פגמים במרצפות - חוות דעת מומחה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגמים במרצפות - חוות דעת מומחה: 1. בפניי תביעה כספית ע"ס 59,985 ₪ בגין מרצפות ואריחים שרכש התובע מהנתבעת בשנת 2000 לצורך ריצוף ביתו החדש שנבנה בכפר עילבון. 2. התובע טוען כי נתגלו מספר פגמים בריצוף שנרכש מהנתבעת בכמות של כ- 30% מהמרצפות שסופקו ע"י הנתבעת. לכתב התביעה צירף התובע חוו"ד שמאית ומכתב מהנדס לעניין הליקויים הנטענים ועלות תיקונם. 3. הנתבעת הכחישה את הטענות, וטענה כי הפגמים הנטענים אינם פגמים בייצור המרצפות אלא נוצרו כתוצאה מעבודה רשלנית של הרצף, או תחזוקה לקויה של התובע. הנתבעת הגישה חוו"ד נגדית של מהנדס. 4. בישיבה שהתקיימה ביום 29.5.08 ביקשה באת כוח התובע למנות מומחה מטעם בית המשפט נוכח הפער בין חוו"ד של המומחים מטעם הצדדים. הנתבעת התנגדה למינוי, וניתנה החלטה באותו יום כי נוכח הפער בין חוו"ד יש הצדקה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. 5. ביום 1.7.08 ניתנה החלטה בה מונה השמאי חיים אטקין כמומחה מטעם בית המשפט כדי שיחווה דעתו בשאלות המקצועיות השנויות במחלוקת. 6. ביום 15.7.09 ניתנה חוות דעתו של המומחה אטקין לפיה הוא ביקר בביתו של התובע, וראה כי המדובר בבית נאה ומטופח ומתוחזק כהלכה, התרשם כי התובע ורעייתו הם אנשים שלא ניתן לטעון נגדם טענה של הצפה או פגיעה בריצוף, שכן מצב הבית טוב והרצפה נשוא התביעה מבריקה. מאידך, ציין המומחה כי לא מצא כל תימוכין לתיאורים הגורפים לנזקים ולפגמים בריצוף כפי שאלו עלו בחוו"ד מטעם התובעים. הוא ציין כי תיאור הממצאים בחוות הדעת של מומחה הנתבעת עולה בקנה אחד עם ממצאיו הוא. הוא קבע כי נמצאו מספר אריחים עם חורים כפי שניתן לראות מהצילומים שצירף לחוות דעתו. 7. לעניין סיבת הנזק מציין המומחה כי השבר והסדק בפוגות של האריחים, היינו נקודות ההשקה בין האריחים, מקורו בד"כ בשקיעה או לחץ שסיבתן בד"כ בהתקנה צמודה מדי של האריחים, וכי הוא מצא תופעה זו בגרם המדרגות בבית. המומחה מציין בחוות דעתו כי החורים והנקבים, או יציאת האבנים מהרזינה הינה תופעה שבסבירות הגבוהה ביותר, סיבתה ברטיבות ממושכת של מצע החול, דבר שגרם לאריח "לשתות" מים רבים לאורך זמן, הרזינה (חומר ההדבקה) נחלש והאבן או אחת מהן קופצת ויוצאת ממקומה לאחר שהרזינה נחלשת ומתפוררת. אשר לכפיס העץ שנמצא באריח ריצוף הכניסה, אכן זה קיים, ואפשר לדעתו להסביר זאת מאופי ומצורת ייצור האריחים, ועניין זה בהחלט יכול להתרחש ועובדה שכך. המומחה מציין בחוות דעתו כי הוא מצא עדות לרטיבות במטבח לפי הצילומים שצורפו לחוות דעתו, וציין כי הוא מצא ממצאים שהצביעו על רטיבות רבה וחריפה בעבר שנמשכה פרק זמן ארוך עד כדי שהעץ נאכל ונרקב. 8. המומחה מציע 3 דרכים לתיקון הליקויים, תיקון דנטלי בסך 1,000 ₪, ליטוש אבן בעלות של 12,000 ₪, או החלפת הרצפה בעלות של 30,000 ₪. מבין שלושת הדרכים הוא המליץ על הדרך השנייה של ליטוש אבן, והציע הפחתת 25% מהסכום דלעיל בגין הטבת ושיפור מצב האבן לאחר הליטוש. 9. ב"כ הצדדים פנו בשאלות הבהרה למומחה, והמומחה השיב לשאלות, השאלות והתשובות הוגשו לבית המשפט. 10. לא הוגשה בקשה מטעם מי מהצדדים לחקור את המומחה, לפיכך ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב שאכן הוגשו. 11. בסיכומי ב"כ התובעת היא מאמצת את מסקנות השמאי מטעמה, ותוקפת את מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט, וטוענת כי ממצאיו כמו מסקנותיו הם בטעות יסודם לעניין המקור של הליקויים בריצוף. 12. לעניין מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט, והמשקל שיש לייחס לחוות דעתו התייחסה רבות הפסיקה. בע"א 2934/94 סולל בונה נגד ארז איתן ואח', (לא פורסם) נקבע בעמ' 481 כי: "הגיעה העת שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה בחוות דעתו של המומחה המתמנה על - ידי בית המשפט בהסכמת באי כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא במקרים כאלה, כשכל תאוותו בידו, אולם על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות הרציניות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים. " בע"א 5611/07 לינצ'קי נגד קופת חולים של ההסתדרות הכללית, נקבע כי: "כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית - המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה." בע"א 3056/99 שטרן נגד המרכז הרפואי שיבא, פד"י נו'(2) 936,949 נקבע כי: "ככלל כאמור, הנטיה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהעדר טעות בולטת." 13. אם כך עולה כי משהסכימה ואף ביקשה ב"כ התובעת למנות מומחה מטעם בית המשפט, שוב אין ביכולתה להסתמך על ממצאי המומחה מטעמה. בתקנה 130 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 נקבע כי: "מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת: (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין; (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה;". על פי הפסיקה, ובהתאם להוראות התקנות מחויבים בעלי הדין במסקנות המומחה, אלא אם יוכח כי נפל פגם במסקנותיו או בשיקול דעתו של המומחה, או כי התקיימו התנאים לפסילת חוות הדעת. 14. חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ניתנה לאחר שביקר בביתו של התובע, צילם את הפגמים שהוא מצא, וחיווה את דעתו בשאלות של מהות הפגמים שנתגלו, מקור הפגמים, והדרך או הדרכים לתיקון הפגמים. 15. ממצאיו ומסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט מבוססים ומנומקים היטב, ותשובותיו לשאלות ההבהרה מבהירות עוד יותר את מסקנותיו הראשוניות בחוות דעתו. 16. המומחה נשאל ע"י ב"כ הנתבעת במסגרת שאלות ההבהרה אם נכון כי השברים והסדקים בפוגות הינם באחריותו של הגורם אשר ביצע את עבודות הריצוף בבית התובע, והמומחה השיב לשאלה זו כי אפשר וסביר להניח כך. המומחה נשאל ע"י ב"כ הנתבעת אם נכון כי הרטיבות במצע החול עליו הונחו האריחים הינה תוצאה הקשורה בבעיה בעבודת הריצוף או גורם חיצוני אחר כגון בעיות איטום או רטיבות, שאינו קשור בטיב האריחים, והמומחה השיב לשאלה זו שהוא מעריך שכן. ב"כ הנתבעת שאל את המומחה אם נכון שהיה על הגורם המרצף להחריג (היינו לא להרכיב) אריחים שיש בהם פגם נראה לעין, כמו אותו כפיס עץ, והמומחה השיב שזה כן וכך מקובל. 17. ב"כ התובע שאלה במסגרת שאלות הבהרה את המומחה לעניין הרטיבות מתחת לאריחים ומדוע לא נעשתה על ידו בדיקת רטיבות, והוא השיב כי בזמן הבדיקה המקום היה יבש ובעבר היה רטוב. דבר זה עלה אף מחוות דעתו כשהוא מציין בסעיף 7 לחוות דעתו, מתחת לכותרת "עדות לרטיבות" שהממצאים הצביעו על רטיבות רבה וחריפה בעבר, לפיכך לא היה על המומחה לבדוק מקור ומידת הרטיבות מתחת לאריחים. ב"כ התובע שאלה את המומחה לגבי השברים בפוגות אם הם מופיעים גם בגוף הריצוף עצמו, והמומחה השיב כי אכן היו נזקים גם במרכז האריחים ולא רק בפוגות. ב"כ התובע שאלה את המומחה אודות הרטיבות במצעי החול, אם סביר להניח כי לאור הפגמים הנטענים בייצור האריחים לא היו האריחים אטומים לכן חדרו מים מתחת לריצוף וגרמו לכפיס העץ לבלוט, ולשאלה זו השיב המומחה כי זו לא רטיבות מלמעלה, וכפיס העץ הבודד שזוהה היה באריח אחד בודד. לעניין החרגת האריחים עם הפגמים שאלה ב"כ התובעת את המומחה אם יכול להיות כי אותם פגמים לא נתגלו אלא רק לאחר מכן, והמומחה השיב כי סביר להניח שגם מי שהניח את האריח לא הבחין בליקויים הרי מדובר בשני אריחים בלבד, וברור לו שכפיס העץ נדבק במהלך הייצור. 18. אינני מוצאת לנכון להתייחס לשאלות ההבהרה לעניין דרך תיקון הליקויים לאור מסקנות המומחה במישור האחריות לליקויים שנתגלו באריחים. 19. מחוות דעתו של המומחה וכן מתשובותיו לשאלות ההבהרה כפי שפורטו לעיל, עולה באופן חד משמעי כי למעט אותו כפיס עץ באריח בודד שנקבע לגביו שהוא פגם בייצור, יתר הפגמים מקורם לא בייצור, אלא בגורמים אחרים שאינם בשליטתה של הנתבעת, כמו למשל ריצוף צפוף מדי בין האריחים, או בעיית רטיבות קשה שהייתה קיימת בעבר באותו אזור של הבית. 19. מסקנות אלו נומקו היטב בתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה לשני הצדדים. מסקנותיו של המומחה לא נסתרו, וממצאיו בשטח צולמו ע"י התמונות שצורפו לחוות דעתו. 20. בנסיבות אלו, ומשנקבע ע"י המומחה כי הפגמים שנתגלו מקורם אינו בתהליך הייצור אצל הנתבעת, אלא בגורמים חיצוניים רבים שאינם בשליטתה, הרי לא ניתן להטיל על הנתבעת כל חבות או אחריות בגין פגמים אלו. 21. אחריות הנתבעת אם כך מוגבלת לפריט אחד ויחיד, הוא האריח הבודד שנמצא בו כפיס העץ. המומחה מטעם בית המשפט העריך כי עלות התיקון של אותו אריח עולה כדי 200 ₪ ואמורה להתבצע ע"י רצף מקצועי, וכי הריצוף שבבית התובעים הוא מהסוג השכיח אשר נמצא באולם התצוגה של הנתבעת, לכן אין לדעתו מניעה מהחלפה מקומית של האריח. 22. מסקנתי מכל האמור לעיל היא שיש לחייב את הנתבעת בסך של 200 ₪ בלבד, ולדחות את רוב רובה של התביעה נגדה. 23. לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.7.09 ועד יום התשלום בפועל. בהתחשב בעובדה כי רובה המוחלט של התביעה נדחה, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. חוות דעת מומחהמרצפותמומחהחוות דעת