חשיפה לחומרים מסרטנים כפגיעה בעבודה - מיקרוטראומה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חשיפה לחומרים מסרטנים בעבודה: זוהי תביעה להכיר ב"מחלת הסרטן" מסוג לימפומה MALT כפגיעה עבודה מסוג מיקרוטראומה. להלן עובדות המקרה: 1. התובע יליד 1965. 2. התובע עבד בסולל בונה בשנים 1983 עד 2006. 3. התובע עבד כמפעיל ציוד מכני כבד במחלקת כבישים וזיפות כבישים. 4. במהלך עבודתו עבד בזיפות כבישים ולטענתו בא במגע נשימתי עם אדי זפת, נדיפי תערובת האספלט ותוצרי שריפת הסולר ופליטת העשן בסלילת כבישים. 5. התובע חלה במחלת הסרטן, לטענתו כתוצאה מחשיפה לחומרים מסרטנים במהלך עבודתו בזיפות כבישים. הנתבע מנגד טען כי, לא קיים קשר סיבתי בין מחלת הסרטן לבין עבודתו, או חומרים אליהם היה חשוף במהלך עבודתו. 6. על מנת להכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלת הסרטן, מונתה מטעם ביה"ד, כיועצת מומחית רפואית, ד"ר אורלי תיבון-פישר, אשר מסרה לבית הדין חוות דעת מומחה ביום 30/12/09 והשיבה על שאלות ההבהרה ביום 13/8/10. 7. בחוות דעתה מיום 30/12/09 קבעה המומחית כדלקמן: "מר כרים עידי סובל מלימפומה של תאי B גדולים מסוג MALT בקיבה. לימפומה MALT היא לימפומה שאינה הודג'ין (NHL) של תאי B בדרגת התמיינות טובה (LOW GRADE), וקשורה בגסטריטיס כרונית ובזיהום על ידי החידק הליקובקטר פילורי. לימפומות MALT הן גידולים איטיים שמקורם בקשר עם תאי אפיתל, ונמצאים בדרך כלל במערכת העיכול (הקיבה היא האתר השכיח ביותר), בלוטות רוק, שד, תריס, ארובת העין, למית, עור וריאות... ביעור הליקובקטר פילורי בטיפול אנטיביוטי מביא לנסיגה במחצית מקרי לימפומת MALT בקיבה, אם כי בחלק מהמקרים נשארים שרידים מזעריים, שמשמעותם לטווח רחוק לא ברורה עדיין. הצלחת הטיפול האנטיביוטי תלויה בעומק הגידול, בקיום גרורות בבלוטות לימפה ובמבנה גנטי. טיפול מקומי בניתוח או הקרנה מביא ברוב המקרים לריפוי מלא... לסיכום, לימפומה MALT היא סוג מיוחד ומוגדר היטב של לימפומה, ולא ניתן לייחס לה את המידע הקיים אודות לימפומה באופן כללי, ואפילו לא את המידע אודות לימפומה שאינה הודג'קין (NHL). .... גורם הסיכון המוכר ללימפומה MALT הוא זיהום בחידק הליקובקטר פילורי. בסקר ספרות, כולל מאגרי מידע ממוחשבים, לא מצאתי גורם סיכון תעסוקתי ללימפומה מסוג MALT. ... לפי תאור העיסוק בחוות דעתו של ד"ר ברק, ב-8 השנים הראשונות של עבודתו נהג והפעיל מכונה לפיזור תערובת אספלט חמה על כבישים בסלילה. התערובת כלל זפת, חצץ ותוספים משל חברת "פזקר". לאחר מכן קודם לתפקיד אחראי על תהליך זה, ועסק בהשגחה תוך הליכה בעקבות המפעיל. אספלט, המוכר גם בשם "ביטומן", הוא אחד מהשיירים של זיקוק נפט גולמי, ויכול להיווצר באופן טבעי כמשקע לאחר אידוי וחימצון של נפט נוזלי. אספלט הפך גם כינוי לתערובת של ביטומן עם חומרים נוספים. אספלט משמש בעיקר לסלילת כבישים, איטום גגות ובכלל איטום בפני מים, בידוד חשמלי, בידוד אקוסטי וציפוי צנרת. אספלט אינו נדיף בטמפרטורת הסביבה, ובשל מבנהו הפיזיקלי אינו מייצר אבק נשאף, לכן הספיגה לגוף האדם היא בעיקר עורית. גגנים, סוללי כבישים ועובדים בבידוד, מחממים את אספלט לצורך עבודתם, ונחשפים גם נשימתית לאדים ולנדפים, המכילים ריכוז גבוה של PAH. השפעת האספלט על בריאות האדם נובעת בעיקר מתכולת ה-PAH (פחמימנים ארומטיים פוליציקליים - Polycyclic Aromatic Hydrocarbons) שבו... במחקרים תעסוקתיים נמצא קשר חזק בין חשיפה כרונית ל-PAH ובין סרטן ריאות בקרב עובדים בייצור גז ופחמי אבן, ובין סרטן ריאות ושלפוחית שתן בעובדים בהתכת אלומיניום. מחקרים אפידמיולוגיים אודות עובדים בחשיפה ל-PAH הדגימו סיכון מוגבר גם לסרטן לרינקס, כליה, לבלב וקולורקטלי. עובדים שנחשפו לזפת נתונים בסיכון מוגבר לסרטן העור, בעיקר מסוג SCC (Squamous Cell Carcinoma). בשילוב החשיפה האופיינית של עובדי חוץ לקרינת שמש אולטרא-סגולה, קיים סינרגיזם בסיכון לסרטו העור. המידע אודות הסיכון לסרטן בקרב עובדים באספלט מצומצם מאוד, בגלל מיעוט מחקרים בנושא, ומגבלות מתודולוגיות של המחקרים הקיימים (כגון מיעוט נחקרים, משך קצר וכו'). בסיכום הפרק העוסק באספלט בספר יסוד ברפואה תעסוקתית (2), נקבע כי דרוש מחקר ואיפיון נוסף של החומר כדי לקבוע מסקנות החלטיות לגבי השפעתו על הבריאות. בסיכום, מר כרים עידי נחשף בעבודתו לחומרים אספלט וזפת, בטמפרטורה שהיתה עלולה לחשוף אותו ל-PAH, גורם מוכר לסוגי סרטן אחרים מזה שבו חלה. אין כל מידע אודות רמת החשיפה שהתקבלה או אודום מיגון שהיה נהוג, אך ברור כי העבודה התנהלה באוויר הפתוח בחוץ, תוך מיהול טבעי של מזהמים, ככל שהיו. מקור ודאי נוסף לחשיפתו ל-PAH היה עישון במשך 20 שנה, בהיקף של 5-10 סיגריות ביום... מר כרים עידי סובל מלימפומה של תאי B גדולים מסוג MALT בקיבה, וטופל בהצלחה ללא סימנים למחלה פעילה... גורמי הסיכון להם נחשף התובע בעבודתו אינם מוכרים כגורמי סיכון למחלתו, לימפומה MALT. זאת ועוד, ידוע כי התובע סבל מגורם הסיכון הידוע למחלתו, שהוא זיהום חיידקי בהליקובקטר פילורי, וגם טופל באנטיביוטיקה כנגדו. לדעתי, אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו ובן מחלתו. מאחר והחומרים להם נחשף התובע אינם גורמים ללימפומה MALT, על פי הידע הרפואי הקיים, הרי שאין להניח כי גרמו לפגיעה סרטנית או קדם סרטנית לתאי רירית הקביה שלו. כלומר, לדעתי החשיפה לא גרמה לפגיעה כמתואר. ... מחלתו היתה תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך. זיהום חיידקי בהליקובקטר פילורי הוא גורם סיכון עיקרי למרבית המקרים של לימפומה MALT. אפילו אם גורם כלשהו בעבודתו גרם למידה של סיכון לסרטן בכלל, הרי שלדעתי תנאי עבודתו השפיעו על הופעת מחלתו הרבה פחות, מאשר נתוניו האישיים, כולל גורמי הסיכון". 8. בתשבותיה לשאלות הבהרה ביום 13/8/10 קבעה המומחית מטעם בית הדין, בין היתר, כי: "3. כן, יתכן ואף סביר כי בין החומרים להם נחשף התובע בעבודתו היו גם ממיסים אוגניים כלשהם, במידה כלשהי, לשימוש כלשהו. 4. לא, הזפת עצמה אינה מכילה ממיסים אורגניים, עם זאת, כן משתמשים בתערובות המכילות זפת וממיסים אורגניים ליישומים שונים, גם בסלילת כבישים. 5. ממיסים אוגניים הם קבוצה גדולה של חומרים שונים, נפוצים מאוד בשימוש לא רק בתעשייה אלא גם בשימוש ביתי בחיי היומיום. מקצת התכונות הכימיות המשותפות לממיסים אוגניים גורמות להם להוות גורמי סיכון לפגיעות אופייניות, כגון דלקת עור. עם זאת, הממיסים האורגניים שונים מאוד זה מזה בפתוגניות שלהם. כמעט כל הממיסים האוגניים, המצויים בשימוש נרחב במרבית תחומי התעשייה, אינם קשורים כלל בגרימת סרטן, ואפילו לא חשודים כגורמי סרטן על ידי כל הרשויות המדעיות הרלוונטיות, לרבות IARC (הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן - International Agency for Researc of Cancer). כך לגבי סרטן באופן כללי, וגם לגבי סרטן קיבה, שממילא אינו מוכר כסרטן תעסוקתי. בין מעט החומרים שנזכרים בכל זאת בספרות הרפואית כאלה שלגביהם הועלה חשד כי קשורים בסרטן הקיבה לא כלולים ממיסים אורגניים. לגבי מחלתו הספציפית של התובע, לימפומה מסוג MALT בקיבה, לא מצאתי בספרות הרפואית שום איזכור לקשר בין ממיסים אורגניים ובין המחלה. ... 9. לא, כפי שכתבתי בחוות דעתי, חשיפה ל-PAH עלולה להגביר סיכון לסרטן ריאות, עור ושלפוחית שתן, ומחקרים אפידמיולוגיים אודות עובדים בחשיפה ל-PAH הדגימו סיכון מוגבר גם לסרטן לרינקס, כליה, לבלב וקולורקטלי (כפי שמוגדר בשאלת ההבהרה - "עדויות מדעיות חלקיות"). בניגוד לכך, לא מצאתי כל עדות לקשר בין חשיפה ל-PAH ובין לימפומה MALT של הקיבה, שקשורה לא בחשיפה לכימיקלים אלא בזיהום חיידקי ובדלקת כרונית בקיבה...". 9. ב"כ התובע ביקש להעדיף את חוות הדעת הרפואית שהוגשה לביה"ד מטעמו, של ד"ר ברק, רופא תעסוקתי, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו, על פני חוות דעתה של המומחית מטעם ביה"ד, בטענה כי ד"ר אורלי תיבון פישר, הן בחוות דעתה בתיק הנ"ל והן בחוות דעת אחרות, שוללת סרטן תעסוקתי בכל מקרה בו האדם עישן, אף אם מדובר בכמות של 6 סיגריות ליום. 10. אין לקבל טענה זו. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, מאחר ומדובר בחוות דעת אובייקטיביות, ובמומחה אשר אינו מעיד לבקשת צד ומקבל שכרו מידי בעל הדין. בית הדין לא יסטה ממסקנות חוות דעתו של המומחה מטעמו, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. (ראה - דב"ע נו/ 0-244 המל"ל נ' יצחק פרבר, , ניתן ביום ;דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל, ניתן ביום 2.11.99). 11. במקרה דנן, המומחית סקרה את המחלה ממנה סובל התובע, המחקרים הקיימים בתחום וגורמי הסיכון הידועים למחלתו. בניגוד לטענת ב"כ התובע, המומחית קבעה בחוות דעתה, בין היתר, כי התובע נחשף במהלך עבודתו ל - PAH וכי מקור ודאי נוסף לחשיפתו ל- PAH היה עישון. אולם, גורמי הסיכון והחומרים אליהם נחשף התובע בעבודתו אינם מוכרים כגורמי הסיכון למחלתו. עוד קבעה המומחית, כי גורם הסיכון העיקרי למחלה ממנה סובל התובע הינו זיהום חיידקי. אשר על כן, אין כל הצדקה לסטייה ממסקנותיה של ד"ר אורלי, כמפורט בחוות דעתה ובתשובותיה לשאלות ההבהרה. 12. לאור האמור, אני קובעת כי לא הוכח קשר סיבתי בין מחלת הסרטן ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו. בנסיבות אלה - התביעה נדחית בזאת. 13. אין צו להוצאות.רפואההכרה בתאונת עבודהמיקרוטראומהסרטןחשיפה לחומרים מסוכנים