צו הריסה מבנה נייד

הלכה מושרשת היא שאף מבנה נייד מהווה "בנין" והצבתו עשויה להיות עבודה טעונה היתר (ראה בין השאר המר' 226/59 ביטון נ' הועדה המקומית לבנין ובנין ערים חיפה, פד"י יג' 981, ע"פ 697/85 גולדשטיין נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה לוד, פ"ד מ(4) 57, רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נגד עירית תל אביב, פ"ד נ"א (4) 625).

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו הריסה מבנה נייד:

בפני בקשה לביטול ו/או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה ע"י המבקש כנגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה שרונים (להלן: "המשיבה").

בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 30.6.10 על ידי יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה שרונים לפי סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 (להלן: "החוק"), המורה על "סילוק ו/או הריסת קרוואן מצופה עץ בשטח של כ-20 מ"ר במקום קונטיינר על גלגלים בשטח של כ-6 מ"ר, אשר הוצב שלא כדין במקום", במקרקעין בגוש 8034 חלקה 31 ליד צומת קדימה ביישוב קדימה – צורן (להלן: "צו ההריסה המינהלי" "הצו" "הבניה" "המבנה" בהתאמה).

בבקשתו לביטול צו ההריסה המינהלי, בקשה שהוגשה במסגרת בב"נ 51998-07-10 זו שבפני, טען המבקש לבטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו מהטעמים הבאים: בגין המבנה נשוא צו ההריסה כבר ניתן בעבר צו הריסה שלא בוצע ובאמצעות צו ההריסה נשוא הדיון מנסה המשיבה "להחיות" את צו ההריסה שלא בוצע באמצעות צו הריסה חדש זה לאותו מבנה, הצו הוצא שלא כדין שכן לא נדרש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת שכן "המקום מאוכלס מזה זמן רב... מזה חודשים ארוכים", צו ההריסה נשוא הדיון הוצא ע"י המשיבה כצו הריסה חדש "בגין השבחה בלבד של המבנה הארעי הקודם", מדובר במבנה נייד הנגרר ע"י משאית, מבנה שאינו מחובר למקרקעין ומשכך אינו "בנין" כמשמעותו בסעיף 238 א' לחוק ולא ניתן להוציא לגבי מבנה זה שהוקם צו הריסה מינהלי, התנהגות המשיבה נגועה בחוסר תום לב שכן בהוצאת צו ההריסה המינהלי מנסה המשיבה לעקוף הליכים לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 כשמטרתה "להפסיק עסקיו של המבקש", יגרם למבקש נזק כלכלי אם יבוצע צו ההריסה המינהלי בעוד אשר למשיבה לא יגרם כל נזק אם לא יבוצע הצו.

המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקש בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקום נשוא הצו ללא היתר כדין.

הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לבטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238(ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 לביטולו ומשכך הדבר, טענה המשיבה, אין מקום לבטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב.

כך גם טענה המשיבה שאין ממש בטענת המבקש לפיה נגוע הצו בחוסר תם לב שכן צו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין ולא נפל כל פגם בהוצאתו וכך גם אין כל מקום לעיכובו.

בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 12.9.10 נחקרו המבקש והמפקח על הבניה מטעם המשיבה.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתגובת המשיבה בכתב לבקשה ובאמור בה במוצגים שהוגשו ע"י הצדדים ובסיכומי הצדדים שהוגשו בכתב.

אין חולק, וכך עולה בברור מחומר הראיות שבפני, שהבניה נשוא צו ההריסה המינהלי נבנתה ללא היתר בניה כדין במקרקעין נשוא הצו.

סעיף 238א'(ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 קובע את המסגרת לבחינת תוקפו של צו הריסה מינהלי ולשונו כדלקמן:
"(ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בית המשפט יכול לבטל או להתלות את צו ההריסה המינהלי בהתקיים אחת מ-2 העילות:

  1. הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין.
  2. הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.


המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית המשפט בביקורתו על הצו בשני טעמים בלבד, ורק אם מתקיים האחד מבין השניים יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לבטל או להתלות את הצו.
כפי שנפסק לא אחת העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות ביותר וזאת על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק.

אין אלא להביא בעניין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופט חשין ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עירית חיפה, נ"ט (3) 557 כדלקמן:
"ביקורת רחבת-ענפין על הליך הוצאתו של צו הריסה מינהלי – כמו היה זה הליך מינהלי מן המניין – עלולה היתה לפגום במאוד ביעילותו של הצו ועלולים היינו למצוא עצמנו מקהים את חודו ואת כוחו של כלי חדש זה למלחמה בבניה הבלתי חוקית (ראו, למשל: מאמרו של יאיר הורביץ לעיל פסקה 18 שם 398 – 399). מן העבר האחר, לא ניתן היה להעלות על הדעת ויתור מכל וכל על ביקורת שיפוטית. האיזון נמצא לו למחוקק בקיומה של ביקורת שיפוטית אך בצמצום עילות הביקורת".

בית המשפט אינו נכנס בנעלי הרשות המינהלית, והיקף הביקורת המינהלית מצומצמת לדלת אמות הקבועות בחוק (עע"מ 3512/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית ירושלים, פד"י נז' (1) 196, ראה גם רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עירית תל אביב-יפו, פד"י נא' (4)). ברע"פ 6034/99 כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פד"י נד'(1) 438, 447 נאמר לעניין זה כי אף "יש להזהיר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבניה הבלתי חוקית".
עוד יאמר כי על הוצאת צו הריסה מינהלי חלה חזקת התקינות וטענות כלליות ובלתי ממוקדמות בהעדר ראיות מוצקות להוכחתן, כפי שנפסק לא אחת, אינן סותרות חזקת תקינות זו. אין אלא להפנות לדברים שנאמרו בענין זה ברע"פ 1088/86 מחמוד נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הגליל המזרחי, פד"י מד' (2) 417, 419 והיפים לענייננו ושעל פיהם נפסק לא אחת כדלקמן: "הצו שמדובר בו קרוי בחוק "צו הריסה מינהלי"... כפי ששמו מעיד עליו, אין הוא מהווה אקט עונשי אלא אקט מינהלי... מאחר שכך – פועלת כאן חזקת התקינות דהיינו חזקה שכל פעולה מינהלי נעשתה כדין. זוהי כמובן הנחה הניתנת לסתירה rebuttable presumption)) אך על מי שמבקש לסתור מוטל הנטל לטעון ולהוכיח כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על ידי עובדות.
לא נטענה הטענה או נטענה ולא הוכחה – נשארת חזקת התקינות בעינה".

טרם אדון בבקשת המבקש לגופה אומר כי צודקת המשיבה בטענתה לפיה דין בקשת המבקש להדחות על הסף וכך אני מורה.
בקשת המבקש הוגשה בסטיה מהוראות תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לענין צו הריסה מינהלי), תש"ע – 2010 (להלן: "התקנות"), אשר פורסמו בק"ת תש"ע מס' 6866 מיום 9.2.2010 (עמ' 759) ואשר נכנסו לתוקף כעבור 30 ימים בהתאם לתקנה 8 לתקנות, זאת מאחר ו-(א) בבקשתו לבטול צו ההריסה המינהלי לא ציין המבקש מתי נודע לו דבר קיומו של צו ההריסה המינהלי (ב) בבקשתו לא פרט המבקש במדוייק מהי זכותו במקרקעין נשוא הצו (למעט אמירה בעלמא לפיה הינו "המחזיק של המקרקעין").
גם בדיון בבקשתו בבית המשפט נמנע המבקש מלרפא פגמים אלו ואפרט:
(א) מועד הידיעה אודות קיום הצו: בהתאם לתקנה 2(א)(1) לתקנות יש להגיש בקשה לבטול צו הריסה מינהלי "בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו" (ההדגשה שלי א.ט.).
מפקח הבניה מטעם המשיבה, אלון חדאד הצהיר בסעיף 3 לתצהירו שצורף לתגובת המשיבה שהצו הודבק בנכס נשוא הצו ביום 30.6.10 ותמונה שצולמה על ידו המעידה על כך צורפה לתצהירו כתמיכה לטענה (מוצג מש/1). מפקח הבניה חדאד לא נחקר על כך בבית המשפט ולפיכך עובדה זו אינה שנויה במחלוקת. אף המבקש עצמו העיד בבית המשפט שנודע לו על צו ההריסה המנהלי נשוא בקשתו "יום יומיים לאחר שתלו אותו במקום נשוא הצו. התקשרו להודיע לי" (עמ' 14 לפרוט' שורות 19-20).
אף שכך הדבר הוגשה בקשת המבקש לבטול הצו, שלא בהתאם לתקנות המורות כי תוגש בקשה לבטול הצו "בתוך 3 ימים מיום שנודע למבקש על הצו" אלא בקשת המבקש לבטול הצו הוגשה רק ביום 29.7.10 דהיינו זמן רב וניכר לאחר תקופת שלושת הימים אשר נקבעה בתקנה 2(א)(1) לתקנות. זאת ועוד, תקנה זו נועדה כדי למנוע את שארע במקרה דנן, ועל כך אין חולק, המתנה לשעת הביצוע בפועל של צו ההריסה המינהלי ורק אז פניה לבית המשפט בבקשה לתקיפת הצו. כפי שהצהיר מפקח הבניה חדאד בתצהירו, ועל כך לא נחקר כלל, וכפי שאף הודה המבקש עצמו בחקירתו הנגדית, הרי שבקשת המבקש לבטול הצו הוגשה לבית המשפט כאשר קבלן הביצוע להריסת הבניה עפ"י צו ההריסה המינהלי היה כבר בשטח המקרקעין והחל בעבודות ההריסה עפ"י הצו, וזאת ביום 29.7.10 (עמ' 4 לפרוט' שורה 23 ואילך).
(ב) פירוט זכות המבקש במקרקעין – היה על המבקש לפרט בתצהירו (התצהיר הסטטוטורי כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות) את זכותו במקרקעין נשוא בקשתו.
פרט לאמירה לקונית של המבקש לפיה הוא "המחזיק של המקרקעין" לא ידע המבקש להסביר את מעמדו במקרקעין נשוא הצו, כפי שציינה בצדק המשיבה, אלא שבעדותו בחקירתו הנגדית לענין זה התפתל הוא בנסיון להסביר מעמדו במקרקעין מבלי שנתן תשובה עניינית. המבקש העיד בחקירתו הנגדית לענין זה כי שכר את המקרקעין אך "שכח" כדבריו את שם המשכיר, את חוזה השכירות לא הביא עמו כלל ואף לא נסח טאבו או כל מסמך אחר לתמיכה בטענתו. כך גם העיד בחקירתו הנגדית כי הוא השכיר את המקרקעין לבחור בשם שלומי ארביב, הגם שאין חוזה בכתב לכך, לא נקבעה תקופת שכירות ולא שולמו דמי שכירות והוסיף כי העסקים המתנהלים במקרקעין נשוא הצו אינם שלו כלל אלא של שלומי ארביב אולם הוא, המבקש, היה "בא למקום מידי פעם".
המבקש אף לא מצא לנכון לזמן את אותו שלומי ארביב למתן עדות בבית המשפט ומכל מקום, שלומי ארביב אף לא מצא לנכון להגיש בקשה כלשהי לבטול הצו.
העולה מהמקובץ כי המבקש כשל בנסיון לבסס את מעמדו וזכותו במקרקעין נשוא הצו.
בהתאם לתקנה 6 לתקנות "בית המשפט לא ידון בבקשה לבטול צו הריסה מינהלי שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו".
קובעת אני כי המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים בתקנות ומשכך, בהעדר נימוקים מיוחדים אשר לא מתקיימים בענייננו – דין בקשתו להדחות על הסף וכך אני מורה.
עם זאת, אף אם אדון בבקשת המבקש לגופה – דין בקשתו להדחות לגופו של ענין וכך אני מורה.
בענייננו, אין ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 א'(ח) לחוק שכן המבקש לא הצליח להוכיח כי מתקיימת אחת מהעילות הרלבנטיות לבטול צו ההריסה המינהלי שהוצא כדין לבניה נשוא הצו.
1. לא הוכח ולא נטען כי הבניה שבגלל הניתן הצו בוצעה כדין:
אין חולק שלבניה נשוא צו ההריסה המינהלי אין היתר בניה כדין. מתצהיר עדותו של מפקח הבניה מטעם המשיבה אלון חדאד, תמונות שצורפו וכך גם עולה מעדותו בחקירה נגדית בבית המשפט, עדות מקצועית, רצינית, כנה ואחראית שלא נסתרה בראיה ממשית כלשהי ע"י המבקש ושאותה מעדיפה אני על פני עדות המבקש, למדים ברורות שבמקרקעין נשוא הדיון הוצב קרוואן מצופה עץ קונטינר חדש, גדול יותר בשטח של כ-20 מ"ר במקום קונטיינר על גלגלים בלתי חוקי קודם קטן יותר בשטח של כ-6 מ"ר, כאשר הערכת גודלו של אותו קונטיינר חדש, שהוא למעשה קרוואן מצופה עץ בגודל של כ-20 מ"ר שהוצב במקרקעין במקום קונטיינר על גלגלים בשטח של כ-6 מ"ר היא על סמך הסתכלות ואומדן של מפקח הבניה המוסמך אלון חדד שהוא איש מקצוע בעל ידע ונסיון שמתוקף תפקידו, כמפקחים אחרים שכמותו מעריך שטחם של מבנים ושכזה אינו חייב להיות מודד מוסמך.
מפקח הבניה אלון חדד, העיד ברורות, ועדותו כאמור לא נסתרה בראיה ממשית כלשהי, כי הקונטיינר החדש שהוצב במקרקעין, שהוא למעשה קרוואן מצופה עץ בגודל של כ-20 מ"ר, הוצב במקרקעין נשוא הצו כשהוא למעשה מחליף ובא במקומו של קונטיינר קודם על גלגלים בשטח של כ-6 מ"ר בלתי חוקי. כך גם ציין מפקח הבניה כי מדובר במבנה חדש קרוואן מצופה עץ בשטח של כ-20 מ"ר שחובר לתשתיות שהוצב במקרקעין ללא היתר כדין כשהוא בא במקום קונטיינר על גלגלים בשטח של כ-6 מ"ר. עוד הדגיש מפקח הבניה חדד ואני סומכת על עדותו זו שלא נסתרה, שלא מדובר ב"השבחה" גרידא (הגם ש"השבחה" כפי שציינה בצדק המשיבה, הינה עבודה טעונה היתה וניתן להוציא בגינה צו הריסה מינהלי) ושמדובר כאמור בקונטיינר חדש, קרוואן מצופה עץ חדש, בשטח של כ-20 מ"ר כאמור שהוצב במקרקעין במקום בו היה מוצב קודם לכן קונטיינר בשטח של כ-6 מ"ר.
טענת המבקש לפיה המשיבה הוציאה צו הריסה מינהלי חדש "בגין השבחה בלבד של המבנה הארעי הקודם" ומשכך יש לבטל הצו אין בה ממש דינה להדחות כאמור וכך אני מורה.
כפי שכבר צויין לעיל לא מדובר ב"השבחה" של מבנה קיים כפי שנסה לטעון המבקש, אלא בהקמת מבנה חדש לחלוטין – קרוואן מצופה בעץ בשטח של כ-20 מ"ר שחובר לתשתיות במקום קונטיינר על גלגלים בשטח של כ-6 מ"ר.
בכל מקרה, אציין כי אין מחלוקת כי שמדובר בעבודה טעונה היתר לפי סעיף 145 (א)(2) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 גם לו היה מדובר ב"השבחה" (ובענייננו כאמור אין מדובר ב"השבחה") שכן סעיף זה, 145(א)(2) לחוק כולל תרחישים של הקמה, הריסה, והקמה מלאה או חלקית, הוספה לבנין קיים וכיוב', ולפיכך אף לדידו של המבקש, כפי שציינה בצדק המשיבה, אין ולא נפל כל פגם בצו ההריסה המינהלי נשוא הדיון.
אוסיף ואומר כי בבקשתו טען המבקש כי מדובר ב"מבנה נייד, הנגרר על ידי משאית, ולא מחובר למקרקעין או "בבניין" כמשמעותו בסעיף 238 א' לחוק" ולפיכך לא ניתן להוציא צו הריסה מינהלי בגין הקמתו.
אף טענה זו אין בה ממש דינה להדחות וכך אני מורה.
מחומר הראיות למדים ברורות, ועל כך אין חולק, (ואכן טענה זו נזנחה בסיכומי המבקש) כי הבניה החדשה נשוא צו ההריסה המינהלי, דהיינו הקרוואן המצופה בעץ בשטח של כ-20 מ"ר שהוקם במקרקעין במקום הקונטיינר על גלגלים בשטח של כ-6 מ"ר, חובר לתשתיות כשבעובדה זו אף הודה המבקש עצמו בחקירתו הנגדית (עמ' 15 לפרוט' שורות 7-8).
עם זאת, אציין כי הלכה מושרשת היא שאף מבנה נייד מהווה "בנין" והצבתו עשויה להיות עבודה טעונה היתר (ראה בין השאר המר' 226/59 ביטון נ' הועדה המקומית לבנין ובנין ערים חיפה, פד"י יג' 981, ע"פ 697/85 גולדשטיין נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה לוד, פ"ד מ(4) 57, רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נגד עירית תל אביב, פ"ד נ"א (4) 625).
בענייננו כאמור המבנה נשוא צו ההריסה המינהלי חובר לתשתיות כפי שכבר צויין לעיל.
אין חולק שאין היתר לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי שבענייננו (כפי שגם אין היתר בניה למבנה הקודם, אותו קונטיינר על גלגלים בשטח של כ-6 מ"ר), ואף לא הוגשה כל בקשה לקבלת היתר בניה למבנה זה נשוא צו ההריסה המינהלי שבענייננו.
העולה מהמקובץ שהבניה בגינה ניתן הצו בוצעה ללא היתר בניה כדין.
2. לא הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדות מוגמרות למועד הגשת תצהיר המהנדס או בכלל:
בסעיף 5 לבקשתו טען המבקש כי "המקום מאוכלס מזה זמן רב... מזה חודשים ארוכים".
אף דין טענתו זו להדחות וכך אני מורה.
לא רק שטענת המבקש נטענה בעלמא, ולא הובאה ע"י המבקש כל ראיה ממשית להוכחתה ובכך לא הרים המבקש את נטל ההוכחה להוכחת טענתו זו, אלא שצודקת המשיבה בטענתה לפיה הדרישה בסעיף 238 א'(א)(3) לחוק בדבר העדר איכלוס או איכלוס לתקופה שאינה עולה על שלושים ימים מתייחסת לבניין נשוא הצו ולא ל"מקום" ולפיכך אף אם המתחם הבלתי חוקי מאוכלס תקופה ארוכה, אין בכך כדי למנוע הוצאת צו הריסה מינהלי לגבי בנין חדש, כבענייננו, אשר הוקם במתחם ללא היתר בניה כדין.
העולה מהמקובץ שהמבקש לא הוכיח כי הבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין ואף לא הוכיח שביצוע הצו אינו נדרש לשם מניעת עובדה מוגמרת למועד הגשת תצהיר ליו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה או בכלל, וכך גם חזקת תקינות פעולת המשיבה לא נסתרה בראיה ממשית כלשהי ע"י המבקש.
כך גם נדחית טענת המבקש לפיה אם יבוצע צו ההריסה המינהלי יגרם לו נזק כלכלי.
כפי שכבר צויין הרי שהמבקש טען כי הוא שכר את המקרקעין בהם הוקם המבנה נשוא צו ההריסה המינהלי אך לא ידע לציין ממי שכר מקרקעין אלו, לא צרף תעוד לעניין זה כגון חוזה שכירות, נסח טאבו ו/או קבלה/חשבונית בדבר תשלום דמי השכירות, טען כי השכיר את המקרקעין הלאה "לבחור בשם שלומי ארביב" אך ציין שאין חוזה שכירות בכתב, שהצדדים לא קבעו את משך תקופת השכירות הנטענת ולא שולמו דמי שכירות, כך ציין שהעסקים במקרקעין הם של אותו שלומי ארביב אך הוא, המבקש "בא למקום מידי פעם...לבקר" בהמשך ציין כי בא לבקר במקרקעין "אחת לשבוע" ולמרות זאת נטל על עצמו את הצבת המקרקעין נשוא הצו "לבקשתו של שלמה ארביב" כשאותו שלמה ארביב לא הובא כלל לעדות.
לא זו אף זו – נפסק לא אחת כי הטעמים בגינם מורשה בית המשפט לבטל או לעכב בעטיים צו הריסה מינהלי הינם מוגבלים ומאזן הנזקים הנטען אינו נימוק רלבנטי לביטול או לעכב צו הריסה מינהלי. לולא בנה המבקש תוך הצבת עובדה בשטח ותוך התעלמות מהחוק הדורש קודם לכל הצטיידות בהיתר בניה כדין, לא היה מצוי הוא כיום במצב בו מצוי הוא ואין לו לפיכך אלא להלין על עצמו.
לעניין זה נאמרו בב"ש (נ"צ) 3648/03 זועבי נימר נ' נתנאל אלפסי הדברים הבאים: סעיף 238(א) לחוק התכנון והבניה אשר הקנה את הסמכות להוצאת צו הריסה מינהלי נתן בכך בידי רשויות התכנון והבניה כלי עזר חשוב במאבקן נגד הבניה הבלתי חוקית, בדגש לטיפול מיידי "בזמן אמת" לרבות על מנת למנוע קביעת עובדות בשטח ומכאן גם ההכרח שמצא המחוקק, להגביל את סמכות ההתערבות השיפוטית, גם על מנת שלא לרוקן צווים אלו מתוכן, וזאת על אף קשיים הלא מבוטלים שמעוררת הפעלתו של סעד קיצוני זה... מאזן הנזקים הנטען אינו נימוק רלוונטי לביטול או התנית צו הריסה מינהלי ובנדון פרטתי בראשית ההחלטה" (ההדגשה שלי א.ט.).
כך גם נאמרו בענין זה ברע"פ 1520/01 שוויצר ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, פד"י נו(3) 595 הדברים הבאים: "...מצוקתם של הנאשמים מובנת היא... ואולם אין מנוס מן התוצאה שאליה הגענו. אין להשלים עם הזלזול בחוקי התכנון והבניה ובהליכים הנדרשים על פיהם – זלזול שהפך כמעט לנורמה מקובלת בחברתנו. הגנת הסביבה ושמירה על נכסי נוף השייכים לציבור הינם ערכים חשובים הראויים לכיבוד. דיני התכנון נמנים עם הכלי שיצר המחוקק כדי להבטיח את ההגנה על ערכים אלה; על כן, ועקב עצמתם של האינטרסים העומדים מנגד, מצווים מוסדות התכנון למלא את חובתם ולשמש כבלם מול הפרות החוק".
לענין עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי – לא מצאתי מקום להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי שבענייננו.
היתר בניה לבניה נשוא צו ההריסה המנהלי איננו נמצא כלל בהישג יד מיידי שהרי אף לא הוגשה כלל בקשה לקבלת היתר לבניה נשוא הצו ואין מקום לכן, כפי שנפסק לא אחת, שבית המשפט יעכב ביצוע צו הריסה מינהלי שלא נמצא פגם בחוקיותו רק כדי לאפשר למבקש להתחיל בהליכי רישוי ולקוות לקבלת היתר בניה, אם בכלל.
בית משפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי אך השימוש בסמכות זו צריך להישמר עפ"י הפסיקה למקרים חריגים ויוצאי דופן כשקבלת היתר בניה הינה בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב קבלתו.
בענייננו, אין המקרה חריג ויוצא דופן. אין היתר הבניה נמצא בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב קבלתו ומשכך אין לעכב ביצוע צו ההריסה המנהלי.
לסכום, בנסיבות אלו שבהן צו ההריסה המנהלי ניתן כדין ואף אחת מהעילות לביטולו איננה מתקיימת – הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי ו/או עיכובו – נדחית.
אני מחייבת המבקש לשלם למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.
מאחר והחלטתי נשלחת בדואר רשום לבאי כח הצדדים וזאת על פי החלטת בית המשפט מיום12.9.10 אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי למשך 45 ימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, אם ירצה בכך מי מהצדדים.
אני מורה בזאת שאם המבקש לא יהרוס את הבניה נשוא צו ההריסה המנהלי בעצמו – תהיה רשאית המשיבה לבצע את צו ההריסה המנהלי, הוצאות ההריסה יחולו על המבקש ומניין 30 הימים לצורך ביצוע צו ההריסה המנהלי יחל מיום סיום תקופת עכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי.


על משטרת ישראל ליתן סיוע לבצוע צו ההריסה המנהלי אם יהיה צורך בכך.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הריסת תקרה

  2. הוצאת צו הריסה

  3. צו הריסה מנהלי

  4. צו הריסה וגם קנס

  5. הריסת בריכת שחיה

  6. אי ביצוע צו הריסה

  7. צו הריסה קיר בטון

  8. עורך דין צו הריסה

  9. אי קיום צווי הריסה

  10. איך מבטלים צו הריסה

  11. צו הריסה מבנה נייד

  12. פגם בצו הריסה מנהלי

  13. צו הריסה גן אירועים

  14. איך מעכבים צו הריסה

  15. צו הריסה מטרד ליחיד

  16. הריסת קברים מוסלמים

  17. צו הריסה מבנה מסוכן

  18. ביטול רכיב של צו ההריסה

  19. צו הריסה למרות זיכוי

  20. ערר על אישור הריסת בית

  21. קניית דירה עם צו הריסה

  22. בקשה להריסת סוכות ומכולות

  23. צו הריסה למסעדה בחוף הים

  24. הפרת צווי הריסה שיפוטיים

  25. ביצוע צו הריסה לפני הפקעה

  26. בקשה לביטול צו הריסה מנהלי

  27. עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי

  28. צו הריסה מבנה בנמל תל אביב

  29. ביטול צו הריסה מנהלי של דלת

  30. צו הריסה למבנה על גג בניין

  31. בקשה לעיכוב צו הריסה מינהלי

  32. הוצאת צו הריסה ע''י ראש העיר

  33. בקשה להריסה ובניה מחדש של גלריה

  34. צו הריסה - סמכות לפנות סחורה

  35. בקשה להריסה חלקית של בניין קיים

  36. צו הריסה מינהלי שהוצא שלא כדין

  37. סמכות בית המשפט לבטל צו הריסה

  38. דחיית בקשה לצו הריסה ללא הרשעה

  39. איחור בביצוע צו הריסה ללא הרשעה

  40. למי יש זכות לבקש ביטול צו הריסה

  41. הריסה והקמת מקלטים חדשים במקרקעין

  42. הארכת מועד ביצוע צו הריסה מינהלי

  43. הפרת חובת ההתייעצות לפני צו הריסה

  44. אחריות ועדה מקומית לביצוע צו הריסה

  45. עתירה לבג"ץ נגד הריסת מבנה שבנה העותר

  46. צו הריסה מינהלי מניעת עובדה מוגמרת

  47. סמכות בית משפט השלום ליתן צו הריסה

  48. בקשה להורות כי פג תוקף של צו הריסה

  49. קבלת היתר בניה בדיעבד לאחר צו הריסה

  50. ביטול צו הריסה מנהלי בהעדר התייעצות

  51. הכשרת בניה ללא היתר - עיכוב צו הריסה

  52. דחיית מועד צו הריסה עקב היתר בניה קרוב

  53. תביעה לסילוק יד מן המקרקעין והריסת מבנים

  54. ביטול צו הריסה בטענה שהמבנה משמש כמחסן

  55. בקשה להיתר בנייה להריסת דירה בקומה הראשונה

  56. ערעור על דחיית בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה

  57. היתר בנייה לביצוע עבודות הריסה, חפירה, ודיפון

  58. ביטול צו הריסה עקב סיכון לחלק אחר של הבניין

  59. צו הריסה בניה ללא היתר בעיר העתיקה בירושלים

  60. ביטול צו הריסה - בית משפט לעניינים מקומיים

  61. האם אפשר לעכב צו הריסה שנקבע בהסכמה דיונית ?

  62. תביעה להחזר הוצאות לצורך ביצוע צו הריסה מינהלי

  63. צו הריסה מנהלי: טענה כי נפלה טעות בזיהוי המבנה

  64. עיכוב צו הריסה בטענה שפועלים "במרץ" לקבלת היתר

  65. ביצוע צו הריסה על ידי משרד הפנים או ועדה מחוזית

  66. נזקים לבית של שכן (צד ג') במהלך הריסת בתי מחבלים

  67. ערעור על החלטה לעכב ביצוע צו הריסת בניה לא חוקית

  68. התנגדות לבקשה להריסת בית קיים ובניית בית מגורים חדש

  69. ערעור על צו הריסה של גן אירועים שנבנה על קרקע חקלאית

  70. הריסת מבנה קיים ובניית בית חדש בתנאי שלא יבוצע שינוי בממ"ד

  71. חתימת יו"ר הועדה המחוזית לתו"ב מחוז הדרום על צווי הריסה מנהליים

  72. טען כי לא הוכח שהמבנה לא נהרס, כלומר, שלא הוכחה הפרת צו ההריסה

  73. יש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה בתוך 30 ימים מיום שנודע למבקש על הצו

  74. חובת ההיוועצות של יו"ר הוועדה המקומית עם ראש הרשות המקומית טרם חתימה על צו הריסה מנהלי

  75. בקשה להיתר בניה להריסת מבנה קיים ולהקמת מבנה חדש הכולל מרתף, קומה מסחרית, חמש קומות מגורים

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון