קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בנושא דמי אבטלה: סגן הנשיא י' אליאסוף 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע מיום 9.3.1998 (תב"ע נו/02-126; השופטת הופמן כדן יחיד), בו חויב המשיב בתשלום דמי אבטלה למערער. 2. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת המערער לתשלום דמי אבטלה מיום 10.6.1995 עד ליום 7.9.1995, מן הטעם שהמערער התפטר מעבודתו בנסיבות שאינן מזכות בדמי אבטלה. על כך הגיש המערער תובענה בבית הדין האזורי. בכתב התביעה תבע המערער דמי אבטלה בסך 4,766 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. 3. ביום 11.2.1998 הודיע ב"כ המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי כדלקמן: 1. ב"כ הנתבע מתכבד להודיע כי לאחר שיקול נוסף בהעדר אפשרות לאתר את מעבידו של התובע, שעדותו היתה חיונית לשאלה, נשוא הדיון, מחמת הספק החליט הנתבע לחזור בו מהדחיה מיום 12.11.95 ולאשר לתובע דמי אבטלה בעד תקופה שמ10.6.95- ועד 7.9.95. 2. התשלום יבוצע לאחר שינתן פסק הדין, בהתאם לימי התייצבות של התובע כדורש עבודה בשירות התעסוקה, בתקופת הנ"ל ובהתחשב בסה"כ ימי אבטלה להם היה זכאי בשנת אבטלה שמ1.6.95- ועד 31.5.96. 3. חישוב דמי אבטלה ייעשה בהתאם לסעיף 67 ?170-(א) לחוק הביטוח הלאומי (נמ) התשנ"ה1995-, כפי שנעשה לגבי תקופה שאושרה." ב"כ המערער הגיב על ההודעה האמורה וטען כי המוסד לא טען בכתב ההגנה טענה כנגד הסכום הנתבע על ידי המערער. על כן, לטענתו, יש לחייב את המוסד בתשלום הסכום הנתבע בכתב התביעה, דהיינו, 4,766 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.12.1995 ועד לתשלום הסכום. 4. בפסק דינו פסק בית הדין האזורי כדלקמן: "1. הנתבע בהודעתו לבית הדין מיום 11.2.98 מפרט, כי מחמת הספק החליט לחזור בו מדחיית תביעת התובע ולאשר לתובע דמי אבטלה בעד התקופה שמ10.6.95- עד 7.9.95 ובהתאם לימי התייצבותו של התובע כ'דורש עבודה' כאשר חישוב דמי האבטלה ייעשה בהתאם להוראות החוק. 2.לאחר קבלת תגובת התובע מיום 8.3.98 (חלקית) ניתן בזה פסק דין המאשר הודעת הנתבע לפיה התובע זכאי לדמי אבטלה בגין התקופה שפורטה בסעיף 1 לעיל." 5. על כך הגיש המערער את הערעור שלפנינו, בו טען כי היה מקום לחייב את המוסד לביטוח לאומי בתשלום הסכום הנתבע בכתב התביעה, אשר היה בגדר תביעה כספית, ולא רק בקביעות זכאותו של המערער לדמי אבטלה. 6. בתגובת המוסד לביטוח לאומי מיום 8.6.1998 נטען כי שולמו למערער דמי אבטלה בסך 5,869 ש"ח, לפי הפירוט כדלקמן: הגימלה הנומינלית 4,967 ש"ח הפרשי הצמדה 1,111 ש"ח ניכוי דמי ביטוח לאומי 30 ש"ח ניכוי דמי ביטוח בריאות 179 ש"ח סך הכל 5,869 ש"ח כן נטען מטעם המוסד כי בבית הדין האזורי נדונה שאלת הזכאות של המערער לדמי אבטלה ולא סכום דמי האבטלה. סכום דמי האבטלה מחושב ומשולם על פי הוראות חוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), התשמ"ד1984-. 7. תגובת ב"כ המערער מיום 22.6.1998 היתה כי יש להמשיך בהליך הערעור, באשר הסכום ששולם למערער אינו מגיע לסכום התביעה כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית, הגם שאין הוא "חייב להידרש לדרך החישוב של הגימלה אליבא דמשיב". (ההפרש בין הסכום הנתבע לבין הסכום ששולם על ידי המוסד, הוא בסך 569 ש"ח). כן חזר וטען כי היה מקום לחייב את המוסד בתשלום סכום התביעה ולא בקביעה הצהרתית בדבר זכאותו לדמי אבטלה. 8. אכן, הסעד אשר תבע המערער לבית הדין האזורי היה סעד כספי. אך סעד זה התבסס על זכאותו של המערער לקבל דמי אבטלה, כפי שהדבר מצא ביטוי מפורט בפיסקאות 9 עד 12 לכתב התביעה. בהתאם לכך גם נוסח כתב ההגנה מטעם המוסד לביטוח לאומי אשר שלל את זכאותו של המערער לקבלת דמי אבטלה. שאלת הזכאות היתה בנושא המרכזי המעשי של התובענה בבית הדין האזורי, ולא חישוב דמי האבטלה המגיעים, ככל שהם מגיעים. כשם ששאלת הזכאות מוכרעת על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי, כך גם חישוב הגימלה המגיעה (דמי אבטלה בעניין שלפנינו) נעשה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום, התשמ"ד1984-, בין אם התובע תבע בכתב התביעה גימלה בשיעור נמוך מהקבוע בחוק ובין אם תבע גימלה בשיעור גבוה מהקבוע בחוק. 9. המוסד לביטוח לאומי הוקם בחוק, "וסמכויותיו וכוחו נקבעו על ידי המחוקק" (דב"ע לה/0-22 המוסד לביטוח לאומי - דבורה כרמלי, פד"ע ו 371, 378). על כן, המוסד לביטוח לאומי משלם את הגימלה המגיעה אך ורק על-פי הוראות החוק, והוא "אינו מוסמך להעניק טובת הנאה שלא בהתאם לחוק הביטוח הלאומי" (בג"צ 59/202 כלדי נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד יד 197, 200). 10. לאור זאת, בדין פסק בית הדין האזורי רק בנושא הזכאות של המערער ובדין שילם המוסד לביטוח לאומי את דמי האבטלה שלא על בסיס כתב התביעה אלא על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), התשמ"ד1984-. 11. לפיכך, אנו מחליטים לדחות את הערעור. 12. אין צו להוצאות.בית הדין הארצי לעבודהערעור לבית הדין לעבודהערעורדמי אבטלה