פגיעה בברך מיקרוטראומה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בברך מיקרוטראומה: 1. לפנינו תביעה להכרה בפגיעה בברכו של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. 2. ד"ר סלטי מונה לשמש כמומחה - יועץ רפואי ולצורך זה נקבעו העובדות הבאות: א.    התובע, יליד שנת 1960, עצמאי מחלק "מוצרים לבנים" בכל הארץ במשאית שבבעלותו, וזאת החל משנת 1988. ב.    לפני כן, משנת 1981 עד 1988 עבד התובע כמחלק מקררים בחברת אמקור. ג.     במשאית נכנסים 54 מוצרים לבנים. התובע ממלא במחסן את המשאית, כאשר 10 - 12 מוצרים הם לחלוקה ללקוחות והשאר לסוחרים. התובע מעמיס את המוצרים למשאית בידיו כשהוא נעזר בברכיו לשם דחיפתם. ד.    כשהתובע מגיע לבית הלקוח או למחסן הסוחר, הוא מוריד את המוצר ביד ועל הגב. ה.    החל מ- 12/05 החליף התובע משאית וממועד זה, הוא מוריד את המוצר בעזרת רמפה מחוברת לחלק האחורי של המשאית ובעגלה לסוחר, או על הגב ללקוח, במדרגות או במעלית. ו. בין המוצרים שמוביל התובע כל יום כ- 30 הם מכונות כביסה, במשקל 80 - 100 ק"ג, 5 - 4 מקררים במשקל כ- 120 ק"ג והשאר מדיחים ומייבשים במשקל של עד 5 ק"ג. ז.    התובע היה שחקן כדורגל מגיל 10 ועד גיל 18. ח. התובע סובל מכאבים בברכיים כ- 5 - 6 שנים. ביום 24.9.07 עבר התובע ניתוח בברך שמאל בבית חולים אסותא בראשון לציון. הכאבים בברך שמאל החלו אחרי הכאבים בברך ימין, אבל המצב ברגל שמאל הוחמר יותר. 3. ביום 9.3.10 ניתנה חוות דעתו של ד"ר סלטי לפיה: "על פי הרישומים הרפואיים בתיקו של התובע עולה כי הוא סבל מקרע של המניסקוס הפנימי אשר נכרת במהלך ארטרוסקופיה שבוצעה בסוף ספטמבר/תחילת אוקטובר 07. בבדיקת הארטרוסקופיה לא נמצא כל ממצא נוסף מעבר לקרע זה שכאמור נכרת. ביום 7.10.07 הוצאו התפרים, הומלץ לו על מנוחה של 5 שבועות ובכך הסתיים הטפול במחלתו". מסקנת המומחה הינה כי אין כל קשר סיבתי בין הקרע המניסקלי ממנו סובל התובע ובין אופי עבודתו כמתואר בהחלטה. קרע של המיניסקוס הינו אירוע חבלתי אשר ניתן היטב להגדרה מבחינת זמן ומקום ההתרחשות, גם אם החולה לא תמיד מודע לרגע התרחשות הקרע. לדעת המומחה אופי עבודתו של התובע יכול היה לגרום לקרע ניווני או מחלה ניוונית אחרת של המניסקוס הפרקי ואכן ד"ר בר יפתח ציין אפשרות זו בביקור מיום 3.10.07, אלא שנזק מסוג זה לא נמצא ולפיכך אין כל קשר סיבתי בין אופי העבודה והנזק שנמצא באטרוסקופיה. 4. המומחה התבקש להשיב על שאלות ההבהרה הבאות: א.    בסעיף ב' לחוות הדעת נטען ".... גם אם החולה לא תמיד מודע לרגע התרחשות הקרע...". לאור האמור וע"פ המסמכים הרפואיים שעמדו בפניך ובפרט תעודה רפואית מיום 3/10/2007 לפיה "ברך שמאל - כאובה מזה שנה אינו זוכר חבלה" האם יתכן כי התובע לא היה מודע להתרחשות הקרע במועד ההתרחשות? ב.    האם ייתכן, כי בארוע חבלתי מסויים נגרם לתובע קרע קטן, התובע לא הרגיש בכך והמשיך עבודתו בו ביצוע פעולות כפי שפורטו בהחלטת ביה"ד העמיקו את הקרע? 5. תשובת המומחה הינה: "א. כפי שצוין בחוות דעתי קרע מניסקלי הינו תהליך תחלואי רגיל ובבסיסו קיים אירוע חבלתי חד הניתן היטב להגרה מבחינת זמן ומקום התרחשות. "חוסר המודעות" של החולה לרגע התרחשות הקרע מתייחס לעובדה כי לא תמיד מקשר החולה בין מועד ה"חבלה" ובין הקרע שנוצר אך בכל מקרה מדובר תמיד באירוע חבלתי חריף. חשוב לציין כי במקרה זה שלפנינו אכן מדובר בקרע חבלתי חריף ואין מדובר בקרע ניווני. רק קרע ניווני אם היה נגרם ומתפתח באופן הדרגתי (להבדיל מקרע חריף), ניתן היה לשייכו לאופי העבודה כמתואר בכתב ההחלטה של בית הדין. ב. הסיפא לתשובה ב' בחוות דעתי עונה על שאלה זו. "קרע קטן" כהגדרת השואל הוא אותו (Micro fracture) ומסיבה זו גם לא נמצא קשר סיבתי בין הנזק שאובחן ובין אופי העבודה". 6. טענות התובע - א. קביעת המומחה אינה עולה בקנה אחד עם תלונות התובע על כאבים שהופיעו בהדרגה. ב. קביעת המומחה סותרת את קביעת ד"ר הלפרין נחום אשר קבע כי אופי הכאבים מתאים לגירוי דלקתי על רקע קרע שחיקתי במיניסקוס. ג. קביעת המומחה מנוגדת לקביעתו של ד"ר בר אשר ניתח את התובע ביום 3.10.07, לפיה זמן החלמה משוער כעשרה ימים אלא אם כן ימצא נזק בסחוס המפרקי ובפועל זמן ההחלמה אשר נקבע לתובע הינו חמישה שבועות. ד. מתקיימים במקרה זה התנאים לפיהם על בית הדין לסטות מהנורמה המקובלת, ולא לאמץ את חוות הדעת של המומחה. 7. טענות הנתבע - א. המומחה קבע חד משמעית הן בחוות הדעת והן בתשובות לשאלות ההבהרה כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלתו. ב. המומחה התייחס לאבחנה של ד"ר בר ושלל אותה באופן מנומק. כמו-כן התייחס המומחה בחוות הדעת לאטרוסקופיה שעבר התובע ב- 9.10.07. ג. המומחה התייחס גם לסוגיית "חוסר המודעות" של התובע במועד התרחשות הקרע וקבע כי גם אם החולה לא מקשר בין מועד החבלה לקרע שנוצר, עדיין מדובר באירוע חבלתי חריף. 8. ההכרעה - לאחר בחנו את חוות הדעת ואת טיעוני הצדדים הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות. הכלל הינו כי בית הדין מסתמך על חוות דעת מומחים אותם הוא ממנה, בפרט כאשר חוות דעתם כה ברורה ולא עולות ממנה סתירות. נדרשת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן בכדי לסטות מחוות דעת המומחה ומסקנותיו. (דב"ע נו/0-251 ישינובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לא 1, 241). התובע לא הצביע על כל הצדקה במקרה שלפנינו. 9. חוות דעתו של המומחה ברורה ומנומקת. המומחה מבהיר היטב מדוע אין כל קשר סיבתי בין הקרע המניסקלי אשר נכרת בחודש 10/07 לבין עבודת התובע. המומחה מתייחס לאבחנה של ד"ר בר ומסכים לכך כי אופי עבודת התובע יכול לגרום לפגיעה ברקמת הסחוס וליצירת Micro fracture אלא שחשד זה היה קיים בטרם ביצוע האטרוסקופיה ואילו בדיקת האטרוסקופיה שללה נזק מיקרוסקופי לסחוס הברך ולפיכך המסקנה הינה כי מדובר ברקע מניסקלי רגיל אשר אינו קשור לעבודת התובע. גם האישור של ד"ר הלפרין נחום אשר לא נושא תאריך ניתן ככל הנראה בטרם האטרוסקופיה שכן הוא כולל המלצה לביצוע אטרוסקופיה של הברך. 10. המסקנה אפוא כי אין מקום לסטות מחוות הדעת, ולאורה אנו דוחים את התביעה. אין צו להוצאות. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין. ברכייםמיקרוטראומה