מה משקלה של חוות דעת מומחה מטעם בית הדין לעבודה ? על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין לעבודה מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. בית הדין לעבודה יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. בית הדין לעבודה נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. לדידו של בית הדין לעבודה, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין לעבודה את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים. אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין לעבודה, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין. ראו פסיקה רלוונטית בנושא משקל חוות דעת מומחה מטעם בית הדין לעבודה: דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321. דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374. דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, (לא פורסם). דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99. מומחה מטעם בית הדין לעבודהחוות דעת מומחהמומחהבית הדין לעבודהחוות דעת