קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק לרכב בחניון עזריאלי ממחסום: התובעת ביטחה בביטוח רכוש מקיף רכב טויוטה מספר רישוי 1005463 , הנתבעת תפעלה ותחזקה את קניון עזריאלי כולל הפעלת ופיקוח על מחסום הכניסה . על פי חומר הראיות המונח בפני, בכניסה לחניון מוצב מחסום רצפתי, אשר כאשר המחסום פתוח הוא נמצא בתוך האדמה וחלקו העליון במישור עם פני הקרקע . רכב המגיע לחניון, עוצר בכניסה לפני החניון, שם עומדים בודק או בודקים העורכים בדיקה ביטחונית לרכב, וכאר הוא מאושר לכניסה, הבודק הרגלי בחוץ מורה לו להמשיך בנסיעה וכניסה לתוך החניון. בצד השמאלי של הכניסה קיים תא ובתוכו יושב , איש בטחון שני , אשר מפעיל את המחסום בשעה שהוא חש בסכנה או איום כלשהם, או שנהג אינו מציית להוראות הבודקים בחוץ,או שהוא מחליט כי הבדיקה לא הסתיימה , והנהג מנסה להיכנס למתחם לפני סיומה, ואז הוא מפעיל את המחסום, אשר חלקו הקדמי מתרומם וחוסם את הכניסה ע"י לוח מתכת הניצב לרוחב הכניסה ובגובה של כ 60 ס"מ . בכתב התביעה נטען כי ביום האירוע 1/7/05 הגיע נהג הרכב המבוטח אל הכניסה לחניון , המתין בכניסה, כאשר הגיע תורו להיכנס לחניון עצר את רכבו עצירה מוחלטת על מנת לאפשר למאבטח הבודק לבדוק את תכולת הרכב . נטען בכתב התביעה כי המאבטח הציץ אל תוך הרכב , שאל שאלות לגבי תכולתו , ונתן הוראה לנהג להמשיך בכניסה , ותוך כדי כך התרומם המחסום מתחת לרכב וגרם לו נזקים . התובעת מייחסת לנתבעת אחריות שילוחית למעשיהם ומחדליהם של המאבטחים בכניסה לחניון, אשר מצד אחד נתנו לנהג הרכב הוראה להיכנס אחרי ששאלו את שאלותיהם, אך יחד עם זאת הרימו את המחסום שגרם לפגיעה בתחתית הרכב. הנתבעת בכתב ההגנה טענה כי העובדים מטעמה לא התרשלו, הם פעלו בהתאם להנחיות, וכי התאונה התרחשה עקב כך שנהג הרכב לא ציית להוראות ופרץ באופן פתאומי לחניון . בישיבת יום 5/5/08 , הסכימו באי כוח בעלי הדין , כי הנתבעת אינה חולקת על הכיסוי הביטוחי שהתובעת נתנה לרכב המבוטח, ולא יהיה צורך להגיש ראיות על גובה הנזק. הנתבעת לא חלקה על גובה הנזק ולא על חובתה של התובעת על פי הפוליסה שבינה לבין מבוטחה בעל הרכב , לשלם לו את הפיצוי על הנזק . בישיבת יום 14/9/08 הסכימו הצדדים כי הודעותיהם של המבוטח ואשתו שניתנו במשטרה , יהוו את עדותם הראשית , ולא יגישו תצהירי עדות ראשית, והם ייחקרו על הודעותיהם אלו . ביום 12/7/09 נשמעה עדותו של אבנר חממי מי שנהג ברכב בזמן התאונה . כאמור הוסכם כי עדותו הראשית תהיה הודעתו במשטרה שהוגשה לתיק בית המשפט בישיבה קודמת. מר חממי מסר במשטרה " עמדתי בתור לכניסה לחניון היה תור ארוך, המאבטח ניגש אלי , עצרתי עצירה מוחלטת , פתחתי חלון, שוחחנו. שאל אותי שאלות...... לאחר הבדיקה המאבטח הציץ לרכב וראה 2 ילדי מאחור , צחק אלינו ואמר " לא צריך ,סע" ופנה לאחור לכיוון הרכב הבא אחרי בתור הארוך . המאבטח לא ביקש את התיק ,לא בקש לפתוח תא מטען, לא שאל אם תא המטען פתוח ,ולא בקש לחכות, רק אמר סע, סגרתי חלון והתחלתי להתקדם ,אחרי כ5 מטר נעצרנו בחבטה אדירה , מקדימה אשתי פגעה בחלון עם הראש והחלון נשבר והיא נפצעה אני נפגעתי בכתף ובצוואר ובגב . הילדים חטפו מכה בכל הגוף ...... " עד כאן החלק בהודעת הנהג בקשר לנסיבות הפגיעה . כאמור מר חממי העיד בפני ביום 12/7/09 . בעדותו הראשית חזר העד על הודעתו במשטרה , ולא מצאתי כל סתירה בין דבריו שם וכאן . בחקירה הנגדית אישר העד כי אכן תא המטען של הרכב לא נבדק, והסביר זאת בכך שהמאבטח לא בקש ממנו לפתוח את תא המטען. כן אישר הוא כי בכניסה ישנן הוראות לעצור לבדיקה ולהישמע להוראות המאבטחים, והוא טען כי אכן עצר, ענה לשאלות המאבטח, ואף שאל את המאבטח אם יש צורך שיפתח את תיק אשתו שהיה ברכב ונענה בשלילה . מטעם התביעה העידה גם אשתו של הנהג , ענת חממי . גם היא מסרה הושעה במשטרה על התאונה , ושם אמרה " ישבתי במושב שליד הנהג, ברכב של בעלי והייתי חגורה בחגורת בטיחות , בכניסה לקניון עזריאלי הבודק בדק אותנו בשאלות בזמן שעמדנו לידו ואמר לנו שסיים ואפשר לנסוע לחנייה. בעלי התחיל לנסוע ואז התרומם מחסום מתחת לאוטו,מחסום לביטחון , ועצר את האוטו במכה חזקה , אני נחבטתי בראש בשמשה הקדמית שנשברה ונפצעתי .." העדה כאמור העידה בפני ביום 12/7/09 בעדותה הראשית היא אמרה כי לא זוכרת מה היה שם, ורק ידעה לספר על המכה האדירה שרכבם ספק מן המחסום. כאמור הייתה הסכמה שעדויותיהם של הנהג ואשתו במשטרה יוגשו, והם ייחקרו עליהם בחקירה נגדית. הגב' חממי לא נשאלה שאלות בחקירה נגדית, עדותה במשטרה לא נסתרה . מטעם ההגנה העיד מר מורן גפני . מר גפני מסר את עדותו הראשית בתצהיר , מר גפני הוא האיש היושב בתוך התא אשר משמאל לנתיב הכניסה לחניון, והוא מגדיר את תפקידו כמי שמשמש כתצפיתן ומוודא כי כל רכב עובר בידוק ביטחוני ובמידה והוא מבחין כי רכב מסוים לא סיים את הבידוק הביטחוני , או לא נבדק בכלל או החל בנסיעה בטרם הסתיים הבידוק הביטחוני , עליו לנסות למנוע את כניסתו לחניון עד לסיום הבידוק. על המקרה הספציפי מעיד מר גפני כי ביום התאונה הבחין כי הרכב הגיע לשער, והשומר בקש לבצע בדיקה . הוא טוען כי הבחין כי השומר , אשטו טאספיי, עצר את הרכב פנה לנהג ואחרי מספר שניות ניגש לדלת האחורית על מנת לבצע בדיקה בתא המטען, וכי מיד כשהשומר פנה מהנהג לכיוון החלק האחורי של הרכב , ובטרם הגיע לתא המטען הבחין כי הרכב מתחיל לנסוע במהירות יחסית גבוהה ולא אפשר לשומר לבצע את הדביקה הביטחונית הנדרשת העד מסר כי הרכב הזה לא נבדק על פי כל הכללים, וכשנשאל היכן הם כללים אלו , לא ידע לענות, וחזר על התשובה כי הרכב לא נבדק על פי כל הכללים , וכי הבגז' שלו לא נבדק. בסיום עדותו של העד הוסכם על הצדדים כי יוגש כראיה דיסק עליו מתועד סרט שמתעד את האירוע . שאכן הוגש. בטרם אגיע לדיסק בו מדובר, שיכול לשפוך הרבה אור על אשר התרחש, עלי לציין כי העד אינו מוסר כי הוא שמע את הדו שיח בין הנהג לבין המאבטח בשער, וכי הוא פעל על פי הרושם שנוצר אצלו ממקום מושבו . עובדה היא כי רואים אותו בסרט אחרי התאונה יוצא מהתא שלו, וניגש אל הנהג לשיחה . כך שכאשר הוא אמר , כי המבטח אחרי ששוחח עם הנהג, הוא פנה לבדוק את תא המטען של הרכב, אינו מדייק, והוא לא נחשף לשיחה בין המאבטח לנהג, ואינו יכול לומר , לשם מה פנה המאבטח אחרי השיחה עם הנהג, ממקום מושבו בתוך התא. זאת ועוד , אינני יכול להימנע מהערה, כי יש משום זלזול חריף בחיי אדם ע"י שימוש בסוג זה של מחסומים, ונראה לי שהדבר דומה לגיליוטינה שנופלת על צווארו של מי שאינו מציית להוראות השומרים, או נוצר אצל מי שהוא רושם , כי הנהג אינו מציית להם. המחסום הוא אמצעי מאוד מאוד מסוכן, ויכול לגרום לאובדן חיי אדם , ויפה יעשו חברות האבטחה אם ישקלו אמצעי אחר למניעת כניסת רכבים בלי בדיקה למתחמים שונים . כגון דוקרנים שישביתו את הרכב , ומירב הנזק שייגרם יהיה שוויים של ארבעה צמיגים , במקרה של זיהוי סכנה או טעות בזיהוי סכנה . מלבד מר גפני לא העיד איש מטעם ההגנה , אם כי תצהיר חתום בידי מר אשטו טספיי , הוגש לתיק בית המשפט, אך האיש לא הובא להעיד , ולא עמד בחקירה נגידת.אני מתעלם מן התצהיר כך שלמעשה עדותו של מר גפני לעניין השלמת הבדיקה ע"י השומר הבודק בפועל, והשיחה בינו לבין הנהג עד התביעה 1 , ועדת התביעה 2 , עמדה עירומה באמצע משב הרוח . צפיתי בסרט שהוגש בהסכמה ע"י שני הצדדים . ראשית נראה כי היה אכן עומס בכניסה לחניון, והיו מקרים ששני כלי רכב היו נכנסים במקביל, בכניסה המספיקה לרכב אחד בלבד. בכניסה לשער לפני המחסום עמד בודק אחד, ואחר צפה מן הצד , שהמעיט להתערב בבדיקה, וניגש לחלק מרכבים שנכנסו בתור השמאלי . רואים בסרט את רכבו של המבוטח מגיע לעמדת הבידוק, עוצר, משוחח עם הנהג, שיחה שאי אפשר לשמוע אותה, ואז המאבטח פונה מהנהג, אל כיוון אחורי הרכב . אין לדעת האם המאבטח פנה לחלקו האחורי של הרכב כדי לבדוק את תא המטען, או נפנה לבדוק רכבים נוספים שעמדו מאחורי רכב המבוטח . תימוכין לגרסת עדי התביעה , אני מוצא בעובדה כי כאשר החל הרכב של עד התביעה לנסוע, לא היה כל סימן מצד המאבטח המוחה על כך שהוא ממשיך בנסיעה בטרם הושלמה הבדיקה, המאבטח פנה בחזרה, בניחותא, וברוגע שאינם אופייניים לבודק אשר טרם סיים את בדיקתו מצא שהרכב מתחיל לנסוע. לא דפק לו על דופן הרכב, לא צעק, ולא היה כל סימן, שהוא מופתע מכך שהרכב מתחיל. לנסוע בטרם סיום הבדיקה גרסתם של עדי התביעה כי הוא בדק אותם, חייך לילדים, ואמר לנהג ," סע " לא נסתרה . מצער הדבר , שאין תקשורת בין המאבטח בכניסה ובין עד ההגנה גפני, ומר גפני אינו פועל על פי דרישה מאת המאבטח, אלא על פי התרשמותו שלו. בשעה שאין הוא יודע אם המאבטח הרשה לנהג להיכנס אם לאו . מר גפני אינו יכול לקבוע , ממקום עומדו , אם הבדיקה הסתיימה , והמאבטח נתן לנהג רשות להיכנס אם לאו. מר גפני פועל ככל הנראה על סמך תבנית התנהגותית מסוימת, וכשהוא רואה כל חריגה ממנה מחליט על דעת עצמו , כי הנהג אינו מציית לבודק, או כי הבדיקה טרם הסתיימה , ויש לבלום את הרכב בכל מחיר. נוהל עבודה זה אינו תקין . גם אם יש הוראות המחייבות את הבודק ואת הנהג המבקש לה\יכנס לחניון, שהן כלאה וכאלה, ומחייבות את הבודק לבצע בדיקה כזו או אחרת, כולל או לא כולל בדיקת מקומות מסוימים ברכב, הרי שאלו הנחיות המחייבות את הבודק , ומופנות אליו ע"י הממונים עליו. הוראות אלו אינן מחייבות את הנהג המבקש להיכנס לחניון. את הנהג , מחייבת הוראתו של הבודק בכניסה . בין אם השלים את הבדיקה על פי ההנחיות, , בין אם נתן הוראה להיכנס טרם סיום הבדיקה על פי ההנחיות, ובין אם החמיר עם הנהג ובקש בדיקות, המתחייבות מחשדות שלו, מעבר למה שכתוב בהנחיות. יש לשאול במקרה זה , מה היה השיח בין מבוטח התובעת, ובין המאבטח בכניסה מר טספיי . על שיחה כזו העידו שני עדי התביעה . דבריהם לא נסתרו. ועל פי דבריהם הן במשטרה , והן בפני , ( ועדת התביעה 2 כאמור לא נחקרה בנגדית ) , המאבטח שוחח עם הנהג, הסתכל לתוך הרכב, ואמר לנהג " סע " . כאן תמו חובותיו של הנהג . אם המאבטח התרשל במילוי ההנחיות וההוראות לביצוע בדיקה ביטחונית , אין התוצאות צריכות ליפול על ראשו של הנהג הנבדק. מכל חומר הראיות אשר בפני , אני קובע , כי מר גפני , אשר הרים את המחסום, בלי לדעת ובלי לשמוע מה אמר טספיי למבוטח התובעת, ופעל אך רק על פי התרשמותו שלו , כאילו הבדיקה לא הסתיימה, התרשל במילוי תפקידו, והרים את המחסום, מבלי לדעת האם המאבטח הורה לנהג לנסוע אם לאו , שעה שגרסת עדי התביעה שהמאבטח אמר לנהג לנסוע, לא נסתרה . התביעה מתקבלת מאחר ואין מחלוקת לא על הכיסוי הביטוחי , ולא על חובתה של התובעת לשלם למבוטחיה את הסכום ששולם , ולא על גובה הנזק, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 25558 ₪ , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, אגרת משפט ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון, וכן שכ"ט עו"ד בשיערו של 20% מסך הכול הסכום המשוערך. רכבמחסוםחניוןנזק לרכב