חוזה לבניית ממ''ד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת חוזה לבניית ממ"ד:



בפניי תביעה לפיצויין בגין הפרת חוזה שנכרת בין התובעות לנתבע, לבניית ממ"ד, לפי תוכנית מאושרת.
לטענת התובעות, הנתבע התחייב לבנות עבורן ממ"ד, לפי תוכנית מאושרת ואף קיבל את מלוא התמורה לכך, אולם הוא לא סיים את בניית הממ"ד כיוון שלא התקין "מצחיה" לממ"ד (כיסוי מתכת מעל לחלון הפונה לאזור הסכנה) ולא התקין מערכת סינון אוויר. בשל כך, טענו התובעות, נבצר מהן להגיש את תעודת גמר הבניה במסגרת 360 הימים שהוקצבו לכך, ובהעדרה נמנע מהן לקבל את יתרת 15% מהמענק המגיע להן מחברת עמיגור האמונה על ניהול תוכנית מיגון דירות מגורים בשדרות [להלן: "המינהלת"].

סה"כ תובעות התובעות סכום של למעלה מ- 31,000 ₪ המורכב מהפסד דמי שכירות [הנכס שבו נועד להיבנות הממ"ד מושכר על ידי התובעת 1], עלות מסנן אויר ומצחיה, הפסד ההחזר מהמינהלת וכן ליקוי בניה שעניינו נזילות וסדקים.


הנתבע מכחיש את הטענות כלפיו. לטענתו, הוא התחייב לבנות ממ"ד אולם זאת על פי תוכנית מאושרת שלא כללה את רכיבי המצחיה ומסנן האוויר, כיוון שאלו לא היו ידועים עדיין במועד שבוצעה הזמנת העבודה. לטענת הנתבע, הוא ביצע עבודות רבות לבניית ממ"דים באותה שכונה ובמרביתם המכריע לא נדרשו רכיבים אלו. רק לאחרונה התבקשו רכיבים אלו, וכיוון שלא נכללו במחירי העבודה, הוא נמצא כעת בהליך של תביעה כספית מהמינהלת, בגין אותם ממ"דים אחרים.


הדיון


ביום 25.2.2010 חתמה התובעת 1 על הסכם מול המינהלת, לבניה עצמית של ממ"ד, ולפיו התחייבה התובעת לבנות בעצמה ממ"ד ותמורתו לקבל מענק בסך כולל של 86,874 ₪ [כולל מע"מ; להלן: "המענק"], כאשר בהסכם זה נקבעו לוחות זמנים, ונקבע בו כי סכום המענק אינו ניתן לשינוי. עוד נקבע בסעיף 3.2 להסכם שבין התובעת 1 למינהל כי "המענק אינו אמור לשקף ו/או לכסות בהכרח את העלויות שיידרש [בעל הדירה] להוציא בפועל בקשר עם העבודות [לבניית הממ"ד]."

ביום 21.7.2010 התקשרה התובעת 1 עם הנתבע לפי טופס הצעת מחיר / הזמנה, ששני הצדדים ראו בו את החוזה המחייב ביניהם. בהתאם לטופס זה, סוכם בין הצדדים על "בניית ממ"ד עפ"י תוכנית מאושרת", תמורת 87,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן "הריסת מחסן, רצפת בטון, פירוק ריצוף וחפירה" עבור סכום נוסף של 17,000 ₪ (כולל מע"מ).
בפועל, החל הנתבע בבניית הממ"ד טרם התקבלה תוכנית מאושרת וטרם ניתן היתר בניה, אשר ניתן בסופו של דבר ביום 21.10.10 [הבקשה להיתר הוגשה לועדה המקומית ביום 7.9.2010].


עיקר המחלוקת נסב סביב השאלה האם הוסכם בין הצדדים על תוספת של מצחיה ואוורור לבניית הממ"ד.

על שאלה זו, לטעמי, יש להשיב בשלילה.
אין בחוזה שבין הצדדים כל אזכור לנושא זה ועל כן יש לפנות לעקרונות הפרשנות בחוזים, כשנקודת המוצא היא קודם כל לשון החוזה. לשון זו של החוזה אינה נוקבת במפרט הממ"ד, פרט לאמירה בעלמא – "לפי תוכנית מאושרת". לכאורה, די בכך כדי לחייב את הנתבע בביצוע כל התוכנית המאושרת, תהא התוכנית אשר תהא.
ואולם, לאחר ששמעתי את הצדדים סבורני כי במועד ההתקשרות בין הצדדים, לא היה ידוע להם, והם לא התכוונו, שהיא תכלול את המצחיה ומסנן האוויר.
אין מחלוקת כי התובעות עצמן לא ידעו מאומה בנושא זה, ועל כן לא ניתן לייחס להן כוונה כלשהי. התובעת 2 העידה על עצמה כי –
"ההזמנה שהיא חוזה מצורף לכתב התביעה והיא מיום 21.7.2010 והיא בכפוף לחוזה המפורט של מנהל המיגון. זה כתוב בחוזה של המנהלת. בחוזה בינינו זה לא כתוב זה היה מוסכם ביניו בעל פה.
נושא המצחיה כתוב בסעיף 1 בניית ממ"ד על פי תוכנית מאושרת. התוכנית המאושרת היא התוכנית שצורפה לכתב התביעה. האישור מסתבר גם אני לא ידעתי היה ב- 7.9.2010 ... אם בית המשפט אומר לי שהתוכנית לא הייתה מאושרת עדיין – אני אומרת שזה סיכון שהנתבע לקח על עצמו ברגע שהוא לקח יוזמה."
לא ראיתי בחוזה המינהלת שום מפרט. אמנם הנתבע צירף לכתב הגנתו מפרטים "סטנדרטים" כטענתו, אולם מדובר במפרטים מהתקופה שקדמה לתיקון תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן - 1990 בחודש פברואר 2010, אשר נכנסו לתוקף בחודש מאי 2010 [תיקון תש"ע - ק"ת 6869].
ההסכם שבין המינהלת לתובעות נחתם קודם לכניסת התקנות החדשות לתוקף, והוא הסכם סטנדרטי, וממנו אני למד כי הסכום שנקבע כמענק חושב לפני כניסת התקנות החדשות לתוקף, ומשמע שלא הביא בחשבון את תיקון התקנות. יתרה מכך, בשום מקום לא התחייבה המנהלת לשלם את מלוא סכום עלות ביצוע העבודות [סעיף 3.2 להסכם].
כיוון שלא שוכנעתי שהמנהלת לא קבעה את המענק בשים לב לתקנות החדשות, כך גם הצדדים לא התכוונו לכלול בהסכם ביניהם נושאים נוספים שנקבעו כדרישות בתקנות לאחר מכן, או אף לפני כן כשלא היו מודעים לכך.


כאשר החוזה שותק, יכול בית המשפט להוסיף עליו תניות, אולם הוא יעשה כן רק מתוך הרמוניה ללשון החוזה ומתוך ניסיון להתחקות אחר כוונת הצדדים, שמוצאת ביטויה בראיות אובייקטיביות. במקרה שלפנינו, והדברים עולים גם מעדותה של התובעת 2, שהעידה על עצמה כי אינה מנוסה, לא עלה נושא המצחיה או מסנן האוויר בהסכמת הצדדים.

המונח "תוכנית מאושרת" בהסכם שבין הצדדים מכוון לתוכנית סבירה, שהיתה ידועה עד כה, ולא לתוספות שעלותן משמעותית. מנוסח התביעה עולה כי עלות המצחיה ומסנן אוויר מגיעה יחדיו כדי 8,700 ₪, משמע 10% תוספת להסכם המקורי שבין הצדדים. מדובר בתוספת משמעותית שאני מתקשה לקבל את הטענה שהצדדים ראו בה "סיכון שנוטל הקבלן על עצמו".


אציין, כי עולה מהדברים שהנתבע הסכים להציב באיזה שהוא שלב מצחיה [בעלות של כ- 2,000 ₪], והוא אף הביאה למקום, אולם הצדדים לא הצליחו להסכים ביניהם על ביצוע ההרכבה נוכח פרגולה הקיימת במקום, כאשר המצחיה נותרה בידי התובעת 2.

כיוון שהצדדים לא הסכימו מראש על תוספת המצחייה ועל הרכבת מסנן האוויר, כחלק מההתקשרות, יש לדחות את התביעה בעילה זו, לרבות גם בהקשר של הפסד המענק שנובע מאי ביצוע תוספות אלו. כיוון שהנתבע לא נטל על עצמו עבודה זו הוא לא גרם להפסד המענק.
אציין עוד, בהקשר זה של הפסד יתרת המענק, כי התובעות כלל לא הוכיחו את נזקן. לא הוכח שאם יתקינו את המצחיה והמסנן כיום, לא יזכו להשלמת המענק. חובתן של התובעות להקטין נזקיהן מחייבת כי יציבו את המצחיה ומסנן האוויר, אפילו על ידי התקשרות עם צד שלישי, ואז יפנו לקבל את תוספת המענק. זאת לא עשו.


אינני מקבל גם את התביעה בנוגע להפסד ימי השכירות. אמנם, הוכח ההפסד עצמו אולם לא הוכחה אחריותו של הנתבע להפסד זה, וזאת משקבעתי כי הצדדים לא הסכימו מראש על תכולת העבודה ככוללת את המצחיה ומסנן האוויר.
החלק היחיד של התביעה שאני מקבל, באופן חלקי, הינו חלק הנזילות. חלק זה נתמך בתמונות, ואף הנתבע העיד כי אכן קיימים סדקים. יחד עם זאת, שומה היה על התובעות לאפשר לנתבע לתקן את הסדקים בעצמו, והן למעשה מנעו ממנו לעשות כן. בכך שלא איפשרו התובעות את תיקון הסדקים, הן לא מילאו את חובתן לפעול באמצעים סבירים להקטנת הנזק וזאת בניגוד לאמור בסעיף 14 לחוק החוזים [תרופות בגין הפרת חוזה] התשל"א - 1970. סבורני כי אם היו פועלות התובעות כנדרש, היה ניתן לצמצם את היקף הנזק בגין הסדקים. אני מעריך את חלקן של התובעות כחובתן להקטין את הנזק, ב- 25% מהיקף הנזק הנטען.


סוף דבר


חוזים יש לקיים ויש לקיים בתום לב. כאשר החוזה אינו מפורט נוטל כל צד סיכון על עצמו. בדרך כלל יהיה זה הצד המבקש לכלול בהסכם דברים שלא נכללו בו מלכתחילה. במקרה שלפנינו, גילו הצדדים, לאחר שחתמו, כי קיימות תקנות חדשות. ניסיונן של התובעות לקבוע כי ההסכם כולל את המפרט שעליו לא ידעו, רק כדי שלא יצטרכו להוסיף תמורה לנתבע, הוא ניסיון שאינו במקומו. אין לצפות מהנתבע, כקבלן, שיקח על עצמו ביצוע עבודה נוספת ללא תמורה. בהקשר זה, אי הפירוט פועל לחובתן של התובעות.

מכאן, שיש לדחות את התביעה בכל הנוגע לאי השלמת העבודה וקבלת המענק.
אשר לחלק התביעה שעניינו הסדקים, יש לפצות את התובעות בסך כולל של 3,000 ₪.


נוכח האמור, אני פוסק כי הנתבע יפצה את התובעות, בסך כולל של 3,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא סכום זה תוספות הצמדה וריבית כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה רשות

  2. שערוך חוזה

  3. זניחת חוזה

  4. איבוד חוזה

  5. סיכול חוזה

  6. חוזה פיקטיבי

  7. חוזה על תנאי

  8. התבטלות חוזה

  9. חוזה לא חוקי

  10. חוזה עם קטין

  11. חוזה ללא תמורה

  12. חוזה להספקת נכס

  13. חוזה בלתי חוקי

  14. איך מבטלים חוזה

  15. עושק דיני חוזים

  16. חיוב לקיים חוזה

  17. חוזה מסחר בברזל

  18. חוזה למראית עין

  19. סעיף מעורפל בחוזה

  20. הסדר שלילי בחוזה

  21. חוזה התקנת דלתות

  22. חוזה שירותי שחיטה

  23. תנאים לקיום חוזה

  24. חוזה לבניית ממ''ד

  25. חוזה דירה פיקטיבי

  26. חוזה על תנאי מתלה

  27. מימוש אופציה בחוזה

  28. עורך דין חוזה מקרקעין

  29. ערעור תעבורה מחוזי

  30. סעיף אי תחרות בחוזה

  31. חתימה על טופס הצעת ביטוח

  32. סעיף 41 לחוק החוזים

  33. סעיף 34 לחוק החוזים

  34. חיובים שלובים בחוזה

  35. חוזה שירות עם מנכ''ל

  36. חתימה על חוזה תחת לחץ

  37. חוזה למראית עין יחסית

  38. חוזה על תנאי במקרקעין

  39. נוסחת הקשר דיני חוזים

  40. אי חתימה על חוזה פיתוח

  41. התנאים לקיומו של חוזה

  42. השלמת חוזה לטווח ארוך

  43. שינוי תנאי חוזה בעל פה

  44. הפרת תנאי תשלום בחוזה

  45. מו''מ לכריתת חוזה ביטוח

  46. פי סעיף 62 ד' לחוק חוזה

  47. חתימה על חוזה בלי לקרוא

  48. אי חוקיות חוזה אספקת מים

  49. חוזה בכירים שירות המדינה

  50. שערוך חוזה בשל אינפלציה

  51. הפרת תנאי תשלום לפי חוזה

  52. התחייבות בלתי סבירה בחוזה

  53. הפסקת שירות בניגוד לחוזה

  54. חוזה המבוסס על יחסי אמון

  55. חיובים שלובים חוק החוזים

  56. חוזה הסותר את תקנת הציבור

  57. השלמת פרטים בחוזה מקרקעין

  58. סעיף 10 לחוק החוזים תרופות

  59. שני חוזים נפרדים לעסקה אחת

  60. פיצויים על פגם בכריתת חוזה

  61. חובת הקטנת הנזק בדיני חוזים

  62. חוזה ללא תאריך השלמת הבניה

  63. סעיף 25 המתוקן לחוק החוזים

  64. פיצויים מוסכמים דיני חוזים

  65. נוהג הארכת חוזה רטרואקטיבית

  66. אי חוקיות הבטחת תשואה בחוזה

  67. זמן אספקה ''משוערת'' בחוזה

  68. שינוי בהתנהגות של חוזה בכתב

  69. חופש העיסוק מול חופש החוזים

  70. חוזה למראית עין - סעיף 13 חוק החוזים

  71. חוזה לביצוע עבודות אינסטלציה

  72. התקנה בניגוד למפרט נספח לחוזה

  73. שירות המדינה חוזה בכירים חוזה

  74. חוזה לסילוק חוב בין שתי חברות

  75. האם ''מכתב כוונות'' מהווה חוזה

  76. אומד דעתם של הצדדים פירוש חוזה

  77. חוזה שאינו ניתן לביטול עם המינהל

  78. התנהגות הצדדים לאחר חתימת חוזה

  79. 10 סעיפים חשובים בחוזה קניית דירה

  80. פיצויים מוסכמים בלתי סבירים בחוזה

  81. חוזה למראית עין לצורך הברחת נכסים

  82. תביעה כספית לתשלום תמורה על-פי חוזה

  83. סעיף שיפוט בישראל בחוזה עם חברה זרה

  84. תביעה לתשלום פיצויים מוסכמים בחוזה מכר

  85. חובת הקטנת הנזק בפיצויים מוסכמים בחוזה

  86. איחור של יום אחד בקיום תנאי מתלה בחוזה

  87. חוזה לקניית דירה - איחור בתשלום האחרון

  88. האם אפשר לבטל חוזה בגלל אי שיתוף פעולה ?

  89. לפי מה קובעים האם החוזה הוא "חוזה מקפח" ?

  90. השתחררות מחוזים עם מכוני כושר ויחידות נופש

  91. טענת קבלת דירה פגומה לאחר חתימה על חוזה מכר

  92. האם סעיף ויתור על תביעות עתידיות בחוזה חוקי ?

  93. תביעה כספית על פי חוזה לתשלום יתרות חוב בגין שירותי שמירה

  94. האם תניה בחוזה הקושרת לקוח לתקופה ארוכה נוגדת את תקנת הציבור ?

  95. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון