קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב ירידת ערך רכב על בסיס תמונות בלבד: בעקבות החלטתו של כב' הנשיא ו. זילר בר"ע 3044/98 מיום 18.3.98 שמעתי את עדי הצדדים בשאלת ירידת ערך המכונית. 1. מטעם התובע העיד השמאי שלמה קליין (להלן: "קליין") ומטעם הנתבעים העיד השמאי בן נעים דניאל (להלן: "בן נעים"). 2. שני השמאים לא ראו את המכונית כיוון שזאת נגנבה במועד מאוחר יותר ונתנו את הערכותיהם. על סמך הצילומים וחוות דעתו של השמאי שוהם עזרא (להלן: "שוהם") שבדק את המכונית לאחר התאונה. התביעה 3. התובע טען לירידת ערך הרכב בשיעור של 9% וזאת בהסתמך על חוות דעתו של השמאי מטעמו. מר קליין ביסס את קביעתו על סמך 3 מוקדי פגיעה ברכב: 1. עמוד קדמי ימני: 3%. 2. עמוד אמצעי ימני: 3%. 3. סף תחתון ימני קדמי: 3%. 4. חקירתו הנגדית של מר קליין התמקדה בפגיעה בסף התחתון כיוון ששוהם בחוות דעתו לא ציין אותה. הוא השיב שאת מסקנתו שהיתה פגיעה כזאת הוא מסיק מתמונה 1ב' המצביעה על פגיעה בגובה של 20 ס"מ מעל הסף. ראה עדותו בעמ' 12 שורה 13 ואילך. ההגנה 5. הנתבעים טענו לירידת ערך הרכב בשיעור של 3% בלבד, וזאת בהסתמך על חוות דעתו של בן נעים. ניתוח הראיות 6. אין ספק ששני השמאים הנכבדים נקלעו למשימה קשה כיוון שנאלצו לחשב ירידת ערך עפ"י תמונות וחוות דעתו של שוהם בלבד, ועל כן חוות דעתם היא פחות החלטתית ומחייבת. בנסיבות הענין אני מעריך ששניהם פעלו עפ"י מיטב הכרתם המקצועית. 7. מר קליין אומר בעצמו כי: "אני נותן חוות דעת על פי הכשרתי ונסיוני. ברור אם היה תעוד יותר מוחשי זה היה יותר טוב". (עמ' 4 פרו' שורה 2). המשתמע הוא שהתיעוד המוחשי שנעשה ע"י מר שוהם יותר מהימן ומדוייק מעדותו של מר קליין. 8. א. העד בן נעים מאשר על סמך נסיונו כי ירידת ערך היא בתחום הפסיכולוגי והוא גבוה יותר בדרך כלל ממה שקובעים השמאים. לא מצאתי בהסבריו ובחוות דעתו על סמך מה קבע ירידת ערך של 3% בלבד. נכון שהוא הסביר את העקרונות שנקבעו ע"י איגוד השמאים. ב. מר בן נעים העיד לפני כי: "רק עמוד אמצעי ניזוק, ויש גם תמונה עפ"י מכה שזה במרכז של שתי הדלתות ובחלק העליון". (עמ' 14 פרו' מול שורה 10). 9. מעדותם וחוות דעתם של מר קליין ומר בן נעים עולה כי ישנה ביניהם הסכמה רק לגבי פגיעה בעמוד אמצעי ימני של הרכב. אולם בכל הקשור לשתי הפגיעות האחרות לא הגיעו הצדדים לעמק השווה. 10. דעתי והתרשמותי מהתמונות ומחוות הדעת של שוהם שכיוון שהפגיעה נעשתה בצידו הימני של הרכב נגרמה פגיעה בעמוד האמצעי ובעמוד הקדמי באותו צד. לא כך הדבר בכל הנוגע לגבי הפגיעה בסף התחתון אשר עפ"י התמונות לא נראית בו כל פגיעה כתוצאה מהתאונה. 11. לסיכומו של דבר לא השתכנעתי כי סף המכונית התחתון נפגע מאידך אין ספק בעיני שהעמוד הקדמי והאמצעי נפגעו. 12. באי כח הנתבעים טענו בראשית ההליכים בתיק שאין לקבל את מכתבו של מר אריה פלוגה כחוות דעת כיוון שאינו ערוך כדת וכדין. הטענה מקובלת עלי. משבחר התובע שלא להעיד את מר פלוגה והסתפק בחוות דעתו של מר קליין אין לי אלא להזקק לחוות דעתו של מר קליין. 13. הנתבעים הוסיפו וטענו שכיוון שהרכב נגנב סביר להניח כי בעל הרכב פוצה גם על כך ע"י חברת הביטוח, ואין לפצותו. כיוון שזוהי טענה שיש להוכיחה והדבר לא נעשה אני דוחה אותה. למעלה מן הצורך אוסיף שאם בכלל פוצה התובע בגין גניבת המכונית קרוב לוודאי שפוצה כערכו של רכב ליום הגניבה דהיינו לאחר התאונה. 14. לאור האמור אני קובע ירידת ערך המכונית בגובה 6% מערכה ביום התאונה - 162,000 ש"ח. 15. סוף דבר על הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים שלהלן: א. 70% מהערכת השמאי שוהם - 12,164 ש"ח. ב. 70% משכר טרחתו של השמאי שוהם - 981 ש"ח. ג. 70% מירידת ערך המכונית - 6,720 ש"ח. ד. 100% שכר טרחתו של השמאי קליין - 702 ש"ח. כל הסכומים הנ"ל ישולמו בצרוף הוצאות המשפט והפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן יוסיפו הנתבעים וישלמו לתובע 2,000 ש"ח שכ"ט עו"ד בגין הליך נוסף זה וזאת בנוסף לכל תשלומי שכר הטרחה שנפסקו. סכומי שכר הטרחה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסיקתם ועד לתשלומם המלא בפועל. ניתן היום כ"ד בתשרי תשנ"ט, 14 באוקטובר 1998 בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים. זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.רכבירידת ערך