מינוי מומחה בתביעה להכרה בליקוי שמיעה ובטינטון כמחלת מקצוע

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מומחה בתביעה להכרה בליקוי שמיעה ובטינטון כמחלת מקצוע: זוהי תביעה להכיר בליקוי שמיעה ובטנטון כמחלת מקצוע. להלן עובדות המקרה: 1. התובע, יליד 1946, עבד ברשות הניקוז גליל מערבי בין השנים 1983 עד ינואר 2007. 2. במסגרת עבודתו שימש התובע כמפקח על תפעולם של כלים כבדים וכן היה מנהל משרד טכני. התובע פיקח על 39 יישובים מקרית ביאליק עד גבול לבנון. 3. עיקר עבודות התשתית מבוצעות על ידי רשות הניקוז בחודשים אפריל עד סוף נובמבר כל שנה. בחורף מבצעים עבודות חירום כגון: דליפות והצפות מים מנחלים, פתיחת סתימות בצנרת וכו'. 4. במסגרת עבודתו כמפקח על תפעול כלים כבדים התובע נהג לבקר בשטח ולבדוק כי הפרויקטים השונים בוצעו כנדרש. 5. התובע נהג להגיע בקביעות לאתרים בהם בוצעו עבודות תשתית שונות, נתן הוראות לקבלנים ופיקח שהשופל והבאגר יעבדו ויעמדו ביעד היומי של 500 קוב אדמה ליום. כל הכלים הללו עבדו בשטח 10 שעות ביום ברציפות כשחלק ניכר מהזמן התובע נוכח במקום. 6. בעבודות התשתית השונות עבדו עם כלים מכנים כבדים שהינם: שופל, באגר, מכסחוח, מכבשים, מפלס, משאיות, מחפרונים וזאת בהתאם לסוגי העבודות שבוצעו בשטח. 7 התובע נהג לעמוד במרחק 2-3 מטר מהכלים המכנים הכבדים שעבדו בשטח בו זמנית ולפקח שלא תהיה פגיעה בתשתיות השונות המצוינות באדמה, כמו כבלי טלפון, מים וכו'. 8 עוצמת הרעש של הכלים המכניים הללו היתה מעל ל-85 דציבל. 9. כן פיקח התובע על ביצוע תוכניות של עבודות הנדסיות אזרחיות כגון: התקנת ביוב, הנחת קווי מים, בניית סכרים, גשרים, עבודות ניקוז, כריתת עצים, עבודות עפר כהגנה נגד שיטפונות, שיקום תעלות ונחלים וכו'. 10. התובע החל לחוש בשנת 2005 בירידה בשמיעה וכן בטנטון. 11. התובע מייחס את ליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל לטענתו לתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק בעוד שב"כ הנתבע טוען כי מדובר בתהליך תחלואתי רגיל ללא כל קשר סיבתי לתנאי עבודתו כמתואר לעיל. 12. מינוי מומחה רפואי: ד"ר דן ניר מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו המתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. שכ"ט המומחה ישולם מקופת ביה"ד כמקובל. 13. מסמכים רפואיים: על מצב בריאותו של התובע עובר לאירוע ניתן ללמוד מתיקיו הרפואיים המצורפים והמסומנים: ת/2, נ/5-נ/14. א) מטעם התובע הוגשה חוות הדעת של ד"ר גושן, אשר סומנה ת/3. ב) מטעם הנתבע הוגשה חוות הדעת של ד"ר ברמה, אשר סומנה נ/4. המומחה רשאי לעיין בחוות הדעת הנ"ל, אך יש להדגיש, כי אין הוא קשור לממצאיהן או למסקנותיהן. 14. לתשומת לב הצדדים: אין צד רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא מסמכים באופן ישיר למומחה. ככל שצד מסויים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסויים או להגיש לו מסמכים - עליו להגיש, תחילה, בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאה לצד השני, וכל פניה אל המומחה, ובכלל זה המצאת מסמכים, תעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת. ככלל אין המומחה, אשר מונה על ידי בית הדין, בודק את בעל הדין, שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת או בעל דין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין, תוך המצאה לצד השני, ובית הדין נעתר לבקשה. 15. עפ"י תיקון מס' 79 לחוק הביטוח הלאומי אשר בתוקף מיום 1/4/05 נקבע ביחס לליקוי שמיעה וטנטון כדלקמן: "84א. (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן - רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית". 16. השאלות א)        מהי המחלה ממנה סבל התובע בשנת 2007? ב) האם כושר השמיעה של התובע פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים או לאו? ג) ככל שבתשובתך לשאלה זו הנך מסתמך על תוצאות בדיקת שמיעה מסוימת או בדיקות שמיעה מסוימות לעומת בדיקות שמיעה אחרות, הינך מתבקש להשיב מדוע העדפת תוצאות אותה בדיקה/בדיקות על פני יתר הבדיקות המצורפות? ד) האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בחשיפה לרעש מזיק בעבודה כמתואר לעיל, לבין ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל, ומה מידת הקשר? ה) מתי תועד לראשונה ליקוי השמיעה והיכן? ביחס לטנטון: ו) האם כושר השמיעה של התובע בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הגבוהות של 3000 ו-4000 הרץ? או לאו. ז) האם בדיקת מאפייני הטנטון אופיינית לנזק מרעש כדרישת סעיף 84א(ב) לחוק? ח) מתי תועד הטנטון לראשונה ברשומה הרפואית? ט) האם יש בכרטיסו הרפואי של התובע רישומים על פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בשל פגיעה בתפקוד עקב טנטון וזאת עובר למועד הגשת תביעתו של התובע לנתבע, כלומר, לפני שנת 2007, ככל שכן באילו תאריכים ובאילו מסמכים מתועדות פניות אלה? נא הסברך. 17. מעקב: א. ההחלטה תומצא לצדדים. ב. למעקב בעוד 45 יום מהיום. מחלת מקצועמומחהטינטוןרפואהשמיעהמינוי מומחה