קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נקע חוזר בכתף עקב תאונת דרכים: 1. התובע יליד 28.1.49, נפגע כהולך רגל ביום 9.8.90, מרכב בו נהג נתבע 1. השימוש ברכב היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 שלא חלקה על חבותה לפצות את התובע על נזקיו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. עם זאת טענה כי יש לסווג את התאונה גם כ"תאונת עבודה" לצורך ניכוי מהפיצויים שייקבעו. 2. בהסכמת הצדדים מונו תחילה שני מומחים: פרופ' שליט, נוירוכירורג, שקבע לתובע % 5 נכות לפי סעיף 34(ב) מותאם. ד"ר תום הלל, מומחה בתחום האורטופדי (להלן - ד"ר הלל) שקבע לתובע נכות בשיעור % 20 לפי תקנה 41(1)א, בגין נקיעות שכיחות של מפרק הכתף, שתקטן לנכות של % 5 לפי סעיף 14(1)ד לאחר שהתובע יעבור ניתוח לתיקון היציבות במפרק, שסיכוייו להצליח הם בשיעור %80. 3. התובע עובד כיועץ השקעות בבנק דיסקונט. לכאורה, הנכויות הנ"ל לא היו אמורות להפריע לו לחזור לעבודה מלאה לאחר שני חודשי אי כושר שאינם שנויים במחלוקת, ותקופת אי הכושר במהלך ביצוע הניתוח המומלץ להקטנת נכותו האורתופדית. בפועל לא שב התובע לעבודה מלאה בשל תלונות על חוסר ריכוז וכאבי ראש ממושכים. בהמלצת הרופא המטפל הוא החל לעבוד 4 שעות ביום. לדבריו ניסה לעבוד 5 שעות אך לא עמד בכך וחזר ל- 4 שעות עבודה ביום. הרופאים המטפלים (ד"ר שטיין וד"ר אברם) ייחסו את תלונותיו של התובע לדמם תוך מוחי שהתגלה בצילומי . C.t לאחר התאונה ובצילומים חוזרים. פרופ' שליט טען כי צילומי ה-. C.t מצביעים על מום מולד. לאור המחלוקת הנ"ל מונה פרופ' מ' גמרי מנהל יחידת . M.r.i נוירדיולוגיה בבית חולים הדסה לפענח את הצילומים, באופן בלתי תלוי, ולהביע דעתו אם מדובר בנזק מולד או בדמם שמקורו בחבלה. פרופ' גמרי קבע כי מדובר ב"cavernous hemangioma" שהוא מום המופיע עם ההתבגרות, ככל הנראה בשל נטיה תורשתית, וכי תהליך זה אינו קשור לחבלה. ב"כ התובע טוען כי פרופ' גמרי סטה בחוות דעתו מהנדרש והביע "דיעה שלישית". טענה זו נדחית. אדרבא, מחוות דעתו עולה תמיכה ברורה בקביעתו של פרופ' שליט, שלא היה מדובר בדמם מוחי וכי לממצאי ה-. C.t אין קשר לתאונה. שאלה אחרת היא הקשר הסיבתי. מתשובות פרופ' גמרי אנו למדים כי לא ידוע לו על כאבי ראש ממושכים כתסמונת של המגנומה קברנוזית, וכי הוא מניח שכאבי הראש נובעים מסיבה אחרת בגינה בוצע . C.t מוח ונקלטה בצורה אקראית ההמגנומה הקברנוזית. פרופ' שליט לא שלל את תלונות התובע, אך התייחס אליהן כאל תלונות סוביקטיביות ולא ידע להשיב עד מתי תימשכנה. את ההפרעה בזכרון ואת כאבי הראש הוא לקח בחשבון כחלק מתסמונת פוסט טראומטית בגינה קבע את % 5 הנכות. 4. באשר לניתוח המומלץ על ידי ד"ר הלל שאמור להקטין את הנכות האורתופדית לשיעור של % 5 שני הצדדים מסתמכים בסיכומיהם על ע"א 252/86 גולדברג ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מד(4) 51: ב"כ הנתבעת - במסגרת טיעוניו בדבר חובת הקטנת הנזק, וב"כ התובע - הטוען שסירובו של התובע אינו בלתי סביר. התובע העיד כי הוא נכה צה"ל בגין פגיעה ביד שמאל שאינה מתפקדת, וכי הוא חושש מניתוח בכתף ימין שנפגעה בתאונה, שתוצאותיו אינם ודאיים במאה אחוז. חרף היות עדות התובע יחידה, של בעל ענין ובנושא שברפואה - החלטתי שלא לדחותה, שכן לא מתקבל על דעתי שנפגע ישקר בענין שניתן לבדוק ללא קושי אצל הרשויות (בענייננו - קצין התגמולים). כאשר ידו השמאלית של התובע, כפי שהעיד, אינה מתפקדת כלל, אין לדחות את טעמיו לסירובו ליטול סיכון של ניתוח ביד ימין בשיעור של % 20. הנכות הרפואית המשוקללת עומדת איפוא על %24. 5. נזק לא ממוני: החישוב ייערך על פי תקנות לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו- 1976 על בסיס % 24 בהפחתת % 11 עקב גיל. יש לחשב ריבית בשיעור % 8 על הקרן הצמודה מיום 9.8.90 עד יוני 93, ובשיעור % 4 ממועד זה ועד למועד פסק הדין. 6. הפסד השתכרות: התובע אינו עובד כפיים. את עבודתו הוא מסוגל לבצע בנכותו האורתופדית, למרות שזו אינה מקלה עליו משנלווית לה מדי פעם תופעת לואי ובעיקר חרדה מפני פריקות של הכתף. למרות שפריקת כתף לא ארעה לו מיום התאונה ועד למועד שבו נבדק על ידי ד"ר הלל, לא שלל האחרון את סיכוייהן להתרחש בעתיד. כמובן שלתופעות אלה מדת מה של השפעה על תפקודו של התובע גם אם לא במדה משמעותית. עיקר תלונותיו של התובע מתמקדות בכאבי ראש וחוסר ריכוז שבגללם, לדבריו, חזר לעבוד בחצי משרה. נגרמו ועתידים להגרם לו בשל כך הפסדים בשיעור הפרשי ההשתכרות. המעבר לעבודה בחצי משרה אושר לו על ידי רופא תעסוקתי והוא עצמו אינו צופה שינוי. לאור חוות הדעת של פרופ' שליט ושל פרופ' גמרי לא שוכנעתי שניתן לזקוף את התלונות הנ"ל כולן לחובת התאונה. שיעורה הנמוך של הנכות הנוירולוגית אינו מסביר את התלונות, למרות שפרופ' שליט לא שלל אותן וכימת אותן לשיעור של % 5 נכות. תשובת פרופ' גמרי כי לא ידוע על כאבים ממושכים בגין הופעת המנגיומה קונברסלית, אינה שוללת את קיומם ממקור זה. לעניות דעתי, הנתונים הנ"ל אינם מספיקים ואינם מצדיקים לקבוע את הפסדי ההשתכרות של התובע כפי שמציע בא כוחו וגם לא לכמת את נכותו התפקודית של התובע באחוזים, אלא לפסוק לו סכום גלובלי לעבר ולעתיד, להוציא שני חודשים של אי כושר בגינם הוא זכאי לפיצוי מלא. שכרו הממוצע של התובע לפני התאונה, בחודשים ינואר-יולי 1990 (לאחר ניכוי מס) (ת/4) - 749, 3 ש"ח. הפיצוי המגיע לתובע עבור התקופה מ- 9.8.90 עד 10.10.90: 749, 3x2 = 498, 7 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.10.90. בהתחשב בכל נסיבות המקרה, הפיצוי הגלובלי בגין הפסדי העבר (מיום 11.10.90) והעתיד (עד גיל 65) יעמוד על סך 000, 150ש"ח נכון למועד פסק הדין. 7. הוצאות רפואיות: אין מחלוקת שהתובע זקוק לטיפולי פיזיותרפיה, וכי בהוצאות אלה נשאו הנתבעים עד כה, והוא מבקש להבטיחן גם לעתיד. התובע מבקש לחייב את הנתבעים גם עבור טיפולים במרפאת הכאב בגין כאבי הראש, שכאמור, לא את כולם אוכל לייחס לתאונה. בפרט נזק זה אני פוסקת לתובע סכום גלובלי של 000, 20 ש"ח נכון למועד פסק הדין. 8. ניכויים: א. תגמולי מל"ל: בקשת הנתבעים לנכות פיצוי רעיוני שעשוי התובע לקבל מהמל"ל לאור שתי תעודות רפואיות ל"נפגע בעבודה" (נ/ 1ו-נ/2) נדחית. התובע העיד שהתאונה אירעה בשעה 45: 14 הרחק ממקום עבודתו וללא קשר לעבודה, אליה היה עליו לשוב בשעה 00: 16 בתום הפסקה. לדבריו הרישום בתעודות הנ"ל נועד לאפשר לו לקבל טיפול מיידי. בפועל לא דיווח על תאונת עבודה ולא הגיש תביעה למל"ל. עדות התובע שהתאונה אירעה בהפסקת צהרים לא נסתרה. על מנת שאירוע יסווג כתאונת עבודה אין זה די ברישום זה או אחר. צריך שיתקיימו באירוע התנאים הקבועים בסעיף 80(4) של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, לפיו רואים תאונה בעבודה אף אם: "(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבע על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו בו". כזאת לא הוכח. ב. מוסכם שהתובע קיבל תשלומים תכופים אותם יש לנכות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, כדלהלן: סך 472, 5 ש"ח (כולל שכ"ט עו"ד) מיום 22.10.91, סך 000, 2 ש"ח (לא כולל שכ"ט עו"ד) מיום .26.11.91 9. הוצאות ושכ"ט עו"ד: לאור התוצאות ישאו הנתבעים במחצית הוצאות המשפט. שכ"ט עו"ד ישולם לתובע בשיעור % 13+ מע"מ על הסכום הכולל (למעט אותו חלק של תשלום תכוף עבורו קיבל שכר). לסיכום: הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים שבס' 6,7, 9 בניכוי התשלום התכוף. כל החישובים יערכו נכון למועד פסק הדין וממועד זה ואילך ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.נקעתאונת דרכיםכתפיים