נטל השכנוע במקרה של נזק ראייתי

על מי מוטל נטל השכנוע במקרה של נזק ראייתי ? בע"א 6643/95 כהן נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית לעובדים בארץ ישראל, פ"ד נג(2) 680, 693 (1999), קבעה השופטת שטרסברג-כהן (שהיתה בדעת מיעוט) כי במקרים מסוימים מועבר נטל ההוכחה לנתבע. זאת, משהוכיח התובע את התרשלות הנתבע ואת קיומו של נזק, וכן את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק ונותרה השאלה אם ההתרשלות גרמה למלוא הנזק או לחלקו בלבד. במקרים אלה, אם לא יעמוד הנתבע בנטל, עלול הוא לשאת בנזק גדול יותר מזה שגרם לו בפועל" (ראו גם עמ' 696-694). (ראו גם, ע"א 285/86 נגר נ' ד"ר וילנסקי. פ"ד מג(3) 284, 295-294 השופט גולדברג (1989); ע"א 9656/03, שם, פסקה לח לפסק דינו של השופט רובינשטיין; ע"א 8279/02 גולן נ' עזבון המנוח מנחם אלברטל ז"ל, פסק דינו של השופט גרוניס (14.1.06); אך ראו סעיף 6 לפסק דינה של הנשיאה ביניש בדנ"א 4693/05, שם. סעיף 6). בתי המשפט המחוזיים יישמו אף הם הלכה זו וקבעו כי במקרה של נזק ראייתי, מוטל נטל השכנוע על הנתבע להראות איזה חלק מן הנזק אינו קשור להתרשלותו: ת"א מחוזי (ירושלים) 8401/06, שם, סעיף 34 לפסק דינו של השופט ענבר; ת"א מחוזי (באר שבע) 1326/00 אורן נ' קופת חולים כללית, לא פורסם סעיף 9.5 לפסק דינו של סגן הנשיא השופט טימור (4.1.05); ת"א מחוזי (ירושלים) 7010/06 יובל אלוף נ' קופת חולים מאוחדת, לא פורסם, סעיף 48 לפסק דינו של השופט ענבר (26.8.08)). נזק ראייתינטל השכנוע