סעיף 28 לחוק המכר קובע: "הפר המוכר חיוב כאמור בסעיף 11 ולא תיקן את הדבר תוך זמן סביר אחרי שהקונה נתן לו הודעה על כך, ואין הקונה רוצה לתבוע את ביצוע החוזה או לחזור בו ממנו, זכאי הוא לנכות מן המחיר את הסכום שבו פחת שווי הממכר עקב אי-ההתאמה לעומת שוויו לפי החוזה". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 28 לחוק המכר: 1. בפני תביעה אשר הגיש התובע, נגד עץ ירוק בע"מ (להלן: "הנתבעת") לתשלום סך של 5,390 ₪ (כולל מע"מ). 2. לטענת התובע, הזמינה ממנו הנתבעת באמצעות בעליה, מר עמוס בר לב, פרוספקטים. נאמר לנתבעת באמצעות מר בר לב הנ"ל, כי פלטות האופסט מהן מדפיסים את הפרוספקטים משופשפות ולא ניתן יהיה לקבל את אותן איכויות של מוצר. הנתבעת עמדה על ביצוע ההזמנה למרות זאת. התובע ביצע העבודה כמיטב יכולתו ושלח את הסחורה לנתבעת ב- 23.9.01. לאחר 54 ימים התקשר התובע לנתבעת לברר מה קורה עם התשלום ואז נאמר לו שהנתבעת רוצה להחזיר את הסחורה. 3. לטענת הנתבעת, בתאריך 15.9.01, הוזמנו ע"י הפקידה, לבנת מזרחי קטלוגים בדפוס המהיר בשרון אשר סופקו לנתבעת ב- 23.9.01. כאשר פתחה הנתבעת את האריזות התברר לה, כי צבע הקטלוגים אינו תואם את המקור, וכן, הנייר דק ומקומט ולא כפי שהוזמן. באותו יום התקשרה הפקידה לתובע והודיעה, כי הקטלוגים אינם מתאימים והנתבעת מחזירה אותם. למחרת ניסתה הנתבעת להחזיר הקטלוגים אך התובע סירב לקבלם. לאחר מכן, נשלחה החשבונית בדואר רשום, אך התובע לא קיבל הדואר. הנתבעת טוענת, כי לא נאמר לה שהצבעים לא יהיו תואמים, וכי התובע ישתמש בנייר זול ולא תואם. 4. לאחר שקראתי את כתבי הטענות ועיינתי בנספחיהם, ולאחר ששמעתי את הצדדים, ראיתי לנכון להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת. אני מקבלת את טענת אבי התובע, כי טרם הדפסת הקטלוגים הודיע לנתבעת, כי פלטות האופסט משומשות, וכי איכות הקטלוגים לא תהיה כפי שהיתה בעבר. בעניין זה הודה מר בר לב בחקירתו, כי: "אני קיימתי שיחה עם בנו של התובע, עופר בר אור, בנושא הפלטות. הוא אמר לי שהפלטות שחוקות מעט ורצוי להחליף אותן. בדקתי ואמרתי לו שאין לי פלטות אחרות....בקשר לאותה שיחה שהתקיימה ביני לבין עופר, הוסבר לי שהדיוק בפרטים יהיה ברמה יותר נמוכה ולזה הסכמתי...." מעדות מר בר לב עולה בבירור, כי התובע הבהיר לנתבעת, כי איכות המוצרים מבחינת הצבע תהיה נמוכה יותר והנתבעת הזמינה את ביצוע הדפסת הקטלוגים בידיעה ברורה כי איכות המוצרים מבחינת הצבע תהיה נמוכה יותר. התובע מודה, כי הנייר בו השתמש להדפסת הקטלוגים לא תאם את המוזמן, כך שבעניין זה אין מחלוקת בין הצדדים, כי הקטלוגים לוקים אי התאמה. עוד מוסכם בין הצדדים, כי הקטלוגים סופקו לנתבעת כבר ב- 23.9.01. אני מקבלת את עדות אבי התובע, כי רק לאחר חודשיים כאשר פנה לנתבעת בעניין ביצוע תשלום התמורה הודיעה לו הנתבעת, כי אינה מוכנה לקבל את העבודה. אני דוחה את טענת הנתבעת, כי באותו יום, 23.9.01, הודיעה הפקידה לתובע, כי הנתבעת אינה מוכנה לקבל את הסחורה וכי למחרת הוביל נהג הנתבעת את הסחורה לתובע אשר סירב לקבלה וכי שלחה לו חשבונית בדואר רשום אשר לא קיבלה. בעניין זה נמנעה הנתבעת מלהעיד את פקידתה ואת הנהג, דבר המקים חזקה שבעובדה, כי עדויותיהם עלולות היו להזיק לה. (ראה ספרו של המלומד קדמי, על הראיות , חלק שלישי, עמ' 1391). זאת ועוד, מכתבה של הנתבעת אל התובע בעניין זה נושא תאריך 26.11.01, היינו כחודשיים לאחר קבלת הסחורה. הנתבעת לא הוכיחה משלוח החשבונית בדואר רשום לפני משלוח המכתב נ/3 ב- 28.11.01, כעולה מחותמת הדואר על המעטפה נ/3. ס' 13 לחוק המכר, התשל"ח - 1968, (להלן: "החוק") קובע: "(א) על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו. (ב) הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד לאחר שהגיע למקום הייעוד, ואם הועבר הממכר למקום אחר בלי שהקונה בדק אותו והמוכר ידע או היה עליו לדעת על אפשרות של העברה כזאת - מיד לאחר שהגיע הממכר למקום האחר. (ג) על המוכר לתת לקונה, לפי דרישתו, הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר לפני המועדים האמורים בסעיפים - קטנים (א) ו- (ב). ס' 14 קובע: "(א) על הקונה להודיע למוכר על אי-התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה לסעיף 13 (א) או (ב) או מיד לאחר שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר. (ב) לא הודיע הקונה על אי-התאמה כאמור בסעיף-קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה". אני קובעת, כי הנתבעת הודיעה לתובע לראשונה על אי ההתאמה כחודשיים לאחר אספקת הממכר. הודעה זו אינה עונה אחר דרישות החוק, ולפיכך אין הנתבעת זכאית להסתמך על אי ההתאמה ולבטל את החוזה, וזאת בהתאם להוראת ס' 14 (ב) הנ"ל. עם זאת, כאמור לעיל, הודה התובע, כי נייר הקטלוגים לוקה באי התאמה בהיותו דק מידי. ס' 28 לחוק המכר קובע: "הפר המוכר חיוב כאמור בסעיף 11 ולא תיקן את הדבר תוך זמן סביר אחרי שהקונה נתן לו הודעה על כך, ואין הקונה רוצה לתבוע את ביצוע החוזה או לחזור בו ממנו, זכאי הוא לנכות מן המחיר את הסכום שבו פחת שווי הממכר עקב אי-ההתאמה לעומת שוויו לפי החוזה". 5. לפיכך, הנני מקבלת את התביעה לתשלום תמורת הקטלוגים בניכוי סך של 1,843 ₪ (המהווה 40% מהתמורה המוסכמת), בגין אי ההתאמה האמורה. בשולי הדברים, לא התעלמתי מאי התייצבותו של התובע לדיון, ומהסתירה בדברי אבי התובע לגבי זהות החותם על התביעה. אני מאמינה לאבי התובע, כי התובע חלה ולפיכך התייצב הוא לדיון, וכן כי התובע והאב הינם בעלים משותפים של העסק וכי האב הינו הדומיננטי בניהול העסקי. באמירתו לגבי זהות החותם על התביעה לא היה כדי לשמוט הקרקע מתחת לעדותו, אשר נשמעה אמינה. 6. לאור האמור לעיל הנני מחייבת את הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,234 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום הפועל. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות בסך 400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. עסקת מכרחוק המכר