בערעור דנן נטען שבית המשפט קמא שגה בקביעת אחריות מלאה של המערערת בשתי התאונות ולחלופין היה על בית המשפט להטיל על המשיב אשם תורם משמעותי, מה גם וחיוב המערערת בשיעור הפיצויים שנקבע מוגזם ומופרז. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה: 1. המערערת העסיקה את המשיב כצבעי בעבודות מסגרות ומתכת שהמשיב ביצע במפעל המשיבה במושב מנחמיה. לטענת המשיב הוא נחבל במהלך עבודתו בשתי תאונות שונות ביום 23/3/93 וביום 3/5/93. בית המשפט קמא ששמע את מכלול הראיות הגיע למסקנה כי בגין התאונה הראשונה, על המערערת לפצות המשיב בסך של .-15,100 ₪ ובגין התאונה השניה 108,200 ₪. 2. בערעור דנן נטען שבית המשפט קמא שגה בקביעת אחריות מלאה של המערערת בשתי התאונות ולחלופין היה על בית המשפט להטיל על המשיב אשם תורם משמעותי, מה גם וחיוב המערערת בשיעור הפיצויים שנקבע מוגזם ומופרז. 3. התאונה הראשונה ארעה כאשר במהלך העבודה נשבר דיסק משחזה חשמלית בעת שהמשיב השתמש במשחזה. חלק מהדיסק עף ופגע באפו וגרם לו חתך, בעת שהמשיב השתמש בכפפות ומשקפי מגן. השופטת המלומדת יצאה מנקודת מוצא בפסה"ד שבעניין זה הדבר מדבר בעד עצמו וכי על המערערת הנטל להוכיח שהמשחזה לא הייתה פגומה או שהמשיב לא השתמש כהלכה בדיסק, או שהיה עליה לחייב את המשיב להשתמש במגן המכסה את כל הפנים. לכן בהעדר כל חוות דעת וראיות אחרות מטעם המערערת בסוגיות אלה, הפרה המערערת את חובת הזהירות כלפי המשיב ואין גם אשם תורם מצידו. למעשה בית המשפט קמא סבר שדי בעובדה שהמשיב נפגע במהלך עבודתו אצל המערערת כדי להעביר את הנטל לשכמה של זו ואין הדבר כך. יתר על כן, לא היה כל מקום להשערות בית המשפט כיצד אירעה התאונה כשהמשיב אישר שהדיסק היה תקין ומנהל המערערת הבהיר שמדובר בדיסק חדש ותקין. יתר על כן, לטענת המשיב הדיסק נתפס במהלך העבודה ואין הוא יודע במה "אולי היה שם תעלה או גבעה". במקרה דנן כאשר מדובר בדיסק חדש שכנראה נתפס תוך כדי עבודת המשיב והמשיב עבד עם כפפות ומשקפי מגן, הרי גם אם חלק מהדיסק עף לעברו אין כל מקום לומר כי בעבודה זו יש צורך לעבוד עם כיסוי מלא לכל הפנים ואין כל רשלנות של המערערת בשיטת העבודה ובציוד שסופק למשיב. לפיכך לא היה כל מקום לחייב את המערערת לפצות את המשיב בגין אירוע זה. מכל מקום גם אם הייתה חבות של המערערת כי אז הפיצוי שנקבע בגין הפגיעה במשיב ובהעדר כל נכות צמיתה הינו מוגזם, ולעניין הכאב וסבל מדובר בסך של .-5,000 ₪ במקום סך של .-10,000 ₪ שנפסק בפריט זה. 4. באשר לאירוע השני, המשיב נפגע בכף ידו הימנית כאשר מתקן השוקל כ- 200 ק"ג שהורם על ידי מנוף ונסע על מסילות נטה הצידה וכף ידו של המשיב שנתקעה בין המתקן לבין שרשרת המנוף נמחצה, היה זה אותו מתקן שהמשיב נתבקש לצבוע. הוכח שהיה גריז על המסילה ולכן המתקן החליק וכדי למנוע המתקן מליפול עליו ניסה המשיב לבלום בידו את נפילת המתקן וכך למרות שעל ידו הייתה כפפת מגן המשיב נחבל. מכל מקום מסקנת בית המשפט קמא שהמתקן לא היה מיוצב כהלכה "והסיכון של החלקת אחת השרשראות במסילה ושל נטיה מסוכנת של המתקן לעבר העומדים תחתיו הינו סיכון צפוי" מתיישבת עם הראיות שהובאו. לפיכך כשמדובר במתקן כה כבד וגדול אין ספק ששיטת העבודה הייתה לקויה והמערערת לא נקטה באמצעים סבירים כדי למנוע תאונה זו, כשהיה חשש סביר שהמתקן עשוי להחליק. אין, איפוא, כל מקום להתערב בקביעה בדבר חבות המערערת לפצות המשיב בגין אירוע זה ואין גם לומר שיש לייחס אשם תורם כלשהו בענין זה, הואיל והמשיב נקט באופן מידי ואינסטינקטיבי בצעד המתבקש בנסיבות העניין וניסה באמצעות ידו למנוע נפילת המתקן עליו. 5. בעקבות התאונה נפגעה ידו הימנית של המשיב, נגרמה מעיכה ושבר באצבע השניה ביד ימין ונקטע הגליל הקוסטלי שבאצבע זו. המומחה האורטופד שמונה על ידי בית המשפט קבע בחוות דעתו כי נכותו הרפואית של המשיב מסתכמת בשיעור של 5% בלבד בגין הפגיעה באצבע השניה ואין ספק שעסקינן גם בנכות תפקודית מסוימת . לפיכך, גם אם לא נתערב בשיעור הפיצוי שנקבע בגין הפסד שכר בעבר בסך כולל של .-28,200 ₪ אין ספק שהפיצוי בגין הפסד שכר בעתיד בסך של .-40,000 ₪ הינו מוגזם ומופרז לאור מהות הפגיעה במשיב. לפיכך יש להעמיד פיצוי זה נכון להיום בסך של .-25,000 ₪ במקום 40,000 ₪ גם הפיצוי שנפסק בגין כאב וסבל אינו פיצוי הולם ויש להעמיד הפיצוי בסך של .-10,000 ₪ במקום .-30,000 ₪. זאת ועוד, אין ולא היה כל מקום לחייב את המערערת לפצות את המשיב בגין עזרת צד ג' בעבר ובעתיד לאור מהות הפגיעה ותוצאותיה. לפיכך החיוב בסך .-8,000 ₪ מבוטל. מאידך יש מקום לנכות את התשלומים שקיבל המשיב מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה השניה והמסתכמת בסך של 17,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה. החיוב בגין הוצאות יישאר בעינו. לאור כל זאת הננו מקבלים את הערעור ומחייבים את המערערת לשלם למשיב את נזקו בגין התאונה השניה בלבד בסך כולל של 48,200 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15% בצירוף מע"מ וכן החזר האגרה ששולמה בצירוף ריבית והצמדה כחוק. כל צד ישא בהוצאותיו בערעור. פיצוייםערעורתאונת עבודה