קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כניסה לדירה של השכנים ללא רשות: 1. יחסים מעורערים בין שכנים בבית משותף, אשר טרם למדו את החשיבות והיתרונות שביחסי שכנות תקינים וחיים שלווים באוירת רעות והרי הם מקנטרים ומציקים זה לזה עומדים על קטנות ופוגעים "ככל יכולתם" - אינם משכילים "להתרומם מעל" לרוגזות וקטנות היומיום - ואינם זוכרים כי החיים בבית משותף הולכים ונמשכים וגם אם כיום "האחד חוגג והשני סופג" בודאי יבוא יום שהחוגג יספוג והסופג יחגוג ... 2. דירות הצדדים נמצאות, כאמור, באותו בית. דירת התובע נמצאת מעל דירת הנתבעת. לגירסת התובע פרצה הנתבעת לתוך דירתו בהעדרו ובלא הסכמתו פגעה והשחיתה מיטלטלין שונים שלו (בגדים, מנעול תריס, שואב אבק וכו') וגרמה לו נזקים. על כל אלו מבקש התובע לחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 7,000.- ש"ח. 3. הנתבעת בכתב הגנה מפורט ורב טענות (בניגוד לכתב התביעה הלקוני של התובע) איננה מכחישה למעשה את עצם החדירה לתחום דירתו של התובע, אך טוענת כי פעולתה היתה בבחינת "כורח המציאות" כאשר כתוצאה מהתנהגותו העיקשת והבלתי חוקית של התובע נקלעה למצב ללא נשוא שחייב פעולתה. עם זאת שוללת הנתבעת בתוקף גרימת נזק כלשהו למיטלטלין של התובע. כל שנעשה נעשה בזהירות ותוך הקפדה יתרה שלא לפגוע בדבר מרכושו. 4. וכך סיפור המעשה, בתמצית, כפי שמתחוור מעדויות הצדדים והעד מר שי שלמה. בעלה של התובעת ביצע בשנת 1996 שיפוץ בדירתה, הנמצאת כאמור מתחת לדירת התובע, ובמסגרת זו אף סגר מרפסת (או מה שהיה "חלל שרות" שנועד בעיקרו לתליית כבסים) והרחיב בכך את הדירה. לצורך כך אף בנה גג למרפסת - וגג זה היה, מטבע הדברים, לרצפה "הממשיכה" את דירת התובע. בקיץ 1997 השכירה הנתבעת את הדירה (למר שי הנ"ל) ובחורף שלאחר זאת התחילו נזילות מי הגשם אל תוך דירת השוכר - מתוך אותה "תוספת מרפסת" שנוצרה בצמוד לדירת התובע. הדרך היחידה למניעת חדירת המים היתה ע"י ביצוע עבודות איטום במרפסת התובע או סגירתה והשלמת העבודות במרפסת זו. התובע לא שיתף פעולה ורק בתיווך השוכר מר שי הוסכם כי בעלה של התובעת יבצע עבודות במרפסתו של התובע תמורת 1,000.- ש"ח. התובע שילם 100.- $ "על חשבון" אך העבודות לא הושלמו. יצויין כי יחסי התובע ובעלה של הנתבעת היו (אל נכון עוד קודם לפרשה זו) יחסי איבה קשים מלווים בתלונות לרשויות וכיוצ"ב. 5. לצורך השלמת העבודות - בגג שמעל מרפסת התובע צריך היה להציב תמוכות במרפסת דירת התובע. באחד הימים השאירה הנתבעת לתובע הודעה "במשיבון" כי בדעתה להיכנס אל מרפסת דירתו לצורך ביצוע העבודות הללו. וכך אכן עשתה - בפיקוחה עלו מספר פועלים אשר טיפסו מבחוץ, אל תוך "תוספת" המרפסת בדירת התובע וביצעו שם עבודות שונות. 6. לטענת הנתבעת נבע הצורך לפעול בדרך זו בין היתר בשל "השתלטותו" הלא חוקית של התובע על הכניסה לגג המשותף משהתקין במקום מנעול ולא נתן לאיש לבוא אל הגג, אולם טענה זו הוכחה כלא נכונה בדברי העד שי שאישר כי התובע איפשר לו להיכנס אל הגג כל אימת שנדרש לכך. 7. לטענת התובע לא הסתפקו הנתבעת ו/או עובדיה בפעילותם ב"תוספת" המרפסת אלא נכנסו אל תוך חלקה הסגור של המרפסת לאחר שפגעו בתריס המפריד בין שני חלקי המרפסת ושם בתוך המרפסת הפנימית נמצאו מיטלטליו שהושחתו. 8. נקודת המוצא בבואי להכריע במחלוקת היא בקביעה שהנתבעת אכן עשתה מעשה אשר לא יעשה כאשר נכנס או שלחה פועליה להיכנס לתחום דירת התובע (ואין כל רבותא, לעניין זה, אם זו מרפסת חיצונית או פנימית אף לא שהמרפסת "נוצרה" כתוצאה מעבודות שבוצעו ע"י בעלה של הנתבעת. 9. ער אני ואינני מתעלם מהמצוקה אליה נקלעו הנתבעת ודיירי דירתה כתוצאה מחדירת מי הגשמים אך כל אלו אינם מצדיקים מעשי השגת גבול וחדירה לתחום הפרט. שורש הרע הוא כמובן התחלת ביצוע עבודות השיפוץ וההרחבה קודם שנעשה תכנון כולל והסכמות עם כל הנוגעים בדבר, על כל שלבי העבודה, מהחל ועד סיום. בודאי נכון הדבר על רקע יחסים מעורערים בין השכנים כמתואר לעיל - ולכך כיוונתי בדברי בראשית פס"ד זה. משהחלה הנתבעת בביצוע עבודות הרחבת דירתה בלא תאום עם התובע ובלא שתתן דעתה כיצד אפשר יהיה להשלים את העבודה, בלא שיתוף פעולה שלו - וכתוצאה מכך נקלעה למצוקה המתוארת, אין לה להלין אלא על עצמה (וכמובן להצטער על יחסי השכנות המשובשים). 10. מכל מקום - גם אם נעשו מעשי הנתבעת בשל מצוקתה, עדיין אשמה היא (בעצמה, או באחריות שילוחית לפועלים שנשלחו על ידה) באשמת הסגת גבול וחדירה לתחום הפרט ובשל כך חייבת בפיצוי התובע על פגיעה זו. 11. כאמור, לטענת התובע לא הסתפקו הפועלים בעבודה בתוספת אלא נכנסו גם אל תוך המרפסת הפנימית. הנתבעת מכחישה זאת - אולם היא מודה שהיא עצמה כלל לא עלתה עם פועליה על המרפסת ורק השגיחה עליהם מלמטה. מתוך הצילומים שהוצגו בפני נראה כי קשה להבחין מבחוץ ומלמטה במתרחש במרפסת הנמצאת במרומי הקומה השלישית - ובנסיבות אלו נשארת גירסת התובע שהפועלים אכן חדרו גם אל המרפסת הפנימית בלא עדות נגדית של ממש - ויש לקבלה. 12. אשר לנזקי התובע: לטענתו נפגמו והושחתו בגדים שונים בכתמי זפת (ר' תצלומים) נפגע, בלא אפשרות תיקון, שואב אבן שערכו כ2,200.- ש"ח ונגרם נזק לתריס שהוצאות תיקונו (ר' הצעת מחיר) 1,400.-ש "ח. איני מוכן לקבל נתונים אלו כבסיס לפסיקת פיצויים לתובע. אין לי כל מידע אודות מצבם של הפריטים הללו קודם שניזוקו. אין גם ראיות בדוקות לכך שהמחירים המפורטים לעיל מתייחסים, אכן, לנזקים שנגרמו באותו ארוע. 13. לפיכך, משהוכחה הסגת גבולו של התובע והפגיעה ברכושו, אך בהעדר נתונים בדוקים להערכת הנזקים שנגרמו אני אומד את הפיצוי המגיע לתובע לפי שיקול דעתי - הן בשל עצם הסגת הגבול והן בשל הפגיעה ברכושו בסכום כולל 2,000.- ש"ח. התוצאה היא שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 2,000.- ש"ח בצרוף אגרת תביעה בסך 90.- ש"ח ובעבור ביטול זמנו בהליך זה 300.- ש"ח. כניסה לדירהמקרקעין