קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת ערעור עקב אי תשלום אגרת בית משפט: לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ט' חימוביץ) בע"א 19019-05-10 מיום 21.7.2010, בה נדחתה בקשתו של המבקש ליתן לו פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע (השופט י' פרסקי) בתא"מ 6988/07 מיום 6.4.2010, בגדרו התקבלה תביעת המשיבה כנגד המבקש בגין חשבון חשמל שלא שולם על ידו בסך של 24,468 ש"ח. עקב אי תשלום אגרת בית משפט ואי הפקדת עירבון נמחק הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי ביום 4.10.2010 על ידי השופטת ש' דברת. רקע עובדתי והליכים קודמים 1. כפי שעולה מפסק דינו של בית משפט השלום, המבקש מחזיק בנכס (להלן: הנכס). המשיבה (להלן: חברת החשמל) הגישה תביעה כנגד המבקש בשל אי תשלום חשבון חשמל בנכס. חברת החשמל טענה כי החל משנת 2002 ועד ליום 26.6.2006 לא שילם המבקש את חשבון החשמל שעמד על סכום של 20,070 ש"ח ונכון ליום הגשת התביעה מדובר בסכום של 20,468 ש"ח. המבקש טען להגנתו כי בתקופה הרלבנטית איש לא התגורר בנכס ולא הייתה בו צריכת חשמל. לאחר שמיעת העדויות מטעם הצדדים ועל בסיס הראיות שהובאו לפני בית משפט השלום מטעם בעלי הדין, קיבל בית משפט השלום את תביעת המשיבה וחייב את המבקש בתשלום חשבון החשמל. כנגד פסק דינו של בית משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. 2. בבית המשפט המחוזי הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט ופטור מהפקדת עירבון. המבקש טען כי הוא אדם חולה שהכנסותיו מצומצמות ומסתכמות בגמלת הבטחת הכנסה בסך של 1,900 ש"ח וכי ידו אינה משגת לשלם אף בעבור צרכים בסיסיים. בקשתו של המבקש נדחתה. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש לא ביסס את טענותיו באשר לחוסר יכולת כלכלית. בית המשפט המחוזי ציין כי כל שהמבקש צירף לבקשותיו בהקשר זה הם מסמכים רפואיים ותדפיס חשבון של בנק הדואר ממנו לא ניתן ללמוד מאומה משום שהוא מראה כניסה ויציאה של קצבה המשולמת למבקש מטעם המוסד לביטוח לאומי ולא מעבר לכך. כן ציין בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הצביע על סיבה בגינה לא יוכל להיפרע מהנכס שהוא נכס נוסף עבור המבקש. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי סיכויי הערעור נמוכים שכן ערעורו של המבקש מתבסס על הגשת ראיות חדשות בערעור, ראיות שהיה עליו להביאן לפני הערכאה הדיונית. מאחר והמבקש לא שילם אגרת בית משפט ולא הפקיד עירבון נמחק ערעורו. כנגד ההחלטה שלא לפטור את המבקש מתשלום אגרת בית משפט והפקדת עירבון מכוונת הבקשה שלפניי. נימוקי הבקשה 3. לטענת המבקש, שאינו מיוצג, שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי לא הוכחה חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את אגרת בית המשפט ולהפקיד עירבון בערעור. המבקש טוען בהקשר זה כי צירף לבקשתו העתקים מאישורי המוסד לביטוח הלאומי בדבר קבלת קצבת הבטחת הכנסה בשיעור של 1,900 ש"ח בחודש, אך ככל הנראה הדבר נעלם מעיני בית המשפט. כמו כן טוען המבקש כי פירט בתצהירו את הוצאותיו ומקורות מחייתו וגם בשל כך קביעתו של בית המשפט המחוזי שגויה. כמו כן מציין המבקש כי לבקשתו צירף אישור מלשכת העבודה לפיו הוא אינו כשיר להשמה וכן אישורים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי הקשה. עוד מציין המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שסבר כי הנכס מהווה נכס נוסף עבורו שכן זהו ביתו היחיד ולתמיכה בטענתו מצביע המבקש על תשלומי המשכנתא שבהם הוא נושא בגין הנכס. 4. המבקש מדגיש כי סיכויי ערעורו טובים. לטענתו, לאחר שניתן פסק הדין בבית משפט השלום הצליח להשיג אישור מתאגיד המים העירוני לפיו בתקופה הרלבנטית לא הייתה צריכת מים בנכס. בכך יש כדי להצביע,  לטעמו, על כך שאיש לא התגורר בנכס בתקופה הרלבנטית. לטענת המבקש הוא לא יכול היה להגיש אישור כזה עת התנהל ההליך לפני בית משפט השלום בשל אופן הנפקת האישורים על ידי מחלקת המים בעירייה בשעתו. עוד מדגיש המבקש כי לערעורו צירף תצהיר של גרושתו וילדיו לפיו בתקופה הרלבנטית הוא התגורר בבית גרושתו ולא בנכס, תצהיר שלא יכול היה לצרף במסגרת התביעה בבית משפט השלום נוכח קיומו של סכסוך משפחתי. מהטעמים שלעיל סבור המבקש כי דין בקשתו להתקבל. דיון והכרעה 5. לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה. 6. תחילה אציין כי יש טעם בטענתו של המבקש לפיה ביסס את חוסר יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום אגרת בית משפט והפקדת עירבון. אכן, בית המשפט המחוזי לא התייחס בהחלטתו להעתקי האישורים שצירף המבקש מהמוסד לביטוח לאומי בדבר קבלת קצבת הבטחת הכנסה. בשים לב לתקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות), אישור זה מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית. זאת ועוד, מצאתי כי יש ממש בטענותיו של המבקש כי בתצהירו פירט את מקורות הכנסתו והוצאותיו ולכאורה נראה כי במכלול הדברים שהובאו לפני בית המשפט המחוזי היה די כדי לבסס טענה בדבר חוסר יכולת כלכלית. 7. ברם, אין בדברים האמורים כדי לשנות את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בנסיבות העניין. כידוע, ככל שהמדובר בבקשה לפטור מתשלום אגרת בית-משפט, יש להוכיח בנוסף לאי היכולת הכלכלית לשאת בתשלום האגרה גם כי "ההליך מגלה עילה" [ראו: תקנה 14(ג) לתקנות]. בהקשר זה ציינתי כבר כי כאשר נדונה בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בהליך ערעורי, בגדריו של "מבחן העילה" יש לברר את סיכויי הערעור, שכן מקום בו סיכויי הערעור קלושים לא מתקיים "מבחן העילה" [ראו למשל: רע"א 2063/10 לוי נ' אגן כימיקלים (, 26.12.2010) (להלן: עניין לוי), סעיף 7]. בנסיבות המקרה סיכויי הערעור קלושים שכן אין בראיות החדשות אותן מעוניין המבקש לצרף כדי לשנות את התוצאה אליה הגיע בית משפט השלום, ולמצער אין הצדקה לאפשר לו לצרפן בשלב זה של ההליך המשפטי. כך למשל, בניגוד לטענתו של המבקש לפיה בעת ניהול ההליכים בבית משפט השלום לא יכול היה להציג תצהיר מטעם גרושתו וילדיו, הרי שמפרוטוקול הדיון עולה כי תצהיר מטעם גרושתו של המבקש דווקא הוגש לבית משפט השלום. כך, בסיכומי ב"כ המשיבה בעל פה, בעמוד 4 לפרוטוקול הדיון, שורות 22-21, צויין באופן מפורש כי: "הנתבע צרף תצהיר מטעם גרושתו, וזו לא התייצבה לדיון היום, ולפיכך מדובר בעדות יחידה בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות". מהדברים האמורים עולה כי המבקש היה מסוגל להניח תצהיר מטעם גרושתו בעת ניהול ההליך לפני בית משפט השלום ולכן אין הצדקה להתיר לו מקצה שיפורים. זאת ועוד, באישור אותו מעוניין המבקש לצרף מטעם תאגיד המים אין כדי להעלות או להוריד ביחס לפסק הדין של בית משפט השלום, שכן מקריאת פרוטוקול הדיון עולה כי המבקש כבר הניח לפני בית משפט השלום ראיות בדבר צריכת המים בנכס בתקופה הרלבנטית ואף על פי כן לא סבר בית משפט השלום כי יש בהן כדי לבסס את טענותיו של המבקש. לא זאת אף זאת, אלא שמעדותה של נציגת חברת החשמל [עדותה של הגברת דליה שילון, בעמוד 2 לפרוטוקול הדיון שורות 10-8] עולה כי דיווחי מחלקת המים בעירייה הצביעו כי הייתה צריכת מים ברובה המוחלט של התקופה הרלבנטית. בנוסף לכך, לא ברורה לי כלל ועיקר טענתו של המבקש לפיה יש בצורתו של האישור המונפק מטעם תאגיד המים כדי להיטיב עמו, שכן אין לנו עניין בצורה אלא עסקינן בתוכן הדברים, קרי בשאלה אם הייתה צריכת מים בנכס אם לאו. הראיות שהונחו לפני בית משפט השלום בטרם ניתן פסק דינו הצביעו על קיומה של צריכת מים בנכס בתקופה הרלבנטית ודי בכך כדי להביא לדחיית טענתו של המבקש בהקשר זה. 8. לא זאת אף זאת, בעניין לוי הצבעתי על כך שלפי הפסיקה מקום בו סיכויי הערעור קלושים יש הצדקה שלא לפטור את המבקש מהפקדת עירבון (שם, סעיף 7). כאמור סיכויי הערעור בנסיבות העניין קלושים וכיוון שכך קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין לפטור את המבקש מהפקדת עירבון אינה בלתי סבירה. 9. אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות. אי תשלום אגרהמחיקת ערעוראגרת בית משפטערעוראגרה