קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים עקב דליפה מצנרת המים: מבוא: פסק הדין שניתן על ידי ביום 15.6.09 בוטל, ע"י בית המשפט המחוזי, בעקבות ערעור שהוגש ע"י התובעים, על מנת שינתן פסק דין מתוקן זה עם נימוקים נוספים והתייחסות לכל השאלות שבמחלוקת. (ראה פס"ד בע"א 2080/09 בית המשפט המחוזי תל-אביב). התביעה: לפניי תביעת התובעים - בעלי בית במושב עין אלה (להלן: "הבית"), לפיצויים בגין נזקים בבית שנגרמו לטענתם עקב דליפה מצנרת המים. התובעים טענו כי על נתבעת מס' - 1 מתקינת הצנרת בבית ועל נתבעת מס' 3 - מבטחת הבית, בביטוח שכלל פיצוי בגין נזקי רטיבות, לפצותם בגין נזקי הרטיבות שפורטו בכתב התביעה. ההגנה: נתבעת מס' 1 טענה כי התובעים לא הוכיחו עילת תביעתם, בטענה כי הרטיבות נגרמה בשל חדירת מי גשמים כתוצאה מכשל באיטום הבית ולפיכך יש לדחות התביעה כנגדה. נתבעת מס' 3 טענה להתיישנות עילת התביעה, שכן התביעה הוגשה לאחר שחלפו שלוש שנים מקרות מקרה הביטוח ולחילופין, לא הוכח כי הרטיבות נגרמה מדליפה מצנרת המים ונראה כי מקורה מחדירת מי גשמים לבית שאינה מכוסה בפוליסה. הודעה לצדדי ג': נתבעת מס' 3 שלחה לנתבעת מס' 1 הודעת צד ג', בטענה כי אם תוכח תביעת התובעים או אז על צד ג' לשפותה עקב אחריות לדליפה. הכרעה: לאחר עיון בתיעוד שלפניי שכלל כתבי טענות, חוות דעת, תצהירי עדות ומוצגים, שמיעת תשובות המומחה והעדים, כמו גם עיון בסיכומי בעלי הדין, שוכנעתי לדחות את התביעה ואלה טעמיי: אי הוכחת מקור הרטיבות: הנטל להוכחת יסודותיה העובדתיים של התביעה - מקור דליפת המים וסיבת דליפתם, מוטל על התובעים. בנסיבות המקרה אין מקום להחיל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין ולהעביר אל הנתבעים את נטל ההוכחה, שכן לתובעים הייתה יכולת, בזמן קרות האירוע וגם לאחר קרותו, לאתר את מקור הדליפה וסיבתה. לאחר הבירור העובדתי והראיות שלפניי, לא ניתן לקבוע ולו ברמת סבירות נמוכה, מהו מקור הרטיבות וסיבתה, האם מדליפה בצנרת המים או שמא ממקור חיצוני. לא מצאתי ראיה משמעותית בעלת משקל, מאת מומחה כלשהו או עדות אחרת, שבהסתמך עליה ניתן לקבוע קביעה כלשהי על מקור הדליפה וסיבתה. טענת התובעים לפיה חדלה הרטיבות לאחר ביצוע מעקף קטע מצינור המים בדירתם הינה טענה נסיבתית, שאין בה, כשלעצמה, להוכיח את מקור הדליפה, מה גם, מנגד נטענה טענה נגדית, שסבירותה זהה לפיה הרטיבות נגרמת מחדירת מים מחוץ לדירה בשל כשל באיטום הבית. לא שוכנעתי לאמץ מסקנותיו של המומחה מטעם התובעים, שלא בוססו על בדיקה מקצועית ואיתור מקור הדליפה. לתובעים הייתה יכולת ואפשרות, לו בחרו לעשות זאת, להשקיע מאמץ לאיתור מדויק של מקור הרטיבות בזמן אמת. הימנעות התובעים מלעשות זאת, אומרת דרשני ונזקפת לחובתם. למרות הכשל האמור, מונה מומחה מטעם בית המשפט, בנסיון להגיע לחקר הנושא, אולם ממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט לא סייעו להצביע על מקור הדליפה וסיבתה, ובתום חקירתו הנגדית עלה כי גם מומחה זה לא איתר את מקור הדליפה, והערכתו הכללית והסתמית באשר למקור הדליפה אינה מבוססת ואינה מעוגנת בממצא של ממש, ולפיכך לא שוכנעתי לאמצה. בנסיבות העניין ולנוכח אי הצלחת התובעים לבסס עילת תביעתם, לא מצאתי מקום למנות מומחה מקצועי נוסף כמומחה מטעם בית המשפט (בתחום אבני ריצוף לסוגיהן). לנוכח המקובץ עולה, כי התובעים לא נשאו בנטל הראייתי הנדרש להוכחת טענתם, לפיה הרטיבות בדירתם נגרמה בשל נזילה או דליפה מצנרת המים הביתית שהותקנה ע"י נתבעת מס' 1. התיישנות תביעת התובעים כנגד המבטחת - נתבעת מס' 3: אין חולק כי בניית הבית הסתיימה בחודש אוגוסט 2003, כמו גם כי התביעה הוגשה לבית המשפט ביום 21.2.07, דהיינו למעלה מ- 3 שנים ממועד התקנת הצנרת שנטען כי הינה לקויה. התובעים לא הוכיחו סיבה של ממש להפסקת מרוץ ההתיישנות, או ויתור מפורש או משתמע של נתבעת מס 3 על טענת התיישנות ולפיכך התביעה כנגד המבטחת - נתבעת מס' 3 התיישנה ויש לדחותה מסיבה זו. לחלופין - דחיית תביעת התובעים כנגד המבטחת בשל אי הוכחת דליפת מים מצנרת: בהתאם להכרעתי בסעיף א' לעיל, התובעים לא הוכיחו את מקור דליפת המים ולכן הכרעה זו תקפה ורלבנטית גם לתביעתם כנגד מבטחתם - נתבעת מס' 3. לנוכח האמור, גם אם אתעלם מהתיישנות התביעה כנגד נתבעת מס 3, התוצאה לגופו של עניין היא שהתובעים לא נשאו בנטל להוכחת מקור הדליפה. בהוותר ספק באשר למקור דליפת המים מהצנרת, יש לדחות את תביעת התובעים לפיצוי מבטחתם, לנוכח תנאי הפוליסה והחרגותיה כנטען בסיכומי נתבעת מס' 3. הודעת צד ג': משלא הוכחה עילת תביעת התובעים כנגד נתבעות 1 ו- 3, אין טעם בדיון והכרעה בהודעת צד ג' ודינה להדחות. הוצאות משפט: למרות תוצאת הדיון המשפטי, שוכנעתי להימנע מחיוב מי מבעלי הדין בהוצאות משפט ושכ"ט, לאחר שנוכחתי כי התביעה הוגשה עיי התובעים בתום לב לנוכח הספק ואי איתור מקור הדליפה. בנסיבות אלה החלטתי להימנע מחיוב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. סוף דבר: לנוכח כשלון התובעים לשאת בנטל הראיתי המוטל עליהם להוכחת מקור דליפת המים וסיבתה, אי הוכחת התרשלותה של נתבעת מס' 1, התיישנות התביעה כנגד נתבעת מס' 3 ולחלופין העדר הוכחה על חבותה הביטוחית של נתבעת מס' 3, הנני דוחה את התביעה כנגד נתבעים 1 ו- 3 ואת ההודעה לצד ג'. בנסיבות העניין ולנוכח האמור אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. נזקי מיםפיצוייםנזילה