קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור לעליון על מימוש שטר משכנתא: השופט י' עמית: 1. המשיבים עתרו למימוש שטר משכנתא על זכויות המערערים, בעל ואשה, ב-7/600 חלקים מהזכויות בחלקה 1 בגוש 16583, מכוח שטר משכנתא מיום 27.12.2002, כנגד הלוואה שנתנו המשיבים למערערים בסך של 250,000 ₪. המערערים טענו כי לא חתמו על שטר המשכנתא, כי חתימתם זוייפה וכי אינם חייבים למשיבים את הסכום הנקוב בשטר. בית משפט קמא קיבל את תביעתם של המשיבים ודחה את טענת הזיוף שהעלו המערערים. בין היתר הסתמך בית משפט קמא על עדותו של עו"ד עמראן ח'טיב, שהצהיר כי ערך את השטר לבקשתם של בעלי הדין, וכי המערערים חתמו בפניו על השטר לאחר שהסביר להם את תוכנו ואת מהותו. כל צד תמך את גירסתו בחוות דעת גרפולוגית מטעמו. הגרפולוג רון ישי מטעם המשיבים קבע בשתי חוות דעת כי מצא התאמה בין חתימות המערערים לבין החתימות שבמחלוקת. מנגד, הסתמכו המערערים על חוות דעת הגרפולוגית אורה כבירי, ולפיה אין התאמה בין החתימות בשטר המשכנתא לבין חתימותיהם של המערערים. המומחים מטעם הצדדים נחקרו על חוות דעתם ובית משפט קמא העדיף בסופו של יום את חוות דעתו של הגרפולוג ישי על פני זו של כבירי, תוך שהוא זוקף לחובת המערערים את העובדה שלא חקרו את הגרפולוג ישי ביחס למסקנתו כי יש התאמה בין החתימה שבמחלוקת לבין חתימתו של המערער. מכל מקום, את עיקר קביעתו במישור העובדתי השתית בית משפט קמא על עדותו של עו"ד ח'טיב ולפיה המערערים חתמו בפניו, לאחר שהמערער הופיע במשרדו ביחד עם המשיב 1 והשניים הסבירו לו לשם מה נדרשת המשכנתא. בית המשפט מצא ליתן אמון מלא בעדותו של עו"ד ח'טיב, בקובעו כי העדות "נשמעה בעיני ראויה ואמינה יותר מאשר עדויותיהם של שני הנתבעים, אשר לא נחזו בעיני כאמינות, וניכר היה בהם כי הינם רוצים להרחיק עצמם מן החתימות על שטר המשכנתא ותוצאותיהן". המערערים כפרו גם בגובה החוב, אם כי המערער הודה בתצהירו כי לווה מהמשיב סכום של 9,000 דולר. משקבע בית משפט קמא כי המערערים חתמו על שטר המשכנתא, נדחתה טענתם לגבי סכום החוב, באשר בשטר המשכנתא צויין החוב בסך 250,000 ₪ בבחינת הודאת בעל דין. עוד סמך בית משפט קמא על עדותו של עו"ד ח'טיב כי המערער הודה בפניו שהוא חייב 250,000 ₪ למשיבים, וכי הבטיח למשיבים שסכום זה ישולם מתוך כספי פיצויים המגיעים לאשתו-המערערת, ואשר כבר מופקדים בקופת בית המשפט. 2. שטר המשכנתא מושא התביעה מתייחס כאמור ל-7/600 חלקים בחלקה, אך כפי שנתברר במהלך הדיון, השטר טרם נרשם בלשכת רישום המקרקעין ואף לא ניתן לרשום אותו כפי שהוא. זאת, מאחר ש - 3/600 חלקים אמורים להירשם על חלקה של המערערת מכוח מתנה שקיבלה מאימו של המערער על פי ייפוי כוח בלתי חוזר שניתן לה על ידי האם ביום 1.2.88. לאור זאת, הורה בית המשפט בפסק דינו לרשום משכנתא לטובת המשיבים על יסוד שטר המשכנתא וכי המשיבים יהיו זכאים להתמנות ככונסי נכסים לצורך ביצוע הרישום. עוד נקבע, כי כונס הנכסים יהא רשאי להגיש תביעה בשם המערערת כנגד אמו של המערער, ככל שיתעורר צורך בכך, על מנת להעביר את הזכויות על שמה מכוח יפוי הכוח מיום 1.12.88, כך שניתן יהיה לרשום גם 3/600 חלקים מהחלקה על שם המערערת, ובד בבד גם לרשום משכנתא לזכות המשיבים. 3. על פסק דינו של בית משפט קמא נסב הערעור שבפנינו. למרות המלל הרב בכתב הערעור, הרי שניתן לתמצת את טענת המערערים בשתי טענות עיקריות: האחת, כי בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לדון בתביעה מחמת העדר סמכות עניינית, היות ושטר המשכנתא טרם נרשם במרשם המקרקעין, כך שאין מדובר במשכנתא רשומה. מה עוד, שעל פי השטר, התיימרו המערערים למשכן 7/600 חלקים מהחלקה, בעוד שהוכח כי זכויותיה של המערערת ב-3/600 חלקים טרם נרשמו על שמה. טענתם השניה של המערערים היא, כי שגה בית משפט קמא בכך שהאמין לעו"ד ח'טיב ובכך שדחה את טענתם כי חתימתם על שטר המשכנתא זוייפה. 4. אומר בקצרה, כי לא מצאתי ממש בערעור שרובו ככולו נסב על ממצאים שבעובדה. בית משפט קמא מצא ליתן אמון מלא בעדותו של עו"ד ח'טיב, שהעיד כי המערערים התייצבו בפניו וחתמו על שטר המשכנתא. לא למותר לציין כי עו"ד ח'טיב אף צירף לתצהירו את יפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן על ידי אמו של המערער למערערת לצורך העברת הזכויות על שמה ב-3/600 חלקים מהחלקה, וכן צירף היתר בנייה המתייחס לנכס, וממנו עולה כי המערערת היא בעלת זכויות בנכס. יש בכך כדי לחזק עד מאוד את גרסתו של עו"ד ח'טיב כי מסמכים אלו הגיעו לידיו מהמערער. מכל מקום, הלכה ידועה היא כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי מהימנות ועובדה, אלא במקרים חריגים כאשר מתגלים על פני הדברים פגם או שגיאה עקרונית, היורדים לשורש הדברים, בהערכת הראיות ובקביעות העובדות (ראו, לדוגמה, ע"א 58/82 קנטור נ' מוסייב, פ"ד לט(3) 253, 259 (1985); ע"א 6768/01 רגב נ' מדינת ישראל (, 22.4.2004), פסקה 4 לפסק הדין; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 568; ע"א 8382/04 הסתדרות מדיצינית נ' מזרחי ; ע"א 3923/06 סקו-סיסטם בע"מ נ' סופרקום בע"מ ; ע"א 8375/06 צ'צ'קס נ' מנהל מע"מ פתח תקוה ). לא זה המקרה שבפנינו, ואיני רואה כל טעם להתערב בקביעתו של בית משפט קמא שמצא ליתן אמון בעדותו של עו"ד ח'טיב. בדומה, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב במסקנתה של הערכאה הדיונית שהעדיפה לאמץ חוות דעתו של מומחה אחד על פני משנהו כפי שנעשה במקרה דנן, ואיני רואה לחרוג מכך בנסיבות המקרה שבפנינו (ראו, לדוגמה, ע"א 10776/06 מנחם בראון נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (, 30.09.2009) והאסמכתאות שם). 5. גם הטענה להעדר סמכות עניינית של בית משפט קמא אינה נהירה לי. אכן, שטר המשכנתא לא נרשם, ומשכך, דווקא הגשת התביעה לבית משפט על מנת שיאכוף רישום המשכנתא היא הדרך הנכונה, ולבית המשפט המחוזי הסמכות העניינית ליתן סעד כאמור. גם אין ממש בטענה כי היה מקום לקבל את הסכמת יתר השותפים במקרקעין לצורך רישום המשכנתא, נוכח הוראת סעיף 34(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לפיה כל שותף רשאי לעשות בחלקו עיסקה ללא הסכמת יתר השותפים. מאחר שחלקו של המערער במקרקעין כבר נרשם, הרי שאין מניעה לאכוף רישום המשכנתא על חלקו (4/600). ככל שכונס הנכסים ייאלץ להגיש תביעה כנגד אמו של המערער על מנת להשלים את ההעברה של 3/600 חלקים על שם המערערת על פי ייפוי הכוח הבלתי חוזר משנת 1988, וככל שהאם תכפור בזכויותיה של המערערת, הנושא יתברר לגופו. בית משפט קמא לא התיימר להכריע בכך במסגרת פסק דינו, בציינו כי האם לא צורפה כנתבעת לתביעה. סופו של דבר, שדין הערעור להדחות. המערערים ישאו בשכר טרחת המשיבים בסך 30,000 ₪. ערעור לעליוןמשכנתאערעורמקרקעיןשטר