מינוי מומחה בתביעה להכרה בפגיעה בכפות הידיים ובמרפקים כמחלת מקצוע

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מומחה בתביעה להכרה בפגיעה בכפות הידיים ובמרפקים כמחלת מקצוע: בתיק זה הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בכפות הידיים ובמרפקים כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995. התביעה היא להכיר בפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע וכן על דרך המיקרו-טראומה. בתאריך 29/12/10 ניתן על ידנו פסק דין בתיק בו קיבלנו את התביעה בכל הנוגע למחלת 'מרפק הטניס' וקבענו כי מחלה זו היא בגדר פגיעה בעבודה. עם זאת, דחינו את התביעה בכל הנוגע לאצבעות הידיים, זאת בהסתמך על חוות דעתו של המומחה האורתופד שמונה בתיק, ד"ר אנג'ל אשר קבע כי התובע אינו סובל ממחלה כלשהי באצבעותיו שיש לה קשר סיבתי לעבודתו. בתאריך 6/6/11 ניתן על ידי בית הדין הארצי פסק דין בערעור שהגיש התובע על דחיית התביעה בכל הנוגע לרכיב הפגיעה באצבעות. פסק הדין ניתן על יסוד הסכמת הצדדים ונקבע בו כדלקמן: "הצדדים הודיעו על הסכמתם לפיה, בנסיבות העניין נכון יהיה למנות מומחה רפואי נוסף שתחום מומחיותו הוא ריאומטולוגיה. זאת, לאור חוסר בהירות כעולה מחוות הדעת של המומחה, ד"ר אנג'ל שהוא אורטופד. הצדדים הדגישו, כי מינוי המומחה הנוסף נדרש אך לעניין הכאבים מהם סובל המערער באצבעותיו. תישאר עומדת על כנה קביעת בית הדין האזורי בדבר הכרה במחלת מרפק טניס ממנה סובל המערער, כפגיעה בעבודה". מינוי מומחה רפואי: הריאומטולוגית, ד"ר פנינה לנגביץ' מרח' פרדס 10/29 בקרית אונו, מתמנה בזה לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. ואלה העובדות: התובע הינו יליד שנת 1949. התובע עבד משנת 1982 ועד שנת 2007 כמשווק גלידות של חברת נסטלה. התובע עבד כנהג ומוביל סחורה ועסק בסבלות וסידור הסחורה במקפיאים של הרכב ובמקפיאים של הלקוחות. במסגרת עבודתו זו העמיס התובע קרטונים, פירק קרטונים, קידד מחירים וסידר סחורה במקפיאים. ברוב השנה (למעט חודשי החורף) עבד התובע בין 15 ל-18 שעות ביום. בחורף (3 חודשים), התובע עבד 4 ימים בשבוע, כ-8 שעות ביום. העמסת קרטונים וחבילות גלידה - ההעמסה בוצעה מידי יום-יומיים, כאשר מספר עגלות מלאות קרטונים וחבילות גלידה (כאשר כל קרטון שקל בין 5 ל-8 ק"ג) היו מובאות למשאית ועל התובע היה להעמיס את הסחורה שעל העגלות לתוך התאים שבארגז הקירור של המשאית ולסדר את הקרטונים וחבילות הגלידה בתאי ההקפאה שבמשאית. לצורך כך הכניס התובע את פלג גופו העליון ובפרט את ידיו לתוך תאי ההקפאה. התובע משך את הקרטונים מהעגלה והכניסם לתאי הקירור תוך הושטת היד בתנועה של כיפוף ויישור המרפק. התובע תפס את הקרטון באמצעות החדרת האצבעות לתוך חורי הקרטון או לתוך ניילון העטיפה. התובע תיאר את פעולת הפירוק כ"מושכים, מרימים ודוחפים". התובע היה מסדר כ-350 קרטונים בממוצע ביום בחודשי הקיץ והאביב וכ-100 קרטונים בממוצע ביום ב-3 חודשי החורף, כאשר בקיץ פעולת ההעמסה ערכה כשעתיים. פריקת קרטונים - מידי יום, כשהתובע הגיע ללקוחות הוא היה פורק את הסחורה לפי הדרישה והצורך מארגז הקירור ומסדר את הגלידות בתוך המקפיאים של הלקוחות. על מנת לשלוף את הקרטונים הוא הושיט את ידו לתוך תא הקירור ומשך כל קרטון וקרטון בתנועה של כיפוף ויישור המרפק. לצורך כך היה התובע מחדיר את אצבעותיו לחורי הקרטון או לתוך ניילון העטיפה. פעולת הפריקה התבצעה מידי יום, כאשר התובע היה פורק כ-200 ארגזים ביום. קידוד מחירים - בסיום הפריקה היה התובע מבצע פעולה של קידוד מחירים באמצעות מקודד. פעולה זו בוצעה באמצעות יישור וכיפוף המרפקים, כאשר התובע תיאר אותה "מחזיקים אקדח ביד ואז מורידים אותו על המוצר, מדביקים, מרימים את היד, מושכים את היד לגוף כדי לקודד את המוצר שקרוב יותר לגוף וכך ממשיכים". סידור הסחורה במקפיא - התובע סידר את הסחורה במקפיא של הלקוחות, כאשר הוא ביצע פעולות אלה על ידי יישור וכיפוף המרפקים. התובע סיכם את סדר יומו כדלקמן: "קודם כל אני לוקח הזמנה ובפעולה הזאת לא צריך לעשות שימוש בידיים. אחר כך - אני פורק לתוך עגלת השרות את המוצרים. לוקח לי לפרוק בממוצע כ-20 דקות. אחרי זה אני דוחף את העגלה לתוך הסופר, בודקים לנו את הסחורה וזה לוקח כמה דקות ואחר כך מגיע למקפיאים ומקודדים סחורה. לקודד זה לוקח כ-20 דקות ואחר כך צריך לסדר את זה בתוך התאים. פעולת הקידוד והסידור בתאים שלובה זו בזו שכן שאני מסיים לקודד ארגז מסויים, אני מכניס אותו לתוך התאים ועובר לארגז הבא. כל עניין הקידוד והסידור לוקח כחצי שעה מתוכו 20 דקות נטו על קידוד. את הפעולות האלה אני מבצע 8-10 ביום לפחות ביום שאינו חורף".  כל הקרטונים עימם עבד התובע היו קפואים ולעיתים גם רטובים, כאשר העבודה בוצעה תוך מגע תמידי עם הסחורה. העבודה בוצעה ללא כפפות. התובע החל לחוש בכאבים בשנת 2005 בערך. המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום 21.8.2008, וזאת מן הטעמים הבאים:- "על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, אשר הביאו ל- TENNIS ELBOW בשתי הידיים". השאלות: יובהר כי המומחית מתבקשת להשיב על השאלות רק בנוגע לפגיעה, ככל שישנה, בכפות ידיו של התובע. האם התובע סובל ממחלה כלשהי בכפות ידיו ואם כן - מהי? האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו בחלק העובדתי לעיל לבין מחלתו או מחלותיו בכפות ידיו? האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל, גרמה לו ל"מחלת מקצוע" בכפות ידיו, כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטו מחלות המקצוע הנוגעת לענייננו. האם ניתן לקבוע שכל אחת מהפעולות שביצע התובע כמתואר בפרק העובדות לעיל, גרם לו לפגיעה INJURY בכפות ידיו? האם כל פגיעה ופגיעה כמתואר לעיל, גרמה לתובע פגיעה זעירה שלא ניתן להבחין בה בכפות ידיו, ושאפשר לייחס אותה לזמן מסוים? במקרה שכן - ההייתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה?    מסמכים רפואיים: להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: חוות דעת רפואית מטעם התובע של ד"ר אגסי-אורטופד. מאמרים מספרית בית החולים ע"ש שיבא-תל השומר - CURRENT OCCUPATIONAL ִ & ENVIRONMENTAL MEDICINE. תיק ארכיון. תיק כללי מד"ר הורנר ישראל (רופא עצמאי). תיק כללי מד"ר בר ששת צחי ג'ק (רופא עצמאי). תיק אורטופדיה מד"ר סיגל צוני (רופא עצמאי) לתשומת לב המומחית יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובע, אלא אם באופן חריג מבקש זאת המומחה.  כמו כן יצוין, כי אין הצדדים רשאים לפנות ישירות אל המומחית. כף הידמחלת מקצועמומחהמרפקרפואהמינוי מומחה