החלטה בדבר מינוי מומחה נוסף הוא עניין המצוי בשיקול הדעת של השופט היושב בדין לאור נסיבות התיק הספציפי וקורותיו. לעניין הנסיבות בהן ראוי למנות מומחה נוסף נפסק ברע"א 4195/02 סהר נ' יורי ליפשיץ פ"ד נו(5), 774 ,776 - 777 (2002), שעניינו מינוי מומחה רפואי: "מינוי של מומחה רפואי נוסף כאמור, יעשה במשורה, באותם מקרים בהם תחושתו של השופט היא שאין באפשרותו להגיע לחקר האמת בשאלות הרפואיות מבלי שיקבל חוות דעת רפואית נוספת". ישנה גישה לפיה ראוי שבית המשפט לא ימנה מומחה נוסף, אלא לאחר שמיצה את הכלים שלרשותו ובהם, בראש ובראשונה, חקירת המומחה. המשיבים מפנים לעניין זה לדברי השופט דן ארבל בבר"ע (מחוזי ת"א) 201098/98 אברהם כהן נ' אורן סבינה: "מינוי שכזה, לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו..." מעניין כהן ניתן ללמוד גם כי מומחה נוסף ימונה בנסיבות חריגות, ולאחר חקירת מומחה בית המשפט, כדוגמת הנסיבות המתוארות בת.א. (מחוזי ירושליים) 786/93 טייאר נ' א.ד. רכב ונכסים (ניתן ב- 27.7.1998): "... בית המשפט רשאי על פי סמכותו הטבועה, בגדר בחינת משקלה ומהותה של חוות הדעת, ולאחר שהמומחה נחקר על חוות דעתו, להחליט, כי תינתן חוות דעת נוספת על זו שניתנה. כלומר למנות מומחה כדי לקבל חוות דעת נוספת אך לא לפסול את חוות הדעת הראשונה, כך שיהיו בפני בית המשפט שתי חוות דעת, או למנות מומחה נוסף תוך התעלמות מחוות הדעת הראשונה. במקרה בו מעוניין בית המשפט למנות מומחה נוסף ולהתעלם מחוות הדעת הראשונה צריך שבית המשפט ישתכנע כי חוות הדעת של המומחה הראשון קרסה, כך שאין בפניו חוות דעת ונוצר "חלל ריק" שבית המשפט אינו יכול למלא אותו אם על פי "ידיעה שיפוטית" ואם על פי "אומדנא". בכדי להחליט האם חוות הדעת קרסה ונוצר חלל ריק יש לבחון את חוות דעתו של המומחה הראשון ואת חקירתו בבית המשפט." מינוי מומחהבקשה למינוי מומחה נוסףמומחה