מזכיר התאגדות ספורט - יחסי עובד מעביד

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מזכיר התאגדות ספורט - יחסי עובד מעביד:

הנשיא (גולדברג) :נ
.1מר ברנשטיין (להלן - המזכיר) שימש כמזכיר 'הפועל' במחוז תל-אביב; לפני מינויו זה כיהן כמזכיר אחד הסניפים של 'הפועל תל-אביב'.
.2המזכיר פוטר מעבודתו ביום 29.5.1989, בתוקף מיום 31.7.1989על ידי מזכיר מועצת פועלי תל-אביב, מכוח החלטת מועצת הפועלים על-פיה המזכיר "מעל בתפקידו ובאימון הנדרש ממנו במוסד בו עבד".
המזכיר פנה לרשות השיפוט המחוזית שליד מועצת פועלי תל-אביב בדרישה לבטל את הפיטורים, וזו החליטה להשעותו מעבודתו, תוך שהיא מורה לאפשר למזכיר להופיע לפני מזכירות מועצת פועלי תל-אביב על מנת לטעון טענותיו נגד הפיטורים.
המזכיר ערער על החלטה זו לפני רשות השיפוט הארצית וערעורו נדחה.
.3החלטתה של רשות השיפוט הראשית לא הניחה את דעתו של המזכיר, והוא הגיש תובענה לבית-הדין האזורי בתל-אביב בבקשה לתקן או לבטל את פסק-הבוררות. בית-הדין האזורי קיבל את הבקשה חלקית. החלטתו לא הניחה את דעתם של שני הצדדים, והם ביקשו לערער עליה. הרשות ניתנה (דב"ע נב/127-9,נב/125-9) והדיון בשני הערעורים אוחד.
.4בתחילת הדיון בערעור הוחלט לפצלו, כך שתחילה תידון השאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המזכיר לבין 'הפועל' ו/או מועצת פועלי תל-אביב.
.5העובדות הצריכות לענייננו בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד, הם:ב
א) "הפועל" מחוז תל-אביב, "התאגדות לתרבות גופנית" רשומה כאגודה על פי החוק העותומני לאגודות; ב) תקנון "הפועל" נקבע כי ועד האגודה נבחר על ידי האסיפה הכללית (סעיף
7(2)) בעוד מועצת פועלי תל-אביב זכאית למנות מידי פעם שלושה חברים לוועד "אשר להם זכויות שוות עם כל חברי הוועד" (סעיף 8(5)); ג) יו"ר הוועד, הגזבר והמזכיר מתמנים על ידי מועצת פועלי תל-אביב מתוך חברי הוועד (סעיף 8(6)) ד) המזכיר מונה לתפקידו על ידי מועצת פועלי תל-אביב (מכתב מועצת הפועלים מיום 2.12.1986), וכיהן בו עד אשר פוטר על ידי אותו גוף (סעיף 1לעיל); ה) המזכיר קיבל את שכרו, במשך כל תקופת העסקתו, מ"הפועל"; ו) המזכיר פעל על פי הוראות ועד האגודה כל תקופת העסקתו.
.6שאלת מעמדו של המזכיר כ"עובד" נדונה על ידי רשות השיפוט במחוז תל-אביב אשר החליטה:ו
"מצאנו כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הנתבעת 3לבין התובע שכן התובע הינו חבר ועד הפועל מחוז תל-אביב, שהיא עמותה הפועלת על פי תקנון אשר העתקו צורף לכתבי הטענות. על פי דב"ע מח/7- 6[1], אין התובע בבחינת עובד האגודה, אף שהוא מקבל שכר עבור פעילותו כמזכיר ועד האגודה - העמותה".
רשות השיפוט הארצית אישרה, כאמור, את הפסק של הרשות המחוזית, מבלי שהתייחסה כלל לשאלת מעמדו של המזכיר כ"עובד".
.7בתחילת הדיון בבית-הדין האזורי ביקשו אגודת 'הפועל' ומועצת פועלי תל-אביב למחוק את התביעה על הסף בגלל העדר יחסי עובד-מעביד.
בית-הדין האזורי דחה את הבקשה בקובעו:נ
"א. המבקש היה עובד של 'הפועל' מחוז ת"א החל מיום 1.4.1979בתפקיד של מזכיר סניף רמת אביב. אין חולק כי באותה תקופה המבקש היה עובד של 'הפועל' מחוז ת"א לכל דבר ועניין. המבקש הועלה בדרגות כמקובל לגבי כלל העובדים, קיבל משכורת בהתאם לכל התנאים המקובלים לגבי עובד.
ב. ביום 2.11.1986המבקש קודם בתפקידו לתפקיד של מזכיר 'הפועל' מחוז ת"א, כשתפקידו הקודם נשאר בעינו וכל השתלבותו ב'הפועל' היתה כפי שהיתה לפני כן.
ג. בא-כוח המשיבים ניסה להיתלות בעובדה כי לתפקיד מזכיר 'הפועל' מחוז ת"א, נבחר רק על ידי מועצת פועלי ת"א ולא על ידי 'הפועל' מחוז ת"א, ומי שמוסמך להפסיק כהונתו זו היא מועצת פועלי ת"א, דהיינו:ב המבקש הוא נבחר ציבור.
טענתו זו אינה מתקבלת. אין בעובדה שבתקנון 'הפועל' נקבע כי הגוף שמוסמך להחליט על מינוי המזכיר הוא מזכירות 'הפועל' ת"א כדי לשלול את מעמדו של המבקש כעובד 'הפועל' מחוז ת"א. תהליך מינוי לתפקיד עדיין אינו הופך את המתמנה לנבחר ציבור שאינו עובד."
.8לפנינו חזרו באי-כוח הצדדים על טיעוניהם בסוגיה זו, תוך שבא-כוח 'הפועל' ומועצת הפועלים מבקש להשוות את מעמדו של המזכיר למעמדו של "נבחר", בעוד בא-כוח המזכיר מצביע על השוני בין השניים, ועל העובדה שהמזכיר היה, לדעת כולי עלמא, "עובד" של 'הפועל' בטרם מונה לתפקיד המזכיר, והמשיך בתפקידו הקודם (מזכיר סניף) בד בבד עם תפקידו החדש.
.9בטרם נתייחס לטענות הצדדים לגופן, נציין שני אלה:ו
האחד - פסק-הדין בעניין קרא [1], אשר שימש בסיס להחלטת רשות השיפוט, אינו ישים לענייננו מהטעם ש'הפועל' אינה עמותה על פי חוק העמותות, התש"ם- 1980אלא אגודה עותומנית, וכל אשר נקבע בחוק לעניין עמותות אינו ישים לגבי אגודות עותומניות; והשני - מאחר שב"סטטוס" עסקינן - אין כל מניעה שבית-הדין יבחן את מעמדו של המזכיר באופן עצמאי, ולא באותן אמות מידה שבהן הוא בוחן החלטות של בוררים.
.10אין עניינו של מזכיר ממונה ב'הפועל' דומה לתפקידו של מזכיר מועצת פועלים או הסתדרות ארצית, הנבחרים למילוי תפקידם, ואינם מתמנים לו.
כל אותם "נבחרים" מתמודדים על תפקידם בפני ציבור גדול של חברים בארגון:נ המתמנה לענייננו, אינו שונה מאדם שנבחר לתפקידו במכרז חיצוני, שחובה לקיימו בין מכוח חיקוק ובין מכוח הסכם או הסדר קיבוצי.
וכך נפסק בעניין זה:ב
"ההבחנה בין 'עובד' ארגון עובדים לבין 'נבחר', נעשית בעיקר לפי הדרך שבה נתקבל האיש לתפקיד:ו האם נכרת חוזה בינו לבין הארגון או אם נבחר לתפקידו? קיימת הבחנה נוספת המבדילה בין נבחרים שהם חברי הארגון, המתנדבים למלא בו תפקידים שונים, לבין נבחרים חברי הארגון אשר עיקר תפקידם הוא עצם כהונתם בתפקיד. מזכ"ל ההסתדרות, מזכיר הסתדרות ארצית, ומזכיר מועצת פועלים הינם בעלי תפקידים 'נבחרים'. על כן מעמדם, ביחסים בינם לבין ההסתדרות, הוא זה של 'נבחר', ולא של 'חבר' או 'עובד'. לעומת זאת, עובד מפעל, שהוא גם חבר ועדת התרבות של הוועד המפעלי, חבר ועד מפעלי, או חבר ועדה פריטטית מטעם ההסתדרות 'מתמנים או 'נבחרים', אך עיקר תפקידם אינו של 'נבחר'. אלא של 'עובד' (דב"ע מח/58- 3[2],בע'544).
על פסק-דין זה נמתחה ביקורת 0ראה ר' בן ישראל [7]:נ "ה'נבחר' ו'בעל התפקיד על פי דין' - האמנם עובדים הם?" בע' 85ואילך).
.11לא מעטים המקרים שבהם עובד "נכפה" על מעביד. עוד בתחילת דרכו של בית -דין זה נפסק:ב
"טוענים המערערים:והיות ובכדי לנהל מסעדה כשרה עלינו להעסיק
משגיח כשרות, והיות והמשגיח מופנה אלינו על ידי הרבנות, והיות
ובגלל עצם טיב עבודתו אין אנו יכולים לפקח על דרכי עבודתו, הרי שהמשגיח אינו נחשב כ'עובד' אצלנו.
לא נוכל לקבל טענה זו. רבים הם המקרים בדיני העבודה, בהם המעביד אינו חופשי בבחירת עובדיו, אך הדבר אינו גורע מהיותו מעביד. בצדק הצביע השופט האזורי המלומד (בסעיף 6לפסק-דינו) על חיקוקים שונים שלפיהם מופנים מחפשי עבודה למקומות עבודה, ואין הדבר פוגע ביחסי עובד-מעביד. גם העדר אפשרות הפיקוח בגלל סוג עבודה מסויים אינו גורם בכל מקרה לכך שבעל המקצוע המסויים אינו עוד נחשב כעובד"(דב"ע ל/9- 3[3],בע' 116).
כדוגמאות נוספות נציין (א) "נכה מלחמה" שנשלח למקום עבודה על ידי צו של הרשות המוסמכת מכוח תקנות העסקת נכי מלחמה, התשי"א-, 1951ודינו כ"עובד" לכל דבר ועניין (דב"ע נא/82- 3[4]; דב"ע מב/29- 2[5]). כך גם קבעו בתי המשפט, לפני הקמתם של בתי-הדין לעבודה:נע"א 230/61[6](ב) "מגויס חוץ" מכוח חוק שירות עבודה לשעת חירום התשי"ז- 1957אשר דינו כעובד (סעיף 25לחוק);(ג) מי שעובד מכוח תקנות לשעת חירום.
.12במקרה אחד מצאנו כי הממשלה ממנה מנכ"ל לרשות סטטוטורית - מנכ"ל רשות השידור (סעיף 23לחוק רשות השידור, התשמ"ו-1986).
במקרים אחרים מתמנה מנכ"ל רשות סטטוטורית על ידי מועצת אותה הרשות, אולם באישור הממשלה (סעיף 26לחוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986;סעיף 22לחוק רשות שדות תעופה, התשל"ז-1977;סעיף 25לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן -
1990;;סעיף 17לחוק רשות הנמלים והרכבות, התשכ"א-1961). בחלק מהחוקים מצוי עניין מינוי המנכ"ל בפרק "עובדי הרשות" (רשות הנמלים והרכבות, רשות שדות התעופה)"במקום אחד בפרק "הנהלת הרשות" (הרשת השניה לטלויזיה ורדיו) ובשני מקומות בפרק "המנהל והעובדים" (רשות השידור) או "מנהל הרשות ועובדיה" (רשות הדאר).
בהליך זה אין לנו צורך להכריע בשאלה אם אותם מנהלים הם "עובדים" של הרשות שהם מועסקים בה.
.13בענייננו - התמלאו במזכיר כל סימני ההיכר של "עובד". הוא השתלב במערך הארגוני של 'הפועל', קיבל הוראותיו מהוועד שלו, ושכרו שולם לו על ידי 'הפועל'. הוא לא "נבחר" על ידי חברי 'הפועל', ולא על ידי חברי ההסתדרות הכללית במחוז תל-אביב.
העובדה שמונה לתפקיד על ידי "גוף חיצוני" אינה פוגעת במעמדו כ"עובד".

.14בשולי הדברים נוסיף כי אין לייחס חשיבות לעובדה שהמזכיר, טרם מינויו לתפקיד זה, היה עובד של 'הפועל'. יכול אדם להיות "עובד", ולאחר מכן להיבחר לתפקיד זה, היה עובד של 'הפועל'. יכול אדם להיות "עובד", ולאחר מכן להיבחר לתפקיד השולל ממנו את מעמדו כ"עובד". כך למשל עובד ארגון עובדים המתמודד על תפקיד של נבחר בו, יכול להיות עובד של אגודה שיתופית ולהפוך לחבר בה.
.15סוף דבר - בין המזכיר לבין 'הפועל' שררו יחסי עובד-מעביד.
הדיון בערעור יימשך, והמזכירות תקבע תיק זה בפני אותו הרכב, לשמיעת יתר טענות המערערים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בוררות ספורט

  2. פציעה ביום ספורט

  3. סכסוכי עבודה בספורט

  4. שכירות אולם ספורט

  5. חברות בעמותת ספורט

  6. פציעה במועדון ספורט

  7. בוררות לפי חוק הספורט

  8. עורך דין דיני ספורט

  9. עורך דין פציעות ספורט

  10. כתב ספורט - יחסי עבודה

  11. פטור מארנונה לצרכי ספורט

  12. נפילה בזמן ריצה ספורטיבית

  13. התנגדות לבניית אולם ספורט

  14. סכסוך בין בעלי מועדון ספורט

  15. פיצויים על פציעה בשיעור ספורט

  16. פיצויים עקב נפילה במגרש כדורגל

  17. פציעה בשיעורי ספורט בבסיס צבאי

  18. זכויות יוצרים על צילומי ספורט

  19. אחריות מורה לספורט לתאונה בשטח בית הספר

  20. יחסי עובד מעביד בין מאמן לאגודת ספורט

  21. מזכיר התאגדות ספורט - יחסי עובד מעביד

  22. אחריות מועצה מקומית לפציעה במגרש ספורט

  23. מגרש ספורט ליד הבית - תביעה בדין מטרד

  24. נפילה במגרש כדורגל בשטח בית ספר בשיעור ספורט

  25. סמכות בית הדין לעבודה - תביעה נגד אגודת ספורט

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון