"א 5817/95 רוזנברג נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נ(1) 221, 227). יפים לכאן דבריו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' אלון) בת.א. (ב"ש) 4281/05 בורה נ' כלימי (מיום 15.2.07): "שאלת היותו של המועמד 'בן המקום' או 'זר' - אין לה כשלעצמה ולא כלום עם האינטרס הלגיטימי של האגודה לוודא התאמת אישיותו של המועמד לאופיו של המושב ולצביון הקהילה שבו. ודוק, גם האגודה עצמה אינה טוענת לכך. שכן, משמעות טענתה הינה כי מעבר לשיקולי האופי והצביון של הישוב, זכאית היא לשקול בבחינת המועמדים גם את השיקול הכלכלי והכספי של בני המקום על דרך העדפתם, מתוך שיקול זה בלבד, על פני מועמד 'זר' אפילו יהיה ראוי יותר, מתאים יותר ומסוגל יותר לאופיו ולצביונו של המושב, וכדבריה - 'עניי עירך קודמים'. אי אפשר להימנע מהמסקנה כי מאחורי שיקול זה עומדת הנחת 'הבעלות' של חברי האגודה על נחלות ומשקי המושב באשר הם... עמדה זו של האגודה משמעה למעשה הפקעת והדרת 'הזרים' באשר הם משטחי משבצת המושב, יהיו אשר יהיו... טיבו ואופיו של 'מושב' על צביון הקהילה המיוחדת הנדרשת בו, מקימים כמפורט לעיל לאגודה את הזכות לתהות על טיב המועמדים לרכישת נחלות במושב ועל מידת התאמתם לאופי המקום וצביונו, ולסרב למי שאינו עומד בקריטריונים אלה. ברם, אין הם מפקיעים את הציבור בכללו מזכויותיו במקרקעי המדינה שהועמדו למושב, ואין הם הופכים את קבוצת המשפחות שבמקום לחוג האקסקלוסיבי שרק זרעו ובניו יירשו ארץ ומושב לדורי דורות". ערעור שהוגש על פסק דין זה לבית המשפט העליון נדחה (ע"א 3267/07 שיבולים מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' בורה, מיום 10.4.08). קטיניםמושבים נחלות ומשקים