קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיקול חשבון בבנק דיסקונט: 1. זו עתירה מנהלית בה מבוקש להורות על ביטול עיקולים שהוטלו על ידי משיבה 1 על חשבונה של העותרת בבנק דיסקונט ובבנק הפועלים בסניף טבריה. 2. אלה בתמצית נימוקי הבקשה שלפנינו: א. העותרת איננה חייבת מאומה למשיבה בקשר לנכס. ב. השוכרת של הנכס הינה חברת מילפרר. ג. על פי חוזה השכירות אין העותרת חייבת בתשלומי הארנונה. ד. כל החיובים והחשבונות התקופתיים של הארנונה הוצאו בעבר על שם "חברת מילפרר". 3. במהלך שמיעת העתירה בקש ב"כ העותרת לקבל את העתירה בשל העדר תגובה מטעם המשיבים. א. ב"כ המשיבים טענה כי לא הגישו תגובה מכיוון שבית משפט לא הורה להגיש תגובה. לגופו של ענין, הוסיפה ב"כ המשיבים כי העתירה אינה ראויה להדון בפני בית משפט זה, מכיוון שמהות העתירה היא בטול עקול שזה צו ביניים ולא נתבקשה כל בקשה לצו מניעה ואין תובענה. עוד הוסיפה כי ברשם החברות מופיע שחברת שלדג וחברת מילפרר מופעלים בידי אותו אדם. 6. לאחר שמיעת העתירה, נראה לי כי יש מקום להעתר לה ואלה נימוקי: א. לעניין הסמכות: בית משפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בעתירה זו מכוח סעיף 5 (1) לחוך בתי משפט לעניינים מנהליים התש"ס 2000 (להלן החוק) הקובע לאמור: "בית משפט לעניינים מנהליים ידון בעתירה נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה" בסעיף 1 לתוספת הראשונה נאמר: "1. ענייני ארנונה לפי כל דין, למעט החלטות, או תקנות שהתקינו שר הפנים, שר האוצר, או שניהם יחד". לפיכך, יש לבית משפט זה סמכות לדון בעתירה. ב. באשר לעניין אי מתן תגובה מטעם המשיבים, יש לציין כי צודק ב"כ העותרת. בתקנה 7 (5) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי הדין) התשס"א - 2000 נאמר כי משקבע בית משפט דיון מוקדם בעתירה במעמד הצדדים, יגישו המשיבים תגובתם לעתירה, או לעניינים שקבע, וכתב התגובה יוגש לבית המשפט ויומצא לשאר בעלי הדין במועד שקבע בית המשפט ואם לא קבע מועד, יוגש כתב התגובה לבית משפט ויומצא לשאר בעלי הדין לא יאוחר מארבעה ימים לפני מועד הדין. המשיבה לא נהגה בהתאם לתקנה זו. ג. תמצית העובדות א. מנספח ג' המצורף לעתירה עולה כי העותרת הינה בעלת הזכויות בחוף שלדג על חלקה 23 וחלק מחלקה 124 גוש 15308 המצויה בתחומי המשיבה (להלן- הנכס). חוף שלדג מיועד כאתר נופש שכולל חוף, מסעדה, חניון, מבני נופש. ב. ביום 1.5.96 השכירה העותרת את הנכס לחברת ר.ק.ר. מילפרר בע"מ (להלן חברת מילפרר) שמאז מחזיקה בנכס. בהסכם נקבע כי חברת מילפרר תשלם את המיסים והארנונה על הנכס. ג. המשיבה הטילה עיקולים על נכסי המערערת בבנק דיסקונט ובנק הפועלים סניף טבריה בגין חובות ארנונה עבור הנכס שלא שולמו. ד. יתרה מזו, בין המסמכים שצורפו ישנו הסכם מיום 3.5.2000 שנערך בין חברת מילפרר לבין המשיבה שבו מדובר על חיוב הארנונה לשנים 1999-2000 באשר "לחוף שלדג" (ראה נספח ב' שצורף לעתירה). בסעיף 7 להסכם נאמר: "סוכם בין הצדדים כי עבור שנת 1999 והחוב השוטף לשנת 2000 יעביר צד א' (חברת מילפרר) לצד ב' (המשיבה) את כל הסך לפי הפירוט הבא...". ה. זאת ועוד, לעתירה צורפו לעתירה מספר רב של שוברי תשלום שנופקו בידי המשיבה שבהם מופיעים פרטי המשלם "ר.ק.ר מילפרר בע"מ" עבור חשבון תקופות מיסים לשנת 2001 (ראה נספח ד לעתירה). ו. המשיבה לא טרחה להגיש תגובה לעתירה ולא המציאה מסמכים כלשהם. טענת ב"כ המשיבה כי חברת שלדג וחברת מילפרר מופעלים בידי אותו אדם לא הוכחה ולא הומצא מסמך כל שהוא מרשם החברות. גם אם טענה זו היתה מוכחת ספק אם היה בכך כדי לעזוב למשיבה. 6. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה ומצווה לבטל את העיקולים שהטילה המשיבה בקשר לנכס, על חשבונות הבנק של העותרת, ומחייב את המשיבה לשלם לעותרת הוצאות עתירה זו ושכ"ט עו"ד בסך -.3,000 ₪ סכום זה ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום. בנקעיקול