קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין בהעדר התייצבות עקב השעיית עורך דין: .1התובע, יליד 7/3/67, נפגע בתאונת דרכים ביום .19/11/83אין מחלוקת לגבי האחריות. עוד ביום 17.6.91ניתן פסק דין בתיק והתובענה נדחתה עקב אי התייצבות וחוסר מעש מצד ב"כ התובע ומצד התובע בעצמו. התובע "בעצמו" הגיש בקשה לביטול פסק הדין ביום 16/10/91וטען כי בא כוחו הושעה מעריכת דין ועל כן לא הגיע לדיון וכי מזכירות בית המשפט ידעה על השעייתו "ומחמת טעות לא הודיעה לכבוד השופט." הנתבעת התנגדה לביטול פסק הדין ולפיכך נקבע מועד לדיון בבקשה, אלא שהמבקש לא התייצב גם הפעם והבקשה נדחתה. ביום 14/9/93המציא התובע לבית המשפט אישור ממשטרת ישראל הבא ללמד או כי בבקשה לביטול פסק הדין "זוייפה חתימתו של התובע וכי בא כוחו עשה זאת בלי ידיעתו". התובע טען גם כי לא ידע כלל שניתן פסק דין נגדו. הוא ביקש לבטל את פסק הדין ולהאריך את המועד להגשת הבקשה עצמה. בנסיבות העניין נעתרתי לשתי הבקשות, והמשפט נשמע לגופו. .2ממקום התאונה הובל התובע לבית החולים על שם "סורוקה" בב שבע; שם הוא אושפז במחלקה האורטופדית עקב שבר פתוח ומרוסק בשוק רגל שמאל ומעיכה בקרסול. התובע שהה בבית החולים במשך תקופה כוללת של 47יום. במהלך שהותו בבית החולים הוא עבר מספר ניתוחים. הוכנסו לרגלו פלטינות וברגים שעזרו לאיחוי השברים והוצאו לאחר שהרגל נרפאה. רגלו של התובע היתה נתונה בגבס במשך תקופה ארוכה לאחר השלמת הניתוחים. נותרה בו צלקת, באיזור האגן והרגל. לטענתו, מאז התאונה, לא חזרה רגלו לתפקוד מלא והוא צולע ומוגבל בישור הקרסול. עקב התאונה התגייס התובע לצבא באיחור של 23חודשים. .3הד"ר ש. לוין, מומחה רפואי בתחום האורטופדיה שמונה מטעם בית המשפט, נתן את חוות דעתו ביום 22/5/90, לאמור מספר שנים לאחר אירוע התאונה. ממצאיו ומסקנותיו נוסחו בזו הלשון: "מהלך הליכה תקינה, בשוק השמאלית יש שתי צלקות ניתוחיות תקינות באורך 18- 16ס"מ באגן השמאלי יש צלקת (מקום לקיחת השתל) באורך 12סנטימטר. הרגל השמאלית קצרה מחברתה ב- 1.5סנטימטר ... יש הגבלה קלה בתנועת הקרסול השמאלית. אין הגבלה או ממצא אחר בברך שמאל. צילומי הרנטגן מראים מצב לאחר שבר מרוסק של עצמות השוק השמאלית שנרפאו היטב. סיכום ומסקנות: מר אברהמי בועז סבל משבר מרוסק של עצמות השוק השמאלית. מהלך המחלה הסתבך על ידי אי-חיבור וההחלמה היתה הרבה יותר ממושכת מהרגיל והסתיימה רק בדצמבר .1987הממצאים שנשארו, כל אחד בנפרד, לא מתאימים לסעיפי הליקוי של תקנות המוסד לביטוח לאומי. אולם צירופם מהווים מגבלה תפקודית קלה ולפי דעתי יש לקבוע לו נכות לצמיתות אורטופדית בשיעור %.10" העדויות שבאו במשפט - כפי שעוד יפורט - מתיישבות היטב עם המסקנה האמורה, לאמור, פגיעה תפקודית שלא באה עד כה לכלל ביטוי של ממש ועשויה למצוא ביטוי בעתיד, אם בכלל, במגבלה קלה. הפיצויים נזק לא ממוני .4לתובע נותרה נכות צמיתה בשעור של % 10והוא היה מאושפז במשך 47ימים. לפיכך יש לפסוק לו בגין ראש נזק את הסכום של 200, 18ש"ח בצירוף ריבית כחוק מיום התאונה ואילך. בעבר הפסדי השתכרות בעבר התובע מבקש לפסוק לו סכום של 000, 69ש"ח בגין 23חודשי עבודה שנגרעו ממנו בשל שיחרורו המאוחר מצה"ל, שנבע, כאמור, בשל הגיוס המאוחר עקב התאונה. עוד הוא מבקש לפסוק לו בגין הפסד השתכרות לעתיד על פי חישוב אריטמתי - על בסיס השכר הממוצע במשק ועל פי שיעור נכותו. בא כח הנתבעת טוען לעומתו שלא נגרמו לו, לתובע, כל הפסדי השתכרות בעבר וגם לא לעתיד. לטענתו של בא כח הנתבעת, נפגע התובע בהיותו קטין שטרם החל להשתכר למחייתו ולכן לא נגרם הפסד השתכרות בעבר. אשר לעתיד, מנהל התובע, להשקפת הנתבעת, אורח חיים רגיל בלא כל קושי תיפקודי - שניתן לייחסו לתאונה. הנתבעת סומכת טענה זו על העובדה שהתובע, כפי שהדבר עולה מעדותו, נסע לחו"ל לתקופות ממושכות, נוהג במכונית עם הילוכים רגילים, מתגורר בדירות המצויות בקומות עליונות של בניינים חסרי מעלית, עובד 8שעות ביום ו- 40שעות נוספות בשבוע, והוא מנהל כיום עסק עצמאי. התובע עוסק בענף המחשבים ואת ההכשרה לכך קיבל במסגרת שירותו הצבאי - שם עסק בתכנות מחשבים. אשר לטענתו של התובע שהוא עובד במחשבים "כברירת מחדל" וכי אלמלא התאונה היה מעדיף לעבוד במלונאות או להיות מוסיקאי, סבורה הנתבעת כי התובע נטש כוונתו זו מפני שמקצוע המלונאות אינו רווחי. הנתבעת מדגישה כי אין גם כל ראיות לגבי זיקתו של התובע למוסיקה. מכל מקום אין לדעת הנתבעים כל ראיה שיש בה כדי לאשש את טענתו להפסד כושר השתכרות וכי תלושי השכר של התובע מצביעים על מסקנה שונה לגמרי - שאין לתובע כל הפסדי השתכרות. הנתבעת סבורה כי התובע אך "זכה" בכך שהצבא, תחת להפכו חייל קרבי, הכשירו בתחום המקצועי - של המיחשוב - בו הוא עוסק עתה. .6אכן, קשה להצביע על נזקים מוכחים של התובע בכל הנוגע להפסדי השתכרות בעתיד. המקצוע בו בחר אינו דורש מאמץ פיזי ועל פי עדותו שלו אין הוא מנוע מלעבוד במשך שעות ארוכות. המומחה הרפואי העריך, כאמור את נכותו הצמיתה בשיעור של %10, אלא שנכות זו היא מקבץ של ליקויים שאף לא אחד מהם כאמור, מקנה נכות תחומה מוכרת. בפועל אין בליקוי ממנו סובל התובע כדי להפריע לו בצורה מהותית בחיי היום יום. לפיכך, ראוי במקרה זה, להסתפק בהענקת פיצוי בסכום גלובאלי, מתון, המביא בחשבון מגבלות עתידיות קלות כלשהן בתפקודו המקצועי. בנסיבות העניין אני פוסק לתובע סכום של 000, 15ש"ח בגין ראש נזק זה של הפסד השתכרות בעתיד. .7אשר להפסד ההשתכרות בעבר, אכן ראוי לפצות את התובע בגין ההפסד הנובע מן העובדה שאחר להשתחרר מהצבא (ב- 23חודשים). חישוב הפסדיו בתקופה זו יעשה על פי המוצע על ידו עצמו, לפי שיעור השכר הממוצע במשק. יש, עם זאת, לנכות מסכום זה את הוצאות המחיה והקיום שנחסכו ממנו בשל שהותו במסגרת הצבאית בשיעור של % 70מן השכר האמור [ע"א 357/80ברדה נ' נעים פ"ד ל"ו (3) 762], ובסך הכל: 600, 27ש"ח = 23x200,1 לסכום זה תצורף ריבית ממוצעת כחוק (מאמצעיתה של התקופה ואילך). הוצאות בעבר .8התובע מבקש לפסוק לו פיצוי בגין הסיעוד שזכה לו מידי אימו לאחר התאונה ובגין הוצאות נסיעה יתרות שנגרמו לו ולאימו. הנתבעת טוענת כי עצם העובדה שהתביעה בראש נזק זה הוספה, לאחר קבלת היתר מבית המשפט, בשלב מאוחר במשפט, מדברת בעד עצמה וכי מכל מקום אין התובע סומך את תביעתו זו על קבלות המתייחסות להוצאותיו הממשיות. אכן תביעתו של התובע בגין הוצאות ממשיות אינה נסמכת על קבלות, אלא שניתן, על פי העדויות שבאו במשפט, להניח כי אכן נגרמו לו הוצאות נסיעה יתרות. אשר לסיעוד שהוענק לתובע מידי אימו. במשך התקופה בה היה מרותק למיטתו, ובמידה מסויימת גם לאחר מכן, ראוי להעניק לו פיצוי מתאים- בהתחשב, מחד גיסא, בעובדה שאימו של התובע לא סבלה הפסדי השתכרות באותה עת, ובהתחשב, מאידך גיסא, בצורך שאכן היה לו לתובע בעזרתה היתרה של אימו. אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בגין הוצאותיו ובמחיר הסיעוד כאמור סכום כולל של 500, 7ש"ח. סכום זה מביא בחשבון גם ריבית כחוק. הנתבעת, לפיכך, תשלם לתובע את הסכום של 320, 68ש"ח. בצירוף ריבית כמפורט בפסק הדין ובניכוי התשלומים התכופים שקיבל התובע, בערכם היום, ובצירוף ריבית כחוק. הנתבעת תישא בהוצאות המשפט ושכר טירחת עו"ד בשיעור % 13+ מע"מ. פסק דין בהעדר התייצבותאי התייצבות לדיוןהשעיה מלשכת עורכי הדיןלשכת עורכי הדין (משמעת)השעיהעורך דין